ארכוביתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgארכוביתיים
Polygonumcoccineum.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי הזרע
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ציפורנאים
משפחה: ארכוביתיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Polygonaceae

אָרְכּוּבִיתִיִים (Polygonaceae) היא משפחה (טקסונומיה) גדולה בסדרת הציפורנאים, הנקראת לפי הסוג ארכובית. היא כוללת כ-1,100 מינים המסווגים לכ-50 סוגים, ובארץ ישראל מיוצגת על ידי 8 סוגים.

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי משפחה גדולה, קוסמופוליטית - כלומר, מיניה נמצאים בכל יבשות העולם, אך מרבית המינים נמצאים באזורים ממוזגים של ההמיספרה הצפונית. הם מאכלסים בתי גידול שונים: ממדבריות קיצוניים לגדות נחלים, ומצידי דרכים ליערות גשם. שונות זו בבתי-הגידול באה לידי ביטוי גם בנציגי המשפחה בישראל.

למספר מינים ממשפחה זו חשיבות כלכלית עבור האדם- כמזון, רפואה וצמחי נוי.

תיאור מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית בני משפחה זו הינם עשבים רב-שנתיים, ומיוצגים בה במידה מועטה יותר גם מספר טיפוסי-חיים אחרים כגון עשבים חד-שנתיים, שיחים קטנים, מטפסים ועצים.

שופר (ocreae) במפרק של ארכובית

התכונה המאפיינת ביותר את המשפחה, היא הפרקים הברורים שעל גבעול הצמח, שהם לרוב נפוחים. פרקים אלו נראים כברך, וברך בארמית מכונה ארכובה. מכאן שם המשפחה.

העלים של צמחי משפחה זו הינם פשוטים, ומסודרים באופן מסורג על הגבעול. עלי-הלוואי יוצרים צורה דמוית נדן צמודה לגבעול, המכונה 'שופר'. פרחי משפחה זו לרוב מקובצים באשכול, שיבולת או קרקפת. הם קטנים באופן יחסי, אך לרוב מתקבל מראה פרחוני בשל קיבוץ הפרחים. כותרת הפרח לעתים בעלת צבע בולט, ולעתים בעלת צבע ירוק; מספר עלי העטיף 6-3, ומספר האבקנים (איבר הרבייה הזכרי של הצמח) 9-6.

הפרי האופייני למשפחה הוא מטיפוס אגוזית, ובה זרע אחד.

ארכוביתיים בצמחיית ארץ-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

40 מינים ב-8 סוגים ממשפחה זו מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ-ישראל. על פי קריטריון של מספר המינים, זוהי המשפחה ה-17 בחשיבותה בצמחיית ארץ-ישראל. מיניה מאכלסים בתי גידול שונים: כ-9 מינים מצויים בבתי גידול לחים כדוגמת ביצות, בעיקר מהסקציה Persicaria שנכללת תחת הסוג ארכובית, וכן מיני חומעה.

ריבס המדבר בפריחה בהר הנגב

8 מינים אופיניים לבית גידול מדברי, בייחוד מינים מהסוג חומעה, וכן אמיך קוצני, שבטוט מצויץ, וגפוף קוצני. לעומתם, 7 מינים מאכלסים מקומות מופרעים, כדוגמת צידי דרכים ושולי שדות, בייחוד מינים מהסוג ארכובית ופלופיה חבלבלית.

קבוצה נוספת אופיינית למרומי החרמון, שכן תנאי הגידול שם שונים משאר הארץ, בשל רום ההר והקור ששורר בו. בחרמון מייצגים משפחה זו מיני ארכובית שונים, ריבס חרמוני, וגפוף החרמון.

חשיבות המשפחה לאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסית לגודלה, למיני משפחה זו אין חשיבות כלכלית גדולה עבור האדם; עם זאת, למספר מינים בה נודע שימוש רחב היקף.

למזון משמש המין פגופירון נאכל, הקרוי בעברית בטעות בשם כוסמת ונודע בשמו האנגלי Buckwheat. גידול זה נפוץ בעיקר באזורים קרירים, והשימוש בו למאכל הוא בהיקף רחב. מינים מהסוגים ריבס וחומעה משמשים למאכל כעלים טריים- ומכונים 'רוּבּרָבּ'.

ברפואה העממית נודעים שימושים שונים למיני הארכובית. הם אף משמשים ליצירת תכשירים קוסמטיים, אך נמכרים לרוב תחת השם הלטיני, 'פוליגנום'.

כצמחי נוי משמשים מספר מינים ממשפחה זו, כדוגמת המטפס אנטיגון דק-עוקצים, שלו פרחים ורודים יפים.

סוגי המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים המיוצגים בצמחיית ארץ-ישראל, על פי סדר סיסטמטי

פרחי אנטיגון דק-עוקצים- צמח מטפס המשמש לנוי, ממשפחת הארכוביתיים

סוגים בעלי חשיבות, שאינם מיוצגים בצמחיית ארץ-ישראל

  • Fagopyrum - הכולל את המין פגופירון תרבותי המכונה כוסמת
  • אנטיגון - Antigonon
  • Eriogonum
  • Coccoloba

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]