פרוטרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרוטרום תעשיות בע"מ
לוגו של פרוטרום
סוג חברה ציבורית
שנת הקמה 1933
מיקום המטה חיפה, ישראל
בעלות .ICC Industries Inc[1] ‏(36.42%)
ענפי תעשייה מזון
מוצרים עיקריים חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח
שווי שוק 11.96 מיליארד ש"ח (17 במרץ 2016)
הכנסות 4.72 מיליארד ש"ח (2017)[2]
רווח תפעולי 731 מיליון ש"ח (2017)[2]
רווח 525 מיליון ש"ח (2017)[2]
אנשי מפתח אורי יהודאי (מנכ"ל), ג'ון ג. פרבר (יו"ר) אלון גרנות (משנה לנשיא) עמוס ענתות (משנה לנשיא)
עובדים 4,500 (ינואר 2017)
www.frutarom.com
אולם הייצור המרכזי של מפעל פרוטרום בחיפה, 1946

פרוטרום תעשיות בע"מאנגלית: .Frutarom Industries Ltd) היא חברה ישראלית העוסקת בייצור ושיווק חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח; ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה. החברה היא אחת מ-10 החברות הגדולות בעולם בפיתוח ובייצור של טעמים וחומרי גלם לטעמים בתעשיית המזון והמשקאות. ניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסה לניירות ערך בלונדון. מניית החברה כלולה במדד תל אביב 35.

במאי 2018 רכשה חברת IFF (אנ') האמריקאית את החברה תמורת 6.4 מיליארד דולר, שהיו 10% מעל שווי השוק של החברה בעת חתימת העסקה, ולפי שווי פעילות של 7.1 מיליארד דולר, בהתחשב בחוב הפיננסי נטו של פרוטרום בסך 700 מיליון דולר[3]. בשנת 2004, רכשה פרוטרום עצמה את פעילות חברת IFF בשווייץ, גרמניה וצרפת, בעסקה שסימנה את תחילתה של ההתרחבות הבינלאומית של החברה באמצעות מיזוגים ורכישות[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היזם של המפעל היה יהודה ארטן, מהנדס כימי שרכש את השכלתו ואת ניסיונו התעשייתי בהולנד. הוא ביקר בארץ ישראל בשנת 1928 כדי להתרשם מהתנאים ולבחון אתרים למיקום המפעל, ועם שובו להולנד החל לעניין משקיעים בכוח בנושא. בין המשקיעים בפועל היו גורמים אנגליים חשובים, הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann) שהיה הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי ויזם ציוני נלהב שהקים ומימן רבים מהמפעלים הציוניים, היהודי-הולנדי ה.ב. דה-ליאו (H.B.De Leeuw), וכן פרופ' חיים ויצמן. בשנת 1933 הוחל בהקמת המפעל. בניין הייצור הראשי תוכנן על ידי האדריכל אדולף רדינג, והצטיין בגג גלי על-מנת להתאימו לאקלים מפרץ חיפה. אבן הפינה הונחה בתחילת שנת 1934 על ידי יונה איצקוביץ-ריס, נכדתו של הבנקאי י' קאן, ועל ידי דוד ארטן (לימים, ד"ר דוד אשבורן), נכדו של דה-ליאו. בתחילתו נקרא המפעל "תמציץ"[5].

יונה איצקוביץ-ריס ודוד ארטן מניחים את אבן הפינה לחברת פרוטרום 10.04.34
דוד ארטן עומד ליד השלט לציון הנחת אבן הפינה לחב׳ פרוטרום 04.10.34

יהודה ארטן צרף אליו את משה (מוריס) גרזון, בעל ניסיון רב בנושאי מסחר ובעל ידע בשפות, והשניים היו מנהלים כלליים משותפים.

המפעל יצר תמציות מצמחים ומפירות[6], זיקק והפריד ויצר חומרי גלם לתעשיות המזון, התמרוקים ואחרות[7]. עיקר התוצרת היה מיועד לייצוא לאירופה, מתוך הערכה שהשוק המקומי לא היה מגוון דיו לקליטת התוצרת. חלק מהייצוא הופנה גם לארצות השכנות. על כן, המפעל ייבא את חומרי הגלם שלו ללא מכס תוך התחייבות לייצא את כל התוצרת. כאשר התברר שיש שוק מקומי לתוצרת (כ-15% מתוצרת המפעל בשנת 1937[8]) נאלצו בבית החרושת לייצא את התוצרת למצרים ולייבא אותו חזרה תוך תשלום מכס. בעקבות זאת התפרסמו רינונים שהחברה מוכרת תוצרת חוץ[9].

מפעם לפעם התעוררו בעיות בין המפעל לבין מועצת פועלי חיפה, שמזכירה הכללי היה אבא חושי. אמנם זה הילל את מדיניות המפעל לתת חופשה שנתית לעובדים, בתשלום מלא, שבועיים בשנה – חידוש גדול בארץ ישראל באותם ימים - אך תמיד דרש יותר. עם זאת, בכל התקופה הנסקרת לא היה במפעל אף יום שביתה אחד.

בין הפעולות האחרות הלא-מקובלות אז בארץ, נהג המפעל לקיים פעם בשנה טיול לעובדיו, ובט"ו בשבט היו כל העובדים יוצאים ונוטעים עצים בחצר המפעל.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והפסקת הייצוא למעשה (1939) החלה תקופה קשה. המפעל נדרש להתרכז בשוק המקומי, ובשוק הצבאי של הבריטים באזור[10]. בין השאר, יצר המפעל תרכיז של ויטמין C (מפירות ההדר שלא יכלו להישלח), סירופ מתוק שהופק מחרובים כתחליף לסוכר שייבואו נפסק, וכן תרכיז של מיץ תפוזים שעבורו נמצאה דרך למשלוח לאנגליה, שבה שרר מחסור חמור בפירות בזמן המלחמה.

הקשיים שלאחר המלחמה נגרמו הן על ידי הבעיות באירופה והן על ידי ההתפוררות ההדרגתית של השלטון הבריטי בארץ ישראל. בתקופה זו, המפעל יצר מספר כימיקלים עבור "ההגנה". עם קום המדינה עבר משה גרזון להיות הנספח המסחרי בשגרירות ישראל בצרפת.

בשנת 1952 החלה פרוטרום ביוזמה להשגת משקיעים להקמת מפעלי תעשיות אלקטרוכימיות מדרום לעכו[11].

במחצית השנייה של שנות החמישים רכשו גורמים חדשים את השליטה במפעל, ויהודה ארטן עזב אותו.

בשנת 1973 נרכשה תעשיות אלקטרוכימיות על ידי משקיע יהודי אמריקאי, ד"ר ג'ון פרבר. פרבר, ד"ר לכימיה, עשה את הונו במסחר בכימיקלים, ומחזיק בעסקי כימיה, תבלינים, פלסטיק ופרמצבטיקה חובקי עולם באמצעות חברת ICC Industries שבבעלותו[12][13]. בשנת 1977 רכש פרבר גם את חלקה של משקיעי ישראל בחברה[14].

הנפקת מניות והתרחבות ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1996 הייתה פרוטרום חברת בת של תעשיות אלקטרוכימיות. בשנת 1996 החברה פוצלה מתעשיות אלקטרוכימיות, ומניות החברה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א ללא גיוס הון.

בשנת 2005 השלימה החברה גיוס הון של כ-81 מיליון דולר, ממשקיעים מוסדיים בארץ ובעולם באמצעות הנפקת מניות ורישום למסחר בבורסה בלונדון. מטרת הגיוס הייתה מימון רכישות עתידיות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה של פרוטרום[15].

בדצמבר 2014 הצטרפה פרוטרום למדד תל אביב 25 לאחר שמנייתה טיפסה ב-42% במהלך שנת 2014, ושווי החברה טיפס ל-6 מיליארד שקל. שווי זה מיקם אותה במקום ה-21 ברשימת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה באותה עת[16].

בין השנים 2002-2012 רכשה פרוטרום 20 חברות ברחבי העולם[17], ומתחילת 2012 עד פברואר 2018 רכשה 32 חברות (מתוכן 13 חברות בשנת 2015, שיא רכישות לחברה ישראלית בתקופה של שנה)[18]. הרכישה המשמעותית ביותר הייתה של חברת ויברג האוסטרית תמורת 130 מיליון דולר. במהלך שנת 2016 הפכה לאחת מ-10 החברות הגדולות בעולם בפיתוח ובייצור של טעמים וחומרי גלם לטעמים בתעשיית המזון והמשקאות. מאז שנרשמה למסחר בבורסה בשנת 1996 לפי שווי של 13 מיליון דולר ועד מכירתה לפי שווי פעילות של 7.1 מיליארד דולר, סיפקה תשואה 48,900% למחזיקי המניות. ובסך הכל רכשה חברות בשווי מצטבר של 1.2 מיליארד דולר בתקופה זו[19].

רכישת אנזימוטק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2017, רכשה פרוטרום את הבעלות המלאה בחברת הביוטכנולוגיה הישראלית "אנזימוטק" ("Enzymotec") תמורת 210 מיליון דולר, לאחר ניסיון השתלטות עוינת שהסתיים במשא ומתן[20]. "אנזימוטק" הוקמה בשנת 1998 בחממה הטכנולוגית "ניות" של האחים עופר על ידי היזם ד"ר סובחי בשיר, כימאי שהשלים דוקטורט במכון הטכנולוגי בציריך, אך מכר את מניותיו לאחר מספר שנים[21]. בשנת 2009, חנכה מפעל שהקימה במגדל העמק בהשקעה של 100 מיליון שקל[22] ובספטמבר 2013 הונפקה במחיר של 14 דולר למניה, ונסקה למחיר שיא של 33 דולר בדצמבר 2013. בעלי מניותיה העיקריים, חברת "גלעם" שבשליטת קיבוץ מענית, ו"קרן XT", מכרו בפברואר 2014 מניות בהיקף של 150 מיליון דולר לפי מחיר של 28 דולר למניה. אך נפילה של 34% בהכנסות החברה ברבעון השני של 2014 הביאו לקריסת מחיר המנייה. פרוטרום רכשה את החברה תמורת 11.9 דולר למניה[20].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרוטרום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר חברת ICC industries
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 פרוטרום תעשיות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  3. ^ יורם גביזון, עסקת ענק: פרוטרום הישראלית נמכרת ב-7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2018
  4. ^ פרוטרום רכשה פעילות של 90 מיליון דולר מ-IFF, באתר הארץ, 28 במאי 2004
    פרוטרום תרכוש גם את פעילות IFF בצרפת; היקף העסקה כולה מסתכם ב-33.5 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 24 באוקטובר 2004
  5. ^ כרוניקה כלכלית - מפעלים חדשים, דואר היום, 26 במרץ 1935
  6. ^ מפעולות האגוד למען תוצרת הארץ, הצופה, 9 בפברואר 1938
  7. ^ תנועת ההשתתפות בתערוכה, דואר היום, 16 בינואר 1936
  8. ^ תמציץ בעמק זבולון, דבר, 29 בדצמבר 1937
  9. ^ תמציץ, דבר, 28 במרץ 1937
  10. ^ גנרל אוקינלק אומר לסופרנו: "החיילים הארצישראלים עושים עבודה טובה שמעתי עליהם ומקוה בקרוב לראותם", הבוקר, 20 באוגוסט 1941
  11. ^ מחפשים מליון וחצי דולר, הצופה, 5 באוקטובר 1952
  12. ^ עמי גינזבורג, לכסף יש ריח וגם טעם, באתר TheMarker‏, 17 בספטמבר 2002
  13. ^ Meet John Farber: The Forbes 400 Newcomer Behind A Chemical Conglomerate, באתר פורבס, ‏20 בספטמבר 2013 (באנגלית).
  14. ^ משקיעי ישראל מוכרים את חלקם בפרוטארום, דבר, 10 באוגוסט 1977
  15. ^ ניצן כהן, הנפקת פרוטרום בבורסת לונדון הסתיימה במחיר של 33.5 שקל למניה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2005‬
  16. ^ עומרי כהן, ‏תזוזות בת"א 25: פרוטרום נכנסת עם שווי גבוה משל מגדל, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2014
  17. ^ רנן נצר , ‏תמצית החיים, באתר גלובס, 14 באפריל 2012
  18. ^ קובי ישעיהו, ‏פרוטרום רוכשת עוד חברה ישראלית ב-21 מיליון דולר, באתר גלובס, 4 בפברואר 2018
  19. ^ יורם גביזון, תשואה של 50,000%: אז למה פרוטרום נמכרת?, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2018
  20. ^ 20.0 20.1 יורם גביזון, פרוטרום רכשה את הבעלות המלאה באנזימוטק תמורת 210 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2017‬
  21. ^ גלי וינרב, טלי ציפורי, ‏איך "הפסיד" יזם אנזימוטק עשרות מיליוני שקלים?, באתר גלובס, 29 בספטמבר 2013
  22. ^ מירב אנקורי, גלי וינרב, ‏אנזימוטק הקימה מפעל במגדל העמק בהשקעה של 100 מיליון שקל, באתר גלובס, 6 ביולי 2009