שיעור מולדת (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
THE FIRST TRACTOR OF KIBBUTZ AMIR PLOUGHING THE LAND IN THE HULE SWAMPS. טרקטור ראשון של קיבוץ עמיר, מעבד וחורש את קרקעות המשק בעמק החולה.D828-048.jpg

אז בבית הספר
על הקיר תמונה
והאיכר חורש בה
את האדמה.

Hazav.JPG

והמורה אומרת:
"עוד מעט כבר סתיו".
בשיעור מולדת
היא מראה חצב.

PikiWiki Israel 3078 Ein Hahoresh.jpg

יש יוגבים ויש כורמים

JEWISH SHEPHERD IN THE GALILEE. רועה צאן עיזים עיברי, בגליל.D269-067.jpg

ארץ של רועים

שִעוּר מוֹלֶדֶת הוא שיר שכתב עלי מוהר בשנות השבעים ללחן של אפרים שמיר, ושזכה להערכה רבה והוכר כאחד משירי הדגל של מוהר. להקת "כוורת" היא שביצעה ראשונה את השיר באלבומה "צפוף באוזן" שיצא ב-1975. מבצעים אחרים שביצעו את השיר היו: חוה אלברשטייןאלבומה "הלילה הוא שירים", 1977), "חלב ודבש", "הגבעטרון" ("שירים יפים", 1980) ועוד.

אפרים שמיר כתב והלחין את השיר בפולנית עוד לפני עלייתו לישראל. השיר תיאר את ילדותו של שמיר ולחנו הושפע ממנגינות ששמע בילדותו כשהיה בורח מבית הספר לכנסיות בפולין. שמיר שר אותו במבחן הבד שלו ללהקת הנח"ל, והתקבל לא מעט בזכות מירי אלוני שהתרשמה מהשיר.[1] מאוחר יותר, לאחר הקמת להקת "כוורת", כתב עלי מוהר את הנוסח העברי לשירו של שמיר, ובו התייחס לתקופת ילדותו בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון.

משמעות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר מתאר מוהר תמונות שונות מילדותו בבית הספר, המציגות דימויים של מה שנתפס כארץ ישראל הישנה והטובה. בבית הראשון הוא מתאר את התמונה שעל קיר חדר האוכל בבית ספרו, ועל האידיאה של האיכר הישראלי שמצמיח לחם; בבית השני מתואר שיעור מולדת בו המורה מראה לתלמידים חצב כסמן לסתיו וליורה; ובבית השלישי מתאר מוהר את התמונה הדמיונית שהחינוך הציוני העלה בקרב הילדים: "הפטישים ניגנו / מחרשות רנות / יש יוגבים ויש כורמים / ארץ של רועים".

חלק מאמינים כי בשיר מביע מוהר רצון לדבוק בערכים שעליהם גדל, אף על פי שהוא מודע לכך שהפער בין המציאות לתמונה האידיאית שנוצרה בדמיון התלמידים הוא רב, ואף מציין בפירוש ש"בדמיוננו התרבו פלאות", אך לא כך במציאות. יש הרואים בשיר דווקא שיר מחאה העוסק בניפוץ המיתוסים שעליהם גדל דורו של מוהר, מחאה על כך שאולי בעבר המיתוסים הללו היו טובים, אך היום כבר אינם רלוונטיים עבורו או עבור אחרים ("כך זה היה, פשטות רכה, כך זה הצטייר בילדותנו שהייתה יפה").

מוהר עצמו כתב על כך:

"כשאני בוחן את 'שירי המולדת' שבכל זאת כתבתי, אני רואה שיותר משהם שירים עליה - ... הם שירים על שיריה, אותם שירי מולדת ששמעתי בילדותי, ושבראו למעני ארץ שאולי כלל לא הייתה קיימת כבר אז. כן, אולי זה רק 'הצטייר בילדותנו', כפי שכתבתי ב'שיעור מולדת' ... אגב, על פי מושגיי היה זה מעין שיר מחאה: כך זה הצטייר בילדותנו 'שהייתה יפה', ציין השיר, נמנע באצילות מלחוות את דעתו על המצב הנוכחי, אך עשה זאת מתוך תקווה נסתרת שהשומעים יעשו בכוחות עצמם את ההשוואה בין האז לעכשיו."[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן שלו, אפרים שביר, ראיון עם אפרים שמיר, פורסם ב"העיר", 22 במאי 1998
  2. ^ עלי מוהר, עוד מהנעשה בעירנו, הוצאת עם עובד, 2016, עמ' 139 (פורסם לראשונה ב"העיר" בשנת 1998).