ביילי האוול
לידה |
20 בינואר 1937 (בן 87) מידלטון שבטנסי |
---|---|
עמדה | פאוור פורוורד, סמול פורוורד |
גובה | 2.01 מטר |
מכללה | אוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי |
דראפט |
בחירה שנייה, 1959 דטרויט פיסטונס |
היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 1997 |
קבוצות כשחקן | |
1959–1964 1964–1966 1966–1970 1970–1971 |
דטרויט פיסטונס בולטימור בולטס בוסטון סלטיקס פילדלפיה 76' |
הישגים כשחקן | |
2 אליפויות NBA (1968, 1969) חמישיית העונה השנייה (1963) 6 השתתפויות במשחק האולסטאר (1961–1964, 1966, 1967) |
ביילי אי. האוול (באנגלית: Bailey E. Howell; נולד ב-20 בינואר 1937) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 12 עונות בליגת ה-NBA, בעמדות הפאוור פורוורד והסמול פורוורד. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 18.7 נקודות, 9.9 ריבאונדים ו-2.0 אסיסטים למשחק.[1] 17,770 הנקודות שקלע האוול הציבו אותו בעת פרישתו במקום השמיני ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA.[2] בשנת 1997 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[3]
מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוול נולד וגדל בעיר מידלטון שבטנסי, ושיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי בין השנים 1956–1959. ב-3 עונותיו במיסיסיפי קלע 27.1 נקודות והוריד 17.0 ריבאונדים בממוצע למשחק, והוליך את הקבוצה למאזן כולל של 61 ניצחונות ו-14 הפסדים.[4] בעונתו האחרונה, 1958/1959, הוביל האוול את הקבוצה לאליפות המחוז הדרום-מזרחי (SEC), לראשונה בתולדות המועדון, ונבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות (Consensus first-team All-American).[3] בשנת 2009 העלתה הקבוצה את גופייתו של האוול עם המספר 52 לתקרת אולמה הביתי, כהוקרה על תרומתו למועדון.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוול נבחר על ידי דטרויט פיסטונס בבחירה השנייה של דראפט ה-NBA לשנת 1959.[5] האוול שיחק בדטרויט ב-5 העונות הבאות, והוביל את הקבוצה, לצד הרכז ג'ין שו, ל-4 הופעות בשלב הפלייאוף. בתקופתו בקבוצה רשם ממוצעים של 21.1 נקודות ו-11.8 ריבאונדים למשחק, ונבחר 4 פעמים להשתתף במשחק האולסטאר.[1] לקראת עונת 1964/1965 נשלח בטרייד לבולטימור בולטס, ושיחק במדיה במשחק שתי עונות, יחד עם הכוכבים הצעירים וולט בלאמי וגאס ג'ונסון.
בסיום עונת 1965/1966 הועבר בטרייד לבוסטון סלטיקס, שם הפך לחלק משלד הקבוצה שכלל את ביל ראסל, ג'ון האבליצ'ק, קיי סי ג'ונס ו-סם ג'ונס. בעונתו הראשונה בבוסטון נקטע רצף 8 האליפויות הרצופות של הסלטיקס, אך בשתי העונות הבאות עזר האוול לקבוצה לזכות בשתי אליפויות נוספות, שהיו הראשונות בקריירה של הפורוורד.
בשנת 1970, לאחר 4 עונות בבוסטון, נבחר האוול בדראפט ההרחבה של שנת 1970 על ידי קבוצת באפלו ברייבס, ונשלח על ידה בטרייד לפילדלפיה 76'.[6] באותה עונה, בה שיחק לצד בילי קנינגהם והאל גריר, קלע האוול 10.7 נקודות למשחק בלבד, ובסיומה הודיע על פרישה, בגיל 34.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA, באתר Basketball-reference.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 סטטיסטיקות הקריירה של האוול ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, נכון לשנת 1971, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 דף השחקן, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ^ סטטיסטיקות המכללות של האוול, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1959, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט ההרחבה של 1970, באתר basketball-reference.com
- כדורסלנים אמריקאים
- היכל התהילה של הכדורסל: כדורסלנים
- משתתפי משחק האולסטאר של ה-NBA
- כדורסלני אוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי
- כדורסלני בולטימור בולטס (1963–1973)
- כדורסלני דטרויט פיסטונס
- כדורסלני בוסטון סלטיקס
- כדורסלני פילדלפיה 76'
- בחירות דראפט של דטרויט פיסטונס
- טנסי: כדורסלנים
- חברי היכל התהילה של כדורסל המכללות
- אמריקאים שנולדו ב-1937