אריה פיינגולד
| לידה |
1947 |
|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 2015 (בגיל 68 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
| פרסים והוקרה |
פרס ביטחון ישראל (1984) |
אריה פיינגולד (1947 – 25 באוקטובר 2015) היה איש היי-טק ויזם ישראלי. בין היתר הקים את חברת התוכנה מרקורי. חתן פרס ביטחון ישראל לשנת 1984, על פיתוח מערכות לוחמה אלקטרונית לחיל הים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיינגולד, יליד רמת גן 1947, שירת בצה"ל כקצין תותחנים ביחידה מוצנחת. הוא למד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון, סיים לימודיו ב-1972 והצטרף לחברת אלביט (לימים - אלביט מערכות בע"מ) כמהנדס במיזם פיתוח מערכות לוחמה אלקטרונית לחיל הים. על פעילותו במיזם זכה יחד עם יגאל ברוכי - מוביל המיזם, בפרס ביטחון ישראל[1].
בשנת 1977 עבר לארצות הברית והצטרף לחברת אינטל, שם היה שותף בפיתוח המעבד 80286. במהלך עבודתו באינטל פיינגולד שם לב לכך שמהנדסי אלקטרוניקה עדיין מתכנים מעגלים מודפסים בצורה ידנית בשרטוט עם נייר ועיפרון. ב-1980 החליט פיינגולד לעזוב את אינטל, והקים, יחד עם אנשים נוספים, את חברת "דייזי מערכות" (Daisy Systems), שפיתחה כלים שאפשרו לתכנן ישירות על המחשב רכיבים אלקטרוניים, ללא צורך בשרטוט ידני, תוך ביצוע הדמיה של המערכת הסופית. בכך הייתה בין החברות הראשונות בעולם בשוק ה-Electronic design automation - EDA. (אנ')[2].
את ההון הראשוני בסך מיליון דולר גייסה "דייזי מערכות" מפרד אדלר, משקיע הון סיכון מניו יורק. החברה יצרה הכנסות של כ-4 מיליון דולר בשנה הראשונה ותוך שלוש שנים נוספות ההכנסות השנתיות שלה היו מעל 100 מיליון דולר. בנוסף ביצעה החברה גם הנפקה של מניות בבורסה[2]. בשנת 1984 הקימה החברה מרכז מחקר ופיתוח בישראל שהעסיק ב-90 עובדים[2]. באוגוסט 1986 פרש פיינגולד מ"דייזי"[3], והקים את חברת "רדי-סיסטמס" (Ready Systems), כמיזוג בין חברה ישראלית: "מדיקום", וחברה אמריקאית: "הנטר אנד רדי" (מפתחת מערכת הפעלה VRTX) - שתיהן עסקו בתחום מערכות משובצות מחשב[4].
בסוף 1988 חזר פיינגולד לישראל[5], ושנה אחר כך הקים את חברת "מרקורי אינטראקטיב" (Mercury Interactive) שעסקה בפיתוח ושיווק פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים[6]. בשנת 2006 נמכרה מרקורי לחברת HP תמורת כ-4.5 מיליארד דולר, ובכך הייתה לאחד האקזיטים הגדולים ביותר של חברה מישראל, עד לאותה עת[7]. למרקורי הייתה גם חברה-בת בשם כרונוס (Qronus), שפיתחה פתרון לבדיקת מערכות זמן אמת ונסגרה בשנת 2002.
בשנת 1994 השקיע פיינגולד בחברת "טגריטי" שפיתחה פתרונות בתחום ה-E-learning ולמידה מקוונת[8]. טגריטי נמכרה להוצאת הספרים מקגרו-היל ב-2010 תמורת סכום בלתי-ידוע[9].
בשנת 1999 פרש מחברת "מרקורי אינטראקטיב"[10], והקים את חברת "אורסוס" (Orsus Solutions), שעסקה תחילה בפיתוח יישומים למסחר אלקטרוני ואחר כך עסקה בפתרונות לניהול אירועים[11]. אורסוס גייסה במהלך השנים כ-68 מיליון דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון של איל ההון ג'ורג' סורוס[12]. אורסוס נמכרה ב-2009 לחברת נייס מערכות תמורת 22 מיליון דולר[13].
בשנת 2007 הצטרף פיינגולד לחברת ההזנק "קוואליסיסטמס" (QualiSystems), שנוסדה ב-2004 ומפתחת את מערכת Test Shell - חבילת יישומים משולבים, המאפשרים אוטומציה לתהליכי פיתוח וניהול בדיקות חומרה ותהליכי אופטימיזציה של איכות מוצרים[14].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיינגולד היה נשוי לארכיטקטית רוני, בתו של דן טולקובסקי, שהיה מפקד חיל האוויר ומנהל דיסקונט השקעות. היה אב לארבעה ילדים.
פיינגולד, אוהד מועדון הכדורסל מכבי תל אביב, סייע לקבוצה במשך שנים על ידי הקצאת אופציות בחברות הטכנולוגיה שלו לשחקנים, שמכבי חפצה ביקרם; סידור חסר תקדים, שסייע למכבי להשאיר כוכבים שדרשו סכומים שלא היה ביכולת המועדון לשלם[15].
נפטר ב-25 באוקטובר 2015 בגיל 68, לאחר שנים רבות בהן התמודד עם מחלת פרקינסון. הובא למנוחות בבית העלמין של היישוב סביון בו התגורר.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1984 זכה בפרס ביטחון ישראל על פיתוח מערכות לוחמה אלקטרונית לחיל הים.
- בשנת 1999 זכתה חברת "טגריטי" בה השקיעה בפרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות[16].
- בשנת 2008 זכה בפרס מפעל חיים מטעם המרכז הישראלי לניהול[17].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוס לבב, שבבים של תקווה: סיפוריהם של יזמי תעשיית ההיי-טק הישראלית, זמורה-ביתן, 1998
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיינגולד אריה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 באוקטובר 2000
- שירי חביב, "אני מנהל די דפוק. מצליח לי כי היו לי אנשים מצוינים", באתר גלובס, 20 באוגוסט 2006
- גיא גרימלנד, אריה פיינגולד: "להצלחה יש טעם טוב יותר כאן", באתר TheMarker, 13 באפריל 2007
- גיא גרימלנד, אריה פיינגולד: "אנחנו רוצים לעשות את מרקורי מספר 2", באתר הארץ, 7 במרץ 2007
- בתיה פלדמן, אריה פינגולד מפנטז על מרקורי הבאה: קוראים לה קואליסיסטמס, באתר גלובס, 22 ביולי 2008
- גיא גרימלנד, אני רק רוצה לחזור למשחק, באתר הארץ, 13 באפריל 2007
- עופר לוי, אריה פינגולד: "אורסוס עוד תגיע לסדר הגודל של דייזי ומרקורי", באתר גלובס, 26 באוגוסט 2005
- שירי חביב, אריה פינגולד: "HP שילמה מחיר מציאה; החברות מתאימות כמו כפפה ליד", באתר גלובס, 26 ביולי 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ גד שמרון, עלייתו ונפילתו של אריה פיינגולד - הצנחן של "דייזי", מעריב, 18 באוגוסט 1986
- 1 2 3 ענת מידן, מקווים לטוב - חברת המחשבים "דייזי" בצרות. המנכ"ל אריה פיינגולד התפטר בארה"ב. ערך המניות יורד., חדשות, 29 באוגוסט 1986
- ↑ אבי קרטין, מנכ"ל "דייזי" בארה"ב התפטר בעקבות פרשה בבורסה, חדשות, 17 באוגוסט 1986
- ↑ פ"נגולד חוזר לזירת העסקים, מעריב, 8 בפברואר 1987
- ↑ טל בשן־נצר, אריה פיינגולד מייסד חברת דייזי חוזר ארצה, מעריב, 5 בספטמבר 1988
- ↑ טל שחף, פרק ג' - אריה פיינגולד, הישראלי שעשה היסטוריה בעולם המחשבים האמריקני, נמצא כאן ועושה את המחזור השלישי. חברה חדשה, ישראלית, מפתחת רעיון חדש, מעריב, 10 באוקטובר 1989
- ↑ איתן טפירו, סקנדל האופציות לא עצר את מרקורי: נמכרת תמורת 4.5 מיליארד דולר ל-HP העולמית בעסקת המזומנים הישראלית הגדולה ביותר אי-פעם, באתר גלובס, 25 ביולי 2006
- ↑ עינב בן יהודה, במקביל להשלמת סבב גיוס הון: טגריטי מצמצמת את מרכז הפיתוח בישראל, באתר TheMarker, 12 במרץ 2001
- ↑ גיא גרימלנד, תאגיד הענק מקגרו-היל רוכש את חברת טגריטי הישראלית, באתר TheMarker, 4 באוקטובר 2010
- ↑ עדי מנדלסון, "אני לא מאמין בהנהלה שנשארת לנצח", באתר גלובס, 19 ביולי 1999
- ↑ ההתחלה החדשה של פיינגולד: גייס 8 מיליון ד' לסטרט-אפ אורסוס, באתר גלובס, 20 ביולי 1999
- ↑ צורי דאר, החברה של מייסד מרקורי מחפשת את דרכה: אורסוס שינתה שוב את המודל העסקי ופועלים ונצ'רס השקיעה בה 2 מ' ד', באתר הארץ, 1 באוגוסט 2005
- ↑ אורה קורן, משקיעים באורסוס: "קופחנו בעסקת המכירה לנייס", באתר TheMarker, 20 בינואר 2010
- ↑ גיא גרימלנד, קוואלי סיסטמס של אריה פיינגולד השלימה גיוס של 3.5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 22 באפריל 2009
- ↑ קטש, הנפלד וגודס הוזמנו להשקיע בחברת הטכנולוגיה טגריטי, באתר גלובס, 11 בנובמבר 1997
- ↑ פרס רה"מ לתוכנת מחשב יוענק לחברת טגריטי, באתר גלובס, 11 במרץ 1999
- ↑ נעה גרטי, גיל שוויד, אבי זאבי, רפי קסטן ואברהם ברנמילר - חתני פרס ההיי-טק, באתר ynet, 15 בינואר 2008
- יזמי היי-טק ישראלים
- בוגרי הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל: הנדסת חשמל
- זוכי פרס ביטחון ישראל
- מהנדסי חשמל ישראלים
- מנכ"לים ישראלים
- משקיעי הון סיכון ישראלים
- זוכי פרס מפעל חיים
- ישראלים בתעשיית המחשבים
- אנשי עסקים ישראלים
- עובדי אלביט מערכות
- סביון: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות בסביון
- נפטרים ממחלת פרקינסון
- ישראלים שנולדו ב-1947
- ישראלים שנפטרו ב-2015
