ג'יימס קמרון
 | |
| קמרון בכנס קומיק-קון, סן דייגו 2016 | |
| לידה |
16 באוגוסט 1954 (בן 70) קפוסקסינג, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| שם לידה |
James Francis Cameron  |
| סוגה מועדפת |
סרט פעולה, סרט אפי, סרט דרמה, סרט הרפתקאות, סרט אימה, סרט מדע בדיוני, סרט אימה מדע בדיוני, סרט קומדיה |
| מדינה |
קנדה |
| תקופת הפעילות |
מ-1978 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
סוזי איימיס (4 ביוני 2000–?) |
| פרסים והוקרה | פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב וסאטורן על בימוי הסרטים טיטניק, שובו של הנוסע השמיני, שליחות קטלנית 2, שקרים אמיתיים, מצולות ואווטאר[1]. |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'יימס קמרון (באנגלית: James Cameron; נולד ב-16 באוגוסט 1954) הוא במאי, מפיק ותסריטאי קולנוע קנדי זוכה פרסי אוסקר, גלובוס הזהב וסאטורן על סרטיו. קמרון ביים שלושה מארבעת סרטי הקולנוע המכניסים ביותר בכל הזמנים, אווטאר, טיטניק ואווטאר: דרכם של המים. כמו כן ביים סרטים נוספים שהיו לשוברי קופות, ובהם שליחות קטלנית, שליחות קטלנית 2, מצולות, שקרים אמיתיים ושובו של הנוסע השמיני. המוטיב המרכזי במרבית סרטיו של קמרון הוא היחסים בין האדם לטכנולוגיה.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימס קמרון נולד בקפוסקסינג שבמחוז אונטריו שבקנדה. אביו פיליפ היה מהנדס חשמל ואימו שירלי הייתה אומנית. הוא גדל בצ'יפאווה שבאונטריו, ובשנת 1971 עבר עם משפחתו לברי שבקליפורניה, שם למד פיזיקה באוניברסיטת המדינה של קליפורניה בפולרטון, אבל תשוקתו ליצירת סרטים משכה אותו למאגר הסרטים של האוניברסיטה בכל הזדמנות. לאחר שראה את הסרט "מלחמת הכוכבים", קמרון התפטר מעבודתו כנהג משאית ועשה את דרכו לתעשיית הקולנוע.
קמרון התחיל את דרכו בתעשיית הקולנוע כתסריטאי, ורק מאוחר יותר עבר לבימוי ואפקטים בסרט "הבריחה מניו יורק". כאשר עבד עם המפיק רוג'ר קורמן, קמרון השיג את תפקיד הבימוי הראשון שלו ב-1981 בסרט "פיראניה 2" שהוא בעצם סרט המשך לסרט קאלט "פיראנה" משנת 1978. הסרט היה בתקציב נמוך שצולם באיי קיימן לצורך צילום הסצנות התת-מימיות, וברומא שבאיטליה לצורך רוב סצנות הפנים. הוא נשכר במקור לתפקד כבמאי האפקטים המיוחדים, ונטל את הפיקוד כאשר הבמאי המקורי עזב. הסרט היה כישלון צורב וקיבל ביקורות קשות מאוד, קמרון עצמו התחרט שעשה את הסרט ומחשיב את 'שליחות קטלנית' כסרטו הראשון.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שליחות קטלנית (1984)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שליחות קטלנית
במהלך שהותו ברומא לקה קמרון בהרעלת מזון וחלם על מכונה שמגיחה מהעתיד כדי להרוג אותו.[2] הוא המחיש את הרעיון לסרט "שליחות קטלנית", כתב תסריט והחליט למכור אותו כדי שיוכל לביים את הסרט. אך על אף שחברות ההפקה איתן יצר קשר הביעו התעניינות בפרויקט, הן לא היו מוכנות לתת לבמאי צעיר לעשות את הסרט. לבסוף הוא מצא חברה שמוכנה לתת לו לביים. אשתו לעתיד, גייל אן הורד, שהקימה חברת הפקות משלה, עבדה עם קמרון בעבר בסרט של רוג'ר קורמן, הסכימה לקנות את התסריט של קמרון בעבור דולר אחד בתמורה שקמרון יביים את הסרט. הורד הוחתמה כמפיקת הסרט וקמרון זכה לבסוף להזדמנות הראשונה שלו כבמאי.
בתחילה, לדמות של המחסל, קמרון חיפש אדם לא שרירי במיוחד שיוכל להתמזג בהמון. לאנס הנריקסן, שכיכב בסרט "פיראנה 2" נשקל כמועמד לתפקיד, אבל כאשר ארנולד שוורצנגר וקמרון נפגשו לראשונה לדון בליהוקו של שוורצנגר לדמותו של קייל ריס, הגיעו שניהם למסקנה שדמות הקיבורג הרשע יהיה תפקיד יותר משכנע לשרירן האוסטרי. הנריקסן קיבל תפקיד יותר קטן של בלש משטרה, ואת התפקיד של קייל ריס קיבל מייקל ביהן. בנוסף, הופיעה לראשונה בסרט לינדה המילטון בתפקידה המפורסם של שרה קונור. מאוחר יותר נישאה המילטון לקמרון.
"שליחות קטלנית" היה שובר קופות וניפץ את ציפיות האולפנים לגבי קטלוגו כעוד סרט מדע בדיוני, שלא יחזיק מעמד יותר משבוע באולמות הקולנוע. הסרט נעשה בתקציב נמוך (6.5 מיליון דולר) אבל הכניס יותר מ-38 מיליון דולר.
רמבו 2 (1985)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – רמבו (סדרת סרטים)#רמבו: משחק הדמים 2 (1985)
בשנות ה-80 המוקדמות, כתב קמרון שלושה תסריטים בו זמנית: "שליחות קטלנית", "שובו של הנוסע השמיני" ואת הטיוטה הראשונית של "רמבו 2". בשעה שקמרון המשיך את עבודתו על שליחות קטלנית והנוסע השמיני, סילבסטר סטאלון תפס את הפיקוד על התסריט של רמבו 2 ויצר טיוטה סופית שהייתה שונה לגמרי מכוונתו המקורית של קמרון. באשר לקמרון, ניתן לו קרדיט עבור התסריט בכתוביות הסיום של הסרט.
שובו של הנוסע השמיני (1986)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שובו של הנוסע השמיני
הפרויקט הבא של קמרון היה סרט ההמשך לנוסע השמיני,[3] סרטו של רידלי סקוט משנת 1979. קמרון קרא לסרט "Aliens" וליהק שוב את סיגורני ויבר לתפקיד המפורסם של אלן ריפלי (הניצולה היחידה מהסרט הראשון). לפי קמרון, צוות הצילום של הסרט היה עוין כלפיו, והתייחס אליו כמחליף עלוב לרידלי סקוט. קמרון הראה להם את סרטו "שליחות קטלנית", אך רובם נשארו סקפטיים. על אף חילוקי הדעות (קמרון גם החליף את השחקן ג'יימס רימר ששיחק את סגן היקס בשחקן "שליחות קטלנית" מייקל ביהן), "שובו של הנוסע השמיני" היה לשובר קופות וסיגורני ויבר הייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר באוסקר 1986. קמרון זכה בפרס סאטורן בקטגוריית הבמאי ובנוסף, הסרט והשחקנית הראשית הגיעו לעמוד הראשון של טיים מגזין כתוצאה מהנושאים הפמיניסטים פורצי הדרך של אישה בקרב. בעקבות ההצלחה הפנומנלית של הסרט, לקמרון היה עכשיו את החופש לעשות איזה פרויקט שרק ירצה.
המצולות (1989)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המצולות
הרעיון לפרויקט הבא של קמרון נבע משיעורי ביולוגיה שלו בתיכון. סיפורם של פועלים באסדת קידוח שמגלים יצורים תת-מימיים מעולם אחר היה הבסיס לתסריט של קמרון לסרט "מצולות", שבו השתתפו אד האריס, מרי אליזבת מסטרנטוניו ומייקל ביהן. הסרט שנעשה בתקציב של 41 מיליון דולר, נחשב לאחד הסרטים היקרים בזמנו והיה עתיר אפקטים חדשניים. בגלל העובדה שרוב הסרט מתרחש מתחת למים, והטכנולוגיה לא הייתה מפותחת מספיק כדי ליצור סביבה תת-מימית דיגיטלית, קמרון בחר לצלם את הסרט בעומק 12 מטר מתחת למים. כדי ליצור את הסט, הוסב מבנה של תחנת כוח גרעינית ושני מכלים גדולים.
"מצולות" פתח במקום השני בסרטים שוברי הקופות (9.3 מיליון דולר) והכניס סכום כולל של מעל 100 מיליון דולר, בצירוף עם ביקורות מהללות. הסרט זכה בפרס אוסקר על האפקטים המיוחדים הטובים ביותר, בנוסף למועמדויות בקטגוריית הארט דיירקטור הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, והסאונד הטוב ביותר. קמרון זכה בפרס סאטורן נוסף על עבודת הבימוי.
שליחות קטלנית 2: יום הדין (1991)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שליחות קטלנית 2: יום הדין
לאחר ההצלחה של "שליחות קטלנית", היו שיחות לגבי המשך סיפורה של שרה קונור ומאבקה במכונות מהעתיד. אף על פי שלקמרון היה רעיון בסיסי ליצירת ההמשך, וארנולד שוורצנגר הביע נכונות להשתתף, היו עדיין בעיות בנוגע לזכויות ושימוש באפקטים מיוחדים. לבסוף, בשנת 1990, נרכשו הזכויות בידי Carolco Pictures וניתן אור ירוק להפקת ההמשך.
לסרט חזרו לינדה המילטון בתפקיד שרה קונור וארנולד שוורצנגר בתפקיד המחסל (מודל T-800), אך הפעם כמגינו של ג'ון קונור, שעתיד להיות מנהיג המורדים. כנגדו ניצב מודל T-1000, מחסל מסוג מתקדם יותר שעשוי מתכת נוזלית (השחקן רוברט פטריק), שהיווה ניגוד גמור לשוורצנגר. קמרון הסביר, כי רצה מישהו שיהיה יותר מהיר וזריז, וש"אם מודל T-800 היה טנק פאנצר, הרי שמודל T-1000 הוא פורשה".
קמרון רצה לשלב את המודל המתקדם הזה כבר בסרט הראשון, אך האפקטים המיוחדים לא היו מפותחים מספיק בזמנו. אולם הודות לאפקטים התת-מימיים בסרט "מצולות", קמרון השתכנע כי הדבר כעת אפשרי.
עם תקציב של למעלה מ-100 מיליון דולר, הסרט שבר את שיאי הקופות, עם הכנסות של מעל 200 מיליון דולר ברחבי ארצות הברית, ומעל ל-300 מיליון דולר נוספים מחוץ לגבולות ארצות הברית. הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר בקטגוריות האיפור, הסאונד, אפקטים קוליים ואפקטים חזותיים. היה זה סרטו השלישי שזיכה את קמרון בפרס סאטורן.
שקרים אמיתיים (1994)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שקרים אמיתיים
לפני יציאת "שליחות קטלנית 2", שוורצנגר ניגש לקמרון עם רעיון לחידוש הקומדיה הצרפתית "La Totale". הסרט, שנקרא "שקרים אמיתיים", עוקב אחרי מרגל שחי חיים כפולים כאיש נשוי, שאשתו חושבת שהוא סוכן מכירות. את אשתו שיחקה ג'יימי לי קרטיס, כאשר לצד שוורצנגר שיחק טום ארנולד.
הסרט, שנעשה בתקציב של 115 מיליון דולר, הכניס סכום של למעלה מ-370 מיליון דולר. קמרון זכה בפעם הרביעית בפרס סאטורן על עבודת הבימוי.
טיטניק (1997)
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמרון הביע התעניינות בטביעתה של האונייה טיטניק. הוא החליט לכתוב ולביים את סרטו הבא, "טיטניק", בהסתמך על המאורע הזה. הסרט עוסק ברומן בין שני צעירים ממעמדות שונים, שנפגשים על סיפון האונייה, ומסעם. לפני תחילת הצילומים, קמרון צלל לקרקעית האוקיינוס, שם צילם תמונות מהטיטניק האמיתית ושילב אותן בסרט.
קמרון ליהק את לאונרדו דיקפריו וקייט וינסלט לתפקידים הראשיים. תקציב הסרט עמד על 200 מיליון דולר, מה שהפך את הסרט ליקר ביותר בכל הזמנים, והכניס 28 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו. הסרט שמר על מקום ראשון ברשימת שוברי הקופות למשך כמה שנים, וסכום ההכנסות הכולל נמדד על 2.1 מיליארד דולר (לאחר חידושו בגרסה התלת-ממדית), נתון אשר הציב אותו למשך 12 שנים במקום הראשון ברשימת הסרטים בעלי ההכנסות הגבוהות בכל הזמנים, (עד ינואר 2010 כאשר הסרט אווטאר תפס את מקומו). הסרט זיכה את קמרון בפרס אוסקר ולראשונה בפרס גלובוס הזהב על עבודת הבימוי הטובה ביותר.
מלאך שחור (2000–2002)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלאך שחור
לאחר שניסה להציע תסריט לסרט "ספיידרמן" למנהלי Carolco Pictures, שפשטה רגל מאוחר יותר, ג'יימס קמרון ניסה מזלו בטלוויזיה. הוא יצר את הסיפור לגיבורת על בשם מקס גוויברה. סדרת הטלוויזיה "מלאך שחור" הושפעה מתרבות הסייברפאנק, מז'אנר הסופר-גיבורים העכשווי, וכן מהגל השלישי של הפמיניזם.
הסדרה, שרכבה על גל הפמיניזם שהותווה בידי ריפלי ושרה קונור של שנות ה-80, הציגה את מקס (השחקנית ג'סיקה אלבה), חיילת מהונדסת גנטית שנוצרה בידי תאגיד מנטיקור החשאי. בנוסף לה, כיכבו בסדרה מייקל ותרלי כלוגן קייל וג'ון סאבאג' (צייד הצבאים, "שיער") כקולונל ליידקר, שרודף אחרי מקס. בשעה שהסדרה זכתה להצלחה בעונתה הראשונה, הרייטינג צנח בעונתה השנייה, וגם היו בעיות תקציב לסדרה מה שהוביל לביטולה. למרות ביטול הסדרה היא זכתה לאהדה רבה של מעריצים והפכה לסדרת קאלט, וגם ג'סיקה אלבה השחקנית הראשית אשר זכתה בפרס סטורן על תפקידה בתור מקס.
2002–2009
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – פענוח יציאת מצרים, מערת הקבורה של ישו, אווטאר (סרט)
הפרויקטים האחרונים של קמרון כללו יצירת סרטים דוקומנטריים על קורות האוניות ביסמרק וטיטניק, תוך שימוש בטכנולוגיית ה-IMAX. הוא גם שימש כמפיק בסרט סולאריס משנת 2002 ובסרט הדוקומנטרי משנת 2006, "פענוח יציאת מצרים", של ערוץ ההיסטוריה בבימויו של הבמאי הישראלי שמחה יעקובוביץ'. הסרט שודר לראשונה ב-16 באפריל 2006 בערוץ דיסקברי הקנדי ואף הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים. ב-26 בפברואר 2007 הודיע קמרון, יחד עם יעקובוביץ', כי תיעדו את חשיפת מערת תלפיות בסרט הדוקומנטרי "מערת הקבורה של ישו", ששודר בערוץ דיסקברי ב-4 במרץ 2007.
קמרון תומך בסרטי תלת-ממד סטריאוסקופים-דיגיטלים, והסרט הדוקומנטרי על הטיטניק, "Ghosts of the Abyss" נעשה כולו בתלת-ממד. כך גם הפרויקטים הבאים שלו: הסרט אווטאר (והמשכו אווטאר: דרכם של המים) שמשתמש בטכניקת לכידת תנועה מתקדמת יותר מאשר זו ששימשה בסרטו של רוברט זמקיס "רכבת לקוטב".
מיועד להפצה במאי 2009, אווטאר הושק בסופו של דבר ב-18 בדצמבר 2009. עיכוב זה איפשר יותר זמן לעבודת אפקטים ופוסט-פרודקשן ההפקה והזדמנות לבתי הקולנוע להתקין מקרני תלת מימד. אווטאר שברה כמה שיאי קופות במהלך ההקרנה הראשונית שלה. הסרט הכניס 749.7 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה ולמעלה מ-2.74 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים בארצות הברית ובקנדה, העולה על טיטניק. זה היה הסרט הראשון שאי פעם הרוויח יותר משני מיליארד דולר ברחבי העולם. הסרט היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר וזכה בשלושה על עיצוב ההפקה הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר והאפקטים החזותיים הטובים ביותר. בחודש יולי 2010, מהדורה מחודשת של הסרט הכניסה סך הכל 33.2 מיליון דולר בקופות. בביקורת לסרט, סוקדב סנדהו מ"טלגרף" החמיא לתלת מימד, אך סבר שקמרון "היה צריך להיות אכזרי יותר בעריכתו". באותה שנה דיווח Vanity Fair שקמרון הרוויח 257 מיליון דולר, מה שהפך אותו לבמאי הרווחי ביותר בהוליווד. נכון לשנת 2020, אווטאר וטיטאניק מחזיקים בהישג בהיותם שני הסרטים הראשונים מתוך חמשת הסרטים בהיסטוריה שהכניסו למעלה משני מיליארד דולר ברחבי העולם.
העשור השני של המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011, הוא שימש המפיק בפועל לסרט המדע בדיוני סנקטום, שעלילתו מתרחשת במערה תת-ימית.[4] קמרון חזר לחקור את טביעתה של הטיטאניק בסרט הטלוויזיה התיעודי משנת 2012, "Titanic: The Final Word with James Cameron", ששודר בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק.[5][6][7] במרץ 2010, הודיע שהסרט "טיטאניק" יומר לסרט תלת־ממד ויוקרן מחדש בבתי הקולנוע במלאת מאה שנה לאסון.[8][9]
קמרון כיכב בסרט התיעודי משנת 2017 "Atlantis Rising", בו שיתף פעולה עם שני יוצרי הטלוויזיה הישראלים שמחה יעקובוביץ' וירון ניסקי. השלושה יצאו לחקור האם קיים רקע היסטורי לסיפור על יבשת אטלנטיס. הסרט שודר ב-171 מדינות בערוצי נשיונל ג'יאוגרפיק ברחבי העולם.[10]
"אליטה: מלאך קרב" שמבוסס על סדרת מאנגה[11], שוחרר בשנת 2019 והיה בפיתוח לצד אווטאר ונכתב על ידי קמרון עם ג'ון לנדאו ובבימויו של רוברט רודריגז.[12] הסרט מגולל קורותיה של סייבורג שלא זוכרת דבר מחייה הקודמים ומנסה לחשוף את האמת. הסרט הופק בטכניקות ובטכנולוגיה דומים כמו בשימוש באווטאר, בכיכובם של רוזה סלזאר, כריסטוף וולץ, ג'ניפר קונלי, מהרשאלה עלי, אד סקרין, ג'קי ארל היילי. הסרט הוקרן בבכורה ב-31 בינואר 2019 בלונדון וזכה לביקורות חיוביות מצד המבקרים והצליח כלכלית והרוויח 404 מיליון דולר ברחבי העולם.[13]
קמרון חזר לזיכיון המחסל כמפיק ותסריטאי לשליחות קטלנית: גורל אפל בבימויו של טים מילר.[14]
סרטי המשך לאווטאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2013, קמרון הודיע על תוכניותיו לביים שלשה סרטי המשך לאווטאר,[15][16][17][18][19][20][21][22][23][24][25][26][27][28] אשר צילומם הושלמו בשנת 2020.
בפברואר 2023 פרסם מגזין פורבס כי קמרון מדורג במקום השמיני ברשימת "אנשי הבידור המרוויחים ביותר" לשנת 2022 עם הכנסות של כ-95 מיליון דולר.[29]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | מפיץ |
|---|---|---|
| 1982 | פיראנה 2 | Saturn International Pictures / Columbia Pictures |
| 1984 | שליחות קטלנית | Orion Pictures |
| 1986 | שובו של הנוסע השמיני | 20th Century Fox |
| 1989 | מצולות | |
| 1991 | שליחות קטלנית 2: יום הדין | TriStar Pictures |
| 1994 | שקרים אמיתיים | 20th Century Fox / Universal Pictures |
| 1997 | טיטניק | Paramount Pictures / 20th Century Fox |
| 2003 | רוחות המצולות | Buena Vista Pictures |
| 2005 | יצורי המעמקים | |
| 2009 | אווטאר | 20th Century Fox |
| 2022 | אווטאר: דרכם של המים |
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יימס קמרון זכה לפרסים רבים, ביניהם:
- פרס נבולה בשנת 1991 מטעם איגוד כותבי המדע בדיוני ופנטזיה של אמריקה.
- 4 פרסי סאטורן עבור עבודת הבימוי הטובה ביותר (על הסרטים "שובו של הנוסע השמיני", "מצולות", "שליחות קטלנית 2" ו"שקרים אמיתיים").
- 3 פרסי אוסקר עבור הסרט "טיטניק" לעריכה הטובה ביותר, הסרט הטוב ביותר, והבמאי הטוב ביותר.
- עבור הישגיו בתחום הצילום התת-ימי, אוניברסיטת סאות'המפטון חילקה לו דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה. קמרון קיבל את תואר הכבוד באופן אישי בטקס הסיום של האוניברסיטה ביולי 2004.
- ב-3 ביוני 2008 נודע כי שמו של קמרון יתווסף לשדרת הכוכבים של קנדה[30].
- ב-18 בדצמבר 2009 נוסף שמו של קמרון לשדרת הכוכבים של הוליווד.
- שלושה פרסי אוסקר לסרט אווטאר בקטגוריות הצילום האמנותי, העיצוב האמנותי והאפקטים המיוחדים.
- ארבעה פרסי גלובוס הזהב עבור הסרטים טיטניק ואווטאר פעמיים בקטגוריית הסרט הדרמטי הטוב ביותר ופעמיים בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר.
- תשעה פרסי סאטורן לסרט אווטאר בקטגוריות סרט המדע בדיוני הטוב ביותר, שחקן ראשי, שחקנית ראשית, שחקן משנה, שחקנית משנה, הבימוי והכתיבה (קמרון), הפסקול והאפקטים המיוחדים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמרון היה נשוי חמש פעמים: לשרון ויליאמס (1978–1984), לגייל אן הורד (1985–1989), לקתרין ביגלו (1989–1991), ללינדה המילטון (1997–1999) ולהם בת אחת, ולסוזי איימיס (משנת 2000 ועד היום), ולהם בן ושתי בנות.
טבעונות ופעילות להגנת הסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמרון פעיל בנושאים סביבתיים וב-2010 שיתף פעולה עם הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית בהתמודדות עם דליפת הנפט במפרץ מקסיקו.[31].
בשנת 2012 קמרון ומשפחתו עברו לטבעונות.[32]. קמרון ואשתו סוזן איימיס שניהם פעילים לקידום תזונה מהצומח מסיבות אתיות, סביבתיות ובריאותיות. בשנת 2015 בית-ספר שאיימיס הייתה שותפה לייסודו הפך להיות בית-הספר היסודי הראשון בארצות הברית שמוגש בו מזון טבעוני בלבד.[33] בשנת 2016 ביים קמרון תשדיר בהשתתפות ארנולד שוורצנגר, הקורא לצמצום בצריכת הבשר כאמצעי להפחתת פליטת גזי חממה ולהתמודדות עם ההתחממות העולמית.[34] בשנת 2018 קמרון היה שותף להפקת הסרט "כוח טבעי", העוסק ביתרונות של תזונה מהצומח לספורטאים, בהשתתפות ארנולד שוורצנגר וספורטאים טבעוניים בולטים ביניהם סקוט ג'וריק, פטריק בבומיאן ולואיס המילטון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יימס קמרון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יימס קמרון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ג'יימס קמרון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'יימס קמרון, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'יימס קמרון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- ג'יימס קמרון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ג'יימס קמרון, באתר Metacritic (באנגלית)
ג'יימס קמרון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'יימס קמרון, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ג'יימס קמרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- ארז דבורה, שובו של המלך, באתר ynet, 21 באוגוסט 2009
- ישי קיצ'לס, אווטאר: שובו של הנוסע בזמן, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
- ג'יימס קמרון מתכונן לאווטאר 2: "אני חי בפנדורה", באתר ynet, 18 במרץ 2013
- ג'יימס קמרון ב-TED
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ IMDb
- ^ https://web.archive.org/web/20101212021823/http://amazingcameron.com/biography.html
- ^
נתנאל שלומוביץ, "הנוסע השמיני: רומולוס" ממלא את המשימה בלי להצטיין, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2024
- ^ "Sanctum". Box Office Mojo. נבדק ב-2020-04-10.
- ^ "Titanic: 100 Years". Titanic: The Final Word with James Cameron. National Geographic Channel. 2012. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2012. נבדק ב-23 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ford, Allan (5 באפריל 2012). "Titanic: The Final Word with James Cameron: New Footage Demonstrating Exactly How the Titanic Sank". FilmoFilia. ארכיון מ-29 במאי 2018. נבדק ב-23 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Moss, Gabrielle (8 באפריל 2012). "Titanic: The Final Word with James Cameron". The Faster Times. אורכב מ-המקור ב-22 באפריל 2012. נבדק ב-23 באפריל 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Avatar' director James Cameron: 3D promising, but caution needed". USATODAY.COM. ארכיון מ-24 במרץ 2019. נבדק ב-24 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stars attend Titanic 3D premiere" (באנגלית בריטית). 28 במרץ 2012. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2018. נבדק ב-24 באוקטובר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Riesman, Abraham (27 בינואר 2017). "James Cameron Is Worried About Atlantis, America, and Alien: Covenant". www.vulture.com. ארכיון מ-27 ביולי 2019. נבדק ב-20 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.aintitcool.com/display.cgi?id=22599 Aintitcoolnews
- ^ "James Cameron's 'Alita: Battle Angel' Casts Jackie Earle Haley (Exclusive)". The Hollywood Reporter (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-6 בינואר 2019. נבדק ב-23 בנובמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Alita: Battle Angel". Box Office Mojo. ארכיון מ-9 בנובמבר 2019. נבדק ב-25 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mike Fleming Jr (20 בינואר 2017). "He's Back! James Cameron To Godfather 'Terminator' With 'Deadpool' Helmer Tim Miller". Deadline. ארכיון מ-21 בנובמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "'Avatar; Sequels Upped To Three; Fox, James Cameron Set Trio Of Writers To Spearhead". ארכיון מ-19 ביוני 2014. נבדק ב-6 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McNary, Dave (22 באפריל 2017). "'Avatar' Sequel Release Dates Set, Starting in December, 2020". Variety (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-29 ביולי 2017. נבדק ב-22 באפריל 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Disney Pushes 'Avatar' Sequels Release Dates as Much as 2 Years". TheWrap. 7 במאי 2019. ארכיון מ-7 במאי 2019. נבדק ב-7 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fleming Jr., Mike (25 בספטמבר 2017). "'Avatar' Starts Production Today On Four Consecutive Sequels At Over $1 Billion Budget". Deadline Hollywood. ארכיון מ-6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Avatar 2 Production Start Date Revealed". Comicbook.com. 26 בפברואר 2018. ארכיון מ-9 במרץ 2017. נבדק ב-8 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Avatar 2' Latest News: Sequel to Begin Filming in August". The Christian Post. 28 בפברואר 2017. ארכיון מ-9 במרץ 2017. נבדק ב-8 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Avatar 2: Sam Worthington confirms start date for James Cameron sequels". Stuff.co. 20 בפברואר 2017. ארכיון מ-15 במרץ 2017. נבדק ב-8 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Avatar 2 production start date set for August". Den of Geek. 28 בפברואר 2017. ארכיון מ-7 במרץ 2017. נבדק ב-8 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Avatar 2 officially starts filming in August, James Cameron teams up with Ubisoft for Avatar game". The Independent. 1 במרץ 2017. ארכיון מ-7 במרץ 2017. נבדק ב-8 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Avatar 2 Filming Starts This Week!". SuperHeroHype. 25 בספטמבר 2017. ארכיון מ-13 ביולי 2019. נבדק ב-25 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ D'Alessandro, Anthony (14 באפריל 2016). "20th Century Fox CinemaCon: 'Avatar' Sequels, 'Deadpool 2', 'Greatest Showman On Earth' Updates, Vanilla Ice Raps, 'Assassin's Creed', 'Birth Of A Nation' & More". Deadline. ארכיון מ-6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Rosenberg, Adam (7 באוגוסט 2010). "EXCLUSIVE: 'Avatar' Sequels Could Shoot Back-To-Back, Story Hints In Upcoming Novel". MTV. ארכיון מ-14 באוגוסט 2010. נבדק ב-7 באוגוסט 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Avatar 2 Will Finally Begin Shooting in Late Summer". Movie Web. 1 בפברואר 2018. ארכיון מ-7 במרץ 2017. נבדק ב-8 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Keegan, Rebecca (26 בנובמבר 2017). "James Cameron on Titanic's Legacy and the Impact of a Fox Studio Sale". Vanity Fair. ארכיון מ-27 בנובמבר 2017. נבדק ב-27 בנובמבר 2017.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Lisette Voytko, The World’s 10 Highest Paid Entertainers, פורבס (באנגלית)
- ^ CTV.ca, Steve Nash, kd lang among new Walk of Fame inductees, January 3rd 2008
- ^ Top kill meets Titanic: James Cameron enters fight against oil spill, June 2nd 2010
- ^ Rare interview with director James Cameron: Titanic temper, Kate Winslet, and veganism, October 2nd 2012
- ^ Director James Cameron’s wife opened first all-vegan school as he filmed Avatar, November 12th, 2015
- ^ ‘Less Meat Less Heat’ starring Gov. Arnold Schwarzenegger , November 17th 2016
| פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לבמאי הטוב ביותר | |
|---|---|
|
| פרס ציון הדרך של גילדת המפיקים של אמריקה | |
|---|---|
|
| ג'יימס קמרון | ||
|---|---|---|
| סרטים שביים | שליחות קטלנית (1984) • שובו של הנוסע השמיני (1986) • המצולות (1989) • שליחות קטלנית 2: יום הדין (1991) • שקרים אמיתיים (1994) • טיטניק (1997) • אווטאר (2009) • אווטאר: דרכם של המים (2022) • אווטאר - אש ואפר (2024) | |
| סרטים שהפיק | רמבו: משחק הדמים 2 (1985) • נקודת פריצה (1991) • ימים משונים (1995) • מלאך שחור (2000-2002) • סולאריס (2002) • פענוח יציאת מצרים (2006) • מערת הקבורה של ישו (2007) • סאנקטום (2011) • אליטה: מלאך קרב (2019) | |
| הקודם: 1996: אנתוני מינגלה (הפצוע האנגלי) |
פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע 1997: ג'יימס קמרון (טיטניק) |
הבא: 1998: סטיבן ספילברג (להציל את טוראי ריאן) |
| הקודם: 2022: ג'יין קמפיון (כוחו של הכלב) |
פרס סטלייט – הבמאי הטוב ביותר 2023: ג'יימס קמרון (אווטאר: דרכם של המים) |
הבא: 2024: כריסטופר נולאן (אופנהיימר) |
- במאי קולנוע קנדים
- עורכי קולנוע קנדים
- סופרים ויוצרים זוכי פרס נבולה
- זוכי פרס גלובוס הזהב: במאים
- זוכי אוסקר: הבימוי הטוב
- טבעונים קנדים
- אתאיסטים קנדים
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
- מהגרים מקנדה לארצות הברית
- בוגרי אוניברסיטת המדינה של קליפורניה בפולרטון
- קנדים שנולדו ב-1954
- זוכי פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לבמאי הטוב ביותר
- אגדות דיסני