אתוס (דמות ספרותית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתוס
Athos
Athos (silver) rv.png
הופעה ראשונה שלושת המוסקטרים עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצרים אלכסנדר דיומא האב עריכת הנתון בוויקינתונים
גילום הדמות וניאמין סמחוב, פרנקו פאנטזיה, דגלאס דמבריל, ג'ין מארטנילי, Giacomo Rossi-Stuart, Henri Rollan, Roberto Airaldi, Bert Roach, Léon Bary, Powys Thomas, Alfred Hollingsworth, Georges Descrières, יורי צ'ורסין, ג'ון מלקוביץ', אוליבר ריד, טום בורק, כריסטופר קזנוב, קיפר סאת'רלנד, דומניקו מודוניו, מת'יו מקפדיין, ואן הפלין, חוזה פרר, Jan Gregor Kremp עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
תאריך לידה 1615 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לידה Béarn עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מוסקטר, סייף
דת קתולי
אזרחות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים rue Férou עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פטירה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות קשורות
אויבים מיליידי דה וינטר, הקרדינל רישלייה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אתוס, הרוזן דה לה פרצרפתית: Athos, Count de la Fère), הוא דמות בדיונית ברומנים שלושת המוסקטרים, אחרי עשרים שנה, והוויקונט דה בראז'לון מאת אלכסנדר דיומא האב.[1] הדמות היא גרסה בדיונית ביותר של המוסקטר ארמן דה סילג ד'אתוס ד'אוטוויאל (1615–1644).

ברומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר "שלושת המוסקטרים", אתוס ושני המוסקטרים האחרים, פורתוס וארמיס, הם חברים של גיבור הרומן, ד'ארטניאן. לאתוס יש עבר מסתורי המחבר אותו עם המרשעת של הרומן, מיילדי דה ווינטר. אתוס, המבוגר ביותר, מתואר כאציל נאה, שקט ומלנכולי, שמטביע את צערו במשקה. הוא מגונן מאוד על ד'ארטניאן, הצעיר בחבורה, ומתייחס אליו כאל בן. בסוף הרומן, מתגלה שאתוס הוא הרוזן דה לה-פר. הוא היה נשוי פעם למיילדי דה ווינטר וניסה להרוג אותה לאחר שגילה את היותה עבריינית נמלטת, אירוע שהותיר אותו מריר ומפוכח. במהלך רומן זה הוא מנסה לנקום במיילדי.

ברומן השני, אחרי עשרים שנה, אתוס פרש מהמוסקטרים ונטש את כינויו. הוא הוליד בן מחוץ לנישואים, ראול, עם מארי דה רוהאן (מאהבתו לשעבר של ארמיס) ולאחר מכן אימץ את הילד, מה שהפך אותו לויקונט דה ברג'לון. האבהות הפכה את אתוס לאדם הרבה יותר מאושר, אך לאחר שראול התחיל קריירה צבאית, אתוס חיפש מטרות חדשות שיעסיקו אותו. הוא תמך בפרונדה ואז התגייס להצלת צ'ארלס הראשון מאנגליה. הוא נבהל בצורה לא אופייני מהופעתו של מורדאונט, בנה של מיילדי, שניסה לנקום את מות אמו. אתוס בסופו של דבר נאלץ להרוג אותו במאבק מתחת למים בתמזה.

ברומן השלישי, הוויקונט דה בראז'לון, אתוס שיחק תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים באירועים היסטוריים, ראשית עזר בהשבת צ'ארלס השני, מלך אנגליה לכס השלטון, ואחר כך הופקד על המשימה הדיפלומטית של סידור החתונה. של הנרייטה אן, נסיכת אנגליה ופיליפ הראשון, דוכס אורליאן. אתוס הסתבך בסופו של דבר עם המלך לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, שפיתה את ארוסתו של ראול, בנו, ונזרק לזמן קצר לבסטיליה על כך שהביע את זלזולו במלך. לאחר שנחון, לבקשתו של ד'ארטניאן, אתוס פרש לביתו, שם מת מצער לאחר שראול נהרג במלחמה.

שמו הפרטי של אתוס מעולם לא סופר ברומנים. עם זאת, במחזהו של דיומא "הנער מהמוסקטרים", מיילדי הצעירה, ששמה אז שארלוט, מכנה אותו "אוליבייה".

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתוס הבדיוני נקרא על שם המוסקטר ההיסטורי ארמן דה סילג ד'אתוס ד'אוטוויל, אם כי אין להם הרבה מן המשותף מעבר לשם. מקום הולדתו הוא בקומונה של אתוס-אספיס במחוז הפירינאים האטלנטיים. השם מרמז גם להר אתוס; בפרק 13 של שלושת המוסקטרים אומר שומר הבסטיליה, "אבל זה לא שם של גבר; זה שם של הר." תוארו, הרוזן דה לה-פר, אמנם הומצא, אך קשור לאחוזות לה-פר שהיו בעבר בבעלות אן מאוסטריה, מלכת צרפת ברומנים אלה ובתקופה ההיסטורית בה הם מתרחשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hook, Derek; Franks, Bradley; Bauer, Martin W. (23 במרץ 2011). The Social Psychology of Communication. google.co.uk. ISBN 9780230312111.