בכל
 | |
| איור של הוריה - אברהם ושרה, מאת ג'יימס טיסו | |
| תקופה | תקופת האבות |
|---|---|
| השקפה דתית | יהדות |
| אב | אברהם |
| אם | שרה או הגר |
| בן זוג | שם בן נח |
| ילדים | אבנר בן נר |
| בתנ"ך | בראשית כד א |
על פי האגדה, בכל הייתה בתו של אברהם אבינו. היא אינה מוזכרת במקרא על פי פרשנות הפשט, וגם במדרשי חז"ל קיומה אינו מוסכם.
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר בראשית נאמר:
וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.
"וה' ברך את אברהם בכל". מאי בכל? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת; רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת; אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה[1]
על דברי הפסוק (ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ב') "הנה נא עצרני ה' מלדת", הובא בשם המדרש: ”אין עצירה בלא התחלה ובת הייתה לו לאברהם ובכל שמה ונולדה קודם יצחק”[3]
במדרש החפץ (כאן) הובאה דעת רב הסובר ששמה כל ולא בכל.
בספרות המדרשית לא נמצאו פרטים נוספים אודותיה, אם כי בספרות הראשונים והאחרונים אגב דיון בסוגיות נוספו מספר פרטים.
מכחישי קיומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ” | אְבָרם על יֶׁשר פֳעלֹו / בת לא הְיָתה לֹו, / וָבזאת תֹולה אֶרץ כֶאְׁשּכֹול / בַרְך את אְבָרָהם בֹּכל. | “ |
– יהודה אבן שבתי, שירי זרח, חזון תחכמוני | ||
מספר פרשנים הכחישו את קיומה, במדרש הובאה דעת רבי מאיר הסובר שלא הייתה לאברהם בת,[4] כך גם הרשב"א[5] טען שהגמרא חולקת על מדרש זה,[6] האבן עזרא בפירושו על הפסוק (בראשית כד א) טוען שלדברי המדרש היה צריך לומר וה' ברך את אברהם בבכל,[7] הרמב"ן פירש את דברי המדרש כמושג קבלי – מידה של אלוהים הנקרית "כל" אותה אימץ אברהם לעצמו.[8]
רבינו בחיי בן אשר פירש שבכל הכוונה לנפש, רבי ניסים ממרסיי הביא שיש מפרשים שהכוונה למדות הטובות, עוד הביא שמפרשים שהכוונה שהייתה לו בת ושלט בה בכל – לגמרי. רבי משה די לאון כתב שעל אף הפירושים הדרשניים ברור שהייתה בת אמיתית, בהמשך דבריו פירש את שמה על פי הקבלה.[9]
אמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדברי הגמרא לא נכתב מי הייתה אימה של בכל, ולפיכך תוספות העלו השערה שהיא בתה של הגר, השואל בשו"ת הרשב"א הביא שנכתב מפורש במדרש שהיא בתה של שרה.
לפי הכתב סופר בכל נולדה משרה וזאת בכדי להוציא מדעת ליצני הדור האומרים ששרה נתעברה מאבימלך.[10].
הסיבה שלא נשאה יצחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוספות[11] הקשו שבני נח מותרים לישא את אחיותיהם, ואם כך למה לא נשאה יצחק?
תוספות תירצו שני תירוצים, א. בתה של הגר הייתה,[12] ב. קטנה הייתה. הרב יהונתן אייבשיץ כתב שתוספות הקשו רק לפי השיטה ששמה בכל, זאת מפני שבני נח מותרים לישא את בתם ולכאורה אברהם יכל לישא את בכל, תוספות לא הקשו כן מפני שדיברו לפי הדעה ששמה היה בכל ולא קטורה,[13] כדבריו כתב גם המלבי"ם.[14]
הרב יוסף משאש הניח בפשטות שיצחק או בכל לא היו מעוניינים בקשר זה.[15]
גילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוספות בתירוצם השני כתבו שבכל הייתה קטנה ועל כך לא השיאה ליצחק, רבים תמהו שלפי תירוץ זה בכל היא בת שרה, ושרה מתה לאחר מעמד העקידה, ואילו לפי המדרש רבקה נולדה בעת העקידה כך שבכל הייתה בת גילה של רבקה,[16] מספר תירוצים נכתבו בספרי האחרונים.
- כוונת תוספות לשאול שבכל עדיפה על רבקה מפני שיותר מבוגרת ועל כן תירצו ששתיהן היו בנות אותו גיל ואין העדפה ביניהן.[17]
- אברהם כאב לא רצה להשיא את בתו קטנה, לא הפריע לו כלה קטנה.[18]
- כוונת התוספות קטנה בגוף ולפיכך לא השיאה ליצחק.[19]
- השאלה היא למה לא נישאת ליצחק לפני העקידה, בעקידה אברהם נתבשר על לידתה וממילא על התאמתה ליצחק.[20][21]
- תוספות סברו שרבקה נולדה קודם העקידה.[22][23][24]
תאומת יצחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יהונתן אייבשיץ[25] טען שיחד עם יצחק נולדה בכל והיא תאומתו, את דבריו הוכיח מהפסוק "וימל אברהם את יצחק בנו" ולדבריו כל מקום שנאמר את – פלוני, מלמד על תאומים, כדבריו כתבו מספר אחרונים,[26] יש שכתבו כן בשם מדרש.[27]
יש לציין שהשואל בשו"ת הרשב"א[28] הביא בשם המדרש שבכל נולדה לפני יצחק.
בן זוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במספר ילקוטי מדרשים תימניים הובא שבכל התחתנה עם שם בן נח ומהם נולד אבנר בן נר, כך הובא במדרש סגולת ישראל[29] במדרש שואל ומשיב[30] ובמדרש מעין גנים.[31][32]
יש שכתבו שמספר מדרשים ואגדות נכרכו בשם בן נח ואין לסמוך על שמועות אלו.[33]
מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרות האחרונים דנו האם נפטרה לפני שרה או אחריה את ראיותיהם הביאו מהפסוק, "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" כשהאות "כ" קטנה:
- בתוספות על התורה[34] כתב שנשארה לחיות לאחר מות שרה ופירוש המילה ולבתה שבכה שלא השיאה בחיי אמה.
- המהרש"ל הביא שמועה בשם רבי מהר"ש לובלין שבכל מתה יחד עם אמה שרה, ולכן האות כ' קטנה וניתן לקרא את הפסוק ולבתה.[35] כך כתב גם רבי אברהם מנחם רפאפורט[36] ועוד.[37]
- רבי נתן נטע שפירא כתב שמתה לפני שרה,[38] כדבריו כתבו מספר אחרונים, ופירוש המילה ולבתה שבכה מפני כשמתה שרה חש בחסרונה.[39]
המשך חכמה למד שבכל חיה גם בזמן נישואי יצחק, בעקבות כך פירש שלבן רץ לאליעזר מפני שחשב שאברהם רוצה להשיאו לבכל.
רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה[40] שלא סביר שנפטרה עם שרה מפני שעצם קיומה נדרש מפסוק הנאמר כברכה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ישראל דנדרוביץ, "בכל - בתו של אברהם אבינו" (להורדה), מאסף תורני נזר התורה, תמוז תשע"ב, שכב-שלה.
- בעילום שם, קונטרס בכל מכל כל קרית ספר תשע"ג.
- פרטים על בכל דיון בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"א, עמוד א' רבי יהודה הוא האומר את דעה זו
- ^ דרשה זו מופיעה מספר פעמים במדרשים: ספר הבהיר דף לד. אות עח; ספר הזוהר, חלק א', דף רי"ט, עמוד א'; בבראשית רבה, פרשה נ"ט הדרשה מובאת בשם רבי יודן
- ^ השואל בשו"ת הרשב"א חלק ג סימן שמ
- ^ לפי רבי יהודה זרחיה סגל (צמח יהודה ח"ה סי' כא) גם רבי מאיר מסכים שהייתה לו בת אך היא נפטרה יחד עם שרה.
- ^ שו"ת הרשב"א, חלק ג סימן שמ
- ^ מדברי התלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד ב' האומר שאברהם ושרה היו עקרים
- ^ במדרש החפץ הגרסה היא "כל" וקושייתו אינה קשה
- ^ ראו גם בדברי רבי חיים ויטאל, שער הפסוקים, בראשית כד א
- ^ רבי משה די לאון, שושן עדות, סוף השער השלישי
- ^ שו"ת, יורה דעה סי' קטו בכך הוא מבאר שבכל בגימטריא בן
- ^ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף קמ"א, עמוד א', ד"ה בת
- ^ בביאור רבי חיים פלטיאל, בראשית כד א, הוסיף שיצחק כהן היה ואם היה נושא את בכל היה נפסל מכהונה כדין כהן הנושא שפחה
- ^ מובא אצל רבי אלעזר פלקלס, שו"ת תשובה מאהבה, חלק ב תשובה רצד, יש לציין שלפי רבי יהודה לא נודע שמה. לפי חז"ל קטורה לא היה שמה העיקרי.
- ^ הרב מאיר ליבוש וויזר, ארץ חמדה - בראשית, באתר היברובוקס
- ^ רבי יוסף משאש, אוצר המכתבים, חיפה תשכ"ט, חלק ב מכתב תרסד, עמ' מד
- ^ לפי חז"ל
- ^ רבי יעקב ריישר, עיון יעקב, על עין יעקב בסוגייא בבבא בתרא
- ^ רבי יוסף חזן, עין יוסף, איזמיר תל"ה, חיי שרה דרוש שלישי, עמ' לט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי חנוך זונדל בן יוסף, פירוש עץ יוסף לעין יעקב על הסוגיה
- ^ רבי מנחם מנלי, זרע ברוך, ונדסבק ת"צ, עמ' מד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי משה הכהן מטשודנוב, קהלת משה, תשס"ו, פרשת חיי שרה, עמ' טז, באתר אוצר החכמה בשם ר' משה הכהן מגיד מישרים דקהילה קדושה מעקובא
- ^ רבי שמואל קעלין, מחצית השקל, ב"ב, ירושלים תשי"ח, עמ' קעז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ מהרש"ל, הגהות חכמת שלמה, בסוגיה בבבא בתרא
- ^ רבי אברהם יצחק גליק, יד יצחק, סאטמר תרס"ט, חלק ג, יו"ד, נא, באתר אוצר החכמה
- ^ רבי יהונתן אייבשיץ, תפארת יהונתן, פרשת וירא בראשית כד א
- ^ הרב אליהו פוסק, שו"ת מור ואהלות מאמר אוהל ראשי בשמים אות יא; הרב שבתי ליפשיץ, שרביט הזהב החדש, מונקאטש תרע"ד, פתיחה להלכות מילה
- ^ רבי נתנאל פריד, פני מבין, ברגסז תרפ"ז פרשת וירא
- ^ חלק ג סימן שמ
- ^ לרבי ישראל הכהן, עמ' 145
- ^ עמ' 214
- ^ הובא בתוך, הרב מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, פרשת חיי שרה, בראשית כד א
- ^ עורך המדרש ביאר את מדרש זה: "מה המובן בדברים אלו? התשובה, מובנו הוא שהשיגה נפשו שלמות במידה שהגיעה לבקש את החכמה מאת השכל וזה המובן של נשאת לשם בן נח ואמרם והולידה אבנר בן נר כלומר נהיה לשכל האנושי תוצאה משלמותה".
- ^ הרב יצחק ישעיהו וויס, "מדרש חז"ל או מדרס עמי ארצות", ישורון כא
- ^ תוספות השלם, פרשת חיי שרה, אות כו
- ^ מהרש"ל, יריעות שלמה, פראג שס"ט, פרשת חיי שרה
- ^ רא"מ רפפורט, מנחה בלולה, פרשת חיי שרה
- ^ כך כתבו גם רבי ישראל משה הכהן, מובא אצל בנו רבי שלמה הכהן, שו"ת בנין שלמה, הקדמה; מהרי"ל דיסקין, בחידושיו על התורה ועוד
- ^ רבי נתן נטע שפירא, מגלה עמוקות פרשת חיי שרה
- ^ רבי משה סופר, שיר מעון, נספח לספר תורת משה פרשת חיי שרה ועוד
- ^ אורח חיים ח"ד סי' מ' אות ו