אפרים ניימרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים ניימרק
אין תמונה חופשית
לידה 9 באוקטובר 1860
כ"ג בתשרי תרכ"א
לאכווע
פטירה אחרי ה'תרצ"ח, 1938
גרודנו, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 14 בספטמבר 1880
מקום מגורים לאכווע, פולין. טבריה ירושלים, ישראל. ושוב גרודנו, פולין
פעילות בולטת נוסע
תקופת הפעילות ? – 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אפרים ניימרק (תשיעי משמאל בשורת העומדים השנייה), עם חברי "החלוץ" בהכשרה בחלקת הגן בסלובודקה, ב-29 ביולי 1919, לרגל ביקור משלחת אמריקנית עם הנרי מורגנטאו (האב)

אפרים ניימרק (כ"ג בתשרי ה'תרכ"א, 9 באוקטובר 1860 – אחרי ה'תרצ"ח, 1938) היה נוסע, עיתונאי, סופר, פעיל ציוני, וחבר בהנהגת הקהילה היהודית בגרודנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת ספרו 'מסע בארץ הקדם'

אפרים ניימרק נולד לרב מנחם מנדל[1] ולאמו, בשמחת תורה תרכ"א, בעיר לאכווע, בט' תשרי תרמ"א הגיע עם משפחתו לנמל יפו - ארץ ישראל, וגר בירושלים עד חודש תמוז של שנה זו, לאחר מכן התגורר בטבריה.

בשנת תרמ"ד בהיותו בן עשרים ושלוש החל לנדוד בארצות המזרח, במסעו ביקר בקהילות יהודיות באיראן, כורדיסטן, סוריה, בוכרה ואפגניסטן, את רשמי מסעו פרסם לבקשת נחום סוקולוב בעיתון האסיף תרמ"ט[2], תחת הכותרת מסע בארץ קדם, אברהם יערי הדפיס את מאמריו אלו בספר.

משנת תרמ"ז פרסם כתבות ומאמרי מדע, מטבריה, ירושלים, קונסטנטינופול, וגרודנה, בעיתוני התקופה - הצבי, הצפירה, והמליץ, על הרוב חתם בשמו ולעיתים חתם בפסבדונימים: "פלוני וסופר"[3] "טברני" "האמנם"[4].

בשנת תרנ"א הפסיק את עבודתו הספרותית למעט תרגום של מגילת רות לאספרנטו.

החל משנת תרמ"ט התעסק בפעילות ציונית בגרודנה, ואף הקים ארגון בשם "שפה ברורה" ללימוד השפה העברית, בין השנים תרע"ו-תרע"ט נבחר להנהגת הקהילה היהודית בגרודנה.

במלחמת העולם הראשונה בנו מנחם גויס לצבא ונהרג בגבול פרוסיה בכ' אלול ה'תרע"ד בהיותו בן עשרים וארבע.

בשנת תר"פ נשרף ביתו על ידי הבולשביקים.

ניימארק הוסיף ונבחר שוב ושוב למועצת הקהילה בגרודנה, במועצה האחרונה שנבחרה ב-6 בספטמבר 1938 נבחר להנהלה בתפקיד פקיד, מטעם מפלגת "שומרי תורה בפרבר" אשר היוותה לשון מאזניים בין מפלגת החרדים למפלגת הבונד[5], היה גם חבר בוועד החינוך של גימנסיית "יבנה" בגרודנה[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, מרחביה: ספרית פועלים, כרך ב (ט-ת), תשכ"ז, עמ' 456.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן צבי בן משה בן הלל חתנו של רבי יחיאל היילפרין.
  2. ^ עמ' 39-75
  3. ^ פלוני וסופר נוסף הוא יעקב יצחק ינובסקי מחבר ספר הקולות יחדלון ואחרים
  4. ^ מפי ניימרק עצמו, מצוטט אצל יערי, מבוא ל'מסע בארץ הקדם', להלן 'קישורים חיצוניים', עמ' מב
  5. ^ אנציקלופדיה של גלויות: גרודנה, עמ' 320.
  6. ^ אנציקלופדיה של גלויות: גרודנה, עמ' 434.