ביל פקסטון
![]() | |
ביל פקסטון, 2014 | |
לידה |
17 במאי 1955 פורט וורת', טקסס ,ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
25 בפברואר 2017 (בגיל 61) לוס אנג'לס, ארצות הברית ![]() |
מקום קבורה |
פארק הזכרון פורסט לוון ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
תקופת הפעילות |
1975 – 25 בפברואר 2017 (כ־42 שנים) ![]() |
מקום לימודים |
|
צאצאים |
ג'יימס פקסטון ![]() |
מספר צאצאים |
2 ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע (1996) ![]() |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
ויליאם "ביל" פקסטון (באנגלית: William "Bill" Paxton; 17 במאי 1955 - 25 בפברואר 2017) היה שחקן קולנוע ובמאי אמריקאי, שהיה מועמד לארבעה פרסי גלובוס הזהב. פקסטון מוכר בזכות הופעותיו בסרטים "שובו של הנוסע השמיני", "טיטניק", "שקרים אמיתיים", "אפולו 13", ו"טוויסטר".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פקסטון נולד וגדל בעיר פורט וורת' שבטקסס, למשפחה נוצרית-קתולית. בנם של מארי לו ודניאל דווייט טוש. למד ב"תיכון גבעות ארלינגטון" ובאוניברסיטת מדינת טקסס.
כשהתבגר נסע פקסטון ללוס אנג'לס ועבד בתור מעצב בסרטיו של במאי הסרטים רוג'ר קורמן, חשיפתו לסרטים ולשחקני הקולנוע הניעה אותו להפוך לשחקן מקצועי, לשם כך נסע לניו יורק, שם למד אצל השחקנית סטלה אדלר.
פקסטון הוא קרוב משפחה רחוק של שחקנית הקולנוע והזמרת שרה פקסטון.
התחתן בשנת 1987 עם לואיז ניובארי, לזוג נולדו בן השחקן ג'יימס ובת.
פקסטון מת ב-25 בפברואר 2017 לאחר סיבוכים בעת ניתוח[1].
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פקסטון החל את קריירת הקולנוע שלו בשנות ה-80 במספר תפקידי משנה ותפקידים קטנים, בסרטים כגון: "שליחות קטלנית" ו"קומנדו". חשיפתו הראשונית הייתה באמצע שנות ה-80 בסרטים חלומות צעירים של ג'ון יוז בו גילם את האח הגדול והמאיים ו"שובו של הנוסע השמיני" של ג'יימס קמרון, שם הופיע בתור טוראי ויליאם הדסון, הטכנאי של יחידת מארינס עתידנית שנשלחת לבדוק מה התרחש במושבת הכוכב LV-426, כ-57 שנים אחרי עלילת הסרט הראשון.
בתחילת שנות ה-90 הופיע בסרט ההמשך למותחן הפעולה הטורף. בסרט גילם את הבלש ג'רי לאמברט ממשטרת לוס אנג'לס, והוא זכור בעיקר כדמות הקומית בסרט. בהמשך הופיע בתפקיד ראשי בסרט האקשן של ג'יימס קמרון "שקרים אמיתיים" בתור סיימון ובמערבון טומבסטון בו גילם את מורגן ארפ, אחיו הצעיר של ואייט ארפ.
ב-1995 נבחר פקסטון על ידי רון הווארד לגלם את דמותו הביוגרפית של האסטרונאוט פרד הייז בדרמה ההיסטורית אפולו 13". שנה לאחר מכן הופיע בסרט האסונות טוויסטר, שם גילם את איש תחזית מזג האוויר ביל הארדינג שעומד בפני פרידה מרעייתו ד"ר ג'ו הארדינג (הלן האנט), חוקרת סופות הנחושה להגיע אל עין סופת טורנדו הרסנית המשתוללת ברחבי אוקלהומה לצורך מחקר. תנאי האקלים הקשים מאחדים את שניהם במאבק לחיים מול איתני הטבע.
פקסטון עבד בפעם הרביעית תחת ג'יימס קמרון בדרמת האסונות הרומנטית "טיטניק". בסרט שיחק פקסטון את ברוק לובט, צייד אוצרות העומד בראש צוות חיפושים אחר היהלום הכחול "לב האוקיינוס" הנמצא על שרידי אוניית הטיטניק הטבועה.
ב-1998 זכה להערכה רבה על תפקידו הראשי בסרט שקר גדול אחד, המבוסס על ספר אודות ההתערבות של ארצות הברית במלחמת וייטנאם. הופיע בדרמת הפשע של סם ריימי תוכנית פשוטה ובמותחן ההרפתקאות סופר ג'ו יאנג.
בשנת 2000 שיחק בדרמת המלחמה זוכת פרס האוסקר U-571. ב-2006 החל פקסטון להופיע בסדרת הטלוויזיה "אהבה גדולה", שם הופיע בדמותו הראשית של ביל הנריקסון, פקסטון הופיע בסדרה במשך 5 שנים.
ב-2012 השתתף במיני סדרת הטלוויזיה הטפילדס ומקויס של ערוץ ההיסטוריה. הסדרה עוסקת בסכסוך הטפילד-מק'קוי, סכסוך המשפחות המפורסם ביותר בתולדות ארצות הברית, בו נרצחו לפחות 12 אנשים משתי המשפחות בשנים 1863–1891. פקסטון גילם את ראש משפחת מקוי רנדולף מקוי לצידו של קווין קוסטנר שגילם את ראש משפחת הטפילד ויליאם אנדרסון הטפילד.
ב- 2014 הופיע בסדרה סוכני S.H.I.E.L.D. וגילם את הסוכן ג'ון גארט.
ב-2016 שיחק בסרטו של פיטר בילינגסלי "במנוסה", דרמת פשע בכיכובם של וינס ווהן, היילי סטיינפלד, טראג'י פ. הנסון ואחרים.
כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פקסטון החל לביים בשנת 2001. בסרטו הראשון, המותחן הפסיכולוגי סדוק, השתתף כדמות הראשית, אביהם של פנטון בן השתים עשרה ואדם בן התשע, הנהנים ממערכת יחסים אידיאלית עם אביהם המצטייר כאיש אדיב ורגיש המתאושש מפטירת אשתו האהובה. הילדים מאושרים ומוגנים, עד אשר אירועים פתאומיים ולא מובנים משנים את חייהם לנצח. האב מכריז באופן פתאומי שמלאך ביקר אותו בחלום והטיל עליו משימה קדושה. אלוהים בחר בו ובבניו להרוג "שדים" אשר מתחזים לבני אדם רגילים. המלאך יספק להם רשימת שמות, והם יצטרכו למצוא את אותם "שדים" ולהרוג אותם. הסרט לא הפסיד בקופות וקיבל ביקורות חיוביות יחסית.
בשנת 2005 ביים פקסטון את דרמת הספורט הביוגרפית "כנגד כל הסיכויים" המבוססת על סיפור חייו של שחקן הגולף פרנסיס אומיט בכיכובו של שיה לה-באף. הסרט הצליח בקופות אחרי שגרף למעלה מ-50 מיליון דולרים, וזכה בעיקר לתגובות טובות בקרב המבקרים.
פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחובות לוהטים (1984)
- שליחות קטלנית (1984)
- קיפאון מוקדם (1985)
- קומנדו (1985)
- חלומות צעירים (1985)
- שובו של הנוסע השמיני (1986)
- הטורף 2 (1990)
- The Last of the Finest (1990)
- אחורה באפלה (1991)
- צעד לא מחושב (1991)
- זהב מעבר לגבול (1992)
- טומבסטון (1993)
- שקרים אמיתיים (1994)
- ארוחת הערב האחרונה (1995)
- אפולו 13 (1995)
- טוויסטר (1996)
- כוכב של ערב (1996)
- טיטניק (1997)
- נוסע צועני (1997)
- שקר גדול אחד (1998)
- תוכנית פשוטה (1998)
- סופר ג'ו יאנג (1998)
- צוללת U-571 (2000)
- מעבר לגבול הסכנה (2000)
- סדוק (2001)
- ספיי קידס 2: אי החלומות האבודים (2002)
- ספיי קידס 3: סוף המשחק (2003)
- קלאב מת (2004)
- חוף מבטחים (2004)
- כנפי הרעם (2004)
- החיים הטובים (2007)
- שנחאי קוראת לך (2012)
- אקדח כפול (2013)
- המושבה (2013)
- קצה המחר (2014)
- יד בשווי מיליון דולר (2014)
- חיית הלילה (2014)
- במנוסה (2016)
- חלומות רעים (2016)
- המעגל (2017)
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רציחות הילדים באטלנטה (1985)
- סוכני שילד (2013-2020)
- יום אימונים מסוכן (2017)
סרטים בבימויו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סדוק (2001)
- כנגד כל הסיכויים (2005)
- הטפילד ומק'קוי (2012)
- עליית טקסס (2015)
- יום אימונים מסוכן (2017)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביל פקסטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ביל פקסטון, באתר AllMovie (באנגלית)
ביל פקסטון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ביל פקסטון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ביל פקסטון, במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
ביל פקסטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ביל פקסטון, באתר Discogs (באנגלית)