תמר עילם גינדין
| לידה |
6 בנובמבר 1973 (בת 52) |
|---|---|
| מדינה |
|
| מקום מגורים |
|
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט |
שאול שקד |
| מספר ילדים |
3 |
|
www | |
תמר עילם גינדין (נולדה ב-6 בנובמבר 1973) היא בלשנית ישראלית המתמחה בפרסית ובאיראן הקדומה והמודרנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בירושלים וגדלה בגדרה. מגיל צעיר נמשכה ללימודי שפות וכבר כנערה למדה, בין היתר, סינית, צרפתית וערבית. בגיל 14 החלה להתעניין בפרסית ובתולדות איראן, בעקבות התיידדותה עם עולה חדשה מאיראן. בהמשך שירתה בחיל המודיעין[1]. סיימה תואר ראשון בבלשנות באוניברסיטה העברית בשנת תשנ"ז (1997), והמשיכה ללימודי דוקטורט במסלול הישיר בחוג לבלשנות תחת פרופסור שאול שקד אותו סיימה בשנת תשס"ה (2005).[2] גינדין לימדה את השפה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת חיפה.[דרוש מקור]
עילם גינדין היא עמיתת מחקר במכון מאיר ומרים עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה[3], חוקרת ראשית בפרויקט מיפוי איזוגלוסות, במסגרת מענק Minerva Arches של מכון מקס פלאנק, ומפתחת הדרכה והוראת תחביר פרסי בעברית. בשנים 2005–2010 חקרה בצוות הפרסית היהודית של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה הקהירית, וכן ריכזה את הפרויקט הבינלאומי של מילון הפרסית האמצעית.
היא מרצה מעל גבי במות שונות, מתראיינת באמצעי התקשורת בעברית, באנגלית ובפרסית, ומגישה תוכניות בנושאי השפה הפרסית, ההיסטוריה והאקטואליה של איראן, וזיקתן ליהדות ולמדינת ישראל (כולל התמחות בניתוח מגילת אסתר לאור ההיסטוריה והשפה הפרסית). עילם גינדין כתבה במשך יותר מעשור בלוג בשם "עברית וחיות אחרות".
בשנת 2006, לאחר שילדה שני ילדים, שימשה כפונדקאית וילדה את בנה של חולת כליות, שהרופאים אסרו עליה להיכנס להריון. עילם גינדין מרצה בפורומים שונים גם על נושא זה[4][5].
בשנים 2018–2020 כתבה והגישה הסכת בשם "איראניום מועשר"[6], הדן בנושאים שונים באיראן כגון היסטוריה של איראן, מיתולוגיה איראנית, ואקטואליה וחדשות מתוך איראן, בעיקר על רקע המחאות נגד המשטר.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Early Judaeo-Persian Tafsirs of Ezekiel: Text, Translation and Commentary, בהוצאת האקדמיה למדעים של אוסטריה (אנ'), 2007
- הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית, בסדרת אוניברסיטה משודרת, הוצאת מודן, 2011
- מגילת אסתר: מאחורי המסיכה, הוצאת זרש (הוצאה עצמית), 2015, מהדורה שנייה (פברואר 2016), מהדורה מורחבת ומתוקנת 2022.
- גיבורים, מלכים ודרקונים,הוצאת זרש (הוצאה עצמית), 2017
- המלכה, הוצאת זרש (הוצאה עצמית), 2023
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תמר עילם גינדין
תמר עילם גינדין, ברשת החברתית פייסבוק
תמר עילם גינדין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
תמר עילם גינדין, ברשת החברתית LinkedIn
תמר עילם גינדין, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קורות חיים מפורטים ורשימת פרסומים עדכנית
- אתר הוצאת זרש, ההוצאה לאור העצמית של תמר עילם גינדין
- הלל גרשוני, ד"ר עילם ומלכי פרס, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2012
- בין שתי אמהות - סרט תיעודי של ערוץ 10 על תמר עילם גינדין כפונדקאית
- פרק #163 – תמר עילם גינדין אירנית מישראל בהֶסְכֶּת "גיקונומי"
- הפרק על פונדקאות בהֶסְכֶּת "עושים רפואה"
- ערוץ הכנסת - מחוץ לזמן - עם ד"ר תמר עילם גינדין, יוטיוב
- יעל יפה, "ילדים שיקראו את הספר יגדלו בלי הדעות הקדומות על איראן", באתר המקומון "צומת השרון" כפר סבא, 28 ביולי 2017
- שילה פריד, עניין אישי עם ד"ר תמר עילם גינדין, באתר ערוץ 7, 6 באוגוסט 2020
- קרן הבר, "ישראל היא בית קברות לשפות יהודיות": ריאיון עם ד"ר תמר עילם גינדין, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 14 באוגוסט 2022
- מגילת אסתר – בין פרסית לעברית
- חי תרבות, דורון בראונשטיין, תמר עילם גינדין: יוצרת איקונית המביאה לפתחנו את תרבותה העשירה של איראן באופן בלתי-אמצעי, רגיש ומדויק, 11 בנובמבר 2024
- ענת לב-אדלר, "מי שייצא לרחובות זה רק העם האיראני, זה חייב לבוא מתוכם", באתר ynet, 24 ביוני 2025
תמר עילם גינדין (1973-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הלל גרשוני, ד"ר עילם ומלכי פרס, באתר ערוץ 7
- ↑ על אודות, וקורות חיים מפורטים ורשימת פרסומים עדכנית באתר "עברית וחיות אחרות" (האתר של עילם גינדין)
- 1 2 יעל יפה, "ילדים שיקראו את הספר יגדלו בלי הדעות הקדומות על איראן", באתר המקומון "צומת השרון" כפר סבא, 28 ביולי 2017
- ↑
, פונדקאיות הן כמו זונות? כאן מגיבים, באתר YouTube, 25 ביולי 2018 - ↑ חדשות הבוקר עם ניב רסקין, "מרתיח אותי שמשווים את הפונדקאות לזנות", באתר מאקו, 22 ביולי 2018
- ↑ איראניום מועשר, באתר איראניום מועשר, 2023-02-20
- ↑ על אודות, באתר "עברית וחיות אחרות" (האתר של עילם גינדין)