אראמיס (דמות ספרותית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אראמיס
Aramis
הופעה ראשונה שלושת המוסקטרים
יוצרים אלכסנדר דיומא האב
גילום הדמות סנטיאגו קבררה, רוברטו ריסו, גינו קוראדו, מיילס מנדר, לויד ברידג'ס, קולין פוקס, יוג'ין פאלט, Paul Campbell, John King, Onslow Stevens, Jean-Louis Allibert, אלן קורדונר, Robert Coote, ג'רמי איירונס, איגור סטאריגין, לוק אוונס, ניק מורן, צ'ארלי שין, פאבל ברשאק, ריצ'רד צ'מברלין, Jacques Toja, רומן דוריס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
תאריך לידה 1620
מקצוע מוסקטר, סייף
דת קתולי
אזרחות צרפת
דמויות קשורות
אויבים מיליידי דה וינטר, הקרדינל רישלייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אראמיסצרפתית: Aramis, René d'Herblay), הוא דמות בדיונית ברומנים שלושת המוסקטרים, אחרי עשרים שנה, והוויקונט דה בראז'לון מאת אלכסנדר דיומא האב.[1] הדמות היא גרסה בדיונית ביותר של המוסקטר אנרי ד'אראמיס (1620-1655).

אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראמיס מוצג כרודף שמלות, תפיסה רווחת לאותה תקופה לגבי ישועים ואבות מנזר. בתור מוסקטר, הוא משתוקק להיות אב כמורה; אבל ככומר, הוא נמשך לחייו של החייל. בשלושת המוסקטרים, מתגלה שהוא הפך למוסקטר בגלל אישה: כגבר צעיר בהכשרה לכמורה, איתרע מזלו שנתפס (בתמימות או לא) קורא לאישה צעירה נשואה ונזרק מביתה. בשנה שלאחר מכן, הוא למד סייף עם הסייף הטוב בעיר כדי לנקום. לאחר מכן הוא קרא תיגר על האיש שהתעלל בו לדו-קרב ובזכות כישורי הסיוף החדשים שלו, הרג אותו כמעט בבת אחת. מכיוון שעריכת דו-קרב נאסרה בצו מלכותי ואראמיס היה כומר מתחיל, הוא נאלץ להיעלם ולאמץ פרופיל נמוך מאוד. הוא התגייס למוסקטרים תחת השם המשוער "אראמיס". שם פגש את אתוס, פורתוס ואחר כך את ד'ארטניאן. יחד, הם פעלו כדי להגן על המלך ולמנוע את חשיפת הרומן של המלכה עם הדוכס מבקינגהאם על ידי הקרדינל רישלייה.

אראמיס מצליח במידה רבה, הודות לחוצפתו ולתוכניותיו המקיאווליות. הוא רואה בכל ניצחון שלב בדרך להשגת כוח רב יותר. בסופו של דבר, הוא מונה לגנרל העליון של הישועים, וזה בדיוק מה שמציל את חייו בסוף הוויקונט דה בראז'לון, לאחר שהוא נבגד על ידי ניקולא פוקה.

למרות שאיפתו האישית חסרת הרחמים, אראמיס הוא חבר נאמן ביותר: למעשה, הטעויות היחידות שלו מגיעות כאשר הוא מסרב לפגוע או להעליב את חבריו. באחרי עשרים שנה, הוא מסכים להפצרותיו של אתוס לחסוך על חייו של הנבל מורדאונט, וב-הוויקונט דה בראז'לון, הוא מסרב לדכא את גילוי האמת של ד'ארטניאן על בל-איל. אראמיס אפילו מגלה לחברו פורתוס את זהותו האמיתית של האיש במסכת הברזל, למרות החשש שזה יגרום לפורתוס להרוג אותו (אראמיס). החברות כל כך חשובה לאראמיס, שבסוף הוויקונט דה בראז'לון, הוא בוכה - בפעם הראשונה והיחידה בחייו - לאחר שגרם למותו של אחד מחבריו.

מאהבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאיפותיו הפוליטיות של אראמיס משתלבות עם שאיפותיו הרומנטיות, כשדיומא "מלהק" אותו בספריו לתפקיד המאהב של האישה בעלת העוצמה הפוליטית החזקה ביותר של זמנו. בשלושת המוסקטרים, המתרחש ב-1627, הוא מאהבה של יועצת המלכה, הדוכסית ד'שברוס. באחרי עשרים שנה, הוא מאהבה של אן ז'נבייב דה בורבון-קונדה, דוכסית לוז'נוויל, אחותם של שני הניצים בפרונד הראשון, לואי השני, נסיך דה קונדה וארמנד דה בורבון, נסיך קונטי.

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לשאר המוסקטרים, אראמיס מכונה פעמיים בשמו הפרטי רנה. זה קורה לראשונה כאשר ד'ארטניאן נתקל באראמיס ופילגשו בפרק "Les Deux Gaspard" של הספר השני, ושוב כאשר באזין מדבר על אראמיס בספר השלישי. באחרי עשרים שנה, אראמיס הוא ישועי המכונה האב ד'הרבליי או אביר ד'הרבליי (Abbé d'Herblay או Chevalier d'Herblay). ב-הוויקונט דה בראז'לון, הוא הבישוף של ואן, תואר שניתן לו על ידי ניקולא פוקה, ומאוחר יותר הופך לגנרל העליון של הישועים. כשהוא חוזר מהגלות, הוא אציל ספרדי ושגריר המכונה הדוכס מאלמדה.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים שגילמו את אראמיס על המסך כוללים את:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אראמיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Derek Hook, Bradley Franks, Martin W. Bauer, The Social Psychology of Communication, Palgrave Macmillan, 2011-03-23, ISBN 978-0-230-31211-1. (באנגלית)