לדלג לתוכן

ד'ארטניאן ושלושת המוסקטרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד'ארטניאן ושלושת המוסקטרים
Д’Артаньян и три мушкетёра
מבוסס על שלושת המוסקטרים עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי גאורגי יונגוואלד-חילקביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Mark Rozovsky עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מיכאיל בויארסקי
יורי ניקולין
אנדריי מירונוב
נורמן חוכמה
מוזיקה מקסים דונאייבסקי
צילום אלכסנדר פוליניקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
חברת הפקה Odesa Film Studio עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה רדיו בברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 249 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סדרה המבוססת על ספר, סרט סייפים נועזים, קומדיה טלוויזיונית עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא המוסקטרים אחרי עשרים שנה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד'ארטניאן ושלושת המוסקטריםרוסית: Д’Артаньян и три мушкетёра) הוא מיני-סדרה מוזיקלית בת שלושה חלקים, שהופקו בברית המועצות ושודרו לראשונה בשנת 1978. הסדרה מבוססת על הרומן שלושת המוסקטרים מאת אלכסנדר דיומא.

בסרט מככבים מיכאיל בויארסקי כד'ארטניאן, וניאמין סמחוב כאתוס, איגור סטאריגין כאראמיס, ולנטין סמירניצקי כפורתוס, מרגריטה טרחובה כמיליידי דה וינטר, אולג טבקוב בתפקיד המלך לואי השלושה עשר, אליסה פריינדליך כאן מאוסטריה, אלכסנדר טרופימוב בתפקיד הקרדינל רישליה, ולב דורוב בתפקיד קפטן דה טרוויל. הסרט[1] ושיריו הרבים הפכו לפופולריים ביותר בברית המועצות במהלך סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, ונחשב כיום לקלאסיקה.

הופקו שלושה סרטי המשך: המוסקטרים אחרי עשרים שנה (1992), סודות המלכה אן, או המוסקטרים אחרי שלושים שנה (1993) ולבסוף שיבת המוסקטרים, או אוצר הקרדינל מאזארן (2009).

הסרט מורכב משלושה חלקים:

  • חלק 1: "אתוס, פורתוס, ארמיס וד'ארטניאן" (Атос, Портос, Арамис и д'Артаньян)
  • חלק ב ': "יהלומי המלכה" (Подвески королевы)
  • חלק שלישי: "ההרפתקאות ממשיכות" (Приключения продолжаются)

ד'ארטניאן הצעיר רוכב לפריס בתקווה להפוך למוסקטר. בעיירה מאונג הוא נעלב על ידי רושפור, סוכן הקרדינל. מתרחשת קטטה, וד'ארטניאן נשדד ונותר מדמם. בהמשך הוא פוגש את אדון דה טרוויל, קפטן המוסקטרים של המלך. לפתע הוא רואה את רושפור וקופץ מהחלון. הוא מתנגש באתוס, מוסקטר פצוע שקורא לו אידיוט ומאתגר אותו לדו-קרב בצהריים. ד'ארטניאן ממשיך במרדף שלו, מתנגש בשני מוסקטרים אחרים, פורתוס וארמיס ומזמין את שני האחרים לדו-קרב. כשהוא מגיע לדו-קרב הראשון, ד'ארטניאן פוגש לא רק את אתוס אלא גם את פורטוס וארמיס והם נדהמים שכולם יילחמו באותו נער. שומרי הקרדינל מגיעים ומתפתחת קטטה. המוסקטרים הורגים את רוב השומרים וכמה בני מזל נמלטים. המוסקטרים מתיידדים. לימים מציל ד'ארטניאן את קונסטנס, תופרת נשואה למלכה והם מתאהבים ומכאן מתפתחת הרפתקה בין המוסקטרים, במסעם להציל את כבודה של המלכה ואת המלוכה הצרפתית מפני מזימותיו של החשמן הערמומי רישלייה.

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה צולמה ביישובים שונים ברחבי הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית האוקראינית (אוקראינה של ימינו), תוך שימוש בכמה מהמצודות והערים העתיקות במדינה, כמו לבוב. כמה סצינות צולמו במרכז ההיסטורי (העיר העתיקה) של טאלין באסטוניה.

אתרי הצילומים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Top 15 Miniseries of all Time". Listverse. נבדק ב-28 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Юрий Ряшенцев о песнях для театра и кино
  3. ^ Максим Дунаевский об ансамбле «Фестиваль» и песнях для кино