שיעור מולדת (שיר)

"שִעוּר מוֹלֶדֶת" הוא שיר שכתב עלי מוהר בשנות השבעים ללחן של אפרים שמיר, ושזכה להערכה רבה והוכר כאחד משירי הדגל של מוהר. להקת "כוורת" היא שביצעה ראשונה את השיר באלבומה "צפוף באוזן" שיצא ב-1975. את השיר ביצעו גם חוה אלברשטיין (באלבומה "הלילה הוא שירים", 1977), "חלב ודבש", "הגבעטרון" ("שירים יפים", 1980), זהו זה עם הפילהרמונית ועוד.

אפרים שמיר כתב והלחין את השיר בפולנית עוד לפני עלייתו לישראל. השיר תיאר את ילדותו של שמיר ואת רצונו לעלות לארץ ישראל.

מילות השיר המקורי ותרגומן לעברית

פולנית	עברית
Na małym skrawku ziemi	על פיסת אדמה קטנה
Leży mały kraj	שוכבת לה ארץ קטנה
W marzeniach swoich sennych	בחלומות הלילה שלה (/שלי)
Wciąż powracam do	אני עדיין חוזר(/ת) אל
Kraju może właśnie ty	הארץ בדיוק את(/ה)
Ty pomożesz mi	את(/ה) תוכלי (/תוכל) לעזור לי
Znaleźć tamto miejsce w którym nigdy	למצוא את המקום שבו אף פעם
Już nie będę sam	לא אהיה יותר לבדי

לחנו של השיר הושפע ממנגינות ששמע בילדותו כשהיה בורח מבית הספר לכנסיות בפולין. שמיר שר אותו במבחן הבד שלו ללהקת הנח"ל, והתקבל לא מעט בזכות מירי אלוני שהתרשמה מהשיר. מאוחר יותר, לאחר הקמת להקת "כוורת", כתב עלי מוהר את הנוסח העברי לשירו של שמיר, ובו התייחס לתקופת ילדותו בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון.

משמעות השיר

בשיר מתאר מוהר תמונות שונות מילדותו בבית הספר, המציגות דימויים של מה שנתפס כארץ ישראל הישנה והטובה. בבית הראשון הוא מתאר את התמונה שעל קיר חדר האוכל בבית ספרו, ועל האידיאה של האיכר הישראלי שמצמיח לחם; בבית השני מתואר שיעור מולדת בו המורה מראה לתלמידים חצב כסמן לסתיו וליורה; ובבית השלישי מתאר מוהר את התמונה הדמיונית שהחינוך הציוני העלה בקרב הילדים: ”הפטישים ניגנו / מחרשות רנות / יש יוגבים ויש כורמים / ארץ של רועים”.
שורות אלו כוללות ציטוט מתוך שיר העבודה (כחול ים המים, נאווה ירושלים) של נתן אלתרמן: "שיר, שיר, עלה נא, בפטישים נגן, נגנה, במחרשות רננה, השיר לא תם, הוא רק מתחיל".

חלק מאמינים^{[דרוש מקור]} כי בשיר מביע מוהר רצון לדבוק בערכים שעליהם גדל, אף על פי שהוא מודע לכך שהפער בין המציאות לתמונה האידיאית שנוצרה בדמיון התלמידים הוא רב, ואף מציין בפירוש ש”בדמיוננו התרבו פלאות”, אך לא כך במציאות. יש הרואים^{[דרוש מקור]} בשיר דווקא שיר מחאה העוסק בניפוץ המיתוסים שעליהם גדל דורו של מוהר, מחאה על כך שאולי בעבר המיתוסים הללו היו טובים, אך היום כבר אינם רלוונטיים עבורו או עבור אחרים (”כך זה היה, פשטות רכה, כך זה הצטייר בילדותנו שהייתה יפה”).

על פי דבריו של מוהר השיר מבטא אוטופיה:

"כשאני בוחן את 'שירי המולדת' שבכל זאת כתבתי, אני רואה שיותר משהם שירים עליה – ... הם שירים על שיריה, אותם שירי מולדת ששמעתי בילדותי, ושבראו למעני ארץ שאולי כלל לא הייתה קיימת כבר אז. כן, אולי זה רק 'הצטייר בילדותנו', כפי שכתבתי ב'שיעור מולדת' ... אגב, על פי מושגיי היה זה מעין שיר מחאה: כך זה הצטייר בילדותנו 'שהייתה יפה' [...]"

— עלי מוהר

אפרים שמיר שוגה בהגיית המילה שיעור על ידי הגייתה עם צירי ולא עם חיריק, גם גידי גוב חוזר על הגייה שגויה זו. ההגייה של חוה אלברשטיין תקינה.

קישורים חיצוניים

• "שיעור מולדת" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "שיעור מולדת" באתר שירונט
• ניתוח השיר ותכניו בתוך אתר תרבות.il
• שיעור מולדת, בביצוע כוורת, סרטון באתר יוטיוב בערוץ הרשמי של NMC United
• שיעור מולדת, מימה
• על השיר באתר הספרייה הלאומית