ACT UP

אקט אפ - קואליציית איידס לשחרור כוח
פעילות	מאבק במגפת האיידס
מדינה	ארצות הברית, ניו יורק
מייסדים	לארי קרמר
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־37 שנים)
	actup.org

אקט אפ - קואליציית איידס לשחרור כוח (AIDS Coalition to Unleash Power - ACT UP), היא קבוצת פעולה ישירה לשיפור תנאי חייהם של נשאי איידס, ולמאבק במגפת האיידס על ידי חקיקה, מחקר וטיפול רפואי, במטרה לייצר מדיניות שתביא לבסוף להכחדת הנגיף ולהפסקת המוות ממנו.

אקט אפ נוסדה באופן רשמי בשנת 1987. מרכז שרותי הקהילה ההומו-לסבית בניו יורק. לארי קרמר התבקש לדבר במסגרת כנס נואמים, והרצאתו מרובת המשתתפים עסקה בפעולה הנדרשת למאבק באיידס. קרמר דיבר כנגד ארגון "משבר הבריאות של הגברים הגאים", ארגון שאותו הקים אך פרש ממועצת המנהלים שלו ב-1983 אותו הוא הציג כחסר יכולות פוליטיות. לפי דאגלס קרימפ, הציג קרמר את השאלה הבאה בפני שומעיו : "האם אנו רוצים להקים ארגון חדש שיוקדש לפעילות פוליטית?" בתשובה נענה מן הקהל ב"כן!" מהדהד. כ-300 אנשים נפגשו ימים מספר לאחר מכן להקמת הארגון.

פעולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וול סטריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במרץ 1987 250 פעילי אקט אפ הפגינו מול וול סטריט וברודוויי, בדרישה לנגישות גבוהה יותר לתרופות נסיוניות לאיידס ולמדיניות ברורה יותר למאבק במחלה. מאמר מאת לארי קרמר המפרט חלק מדרישות המוחים פורסם ביום שלפני כן בניו יורק טיימס. 17 מחברי הארגון נעצרו במהלך ההפגנות. ב-24 במרץ 1988 נערכה הפגנה גדולה יותר בוול סטריט במהלכה נעצרו כ-100 מחברי הארגון. ב-14 בספטמבר 1989 שבעה פעילי אקט אפ הצליחו לחדור לבורסאת המניות בוול סטריט וכבלו עצמם למרפסת ה-VIP, במחאה על העלות הגבוהה של התרופה היחידה שאושרה באותה התקופה להתמודדות עם מחלת האיידס - "AZT". הקבוצה הניפה שלט עליו נכתב "SELL WELLCOME" שהתייחס לספונסר התרופות של AZT ברוס וולקם (Burroughs Wellcome) שקבע מחיר של 10,000$ לשנת טיפול בתרופה עבור כל חולה, מחיר אשר לא היה בהישג ידם של הרוב המוחלט מבין נשאי האיידס. מספר ימים לאחר אותה ההפגנה הוריד וולקם את מחיר התרופה ל-6,400$ לשנת טיפול.

FDA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -11 באוקטובר 1988 ביצעה אקט אפ את אחת מהפגנותיה הגדולות והמתוקשרות כאשר הוא סגרה בהצלחה את מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ליום אחד. התקשורת דיווחה כי הייתה זו ההפגנה הגדולה ביותר מאז ההפגנות נגד מלחמת וייטנאם.

משרד הדואר הכללי בניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל ה-15 באפריל 1987, הפגינו פעילי אקט אפ מול משרד הדואר הכללי, מול קהל "שבוי" של אנשים שבאו למלא טופסי החזר מס ברגע האחרון. הפגנה זו הייתה גם ראשית שיתוף הפעולה בין ארגון אקט אפ לפרויקט "שתיקה =מוות" אשר יצרו את הפוסטר המפורסם המכיל משולש ורוד שקודקודו כלפי מעלה (המתכתב עם המשולש הוורוד ההפוך ששימש במחנות הנאציים לתיוג הומוסקסואלים), על רקע שחור עם הכיתוב "שתיקה = מוות". העובדה שהתקשורת הטלוויזיונית נוהגת לסקר תמיד את הנהירה למשרדי הדואר ל"החזרי מס של הרגע האחרון" הבטיחה לארגון אקט אפ סיקור תקשורתי להפגנתם זו.

מגזין קוסמופוליטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1988, פרסם מגזין קוסמופוליטן מאמר מאת רוברט אי גוולד (Robert E. Gould), פסיכיאטר, שכותרתו "חדשות מעודדות אודות איידס: רופא אומר למה את\ה כנראה לא בסיכון". הטענה המרכזית במאמר הייתה שביחסי מין וגינאליים לא מוגנים בין גבר לאישה, כשלשניהם "איברי מין בריאים", הסיכון להידבקות באיידס הוא זניח, גם אם בן הזוג הגברי נשא. קבוצת נשים פעילות אקט אפ נפגשה עם גוולד באופן אישי ושאלה אותו לגבי מספר עובדות מטעות שפורסמו במאמר (למשל, שהדבקה בחדירה של פין לנרתיק היא בלתי אפשרית, לדבריו), ולגבי חלק משיטותיו העיתונאיות שנראו מפוקפקות (היעדר ביקורת עמיתים, היעדר מידע ביבליוגרפי והעובדה שלא מסר "גילוי נאות" על היותו פסיכיאטר ולא רופא מתחום הרפואה הפנימית). הקבוצה דרשה מגוולד לפרסם חזרה מדבריו והתנצלות. משסרב, החליטה הקבוצה לצאת למאבק כנגד הקוסמופוליטן. הייתה זו הפעולה הראשונה שהתגבשה על ידי נשים בארגון, אשר התארגנו בנפרד מהגוף המרכזי. ההכנות לפעולה והפעולה עצמה תועדו בסרטון תחת הכותרת "דוקטור, שקרים ונשים: אקטיביסטיות נגד איידס נאבקות בקוסמופוליטן". הפעולה עצמה כללה 150 נשים שהפגינו מול בניין הרסט (חברה האם של קוסמופוליטן) בקריאות "אימרו לא ל'קוסמו'" ו-"כן, נערת קוסמו יכולה להדבק באיידס!". למרות שהפעולה לא כללה מעצרים היא זכתה לתשומת לב תקשורתית וטלוויזיונית ויצרה מחלוקת סביב המאמר של גוולד. תוכניות האירוח "Nightline" ו"אנשים מדברים" אירחו דיונים על המאמר, כאשר באחרונה חתך המנחה את אחת הדוברות מאקט אפ שטענה כי נשים הטרוסקסואליות מצויות גם כן בסיכון מאיידס. קטעים מכל ההופעות בתקשורת שולבו גם כן בסרטון התיעוד של הפעולה.

"עצרו את הכנסייה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרדינל ג'ון ג'וזף אוקונור הארכיבישוף של ניו יורק מטעם הכנסייה הרומית-קתולית, הביע עמדות פומביות כנגד הפלות, הומוסקסואליות וכנגד חינוך למין בטוח בבתי הספר הציבוריים בעיר והפצה של קונדומים. ארגון אקט אפ פתח במחאה כנגד הכנסייה ב-10 בדצמבר 1989 ברחוב הקטדרלה של סנט פטריק בניו יורק. כ-4500 מפגינים שגויסו על ידי אקט אפ ועל ידי ארגון "WHAM!" (ארגון הפעולה למען בריאות האישה בניו יורק) התאספו סביב לכנסייה. כמה עשרות פעילים פרצו אל תוך הכנסייה תוך שהם מפריעים למיסה, צועקים סיסמאות מחאה ואחדים מהם נשכבים במעברים. מפגין אחד לקח "לחם קודש" שבר אותו והשליך אותו על הרצפה. בהפגנה זו נעצרו 111 מפגינים. הוגשו מספר תביעות מינוריות, רובן הסתכמו בעונשי עבודות שירות. מספר פעילים שסירבו לקבל את הדין נעצרו אולם לא ריצו זמן מאסר. הפעולה בכנסיית סנט פטריק גונתה על ידי מספר אמצעי תקשורת, וכן על ידי ראש העיר אדוארד קוך כפעולה מיליטנטית וחסרת כבוד. תגובת הארגון הייתה כי "אמצעי התקשורת בוחרים להתמקד, תוך כדי עיוות, במעשה המחאה האישי של מפגין קתולי בודד בו היה מעורב לחם קודש". אף על פי כן גם ארגוני להט"ב נוספים גינו את הפעולה כמטופשת, ואחד ממנהיגי הארגון אף גרס כי פעולה זו הייתה "כישלון מוחץ, אנוכי ומונע מאגו". האירוע הושווה מאוחר יותר למחאתן של חברות להקת "פוסי ריוט" הרוסיות שנעצרו לאחר שביצעו הופעת מחאה מתוקשרת כנגד הפטריארך של מוסקבה וקשריו עם שלטון פוטין בקתדרת "ישוע המושיע" במוסקבה. ברשתות הרדיו "חירות" ו"אירופה החופשית" השוו את מעשיהן למאמץ של פעילי המאבק באיידס בשנות ה-90 בארצות הברית.

המכונים הלאומיים לבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 1990, ACT UP ארגן הפגנה גדולה ומתוכננת בקמפוס המכונים הלאומיים לבריאות (NIH). לדברי קרמר, זו הייתה ההפגנה הטובה ביותר שלהם, אבל היא זכתה להתעלמות כמעט מוחלטת בתקשורת בגלל שרפה גדולה בוושינגטון הבירה באותו היום. בהפגנה זו נשאו המוחים את עפרם של חבריהם שנפטרו מהמחלה.

יום הייאוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בינואר 1991 במהלך מלחמת המפרץ, ג'ון וויר (John Weir) ועוד שני פעילי אקט אפ פרצו לאולפני חדשות הערב של רשת CBS בתחילת השידור. הם צעקו "איידס הוא חדשות. הלחמו באיידס, לא בערבים!". הפעיל ג'ון וויר הגיע עד למגיש דן רת'ר לפני שחדר הבקרה הספיק לחתוך את השידור לפרסומות. באותו ערב הפגינו פעילי אקט אפ מול אולפני החדשות של חברת מקניל\לרר. ביום למחרת הוצגו שלטים בתחנת גרנד סנטרל עליהם נכתב "כסף לאיידס, לא למלחמה" - כרזה זו חוברה לבלונים שהרימו אותה אל תקרת התחנה הגבוהה, ו-"מוות אחד מאיידס כל 8 דקות" - כרזה זו נתלתה על גבי לוח הזמנים של הרכבת. פעולות אלו היו חלק ממחאהנ מתואמת שכונתה "יום הייאוש".

בתי ספר בסיאטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1991 פעילי סניף סיאטל של אקט אפ חילקו מעל 500 ערכות "מין בטוח" מחוץ לבתי ספר תיכוניים בעיר. הערכות הכילו בין השאר חוברת שכותרתה "כיצד לזיין בטוח", אשר הייתה מאוירת, בין השאר באיור של מין אוראלי בין גברים. בעקבות כך חוקק בית המחוקקים של וושינגטון את חוק ה"מזיק לקטינים" האוסר חלוקת חומרים בעלי אופי מיני לקטינים.

בוסטון וניו אינגלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1988, פעילי אקט-אפ ערכו את ההפגנה הראשונה מול משרדי מחלקת שירותי הבריאות והאנוש של בוסטון, בתגובה לעיכובים והבירוקרטיה שמנעו את ההיתרים לשימוש בתרופות לטיפול באיידס. היעדים של אקט-אפ בבוסטון כללו דרישות לפוליסה לאומית מקיפה, פרויקט למקרי-חירום לאומיים בנוגע למחלה, ניסויים נרחבים בתרופות, במחקר, בטיפול, והקמת תוכנית חינוכית בהיקף מלא שתהיה פתוחה לכל. הקבוצה ארגנה מחאות פרובוקטיביות והפגנות לא אלימות, סיפקה הדרכה לסטודנטים צעירים לרפואה באוניברסיטת הרווארד, ערכה פגישות משא-ומתן מוצלחות עם תאגידים רפואיים, השפיעה על פוליסות בריאות על איידס במדינת בוסטון וברחבי ארצות הברית, הפעילה לחץ על חברות ביטוח לספק כיסוי רפואי לחולי איידס, השפיעה על דרך החשיבה של חלק מהחוקרים הבולטים באומה, שירתה בוועדת מסצ'וסטס אשר יצרה את מאגר הרישום הרשתי הראשון עבור מבדקים קליניים לטיפולים במחלה, הפיצה מידע חיוני ואמצעי מניעה לקהילה הדתית בטקסים הדתיים של קרדינל-סן-פרנסיס (בקתדרלת הצלב-הקדוש בבוסטון), ועשתה את תרסיס הפנטמידין (תרופה לדלקות אצל חולי איידס) לתרופה בת השגה בניו אינגלנד.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקט אפ היה בנוי בתחילה כארגון פעולה אנרכיסטי ללא מנהיגות מובהקת. הדבר היה מכוון מצידו של מייסד הארגון לארי קרמר. הארגון היה מורכב וועדות, כאשר כל ועדה הייתה מדווחת ל"וועדה המתאמת" אחת לשבוע. הצעות ופעולות הובאו בדרך כלל לדיון בוועדה המתאמת ולאחר מכן להצבעה, אולם גם כל וועדה בנפרד יכלה להצביע עליהן בכל זמן. גרג ברודווייץ' (Gregg Bordowitz), פעיל בארגון בתחילת דרכו תיאר את התהליך: ""כך פועלת עבודה פוליטית עממית ודמוקרטית. במידה מסוימת, זה איך שפוליטיקה דמוקרטית אמורה לעבוד באופן כללי. אתה משכנע אנשים בתוקפם של הרעיונות שלך. אתה צריך לצאת לשם ולשכנע אנשים". על אף השאיפה למבנה אנרכי ודמוקרטי, נותרו אנשים מסוימים בארגון בעלי יכולת גבוהה יותר להציג את דעותיהם ולגונן עליהן. לארי קרמר "תוייג" פעמים רבות כ"מנהיג" הראשון של הארגון. ככל שהארגון התבגר, כך קמו בתוכו יותר קבוצות קטנות שדחפו להצגת הרעיונות שלהן, ו"ההנהגה" התחלפה באופן תדיר ולעיתים בפתאומיות.

חלק מהוועדות היו לפי דברי פעילים:

ועדת פעולה
ועדת כספים
ועדת יישוג
ועדת טיפול ומידע
ועדת מדיה
ועדת גרפיקה
ועדת שיכון

(אולם יש לציין שלאור ההתנהלות האנרכית והבלתי רשמית של הארגון, חלק מהוועדות כונו ביותר משם אחד.)

מלבד הוועדות פעלו בארגון גם "קבוצות זיקה" בלתי פורמליות, שפעמים רבות התכנסו סביב נושאים ספציפיים או על בסיס קשרים אישיים, לעיתים בתוך הוועדות. קבוצות אלו סיפקו לחברים בהן סולידריות באירועים פוליטיים גדולים יותר מורכבים באמצעות ערבות הדדית, וכן ארגנו פעולות פוליטיות קטנות יותר כחלק מפעולות רחבות. כך למשל קבוצת "החלפת המחטים" הציגה במסגרת "יום הייאוש" אלפי מחטים רפואיות משומשות שאספה לפקידי משרד הבריאות בניו יורק.

עצמאות מוסדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלבים המוקדמים של אקט אפ היה דיון בשאלה האם לרשום את הארגון באופן רשמי כ"ארגון ללא מטרות רווח" על מנת לאפשר תרומות פטורות ממס. בסופו של דבר הוכרע כנגד רישום הארגון כיוון שכפי שמריה מגנטי (Maria Maggenti) אמרה: "הם לא רצו שום קשר עם הממשלה". סוג זה של אתוס בלתי מתפשר אפיין את הקבוצה בשלביה המוקדמים; בסופו של דבר זה הוביל לפילוג בין אלו בקבוצה שרצו להישאר עצמאיים לחלוטין ומי שראה הזדמנויות לפשרה ולהתקדמות על ידי "השתלבות בתוך (הממסד נגדו הם לחמו)".

עם השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקט אפ נכנס למערכה באופן יעיל ואפקטיבי מאוד לתקופתו. אולם מתחים פנימיים שפעלו בארגון, וכן השינויים שחלו במשבר האיידס הובילו להשתנותו. לאחר הפעולה בקמפוס המכונים הלאומיים לבריאות, הביאו מתחים אלו להתנתקות של וועדת הפעולה וועדת הטיפול והמידע מהארגון, ולהקמת ארגון "קבוצת הטיפול והפעולה" ( Treatment Action Group - TAG). בשנים האחרונות סביב השינויים שחלו במשבר האיידס החברות בארגון אקט אפ מתדלדלת, על אף שישנם סניפים המוסיפים להפגש. ארגון "Housing Works" - ארגון שירותי האיידס הגדול ביותר בניו יורק, וארגון Health GAP הנאבק להרחבת הטיפול באיידס לנשאים בכל העולם - שניהם צמחו ישירות מארגון אקט אפ.