ארגון הקולג'ים הבין-לאומיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון הקולג'ים הבין-לאומיים
United World Colleges
מפה המציגה את בתי הספר
מפה המציגה את בתי הספר
מטה הארגון לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים קורט האן עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש נור, מלכת ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1960–הווה (כ־64 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.uwc.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארגון הקולג'ים הבין-לאומייםאנגלית: United World Colleges; בראשי תיבות: UWC) הוא ארגון חינוך בין-לאומי הכולל 18 בתי ספר ברחבי העולם המוקדשים לפיתוח הבנה בינלאומית וסובלנות דרך דו קיום וחינוך. במסגרת התוכנית, תלמידים בגילאי 16–19 (כיתות י"א-י"ב) המגיעים מלמעלה ממאה מדינות חיים ולומדים יחד במשך שנתיים, בסביבה שמטפחת מעורבות חברתית, מנהיגות, סובלנות, שיתוף פעולה, מצוינות והתפתחות אישית.

עיקרון חשוב בקולג'ים הוא קבלת התלמידים הנבחרים לתוכנית על בסיס מלגה (מלאה או חלקית), הכוללת לימודים ומחייה, ולא על בסיס יכולתם הכלכלית או מעמדם. כל תלמיד בקולג' מגיע בזכות יכולותיו, אישיותו, מעורבותו החברתית בארץ המוצא שלו ויכולתו ורצונו לעסוק בישום ערכי שוויון וסובלנות.

מבנה והיסטוריית הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בתחילת שנות השישים על בסיס חזונם של שניים: סר לורנס דרוול וד"ר קורט האן. החזון היה ליצור סביבת חיים בה נוער מכל רחבי תבל יוכל להתחנך במסגרת שיתופית המורכבת ממגוון רחב של עמים, תרבויות, דתות ואמונות. באמצעות החיים יחד ודרך פעילויות יום-יומיות משותפות אשר יצרו מפגש תרבויות יוצא דופן, רצו השניים לפתח את מנהיגות העתיד שתאופיין בסובלנות ובהבנה בינלאומית.

בשנים 1967 עד 1978 עמד בראש הארגון הלורד לואי מאונטבאטן. בשנים 1978 עד 1995 עמד בראש הארגון הנסיך צ'ארלס. החל משנת 1995 עומדת בראש ארגון ה-UWC המלכה נור מירדן (כאשר נלסון מנדלה עמד בראש הארגון יחד איתה החל משנת 1995 ועד מותו בשנת 2013).

מנהלתו הבינלאומית של הארגון נמצאת בלונדון. הארגון הוא ארגון עצמאי, ואינו משויך לאף מדינה או לאף מוסד בין לאומי. הארגון מתקיים מתרומות של מדינות, חברות ואנשים פרטיים, בהם גם בוגרים רבים של אותם הקולג'ים.

הקולג'ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארגון הקולג'ים הבינלאומיים ישנם 18 בתי-ספר ברחבי העולם. בכל אחד מבתי-הספר חיים ולומדים בין 200 ל-300 תלמידים מעשרות מדינות במשך השנתיים האחרונות של הלימודים התיכוניים.

היום פועלים ברחבי העולם 18 קולג'ים:

החיים בקולג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית הקולג'ים חיים 300-200 תלמידים (ישנם קולג'ים המחוברים לחטיבת ביניים ובית ספר יסודי ובעקבות זאת יש יותר תלמידים בקמפוס, כמו הקולג' בסינגפור בו ישנם 4,000 תלמידים). התוכנית משתרעת למשך תקופת שהות בקולג' של שנתיים. שירות לקהילה ולסביבה הוא עיקרון מרכזי בחיי הקולג' וכולל בתוכו מגוון פעילויות בקהילה בתחומים שונים.

התלמידים חיים במעונות, 2-5 תלמידים חיים בחדר (חדרים נפרדים לבנים ולבנות), ואוכלים בחדר האוכל של הקולג'. שנת הלימודים כוללת חופשת חורף בת כחודש. חופשת הקיץ אורכת כשלושה חודשים ובה שבים בדרך כלל התלמידים לביתם.

חיי התלמידים מלאים, בנוסף לחובות הלימודיות, בעיסוקים רבים ומגוונים, כגון פעילויות מאורגנות (צלילה, קיאקים, מחנאות והישרדות, תיאטרון, צילום ועוד מגוון רחב של עיסוקים) וערבים חברתיים בהם מציגים התלמידים את תרבויותיהם. התלמידים עצמם אחראים גם על שעות הפנאי, בהם הם יוזמים אירועים, מסיבות וטיולים. נוסף על כך, כל תלמיד בקולג' לוקח חלק בפעילות התנדבותית בקהילה במהלך השהות בקולג'.

תעודת הבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הבגרות הנלמדת בקולג'ים היא תעודת הבגרות הבינלאומית (International Baccalaureate), הידועה בקיצור IB. דיפלומת ה-IB מוכרת ומקובלת על ידי כל האוניברסיטאות בישראל ובעולם. שפת הלימוד העיקרית בכל הקולג'ים היא אנגלית.

תוכנית הלימודים כוללת מקצועות מ-6 קטגוריות שונות (שפה ברמת שפת אם, שפה שנייה, מתמטיקה, מקצועות הומניים, מקצועות ריאליים ומקצועות בחירה), כאשר על כל תלמיד ללמוד 3 מקצועות נבחרים ברמה מוגברת, ו-3 מקצועות ברמה רגילה. באופן זה משיגה התוכנית פשרה בין ההתמקדות במקצועות מסוימים שמאפיינת מספר תוכניות לימוד והפיזור הרב שבאחרות.

המקצועות המוצעים בתוכנית הלימודים (ההיצע המדויק משתנה בין בתי-הספר):

  • שפה ראשונה: כל תלמיד לומד ספרות מקור בשפתו או בשפה אותה הוא דובר ברמה גבוהה.
  • שפה שנייה: אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, איטלקית, סינית ועוד.
  • מדעי החברה והרוח: היסטוריה, כלכלה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, דתות העולם ועוד.
  • מדעים מדויקים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה ועוד.
  • מתמטיקה: ברמה בסיסית, רגילה או מתקדמת.
  • מקצוע בחירה: תיאטרון, אומנות, מוזיקה, או לחלופין מקצוע נוסף מקטגוריה קודמת.

הוועדה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל מדינה השולחת תלמידים לקולג'ים השונים יש ועדה לאומית אשר לרוב מורכבת מבוגרי הארגון ומתנדבים. ישנן כ-130 ועדות לאומיות במדינות שונות.

בישראל, הוועדה הלאומית היא עמותה רשומה (העמותה הישראלית של הקולג'ים הבינלאומיים, ע"ר) המורכבת ממגוון רחב של בוגרי UWC ומתנדבים אשר מקדמים את ערכי ה-UWC בישראל. כחלק מפעילויותיה המרכזיות העמותה מקיימת את תהליך המיון וחלוקת המלגות, (הוועדה הישראלית שולחת בכל שנה בין 10-18 תלמידים לקולג'ים השונים ברחבי העולם) מכינה את התלמידים לחוויה, מלווה את התלמידים הישראלים בקולג'ים במהלך השנתיים ותומכת בגוף הבוגרים של הארגון.

תהליך המיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך המיון של הוועדה הישראלית מורכב משלושה שלבים:

  1. השלב הראשון הוא הגשת מועמדות על ידי מילוי טופסי המועמדות הכוללים כתיבת חיבורים, שאלות פתוחות, המלצות ואישורים. את טופסי המועמדות בוחנים בוגרי הארגון.
  2. השלב השני הוא מחנה בן יומיים אליו מגיעים בין 70–80 מועמדים. במהלך היומיים המועמדים מתחלקים לקבוצות ועוברים פעילויות הכוללות דינמיקה חברתית, ראיונות והרצאות.
  3. השלב השלישי הוא ראיון מול מספר בוגרי הארגון. אל שלב זה מגיעים בין 20–30 מועמדים.

בתום השלב השלישי נבחרים בין 10 ל-25 תלמידים שיצטרפו לארגון וילמדו בקולג'ים ברחבי העולם. המספר משתנה בהתאם למלגות שמוקצות לישראל מכל בתי הספר באותה השנה. לאחר בחירת התלמידים נערכת חלוקת מלגות מלאות או חלקיות בהתאם לקריטריונים כלכליים.

מיון המועמדים מתרחש בכיתה י' ולא בכיתה י"א בשל ההתנגשות עם הגיוס לצה"ל, אך במקרים מיוחדים, בהם ידוע כי מתמודד בכיתה י"א יהיה פטור מגיוס, תישקל מועמדותו.

תוכניות UWC נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מקיים תוכניות נוספות לקידום ערכי הארגון בעולם. לדוגמה, מקיים הארגון "קורסים קצרים". אלה הן תוכניות קצרות (של בין שבועיים לשלושה) אשר מתקיימות במדינות שונות, לרוב בקיץ, ובהן בני נוער ממדינות שונות נפגשים ומיישמים את ערכי ה-UWC. בישראל התקיימו קורסים קצרים ב-1992, ב-2010, 2011 ו-2012.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]