ד'ארטניאן ושלושת המוסקטרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ד'ארטניאן ושלושת המוסקטרים
Д’Артаньян и три мушкетёра
D'Artagnan and Three Musketeers.jpg
מבוסס על שלושת המוסקטרים עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי George Jungvald-Khilkevitch עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Mark Rozovsky עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מיכאיל בויארסקי
וניאמין סמחוב
איגור סטאריגין
ולנטין סמירניצקי
מוזיקה מקסים דונאייבסקי
צילום Aleksandr Polynnikov עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
חברת הפקה Odessa Film Studio עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 249 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט הרפתקה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, קומדיה טלוויזיונית עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא המוסקטרים אחרי עשרים שנה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד'ארטניאן ושלושת המוסקטריםרוסית: Д’Артаньян и три мушкетёра) הוא מיני-סדרה מוזיקלית בת שלושה חלקים, שהופקו בברית המועצות ושודרו לראשונה בשנת 1978. הסדרה מבוססת על הרומן שלושת המוסקטרים מאת אלכסנדר דיומא.

בסרט מככבים מיכאיל בויארסקי כד'ארטניאן, וניאמין סמחוב כאתוס, איגור סטאריגין כאראמיס, ולנטין סמירניצקי כפורתוס, מרגריטה טרחובה כמיליידי דה וינטר, אולג טבקוב בתפקיד המלך לואי השלושה עשר, אליסה פריינדליך כאן מאוסטריה, אלכסנדר טרופימוב בתפקיד הקרדינל רישליה, ולב דורוב בתפקיד קפטן דה טרוויל. הסרט[1] ושיריו הרבים הפכו לפופולריים ביותר בברית המועצות במהלך סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, ונחשב כיום לקלאסיקה.

הופקו שלושה סרטי המשך: המוסקטרים אחרי עשרים שנה (1992), סודות המלכה אן, או המוסקטרים אחרי שלושים שנה (1993) ולבסוף שיבת המוסקטרים, או אוצר הקרדינל מאזארן (2009).

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מורכב משלושה חלקים:

  • חלק 1: "אתוס, פורתוס, ארמיס וד'ארטניאן" (Атос, Портос, Арамис и д'Артаньян)
  • חלק ב ': "יהלומי המלכה" (Подвески королевы)
  • חלק שלישי: "ההרפתקאות ממשיכות" (Приключения продолжаются)

ד'ארטניאן הצעיר רוכב לפריס בתקווה להפוך למוסקטר. בעיירה מאונג הוא נעלב על ידי רושפור, סוכן הקרדינל. מתרחשת קטטה, וד'ארטניאן נשדד ונותר מדמם. בהמשך הוא פוגש את אדון דה טרוויל, קפטן המוסקטרים של המלך. לפתע הוא רואה את רושפור וקופץ מהחלון. הוא מתנגש באתוס, מוסקטר פצוע שקורא לו אידיוט ומאתגר אותו לדו-קרב בצהריים. ד'ארטניאן ממשיך במרדף שלו, מתנגש בשני מוסקטרים אחרים, פורתוס וארמיס ומזמין את שני האחרים לדו-קרב. כשהוא מגיע לדו-קרב הראשון, ד'ארטניאן פוגש לא רק את אתוס אלא גם את פורטוס וארמיס והם נדהמים שכולם יילחמו באותו נער. שומרי הקרדינל מגיעים ומתפתחת קטטה. המוסקטרים הורגים את רוב השומרים וכמה בני מזל נמלטים. המוסקטרים מתיידדים. לימים מציל ד'ארטניאן את קונסטנס, תופרת נשואה למלכה והם מתאהבים ומכאן מתפתחת הרפתקה בין המוסקטרים, במסעם להציל את כבודה של המלכה ואת המלוכה הצרפתית מפני מזימותיו של החשמן הערמומי רישלייה.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה צולמה ביישובים שונים ברחבי הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית האוקראינית (אוקראינה של ימינו), תוך שימוש בכמה מהמצודות והערים העתיקות במדינה, כמו לבוב. כמה סצינות צולמו במרכז ההיסטורי (העיר העתיקה) של טאלין באסטוניה.

אתרי הצילומים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Top 15 Miniseries of all Time". Listverse. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2010.