קטורה (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונת משפחתו של אברהם מתוך הגדת ונציה משנת 1630. קטורה עומדת עם ששת ילדיה מאברהם מימין. ספריית אוניברסיטת ייל

קְטוּרָה מופיעה במקרא בספר בראשית בפרשת חיי שרה: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה" (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'). בפשטות הדברים מדובר באשתו השלישית שנשא אברהם לעת זקנתו, לאחר שכבר גירש את הגר ושרה נפטרה.

זהותה של קטורה לפי הפרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנים חלוקים לגבי זהותה של קטורה. רש"י כותב שזו הגר והיא נקראת קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטֹרת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". אבל אבן עזרא כותב שהיא פילגש אחרת, בהתאם לפשט הפסוק.

המלבי"ם על הביטוי " ויסף אברהם" מסביר את היחס בין יצחק, לבין ישמעאל מצד אחד ובני קטורה מצד שני. הוא נעזר במשל העץ, ואומר שיצחק משול לפרי, בעוד ישמעאל משול לעלים, ובני קטורה לקליפה. פירושו מבוסס על המדרש על תהילים א, ג: "אשר פריו יתן בעתו זה יצחק, ועלהו לא יבול זה ישמעאל וכל אשר יעשה יצליח אלו בני קטורה"

לפי הכלי יקר "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה". חזר ונשא את הגר וקראה קטורה על שם שמעשיה נאים כקטורת, וכן משמע לשון ויוסף שנשאה שנית, ויש לנו ליתן טעם למה קראה עכשיו קטורה על שם מעשיה, ועוד שזה סותר למה שפירש"י פרשת וירא (כא.יד) ותלך ותתע שחזרה לגילולי בית אביה. והקרוב אלי לומר בזה שמתחילה גרשה על פי בקשת שרה, כי אברהם היה טפל לשרה בנבואה וידעה שרה בנבואה שסופה לחזור לגילולי בית אביה, וגם ראתה בישמעאל בנה שהיה מצחק שיש במשמעותו גם ע"ג, שנאמר (תשא לב.ו) ויקומו לצחק. על כן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי מעשה שניהם שוים כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק, כי לא יירש ממעשה אברהם. וירע הדבר בעיני אברהם כי לא ידע ברוח הקודש אמונת הע"ג אשר בלבם, לפיכך נאמר לו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, ומכאן למדו שאברהם טפל לשרה בנבואה. מיד וישלחה בגירושין, ותלך ותתע כאשר אמרה שרה, וא"כ מאחר שגרשה מחמת ערות דבר של ע"ג קשה איך חזר ולקחה, על כן בא לתרץ ולומר שעשתה תשובה, כמו ישמעאל בנה שעשה ג"כ תשובה, וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה, על שם הקטורת כי פרסם לכל שעשתה תשובה, וכל בעל תשובה נעשים לו הזדונות כזכיות והזדונות עולים לריח ניחוח כמו הזכיות, על כן המשילה לקטורת שהחלבנה שריחו רע עולה לריח ניחוח ככל שאר הבשמים, וזה דמיון נאות על חטאי הבעלי תשובה שעולין לריח ניחוח, וכמ"ש (ישעיה מ.ב) כי נרצה עונה. שאחר התשובה גם העון נרצה ומקובל על כן נקראת קטורה.

לפי פרופסור ישעיהו ליבוביץ, אברהם החזיר את הגר - גרושתו, שלה הייתה זכות קדימה במשפחתו והיא גורשה ללא רצונה.

לפי מדרש למדנו[1]: "שלש נשים נשא אברהם: שרה בתו של שם: קטורה בתו של יפת: הגר, בתו של חם." מדרש זה רואה באברהם כאב אוניברסלי לכל הגזעים של המין האנושי, וכך גם אמונתו פתוחה לכל הגזעים של העולם.

על פי המשך הפרק בו מוזכרים בני הפלגשים ועל פי דברי הימים א' פרק א, פסוק לב, שם נאמר "וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם, יָלְדָה אֶת-זִמְרָן וְיָקְשָׁן וּמְדָן וּמִדְיָן--וְיִשְׁבָּק וְשׁוּחַ; וּבְנֵי יָקְשָׁן, שְׁבָא וּדְדָן. לג וּבְנֵי מִדְיָן, עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנוֹךְ, וַאֲבִידָע, וְאֶלְדָּעָה; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי קְטוּרָה., מעמדה של קטורה היה של פילגש.

קטורה ילדה לאברהם שישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. שמות אלה מייצגים שבטים שחיו בספר ארץ ישראל ובחצי האי ערב, כדוגמת המדיינים.

קיבוץ קטורה שבערבה נקרא על שמה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט שמעוני איוב רמז תתק"ד