ארגן (עץ)

ארגן
	עובדות בקואופרטיב נשים לייצור שמן ארגן במרוקו. הפקת השמן נעשית באופן ידני ומסורתי
מורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו
מדינה	מרוקו
מזהה	00955
שנת הכללה	2014

ארגן
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אברשאים
משפחה:	ספוטיים
סוג:	ארגן
מין:	ארגן
שם מדעי
	Argania spinosa; ‏רעיל
תחום תפוצה
	אנדמי במרוקו ואלג'יריה; גידול מסחרי בישראל

אגוזי ארגן

עיזים אוכלות את פירות עץ הארגן ומסייעות להפצתו במרוקו

ארגן מין יחיד של עצים בסוג ארגן ממשפחת הספוטיים. העץ אנדמי באזור החצי מדברי של דרום מערב מרוקו, ובמחוז טינדוף באלג'יריה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ הארגן, שמקורו במרוקו נחשב לעץ חזק ועמיד מאוד באקלים מדברי קשה, הן מבחינת טמפרטורה, הן מבחינת לחות באוויר והן מבחינת אספקת מים שוטפת. למעשה, עץ הארגן חזק ועמיד עד כדי כך שכינוי הלטיני היה בעבר "עץ הברזל". עצי הארגן גדלים לגובה של 8-10 מטרים, וחיים 150-200 שנה. הגזע מסוקס וקוצני. העלים קטנים וסגלגלים, באורך 2-4 סנטימטרים. הפריחה באפריל, בפרחים קטנים, בעלי 5 עלי כותרת בצבע צהוב-ירוק חיוור. הפרי באורך 2-4 סנטימטרים ובקוטר 1.5-3 סנטימטרים, בעלי קליפה עבה ומרה שמתחתיה ציפה בעלת ריח מתקתק, אך טעם דוחה, ואגוז קשה המכיל זרע קטן (לעיתים רחוקות 2-3 זרעים) עשיר בשמנים. הפרי מבשיל רק כעבור יותר משנה, בין יוני ליולי של השנה שאחרי הפריחה.

ניתן לראות בישראל עצי ארגן ואת תהליך הפקת השמן ב"משק אורן" אשר נמצא במושב נתיב הגדוד שבבקעת הירדן.

הארגן והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה אזורים במרוקו, אצל הברברים, מהווים עצי הארגן מקור לשמן, עץ לבנין ולהסקה, ולמאכל בהמות, בדומה לעץ הזית באגן הים התיכון. במרוקו משתמשים בעזים שעולות על עצי הארגן כדי לתפוס אותם מצמרות העצים.

במרוקו מכסים יערות הארגן שטח של כ-8,300 קמ"ר, והם מוגדרים שמורה ביוספרית של אונסק"ו. שטחם הצטמק בכמחצית במשך מאה השנים האחרונות, עקב ניצול על ידי התושבים המקומיים. לאחרונה מתפתח שוק בינלאומי לשמן הארגן, ודבר זה מהווה תמריץ למקומיים לשמר את העץ.

זן מיוחד של העץ פותח משנות ה-80 בישראל^[1]. כיום מגדלים זן זה בצורה מסחרית להפקת שמן בערבה, בנגב ובאזור אשקלון.