קטורה (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת משפחתו של אברהם מתוך הגדת ונציה משנת 1630. קטורה עומדת עם ששת ילדיה מאברהם מימין. ספריית אוניברסיטת ייל

קְטוּרָה מופיעה במקרא בספר בראשית בפרשת חיי שרה: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה" (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'). בפשטות הדברים מדובר באשתו השלישית שנשא אברהם לעת זקנתו, לאחר שכבר גירש את הגר ושרה נפטרה.

חז"ל חלוקים שמא קטורה זו הגר ונקראת קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטֹרת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם" (רש"י), או שמא היא פילגש אחרת, וכפי פשט הפסוק - לדוגמה, דעת ר' אברהם אבן עזרא.

לפי מדרש ילמדנו: "שלש נשים נשא אברהם: שרה בתו של שם: קטורה בתו של יפת: הגר, בתו של חם."

על פי המשך הפרק בו מוזכרים בני הפלגשים ועל פי דברי הימים א' פרק א, שם נאמר "וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם", מעמדה של קטורה היה של פילגש.

קטורה ילדה לאברהם שישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. שמות אלה מייצגים שבטים שחיו בספר ארץ ישראל ובחצי האי ערב, כדוגמת המדיינים.

קיבוץ קטורה שבערבה נקרא על שמה.