אתוס (דמות ספרותית)
.jpg) | |
| הופעה ראשונה |
שלושת המוסקטרים  |
|---|---|
| יוצרים |
אלכסנדר דיומא האב |
| גילום הדמות |
וניאמין סמחוב, פרנקו פאנטזיה, אנרי רולאן, דגלאס דמבריל, ג'ין מארטנילי, Giacomo Rossi-Stuart, Bert Roach, Powys Thomas, Roberto Airaldi, Alfred Hollingsworth, Léon Bary, Jan Gregor Kremp, יורי צ'ורסין, ג'ון מלקוביץ', אוליבר ריד, טום בורק, כריסטופר קזנוב, קיפר סאת'רלנד, דומניקו מודוניו, מת'יו מקפדיין, ואן הפלין, חוזה פרר, ונסן קאסל, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מידע | |
| תאריך לידה |
1599 |
| מקום לידה |
ביארן |
| מקצוע | מוסקטר, סייף |
| דת | קתולי |
| אזרחות |
ממלכת צרפת |
| מקום מגורים |
rue Férou |
| תאריך פטירה |
1661 |
| מקום פטירה |
פריז |
| דמויות קשורות | |
| אויבים |
מיליידי דה וינטר |
  | |
אתוס, הרוזן דה לה פר (בצרפתית: Athos, Count de la Fère), הוא דמות בדיונית ברומנים שלושת המוסקטרים, אחרי עשרים שנה, והוויקונט דה בראז'לון מאת אלכסנדר דיומא האב.[1] הדמות היא גרסה בדיונית ביותר של המוסקטר ארמן דה סילג ד'אתוס ד'אוטוויאל (1615–1644).
ברומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר "שלושת המוסקטרים", אתוס ושני המוסקטרים האחרים, פורתוס וארמיס, הם חברים של גיבור הרומן, ד'ארטניאן. לאתוס יש עבר מסתורי המחבר אותו עם המרשעת של הרומן, מיילדי דה ווינטר. אתוס, המבוגר ביותר, מתואר כאציל נאה, שקט ומלנכולי, שמטביע את צערו במשקה. הוא מגונן מאוד על ד'ארטניאן, הצעיר בחבורה, ומתייחס אליו כאל בן. בסוף הרומן, מתגלה שאתוס הוא הרוזן דה לה-פר. הוא היה נשוי פעם למיילדי דה ווינטר וניסה להרוג אותה לאחר שגילה את היותה עבריינית נמלטת, אירוע שהותיר אותו מריר ומפוכח. במהלך רומן זה הוא מנסה לנקום במיילדי.
ברומן השני, אחרי עשרים שנה, אתוס פרש מהמוסקטרים ונטש את כינויו. הוא הוליד בן מחוץ לנישואים, ראול, עם מארי דה רואן (אנ') (מאהבתו לשעבר של ארמיס) ולאחר מכן אימץ את הילד, מה שהפך אותו לויקונט דה ברג'לון. האבהות הפכה את אתוס לאדם הרבה יותר מאושר, אך לאחר שראול התחיל קריירה צבאית, אתוס חיפש מטרות חדשות שיעסיקו אותו. הוא תמך בפרונדה ואז התגייס להצלת צ'ארלס הראשון מאנגליה. הוא נבהל בצורה לא אופייני מהופעתו של מורדאונט, בנה של מיילדי, שניסה לנקום את מות אמו. אתוס בסופו של דבר נאלץ להרוג אותו במאבק מתחת למים בתמזה.
ברומן השלישי, הוויקונט דה בראז'לון, אתוס שיחק תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים באירועים היסטוריים, ראשית עזר בהשבת צ'ארלס השני, מלך אנגליה לכס השלטון, ואחר כך הופקד על המשימה הדיפלומטית של סידור החתונה. של הנרייטה אן, נסיכת אנגליה ופיליפ הראשון, דוכס אורליאן. אתוס הסתבך בסופו של דבר עם המלך לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, שפיתה את ארוסתו של ראול, בנו, ונזרק לזמן קצר לבסטיליה על כך שהביע את זלזולו במלך. לאחר שנחון, לבקשתו של ד'ארטניאן, אתוס פרש לביתו, שם מת מצער לאחר שראול נהרג במלחמה.
שמו הפרטי של אתוס מעולם לא סופר ברומנים. עם זאת, במחזהו של דיומא "הנער מהמוסקטרים", מיילדי הצעירה, ששמה אז שארלוט, מכנה אותו "אוליבייה".
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתוס הבדיוני נקרא על שם המוסקטר ההיסטורי ארמן דה סילג ד'אתוס ד'אוטוויל, אם כי אין להם הרבה מן המשותף מעבר לשם. מקום הולדתו הוא בקומונה של אתוס-אספיס במחוז הפירינאים האטלנטיים. השם מרמז גם להר אתוס; בפרק 13 של שלושת המוסקטרים אומר שומר הבסטיליה, "אבל זה לא שם של גבר; זה שם של הר." תוארו, הרוזן דה לה-פר, אמנם הומצא, אך קשור לאחוזות לה-פר שהיו בעבר בבעלות אן מאוסטריה, מלכת צרפת ברומנים אלה ובתקופה ההיסטורית בה הם מתרחשים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hook, Derek; Franks, Bradley; Bauer, Martin W. (2011-03-23). The Social Psychology of Communication. google.co.uk. ISBN 9780230312111.
