ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם
 | |
| עטיפת הספר בעברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרוקי מורקמי |
| איורים |
אוסמו טסוקסה  |
| שפת המקור | יפנית |
| סוגה | רומן סוריאליסטי |
| הוצאה | |
| הוצאה | כתר ספרים |
| תאריך הוצאה | 2008 בעברית |
| מספר עמודים | 366 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | עידית שורר (מאנגלית) |
| סדרה | |
| ספר קודם |
מרדף הכבשה |
| הספר הבא |
יער נורווגי |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 978-965-07-1636-3 |
| הספרייה הלאומית | 002617789 |
  | |
ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם (ביפנית: 世界の終りとハードボイルド・ワンダーランド) הוא רומן מאת הסופר היפני הרוקי מורקמי, שיצא לאור ב-1985, תורגם לאנגלית ב-1991 ומאנגלית לעברית ב-2008. הספר בנוי כשתי עלילות נפרדות המתרחשות בשני מקומות שונים אולם משתלבות זו בזו, עלילה אחת מתרחשת ב"ארץ פלאות קשוחה" והשנייה ב"סוף העולם". תורגם לעברית מהגרסה האנגלית בידי עידית שורר וראה אור בהוצאת כתר.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מתפצל בין שתי עלילות שונות, הפרקים האי-זוגיים מתרחשים במקום הנקרא "ארץ פלאות קשוחה" (למרות שלא נעשה שימוש במושג לכל אורך הספר והוא מופיע רק בראשי העמודים ובשמו של הספר עצמו), ואילו הפרקים הזוגיים מתרחשים ב"סוף העולם". שתי העלילות משתלבות זו בזו, כששני המספרים - שכפי המסתבר הם אותו אדם - מחפשים בתת-המודע שלהם את זהותם האמיתית.
"ארץ פלאות קשוחה" היא טוקיו בגרסה אנכרוניסטית. המספר הוא "קלקוטק", מעבד מידע אנושי שאומן "לכבס" ו"לטרוף" נתונים באמצעות העברתם מהמוח הימני לשמאלי. הקלקוטקים עובדים עבור "המערכת", שהיא ארגון ממשלתי המפקח על מאגרי המידע. מולם עובדים ה"סמיוטקים" בשירות "המפעל", רובם קלקוטקים לשעבר. מערכת היחסים בין שתי הקבוצות פשוטה: המערכת מגינה על מידע והמפעל מנסה לגנוב אותו, למרות שמועלה בספר האפשרות שאדם אחד עומד מאחורי שני הארגונים. המספר מבצע עבודה מורכבת עבור מדען זקן ומסתורי שחוקר ומפתח "מחיקת קול". המדען עובד במעבדה השוכנת עמוק בתוככי מערכת הביוב של טוקיו.
"סוף העולם" הוא מקום מסתורי שנמצא במקום לא ידוע, מפת העיר מופיעה בתחילת הספר. בסוף העולם המספר הוא אדם שהגיע לעיר זה עתה ומגלה עיר מוזרה ומוקפת חומה בלתי עבירה. הוא מתחיל בתהליך של הסתגלות לעיר החדשה, צלו נחתך ממנו ושוכן ב"חצר הצל", חצר קטנה בשער העיר שם משוכנים - עד למותם - הצללים שנחתכו, צלו של המספר לא צפוי לשרוד את החורף הממשמש ובא. תושבי העיר לא מורשים להחזיק בצל, כל הנראה גם אין להם נפש, ונראה כי כלל אינם מרגישים בחסרונם של אלה. המספר מקבל מגורים ב"מעונות הרשמיים", שם הוא מתגורר בחברתו של קולונל זקן, ומשובץ לעבודה כקורא חלומות, עבודה שמטרתה להסיר את עקבות הנפשות מהעיר. הוא הולך לספריה כל ערב, ושם, בעזרת הספרנית, לומד לקרוא חלומות מגולגלות ישנות של חדי קרן.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשתי העלילות, אף אחת מהדמויות לא נקראת בשם אלא מכונה בשם עיסוקה או תיאורה הכללי, כמו "הספרנית" או "השומר". גם בספרו המוקדם יותר, "מרדף הכבשה", נוקט מורקמי בסגנון דומה.
ארץ פלאות קשוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המספר - קלקוטק בן 35, גרוש, שמלבד עבודתו הבלתי רגילה חי חיים רגילים בעיר טוקיו. כמעט ולא מייחס חשיבות לחיים המתנהלים סביבו.
המדען הזקן - מוגדר כמדען דגול ומפוזר המומחה בתחומים רבים, שוכר את שירותיו של המספר כדי שיעבד עבורו מידע. עוסק בעיקר ב"מחיקת קול". הוא פיתח שיטה לרישום התודעה של אנשים בצורה ויזואלית. הוא מחליט לערוך את התודעה הזו ולשתול אותה אצל אחד מהקלקוטקים שעוברים את הניסוי, שהוא המספר. הוא מתנגד למערכת ומעדיף לעבוד לבדו, אולם משתף איתה פעולה כדי ליהנות מגישה למשאביה היקרים. בסוף הספר הוא נמלט לפינלנד כדי לחמוק מהמערכת ומהמפעל.
הנכדה בוורוד - נכדתו בת השבע עשרה של המדען הזקן. הוריה ואחיה מתו בהיותה ילדה קטנה והיא גרה עם סבה ומסייעת לו במחקריו. מתוארת כשמנמנה אם כי מושכת, לבושה תמיד בוורוד, מכף רגל ועד ראש. לא ביקרה מעולם בבית ספר, לאור טענות סביה שבתי ספר הם מקומות בלתי מועילים וכתחליף מלמד אותה את כל שהיא נצרכת לדעת על אודות החיים. בעלת תחומי ידע רבים ובהם כמה שפות, ירי באקדח ורכיבה על סוסים. בתחילת הספר, הזקן "מחריש" את קולה ושוכח אותה כך במשך שבוע שלם עד שהמספר מפנה את תשומת לבו לעניין. לכל אורך הספר היא מנסה - ללא הצלחה - לשכנע את המספר לשכב איתה.
הספרנית - סובלת מקיבה מורחבת ולכן תמיד רעבה, עוזרת למספר לחקור את חדי הקרן. חברתו ליומיים.
הענק והגמד - שני פושעים שרודפים את המספר. לא ידוע מי שלח אותם.
הקא"לינגים - ראשי תיבות של "קפא אינפרה-לילי". יצורים מיתיים החיים במערכת הביוב של טוקיו. הם מסוכנים מאוד לבני אדם ולכן המדען מיקם את המעבדה שלו בלב אזור המחיה שלהם, מוגן על ידי מערכת שדוחה את הקא"לינגים, כדי למנוע מאחרים לגנוב את המידע שהוא מחזיק. הם פיתחו תרבות עצמאית ובין היתר סוגדים לדג מפלצתי ענק ולעלוקות. אינם אוכלים בשר טרי ולכן כשהם לוכדים אדם הם משרים אותו קודם במים כמה ימים כדי שירקיב ואז ניזונים ממנו.
סוף העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
המספר - חדש בעיר. עם הגיעו לסוף העולם צלו נחתך ממנו ועיניו עוברות תהליך שמקנה לו יכולת קריאת חלומות ומונע ממנו להיחשף לאור שמש. מקבל את תפקיד קורא החלומות של העיר. לא מבין למה וכיצד הגיע הנה ומה היו חייו הקודמים.
הצל - מופיע בספר כדמות אנושית. הוא זוכר את חייו הקודמים של המספר אבל נגזר עליו למות עד בוא החורף. שוכן בחצר הצללים שליד שער העיר, השוער דואג לצרכיו, אם כי מתנהג אליו בקשיחות ומעסיק אותו כעוזרו. לכשימות, המספר יאבד את נפשו.
השוער - השומר ומנהל העבודה של סוף העולם. מדריך את המספר בצעדיו הראשונים בעיר ושומר על הצל כלוא בחצר. בין היתר הוא עוסק בשריפת גופות הבהמות שמתו בימי השלג.
הספרנית - שומרת על גולגולות חדי הקרן הנמצאות בספרייה, מהן המספר קורא חלומות. מסייעת למספר בעבודתו. אין לה נפש אולם לאימה הייתה, והמספר מגיע למסקנה שיש לספרנית נפש חבויה ויש למצוא אותה בגולגולות. נראה כי יש קשר בינה לבין הספרנית מ"ארץ פלאות קשוחה".
הקולונל - איש צבא זקן, המספר גר יחד אתו במעונות הרשמיים. מדריך את המספר וסועד אותו בעת חוליו.
מפעיל תחנת הכוח - אדם צעיר ובודד שמפעיל את התחנה המספקת חשמל לעיר כולה. נותן למספר אקורדיון קטן וישן שעוזר לו לשחזר את זיכרונותיו מעולמו הקודם.
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ככל הנראה, הרוקי מורקמי הושפע בכתיבתו מספרו של פרנץ קפקא, הטירה. בשני הספרים מסופר על אנשים שמגיעים למקום זר ולא מבינים את סביבתם כמו שהסביבה לא מבינה אותם. הרעיון של איבוד הצל לקראת סוף העולם הופיע כבר ב-1813 בספרו של אדלברט פון שאמיסו, סיפורו המופלא של פטר שלומיאל.
הספר זכה בפרס טניזאקי היפני ב-1985.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איימן סיכסק, תת-עולם, באתר הארץ, 24 ביוני 2008
- ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם, באתר OCLC (באנגלית)