אפרים ניימרק
 | |
| לידה |
9 באוקטובר 1860 כ"ג בתשרי תרכ"א לאכווע |
|---|---|
| פטירה |
אחרי ה'תרצ"ח, 1938 גרודנו, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
| מדינה |
פולין, פלשתינה (א"י) |
| תאריך עלייה | 14 בספטמבר 1880 |
| מקום מגורים | לאכווע, פולין. טבריה ירושלים, ישראל. ושוב גרודנו, פולין |
| פעילות בולטת | נוסע |
| תקופת הפעילות |
?–1938 |
  | |
אפרים ניימרק (כ"ג בתשרי ה'תרכ"א, 9 באוקטובר 1860 – אחרי ה'תרצ"ח, 1938) היה נוסע, עיתונאי, סופר, פעיל ציוני, וחבר בהנהגת הקהילה היהודית בגרודנה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפרים ניימרק נולד לרב מנחם מנדל[1] ולאמו, בשמחת תורה תרכ"א, בעיר לאכווע, בט' תשרי תרמ"א הגיע עם משפחתו לנמל יפו - ארץ ישראל, וגר בירושלים עד חודש תמוז של שנה זו, לאחר מכן התגורר בטבריה.
בשנת תרמ"ד בהיותו בן עשרים ושלוש החל לנדוד בארצות המזרח, במסעו ביקר בקהילות יהודיות באיראן, כורדיסטן, סוריה, בוכרה ואפגניסטן, את רשמי מסעו פרסם לבקשת נחום סוקולוב בעיתון האסיף תרמ"ט[2], תחת הכותרת מסע בארץ קדם, אברהם יערי הדפיס את מאמריו אלו בספר.
משנת תרמ"ז פרסם כתבות ומאמרי מדע, מטבריה, ירושלים, קונסטנטינופול, וגרודנה, בעיתוני התקופה - הצבי, הצפירה, והמליץ, על הרוב חתם בשמו ולעיתים חתם בפסבדונימים: "פלוני וסופר"[3] "טברני" "האמנם"[4].
בשנת תרנ"א הפסיק את עבודתו הספרותית למעט תרגום של מגילת רות לאספרנטו.
החל משנת תרמ"ט התעסק בפעילות ציונית בגרודנה, ואף הקים ארגון בשם "שפה ברורה" ללימוד השפה העברית, בין השנים תרע"ו-תרע"ט נבחר להנהגת הקהילה היהודית בגרודנה.
במלחמת העולם הראשונה בנו מנחם גויס לצבא ונהרג בגבול פרוסיה בכ' אלול ה'תרע"ד בהיותו בן עשרים וארבע.
בשנת תר"פ נשרף ביתו על ידי הבולשביקים.
ניימארק הוסיף ונבחר שוב ושוב למועצת הקהילה בגרודנה, במועצה האחרונה שנבחרה ב-6 בספטמבר 1938 נבחר להנהלה בתפקיד פקיד, מטעם מפלגת "שומרי תורה בפרבר" אשר היוותה לשון מאזניים בין מפלגת החרדים למפלגת הבונד[5], היה גם חבר בוועד החינוך של גימנסיית "יבנה" בגרודנה[6].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, מרחביה: ספרית פועלים, כרך ב (ט-ת), תשכ"ז, עמ' 456.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם יערי (עורך), מסע בארץ הקדם, הוצאת לוין אפשטיין, ירושלים תש"ז, באתר אוצר החכמה
- מידע על אפרים ניימרק בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
מכתבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דברי הימים - טבריה, הצפירה, 7 במאי 1888
- מכתבי סופרינו - טבריה, הצפירה, 10 ביולי 1888
- מכתבי סופרינו מטבריה, הצפירה, 1 ביוני 1888
- חוץ לארצנו: קונסטנטינפול, המליץ, 19 באוקטובר 1888
- מנהגי הספרדים בפסח, הצפירה, 15 במרץ 1889
- דקדוקי ספרות, המליץ, 23 ביוני 1890
- אל נא אחי תרעו, הצפירה, 26 בנובמבר 1891
- ציון וחובביה, הצפירה, 2 באוקטובר 1891
- מכתבי סופרים הוראדנא, הצפירה, 9 בפברואר 1891
- עזרת סופרים, קול דמי אחינו שבפרס, המליץ, 26 בדצמבר 1892
- משהד ומכה, הצפירה, 7 ביולי 1892
- לשכת הקהל גראדנא, הצפירה, 4 במאי 1899
- רעיונות על איי בית הכנסת בהוראדנא, הצפירה, 13 באוגוסט 1899
- מכתבים מרחבי המדינה, הצפירה, 24 בנובמבר 1903
תחת השם פלוני וסופר
- על אדמת ישראל, הצפירה, 26 ביולי 1888
- עת לתפור, הצפירה, 3 בדצמבר 1891
- אספת הרבנים בשערי המגיד, מחזיקי הדת, 7 במרץ 1902
- מכתבי סופרים, העברי, 4 ביוני 1893
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בן צבי בן משה בן הלל חתנו של רבי יחיאל היילפרין.
- ^ עמ' 39-75
- ^ פלוני וסופר נוסף הוא יעקב יצחק ינובסקי מחבר ספר הקולות יחדלון ואחרים
- ^ מפי ניימרק עצמו, מצוטט אצל יערי, מבוא ל'מסע בארץ הקדם', להלן 'קישורים חיצוניים', עמ' מב
- ^ אנציקלופדיה של גלויות: גרודנה, עמ' 320.
- ^ אנציקלופדיה של גלויות: גרודנה, עמ' 434.