אנרי דה טולוז-לוטרק
 | |
| טולוז-לוטרק ב-1894 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1864 אלבי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
9 בספטמבר 1901 (בגיל 36) סנט-אנדרה-דו-בואה, צרפת |
| מקום קבורה |
Verdelais |
| מקום לימודים |
תיכון קונדורסה |
| תקופת הפעילות |
1879–1901 (כ־22 שנים) |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | פוסט-אימפרסיוניזם |
| הושפע על ידי |
לאון בונה, פרננד קורמה |
| יצירות ידועות |
À la Mie, במולן רוז', La clownesse Cha-U-Kao |
| חתימה |
 |
  | |
אָנְרִי דה טוּלוּז־לוֹטְרֵק (בצרפתית: Henri de Toulouse-Lautrec; 24 בנובמבר 1864 – 9 בספטמבר 1901) היה צייר צרפתי שנודע בעיקר כמתעד חיי הבוהמה של פריז.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טולוז־לוטרק נולד בעיר אלבי בדרום צרפת למשפחה אריסטוקרטית עתיקה ועשירה. הוא היה בנם היחיד של הרוזן אלפונס והרוזנת אדל דה טולוז־לוטרק, ממשפחת הרוזנים של טולוז שהיו עד המאה ה-13 בין המשפחות המשפיעות ביותר על המלוכה בצרפת. אלפונס ואדל דה טולוז־לוטרק היו בני דודים, שנישאו כחלק ממנהג מקובל במשפחות האצולה הצרפתיות, שנועד לשמר את הרכוש בידי המשפחה. אנרי נולד עם פרכת שמנעה התאחות תקינה של העצמות. בגיל 12 שבר את רגלו השמאלית ובגיל 14 את רגלו הימנית. רגליו הפסיקו לצמוח בעוד שאר גופו המשיך לגדול, וכתוצאה, הוא נותר לקוי תנועה לצמיתות ונמוך קומה – כ־1.50 מטר.
עקב נכותו היה מנוע מלהשתתף בכל פעילויות בני גילו ולכן הקדיש את עיקר זמנו לציור ולאיור, ככל הנראה בהשראת אביו ושני דודיו שהיו ציירים. באותה תקופה הירבה לצייר סוסים. בגיל 17 נטש את לימודיו לאחר שנכשל בבחינות הבגרות, והשתקע בפריז. בגיל 21 פתח סטודיו משלו, ובשנותיו הראשונות כצייר הושפע מאוד מציוריו של אדגר דגה, שהיה שכנו ואותו העריץ. נכותו וחזותו החיצונית מנעו ממנו לקחת חלק פעיל מלא בחיי פריז התוססים והססגוניים של אותה תקופה, והוא היה עסוק בשתייה, בציור ובהתבוננות בחיים שסביבו, אלמנטים שבאו לידי ביטוי ביצירתו. הוא היה לאחד מחשובי הציירים הפוסט-אימפרסיוניסטים ומאיירי האר נובו, ותיעד את חיי הבוהמה של פריז של סוף המאה ה-19. חלק מעבודות האיור שלו התפרסמו במגזין ההומור והסאטירה "לה ריר" ("הצחוק") בשלהי המאה ה-19.
במשך מרבית חייו הבוגרים היה אלכוהוליסט וסבל ממחלת העגבת, בה נדבק כתוצאה מהתרועעות עם פרוצות בפריז. לקראת סוף חייו התמוטט פיזית ונפשית, ואושפז בסנטוריום (בית מרפא). הוא נפטר בגיל 36 באחוזת משפחתו בדרום צרפת כתוצאה מעגבת ואלכוהוליזם[1][2], ונקבר לא הרחק משם.
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
'סלון דה מולן' בפריז, ציור מאת טולוז לוטרק.
_1892.jpg)
_Au_Salon_de_la_rue_des_Moulins_-_Henri_de_Toulouse-Lautrec_1894_MTL.inv180_(small).jpg)
טולוז־לוטרק נודע כ"נשמה של מונמארטר", רובע האמנים שבו התגורר ופעל. הוא נמשך לאווירה הבוהמיאנית של הרובע, ומדי ערב היה משוטט בברים ובמועדונים שהפכו למקום עבודתו הקבוע, ובהם צייר ושתה לשוכרה. ציוריו תיארו את החיים במועדון המולן רוז', כמו גם מועדוני קברט אחרים, תיאטראות, קרקסים, וכן בתי בושת אותם פקד בתכיפות.
ציוריו ניחנו בהסתכלות אובייקטיבית על האתרים ומושאי הציור, שנבעו ככל הנראה מבדידותו. עבודתו הייתה גרפית באופייה, עם צבעוניות רבה המתוחמת היטב בקווי מתאר ברורים. הכרזות הססגוניות שעיצב למועדוני הקברט, על צבעיהן המלאכותיים, לכדו היטב את אווירת המקומות שנועדו לפרסם. בפוסטרים הללו ניכרת גם השפעתם של ההדפסים היפניים.
בחייו הקצרים היה פרודוקטיבי בצורה יוצאת דופן. הוא השאיר אחריו למעלה מ־1,000 ציורים, 5,000 רישומים ו־350 הדפסים וכרזות. בתקופת חייו לא זכה להציג בתערוכות בעלות חשיבות, אולם כיום נחשבות יצירותיו כיצירות מופת, ומוצגות בחשובי המוזיאונים בעולם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פייר לה מור, מולין רוז: נובלה מבוססת על חייו של אנרי דה טולוז-לוטרק, תרגום: אריה ענבי, מו"ל: אנקור, תל אביב, תשי"ד, 1953
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טולוז-לוטרק וה"מולן רוז'"
- טולוז לוטרק
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-150 של לוטרק, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 24 בנובמבר 2014
- יעל (פרוינד) אברהם, הפריסאי, פורסם במוסף 'שבת' של מקור ראשון, י'ז באלול תשע"א, 17 בספטמבר 2011
- אנרי דה טולוז-לוטרק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנרי דה טולוז-לוטרק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אנרי דה טולוז לוטרק (1864-1901), דף שער בספרייה הלאומית
אנרי דה טולוז-לוטרק, באתר Discogs (באנגלית)
