צ'ארלס, נסיך ויילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "הנסיך צ'ארלס" מפנה לכאן. לערך העוסק באי בארכיפלג הארקטי הקנדי שנקרא על שמו, ראו אי הנסיך צ'ארלס.
צ'ארלס, נסיך ויילס
Charles, Prince of Wales
הנסיך צ'ארלס, 2017
הנסיך צ'ארלס, 2017
לידה 14 בנובמבר 1948 (בן 73)
לונדון, הממלכה המאוחדת
שם מלא צ'ארלס פיליפ ארתור ג'ורג' וינדזור
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה
  • אוניברסיטת אבריסווית' (יוני 1969)
  • גורדונסטאון (יולי 1967)
  • Timbertop (1966)
  • Hill House School (1957)
  • Cheam School
  • קולג' חיל האוויר המלכותי בקרנוול (ספטמבר 1971)
  • טריניטי קולג' (23 ביוני 1970)
  • האקדמיה המלכותית הימית הבריטית
  • בית הספר היל האוז עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג דיאנה, הנסיכה מוויילס (19811996)
קמילה, דוכסית קורנוול (2005 - כיום)
שושלת בית וינדזור
תואר נסיך ויילס, דוכס קורנוול, דוכס רות'סיי
אב הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו
אם אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת
צאצאים הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג'
הנסיך הארי, דוכס סאסקס
www.princeofwales.gov.uk
נסיך ויילס, דוכס קורנוול, דוכס רות'סיי
1 ביולי 1969 – מכהן
(53 שנים)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
דוכס אדינבורו, רוזן מריונת' וברון גריניץ'
9 באפריל 2021 – מכהן
(שנה ו־10 שבועות)
פרסים והוקרה
  • Royal Fellow of the Royal Society (9 בפברואר 1978)
  • אביר במסדר אוסטרליה (14 במרץ 1981)
  • מסדר הפיל (30 באפריל 1974)
  • מדליית הזהב הגדולה של אוניברסיטת מסריק (2010)
  • מדליית אלברט (1985)
  • הצלב הגדול של מסדר הכוכב של רומניה (2017)
  • אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר אולב הקדוש (1978)
  • מדליית RSPB (2011)
  • מסדר בויאקה
  • מסדר ההצטיינות של קטר
  • מסדר הכוכב של גאנה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • הצלב הגדול של מסדר כתר האלון
  • הצלב הגדול של מסדר אורנז'-נסאו
  • Order of Friendship
  • הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה
  • מסדר אביז
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי
  • מסדר מובארכ הגדול
  • מסדר רפובליקת מצרים
  • מסדר אבן סעוד
  • מדליית יובל הכסף של המלכה אליזבת השנייה
  • מדליית יובל הזהב של המלכה אליזבת השנייה
  • מדליית הכתרת המלכה אליזבת השנייה
  • עמית החברה המלכותית לספרות
  • השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית
  • מסדר אוג'סווי רג'אניה
  • מדליית יובל היהלום של המלכה אליזבת השנייה
  • מסדר שירות המלכה
  • הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי
  • מסדר לוגוהו
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • מסדר האריה
  • צלב גדול של לגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signature of Prince Charles.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנסיך צ'ארלס בפגישה עם הנשיא בוש
החותם המלכותי של הנסיך צ'ארלס, שהוענק למאפיה בבלאטר, סקוטלנד
הנסיך צ'ארלס, 1974

הנסיך צ'ארלס פיליפ ארתור ג'ורג' מוויילס (Charles, Prince of Wales, ‏נולד ב-14 בנובמבר 1948) הוא יורש העצר הבריטי, נסיך ויילס והראשון בסדר הירושה לכתר. כיורש העצר, הוא מחזיק בתארים נסיך ויילס, דוכס קורנוול ודוכס רות'סיי, ובנוסף הוא גם דוכס אדינבורו ורוזן מריונת', תארים שירש מאביו. הוא יורש העצר לתקופה הארוכה ביותר בתולדות מלכי בריטניה, 70 שנה (החל מעליית אמו המלכה אליזבת השנייה למלוכה ב-6 בפברואר 1952, כאשר היה בן 3)[1]; אם יירש את אמו, יהיה המונרך הבריטי המבוגר ביותר שנכנס לתפקיד. המונרך הבריטי המבוגר ביותר שנכנס לתפקיד עד כה היה ויליאם הרביעי, כשהיה בן 64‏[2].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך צ'ארלס יחד עם הוריו ואחותו אן, אוקטובר 1957

צ'ארלס נולד בארמון בקינגהאם בלונדון ב-14 בנובמבר 1948, בשעה 21:14. צ'ארלס הוא ילדם הראשון של פיליפ, הדוכס מאדינבורו ואשתו הנסיכה אליזבת, בתם הבכורה של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת ואליזבת, המלכה האם. ב-15 בדצמבר 1948 הוא הוטבל בחדר המוזיקה של הארמון על ידי הארכיבישוף מקנטרברי, ג'פרי פישר, ונימול (כפי שהיה מקובל במעמד הגבוה משלהי המאה ה-19) על ידי יעקב סנומן, מוהל יהודי[3]. מות סבו בשנת 1952 והכתרת אימו למלכה הפכו את צ'ארלס ליורש העצר של הממלכה המאוחדת. בתור יורש העצר הוא התמנה לתפקיד של דוכס קורנוול, דוכס רות'סיי ונסיך ויילס. מצד אביו הוא שייך לבית גלוקסבורג, בית המלוכה הדני. כנהוג בילדי המעמד הגבוה באותה התקופה, על חינוכו בין גיל חמש לשמונה הייתה אחראית אומנת. ארמון בקינגהאם הודיע בשנת 1955 כי צ'ארלס ילמד בבית ספר ולא בחינוך ביתי, כפי שלמדו כל בני המלוכה הבריטית לפניו. ב-7 בנובמבר 1956 החל צ'ארלס ללמוד בבית הספר היל האוס אשר נמצא במערב לונדון. צ'ארלס למד גם בשני בתי ספר שבהם למד אביו בילדותו: מכינת צ'אם בברקשייר, אנגליה ובית הספר גורדונסטון בצפון-מזרח סקוטלנד (אותו תיאר מאוחר יותר כ"גיהנום עלי אדמות"). באוקטובר 1967 התקבל לטריניטי קולג בקיימברידג' שבו למד אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה והיסטוריה. צ'ארלס הוא היורש הראשון שהשלים תואר אוניברסיטאי.

הוא הוכתר בתור "נסיך ויילס" ב-1 ביולי 1969, בטקס שנערך בטירת קרנארבון בצפון ויילס.

בשנת 1976 הקים את קרן הצדקה של הנסיך צ'ארלס, שהתרחבה מאז ופעילה עד היום. כמיליון צעירים בריטיים נעזרו בשירותי הקרן.

החל מ-16 ביוני 2012, הנסיך צ'ארלס הוא פילדמרשל בצבא הבריטי, אדמירל הצי בצי הבריטי, ומרשל בחיל האוויר הבריטי. אלה הדרגות הבכירות ביותר בכל זרוע.

נישואיו וחייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 1981 התחתן עם הליידי דיאנה לבית ספנסר בת ה-19 בקתדרלת סנט פול. בטקס נכחו 3,500 מוזמנים. לאחר הנישואים קיבלה דיאנה את התואר "הנסיכה מוויילס". לזוג נולדו שני ילדים: הנסיך ויליאם (ב-1982), השני בסדר ירושת הכתר, והנסיך הארי (ב-1984), הנמצא במקום השישי (אחרי הנסיך לואי) בסדר הירושה. הנישואים לא צלחו וב-28 באוגוסט 1996 התגרשו בני הזוג, כנראה בשל יחסיו של צ'ארלס עם אהובתו קמילה פרקר בולס. ב-9 באפריל 2005 התחתן צ'ארלס בשנית עם קמילה פרקר בולס בטירת וינדזור. החתונה נערכה בטקס אזרחי, משום שלפי חוקי הכנסייה האנגליקנית, מי שהתגרש אינו רשאי להינשא שוב בטקס דתי. המלכה לא השתתפה בטקס, אולם בירכה את בני הזוג אחריו. השניים קיבלו גם את ברכתו של הארכיבישוף של קנטרברי.

צ'ארלס מתגורר בבית קלרנס בלונדון, בו נהגה להתגורר המלכה האם, אליזבת בווס-ליון. קודם למותה של המלכה האם התגורר בארמון סנט ג'יימס.

במרץ 2020 אובחן הנסיך כי הוא נושא את נגיף ה-SARS-CoV-2. הוא נכנס לבידוד יחד עם אשתו בטירה מרוחקת בסקוטלנד והחלים מהנגיף תוך זמן קצר[4].

תוארי הנסיך ואשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיום לידתו נושא צ'ארלס בתואר "הוד מעלתו המלכותית הנסיך צ'ארלס, נסיך אדינבורו". החל משנת 1952, עת הוכתרה אימו למלכת בריטניה, נושא הנסיך צ'ארלס בתואר "הוד מעלתו, דוכס קורנוול", וכן, בתואר הסקוטי "הוד מעלתו, דוכס רות'סיי, הרוזן מקאריק, ברון רנפרו, שליט האיים והלורד העליון והאוצר של סקוטלנד". בשנת 1958, בגיל 10, העניקה לו המלכה את התואר הנסיך מוויילס, תואר מסורתי המוענק ליורשי העצר הבריטיים מאז שנת 1301. ב-1 ביולי 1969 הוכתר בתואר זה בטקס רשמי שהתקיים בטירת קרנארפון בוויילס. באנגליה, בוויילס ובצפון אירלנד מקובל לכנותו "הוד מעלתו המלכותית, הנסיך מוויילס" ובסקוטלנד "הוד מעלתו המלכותית, דוכס רות'סיי".

תוארו המלא: "הוד מעלתו המלכותית הנסיך צ'ארלס פיליפ ארתור ג'ורג', הנסיך מוויילס, והרוזן מצ'סטר, הדוכס של קורנוול, הדוכס של רות'סיי, דוכס אדינבורו, הרוזן מקאריק, הברון מרנפרו, אדון האיים והנסיך והאוצר הגדול של סקוטלנד, אביר מסדר הבירית, אביר מסדר הדרדר, אביר מסדר האמבט, אביר מסדר ההצטיינות, אביר מסדר אוסטרליה, חבר במסדר משרתי המלכה, חבר המועצה המלכותית ועוזר המלכה".

בעבר נשמעה טענה לפיה צ'ארלס הכריז כי לאחר שיהפוך למלך, על מנת לכבד את סבו, המלך ג'ורג' השישי, ייקרא לאחר הכתרתו המלך "ג'ורג' השביעי" ולא המלך "צ'ארלס השלישי". מה גם שהמלכים צ'ארלס הראשון וצ'ארלס השני נחשבו למלכים גרועים ולא פופולריים. בית קלרנס הכחיש שמועה זו[5].

לאחר נישואיה לצ'ארלס נקראת קמילה פרקר "הוד מעלתה המלכותית, דוכסית קורנוול". קמילה פרקר בוחרת שלא להשתמש בתואר נסיכת ויילס, כדי לא לפגוע בזכרה של דיאנה, הנסיכה מוויילס, המזוהה בציבור כ"נסיכת ויילס". התואר דוכסית קורנוול תקף רק באנגליה ובוויילס. בסקוטלנד נקראת קמילה פרקר בולס - "הוד מעלתה המלכותית, הדוכסית מרות'סיי".

כאשר יוכתר הנסיך צ'ארלס כמלך בריטניה, תהיה קמילה זכאית על פי חוק לתואר "המלכה בת הזוג" (Queen Consort), אך בסמוך לנישואיהם הוציא בית קלארנס הודעה רשמית לפיה קמילה בוחרת שלא להיקרא כך בבוא היום, ותסתפק בתואר "הנסיכה בת-הזוג" (Princess Consort) - בדומה לתוארו של הנסיך אלברט, בן זוגה של המלכה ויקטוריה.

לאחר שנפטר אביו הנסיך פיליפ ב-9 באפריל 2021 ירש ממנו צ'ארלס את תואר דוכס אדינבורו.

שלטי האצולה של הנסיך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות הצבא תחת פיקודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך צ'ארלס נושא בדרגת כבוד אדמירל הצי החל מ-2012 והוא מפקדם הסמלי של מספר גדודים וחילות (בסוגריים: תאריך תחילת כהונתו):

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגיוס הראשון, מלך היוונים
 
אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
 
לודוויג פון באטנברג
 
ויקטוריה, נסיכת הסן
 
ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת
 
מרי מטק
 
קלוד ג'ורג' בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשר
 
ססיליה בווס-ליון, רוזנת סטראטמור וקינגהורן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנדראס, נסיך יוון ודנמרק
 
 
 
 
 
אליס, נסיכת באטנברג
 
 
 
 
 
ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת
 
 
 
 
 
אליזבת, המלכה האם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צ'ארלס, נסיך ויילס


סדר הירושה לכתר הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליזבת השנייה
(המלכה הנוכחית)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צ'ארלס
נסיך ויילס

(1)
 
 
 
 
 
הנסיך אנדרו
דוכס יורק

(9)
 
 
 
הנסיך אדוארד
רוזן וסקס

(14)
 
 
 
 
אן, הנסיכה
המלכותית

(17)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנסיך ויליאם,
דוכס קיימברידג'

(2)
 
הנסיך הארי,
דוכס סאסקס

(6)
 
הנסיכה
ביאטריס

(10)
 
הנסיכה
יוג'יני

(12)
 
 
 
ג'יימס
ויקונט סברן
(15)
 
פיטר פיליפס
(18)
 
זארה טינדל
(21)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנסיך ג'ורג'
מקיימברידג'

(3)
 
 
ארצ'י
מאונטבאטן-וינדזור

(7)
 
 
סיינה אליזבת
מפלי מוצי
(11)
 
 
אוגוסט ברוקסבנק
(13)
 
 
ליידי לואיז
וינדזור
(16)
 
 
 
סוואנה פיליפס
(19)
 
 
מיה טינדל
(22)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנסיכה שארלוט
מקיימברידג'

(4)
 
 
ליליבת דיאנה
מאונטבאטן-וינדזור

(8)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אילה פיליפס
(20)
 
 
לנה טינדל
(23)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנסיך לואי
מקיימברידג'

(5)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוקאס טינדל
(24)
 
 


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "BBC News - Prince Charles becomes longest-serving heir apparent" (באנגלית בריטית). 2011-04-19. נבדק ב-2021-05-21.
  2. ^ Kings & Queens - by Age of accession to the Throne
  3. ^ יורש העצר הבריטי נימול, הצופה, 27 בדצמבר 1948
  4. ^ אור קיש, ‏בשל הקורונה: נאום היסטורי של המלכה, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2020
  5. ^ Michael White,‏ Charles denies planning to reign as King George, באתר עיתון הגארדיאן, 27 בדצמבר 2005