לדלג לתוכן

נוטינגהאם פורסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוטינגהאם פורסט
Nottingham Forest F.C.
מידע כללי
שם מלא מועדון כדורגל נוטינגהאם פורסט
כינוי פורסט, האדומים, הטריקי טריז
תאריך ייסוד 1865
אצטדיון סיטי גראונד, וסט ברידג'פורד, נוטינגהאם
(תכולה: 30,404)
בעלים אוונגלוס מרינאקיס
מאמן פורטוגלפורטוגל ויטור פריירה
ליגה פרמייר ליג
nottinghamforest.co.uk
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית

נוטינגהאם פורסטאנגלית: Nottingham Forest F.C) היא קבוצת כדורגל אנגלית אשר משחקת בפרמייר ליג. נוטינגהאם היא הקבוצה היחידה באירופה שיש לה יותר זכיות בגביע אירופה לאלופות מאשר זכיות באליפות המקומית של מדינתה.

יריבתה העירונית של נוטינגהאם היא נוטס קאונטי, אך השתיים לא נפגשו לשום משחק דרבי מאז עונת 94–1993.

הקבוצה נוסדה בשנת 1865 ועונתה הראשונה בכדורגל האנגלי הייתה עונת 1889–1890 בליגה השנייה בה סיימה במקום הלפני האחרון. בשנת 1892 העפילה נוטינגהאם פורסט בפעם הראשונה לליגה הבכירה ואת עונתה הראשונה בליגה הבכירה אי פעם סיימה במקום ה-10. המיקום הגבוה ביותר אליו הגיעה הקבוצה בשנות ה-90 של המאה ה-19 היה המקום השביעי בו היא סיימה בשנים 1894 ו-1895. בשנת 1898 זכתה הקבוצה בגביע האנגלי לאחר ניצחון בגמר על דרבי קאונטי 1-3.

בשנת 1906 ירדה נוטינגהאם בפעם הראשונה בתולדותיה לליגת המשנה אבל היא חזרה תוך עונה לליגה הבכירה לאחר שסיימה ראשונה בליגת המשנה, אך כעבור 4 שנים ירדה שוב לליגת המשנה.

בשנת 1922 חזרה נוטינגהאם פורסט לליגה הבכירה ובשנתיים הראשונות היא ניצלה מירידה לאחר שסיימה מקום אחד מעל הקו האדום, כאשר בעונתה השנייה היא ניצלה בזכות הפרש שערים עדיף על צ'לסי, בזכות העובדה שכבשה שער אחד יותר, אך בעונתה השלישית היא נשרה שוב לליגת המשנה לאחר שסיימה את העונה במקום האחרון.

בשנת 1949 נשרה נוטינגהאם בפעם הראשונה בתולדותיה לליגה השלישית, אולם היא חזרה לליגה השנייה בחלוף שנתיים, לאחר עונה מצוינת עם הפסד ביתי אחד בלבד כל העונה ולאחר שכבשה 110 שערי ליגה. בשנת 1957 היא חזרה לליגה הבכירה אחרי היעדרות של 32 שנים. שנתיים לאחר שחזרה לליגה הבכירה זכתה נוטינגהאם בגביע האנגלי בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר ניצחון במשחק הגמר על לוטון טאון 1-2[1].

בשנת 1967 הייתה הקבוצה על סף זכייה באליפות היסטורית, אולם סיימה לבסוף את העונה במקום השני כסגניתה של מנצ'סטר יונייטד[2]. בשנת 1972, אחרי 15 שנים ברציפות בליגה הבכירה, נשרה נוטינגהאם חזרה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום הלפני האחרון.

לאחר 4 שנים של דשדושים בליגת המשנה ללא הצלחה לחזור לליגה הבכירה, הגיע המפנה כאשר מינוייהם של המנג'ר, בריאן קלאף, ועוזרו, פיטר טיילור, באמצע שנות השבעים, הביא למפנה. בשנת 1977 העפילה הקבוצה לליגה הראשונה באנגליה אחרי 5 שנים של היעדרות. שנה מאוחר יותר, בשנת 1978, זכתה הקבוצה באליפות אנגליה[3], ובאותה שנה זכתה בגביע הפוטבול ליג אחרי ניצחון במשחק הגמר החוזר על ליברפול 0-1 כאשר קודם לכן, במשחק הגמר הראשון, לא הושגה הכרעה והמשחק הסתיים בתיקו 0-0

ב-1979 זכתה הקבוצה בגביע אירופה לאלופות אחרי ניצחון במשחק הגמר על מאלמה משוודיה 0-1. הקבוצה הצליחה באותה שנה להגן על תוארה כמחזיקת גביע הפוטבול ליג אחרי ניצחון במשחק הגמר על סאות'המפטון 2-3.

שנה מאוחר יותר זכתה הקבוצה בפעם השנייה ברציפות בגביע אירופה לאלופות אחרי ניצחון במשחק הגמר על המבורג באותה תוצאה.

במשך רוב שנות השמונים שיחקה הקבוצה בחלק העליון של הליגה הראשונה ומאז הלכה הקבוצה ודעכה[4]. עם זאת, הקבוצה זכתה בגביע הפוטבול ליג פעמיים ברציפות בשנים 1989 ו-1990[5]. ב-1992 הקבוצה העפילה בפעם השלישית בארבע שנים לגמר גביע הפוטבול ליג, אך בניגוד לשתי הפעמים הקודמות לא הצליחה להגן על תוארה והיא נוצחה במשחק הגמר בידי מנצ'סטר יונייטד. ב-1991 הקבוצה גם העפילה לגמר גביע ה-FA, אך נוצחה בגמר בידי טוטנהאם הוטספר 2–1[6].

בקיץ 1990 נבחן השחקן הישראלי אלי אוחנה בקבוצה[7], אך לאחר שבועיים של מבחנים הוחלט לא להחתים אותו, עקב פציעה[8].

בסיום עונת 1992-1993 נפרדה הקבוצה מהליגה הבכירה אחרי 16 שנים ברציפות בהן הספיקה לזכות באליפות, פעמיים בגביע אירופה לאלופות וארבע פעמים בגביע הפוטבול ליג[9]. בסיום אותה עונה נפרדה הקבוצה ממאמנה בריאן קלאף שאימן במועדון במשך 18 שנים ברציפות[4].

פרנק קלארק, שחקן העבר של הקבוצה, שהיה שותף לאליפות ולשתי הזכיות של נוטינגהאם בגביע אירופה לאלופות בשנות השבעים, מונה למאמנה החדש של נוטינגהאם והוא הצליח להחזיר את נוטינגהאם לפרמייר ליג תוך עונה אחת לאחר שהקבוצה סיימה במקום השני, ובעונתה המחודשת בפרמייר ליג סיימה נוטינגהאם במקום השלישי, מה שזיכה אותה בכרטיס השתתפות גביע אופ"א. נוטינגהאם העפילה עד לרבע הגמר של המפעל, בו הודחה בידי באיירן מינכן.

בדצמבר 1996 עזב קלארק את נוטינגהאם אחרי 3.5 שנים, לאחר שהקבוצה דורגה עמוק בתחתית הטבלה, אך גם מחליפו, סטיוארט פירס, ששימש כמאמן זמני בקבוצה בנוסף להיותו שחקן בקבוצה, לא הצליח למנוע את ירידתה של נוטינגהאם לליגת המשנה אחרי 3 עונות רצופות בפרמייר ליג.

דייב באסט מונה למאמנה החדש של נוטינגהאם לקראת פתיחת עונת 1997-1998 שבסיומה שבה נוטינגהאם לפרמייר ליג לאחר שסיימה במקום הראשון בליגת המשנה, כשהיא מסיימת את העונה עם 94 נקודות, אלא שדייב באסט עזב את הקבוצה בעונה שלאחר מכן, בתחילת ינואר 1999, לאחר שהקבוצה הייתה בתחתית הטבלה, וגם מחליפו מיקי אדמס לא הצליח למנוע את ירידתה לליגה השנייה - בפעם השלישית תוך 7 שנים.

בניגוד לשתי הפעמים הקודמות בה נוטינגהאם פורסט חזרה לפרמייר ליג תוך עונה, לא הצליחה נוטינגהאם לחזור לפרמייר ליג בעונה הראשונה שלאחר הירידה לאחר שהקבוצה סיימה במקום ה-14 בלבד. בשנת 2003 סיימה הקבוצה במקום השישי והשתתפה בפליאוף על העלייה לפרמייר ליג, אך היא נוצחה בחצי גמר הפלייאוף בידי שפילד יונייטד.

מצבה של הקבוצה הוחמר שנתיים לאחר מכן, לאחר שהקבוצה נשרה לליגת הפוטבול ליג הראשונה, הליגה השלישית בחשיבותה. בסיום עונת 2007-2008 שבה נוטינגהאם לליגת המשנה לאחר היעדרות של 3 שנים[4]. בשנת 2017 רכש את הקבוצה איל הספנות ההיווני אוונגלוס מרינאקיס, שבבעלתו גם קבוצת אולימפיאקוס היוונית[10].

בעונת 2021/2022 העפילה לגמר פלייאוף הצ'מפיונשיפ לאחר שסיימה במקום הרביעי וניצחה בחצי הגמר את שפילד יונייטד ובגמר את האדספילד טאון ושבה לפרמייר ליג לאחר 23 שנות היעדרות[11]. בגביע האנגלי העפילה הקבוצה לרבע הגמר, כאשר היא עוברת קבוצות בכירות ביניהן ארסנל ולסטר סיטי בטרם הודחה על ידי ליברפול[12].

את עונת 2022/2023 סיימה הקבוצה במקום ה-16 והצליחה להישאר עונה נוספת בפרמייר ליג. את עונת 2023/2024 בפרמייר ליג סיימה במקום ה-17, מקום אחד מעל המקום שמוביל לירידת ליגה. במהלך העונה, מאמנה סטיב קופר פוטר בדצמבר 2023 והוחלף בנונו אספריטו סאנטו. פורסט פתחה את עונת 2024/2025 בפרמייר ליג בסערה ולא רק שהציגה כדורגל אטרקטיבי, היא גם ניצחה קבוצות צמרת והתמקמה בחלק העליון של הטבלה[13]. הקבוצה רשמה את רצף הניצחונות הארוך ביותר שלה בליגה הבכירה (6) מאז 1967 בחודש ינואר 2025. לבסוף סיימה הקבוצה את העונה במקום ה-7 והעפילה לפלייאוף הקונפרס ליג ולמפעל אירופי לראשונה זה 29 שנים. למרות ההצלחה פוטר נונו אספריטו סאנטו מתפקידו, שלושה שבועות לאחר פתיחת עונת 2025/2026 ובמקומו מונה אנג' פוסטקוגלו, אשר פוטר גם כן, אחרי חודש וחצי בלבד[14]. במקומו מונה שון דייץ' שפוטר ב-12 בפברואר 2026[15].

נכון ל-6 בפברואר 2026[16]
מס' עמדה שם
3 ויילסויילס בלם ניקו ויליאמס
4 ברזילברזיל בלם מוראטו
5 ברזילברזיל בלם מורילו
6 חוף השנהבחוף השנהב קשר אבראהים סנגארה
7 אנגליהאנגליה חלוץ קאלום הדסון-אודוי
8 אנגליהאנגליה קשר אליוט אנדרסון
9 ניגריהניגריה חלוץ טאיוו אווניי
10 אנגליהאנגליה קשר מורגן גיבס-וייט
11 ניו זילנדניו זילנד חלוץ כריס ווד
13 ברזילברזיל שוער ג'ון ויקטור
14 שווייץשווייץ חלוץ דן אנדוייה
16 ארגנטינהארגנטינה קשר ניקולאס דומינגס
17 גרמניהגרמניה מגן אריק דה סילבה מוריירה
18 סקוטלנדסקוטלנד שוער אנגוס גאן
19 ברזילברזיל חלוץ איגור ז'סוס
מס' עמדה שם
20 איטליהאיטליה חלוץ לורנצו לוקה (בהשאלה מנאפולי)
21 אנגליהאנגליה חלוץ עומארי האטצ'ינסון
22 אנגליהאנגליה קשר ריאן ייטס (קפטן)
23 ברזילברזיל בלם ז'איר קוניה
24 אנגליהאנגליה קשר ג'יימס מקאטי
25 גרמניהגרמניה מגן לוקה נץ
26 בלגיהבלגיה שוער מאטס סלס
27 גרמניהגרמניה שוער שטפן אורטגה
29 צרפתצרפת קיצוני דילאנה באקווה
30 חוף השנהבחוף השנהב בלם וילי בולי
31 סרביהסרביה בלם ניקולה מילנקוביץ'
34 ניגריהניגריה מגן אולה איינה
37 איטליהאיטליה מגן ניקולו סאבונה
44 אנגליהאנגליה מגן זאק אבוט

תארים מקומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים אירופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוטינגהאם פורסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. נוטינגהאם זכתה בגביע האנגלי, למרחב, 3 במאי 1959
  2. 3 דקות לפני הסיום זכתה נוטינגהאם במקום השני, הארץ, 14 במאי 1967
  3. נוטינגהאם פורסט אלופה, מעריב, 19 באפריל 1978
  4. 1 2 3 עוזי דן, נוטינגהאם פורסט: בכדורגל המודרני, לאימפריה כזו כבר אין מקום, באתר הארץ, 9 במרץ 2018
  5. ליאור דובדבני, גביע ליטלוודס לנוטינגהאם, חדשות, 1 במאי 1990
  6. גמר גביע אנגלי - למרות הקשיים במהלך העונה והעתיד המעורפל; למרות פציעתו של גאסקוין ופסילת השער של ליניקה למרות הפנדל המוחמץ ושער החובה זכתה טוטנהאם בגביע האנגלי אחרי ניצחון 1-2 בהארכה נגד נוטינגהאם, חדשות, 20 במאי 1991
  7. ליאור דובדבני, אוחנה מגיע לנוטינגהאם הרבה תלוי בקלאף, חדשות, 28 באוגוסט 1990
  8. ליאור דובדבני, אוחנה עונב את נוטינגהאם, חדשות, 7 בספטמבר 1990
  9. נוטינגהאם בדרך לליגה השנייה, חדשות, 8 באפריל 1993
  10. האתלטיק, בעלי נוטינגהאם פורסט תובע את ארי הרו, ראש הסגל של נתניהו לשעבר, בגין מעורבות ב"קמפיין השחרה", באתר הארץ, 2 בנובמבר 2024
  11. יאן מלניקוב, עם שני גביעי אירופה בארון ו-23 שנה של "חרא", היא חוזרת חסרת פחד לפרמייר-ליג, באתר הארץ, 18 ביולי 2022
  12. עוזי דן, התותח נדם ביער: נוטינגהאם הדיחה את ארסנל מהגביע. ליברפול וטוטנהאם עלו לסיבוב הבא, באתר הארץ, 9 בינואר 2022
  13. אלי דהאן, מבעד לעצים, ההפתעה של הפרמייר-ליג כבר רואה את ליגת האלופות, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2024
    ניב דברת, במעבה היער: הפריחה המדהימה של נוטינגהאם פורסט, באתר וואלה, 23 בנובמבר 2024
  14. עוזי דן, אנג' פוסטקוגלו פוטר מנוטינגהאם פורסט אחרי 39 ימים ושמונה משחקים. זה לא הפתיע אף אחד, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2025
  15. בן שרוני, המאמן שון דייץ' פוטר מנוטינגהאם פורסט אחרי ארבעה חודשים בתפקיד, באתר הארץ, 12 בפברואר 2026
  16. Nottingham Forest Football Club, Nottingham Forest FC - First Team, Nottingham Forest FC