לדלג לתוכן

אריסטיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריסטיוס
Αρισταίος
פסל אריסטיוס המוצג במוזיאון הלובר
פסל אריסטיוס המוצג במוזיאון הלובר
תפקיד פטרון מלאכות המשק והחווה
תרבות יוון העתיקה
אלים מקבילים Aristaeus, וטריס עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אפולו
אם קירנה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אוטונואה
צאצאים Nysa, Charmus, אקטיון, מקריס, Calaecarpus עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריסטיוסיוונית עתיקה: Ἀρισταῖος; בלטינית: Aristaeus) הוא אל במיתולוגיה היוונית. פטרון מלאכות המשק והחווה: גידול בהמות, עצי פרי, ציד וכוורנות.

המיתולוגיה היוונית זוקפת לזכותו של אריסטיוס את המצאת מלאכת הכוורנות[1], את גידול הבהמות וניהול משק חווה. הוא מתואר גם כאדם הראשון שייצר שמן זית, חבץ חמאה והכין גבינה.[2]

פולחן אריסטיוס פרח בעיקר באזורים שהוא עבר במסעותיו המיתיים, בהם הביא את בשורת הציוויליזציה ולימד את אנשי המקום מלאכות רבות. בין המקומות נמנים קיאה, ארקאדיה, בויוטיה (שם נישא לנסיכת תבאי והביא ילדים), תסליהעמק טמפה) וסרדיניה.

אריסטיוס נולד כאל למחצה. הוא נולד בלוב לאל אפולו ולבת התמותה קירנה, נסיכה לפיתית מהעיר תסליה. על פי המיתוס, אפולו התאהב בקירנה, לקח אותה עמו לחופי לוב ונישא לה. שם הפך אותה לנימפה ולמלכה על עיר שנקראה על שמה. קירנה הרתה לאפולו וילדה את אריסטיוס ואת אחיו אידמון, שהיה נביא ארגונאוט.[3]

לאחר שאריסטיוס נולד, שליח האלים הרמס לקח אותו אל משכנם של האלים והזין אותו באמברוסיה ונקטר. בזכות מאכלי האלים הפך אריסטיוס לבן אלמוות ולפיכך גם לאל.[4] לאחר מכן, לקח אותו אפולו אביו לגדול במערתו של הקנטאור ומחנך הגיבורים כיירון.[3]

אריסטיוס נשא לאישה את אוטונואה, בתו של קדמוס המייסד האגדי של העיר תבאי. הוא הביא עמה שני ילדים: בנו אקטיון ובתו מקריס.[1]

משפחתו של אריסטיוס ידועה במיוחד בכישורי הציד שלה. האלה ארטמיס, דודתו של אריסטיוס, היא אלת הציד. אמו הייתה ידועה כמי שלא הייתה מוכנה לעסוק במלאכות הנשיות באותה התקופה והתעסקה בציד במקום.[3]. אריסטיוס עצמו הוא פטרונם של הציידים ובנו, אקטיון, היה ציד מפורסם.

מיתוסים מרכזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטיוס מופיע במיתוס על בנו, אקטיון. אקטיון הפך לאיל ומת בידיהם של כלבי הציד שלו לאחר שראה בטעות את האלה ארטמיס מתרחצת. לאחר מותו של אקטיון חיפשו הוריו את גופתו לשווא. רוחו של אקטיון הופיעה לפני אריסטיוס אביו וסיפרה לו שעליו לחפש גופה של איל. אריסטיוס מצא את גופת בנו בדמות האיל וקבר אותה.[1]

פולחן הכוכב סיריוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיתוס מספר שתושבי האי קיאה סבלו ממגפה שיוחסה להופעתו של הכוכב סיריוס בשמיים לפני הזריחה. הופעתו הבהירה של הכוכב מופיעה תמיד בתקופות של מזג אוויר חם ויבש. לכן ייחסו לכוכב עצמו את הבצורת שהגיעה עמו. תושבי המקום ביקשו את עזרתו של אריסטיוס, שבעצת אביו עבר לאי וקבע בו את מושבו. אריסטיוס הקים מזבח לאל זאוס. הוא הקריב קורבן כפול: קורבן שגרתי לזאוס וקורבן נוסף – בטקס כתוני ומסתורי – לכוכב סיריוס. לאחר הקורבן הכפול של אריסטיוס הגיעו ארבעים ימים של רוחות צפוניות שבישרו ברכה עבור תושבי האי.[3] פולחן כפול זה הפך לטקס קבוע שקיימו כהני הדת בקיאה במשך דורות רבים.

אריסטיוס ופרוטאוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסל אריסטיוס ופרוטאוס בגני ורסאי.

בגאורגיקה של ורגיליוס מסופר שיום אחד, כל הדבורים של אריסטיוס חלו ומתו. אריסטיוס פנה לאמו לעזרה. קירנה סיפרה לבנה שישנו אל שיודע כל דבר שהיה, הווה ויהיה, ולו היכולת לענות לאריסטיוס על תהייתו בנושא הדבורים. לאל קוראים פרוטאוס וביכולתו לשנות צורה לכל דבר. רק מי שיצליח ללכוד אותו בלי שיתחמק יוכל לקבל מענה לשאלותיו. קירנה ליוותה את בנה אל משכנו של פרוטאוס. בעצת אמו קפץ אריסטיוס על פרוטאוס הישן עם שלשלאות, פרוטאוס הצליח להחליף את צורתו פעמים רבות אך מכיוון שהשלשלאות כבר סבבו אותו הוא לא הצליח לפרוס כנפיים כדי לברוח, לבסוף חזר לצורתו המקורית.

פרוטאוס השיב לשאלתו של אריסטיוס וגילה לו שהדבורים חלו מכיוון שהנימפות כועסות על מותה של אאורידיקה. מסופר שאריסטיוס רדף אחרי הנימפה אאורידיקה כשהסתובבה בעמק טמפה, במהלך מנוסתה היא דרכה על נחש ארסי ומתה. בנוסף, פרוטאוס הסביר לאריסטיוס שעליו להרוג פר ומגופתו יופיעו דבורים והוא יוכל לשוב ולגדלן.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריסטיוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 נונוס, דיוניסיאקה. ספר 5.
  2. ^ אופיאנוס, קינגטיקה. 4.210.
  3. ^ 1 2 3 4 אפולוניוס מרודוס, ארגונאוטיקה. ספר 2 שורה 500 והלאה.
  4. ^ פינדארוס. האודה התשיעית שורות 60-65
  5. ^ ורגיליוס, גאורגיקה. ספר 4 שורה 315 והלאה