אליעזר עבד אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֱלִיעֶזֶר, המכונה גם דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, הוא דמות מקראית, עבדו של אברהם אבינו. אליעזר נזכר בשמו במקרא פעם אחת בלבד בספר בראשית, לפני ברית בין הבתרים[1]. עם זאת, לפי הפרשנות המקובלת, הוא גם גיבור הסיפור המופיע מאוחר יותר בפרק כ"ד[2], העוסק בחיפוש אחר כלה ליצחק בנו של אברהם. מדרשי חז"ל שונים עוסקים בסיפור זה.

מציאת הכלה ליצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר ורבקה, בציור מאת גוסטב דורה
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מציאת אישה ליצחק

אליעזר, הנזכר בסיפור מציאת הכלה ליצחק בשם "עבד אברהם", נשלח בידי אברהם אל משפחתו בחרן כדי למצוא אישה ליצחק, משום שלא רצה שבנו יינשא לנערה כנענית. אליעזר לקח עמו מתנות רבות, תכשיטים וכלי כסף וזהב. הוא יצא לארם נהריים והגיע לחרן, שם חיפש אליעזר מקום בו יוכל ללון, לאכול ולשתות.

אליעזר החליט להמתין ליד הבאר שמחוץ לעיר, משום שביקש לראות מי תהיה האישה שתשקה אותו ואת גמליו, שתהיה לשידוך מתאים ליצחק. לאחר שהמתין זמן מה ליד הבאר נגשה לשם נערה יפה שהסכימה לעזור לו בשאיבת המים והשקיית הגמלים, ואליעזר החליט כי היא מתאימה להיות אשתו של יצחק. כאות תודה, נתן לה אליעזר ”נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ, וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם“[3] רבקה הציגה את עצמה ואת משפחתה לפניו והזמינה אותו ללון בביתם.

רבקה הזדרזה לשוב לביתה ולהודיע לבני משפחתה על האורח. משראה אחיה, לבן, את הזהב שהביאה, יצא למצוא את אליעזר וללוותו לביתם. אליעזר סיפר לבני ביתה של רבקה על מטרת בואו ועל אדונו וביקש את ידה של רבקה בשביל יצחק. בני ביתה של רבקה הסכימו לתת אותה כאישה ליצחק בתנאי שהנערה תסכים: ”וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה? וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ“. משהסכימה רבקה להינשא ליצחק, יצאה לדרך עם אליעזר ועם מינקתה. לפני לכתה, בירכו אותה בני ביתה: ”אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה, וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו“.

בהגיעם למקום מושבם של אברהם ומשפחתו, הבחין יצחק בשיירה המתקרבת. רבקה אך הביטה בו ”וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל“. אליעזר הציג לפניה את בן אדונו, סיפר לו את כל קורותיהם, ויצחק נשא את רבקה.

בתלמוד נאמר כי אף שבקשתו היתה שלא כהוגן אך הוא נענה כהוגן: ”אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי אליעזר עבד אברהם דכתיב והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו' יכול אפילו חיגרת אפילו סומא השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה.“[4].

ניחוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל למדו מסיפורו של אליעזר בכך שביקש לדעת את האישה המתאימה על פי סימן שקבע, (וכן למדו מסיפור יהונתן במלחמת מכמש)את הגדרת איסור הניחוש:

כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש.

הרמב"ם במשנה תורה הבין את דברי הגמרא כמגדירים את האיסור ההלכתי, וכך קבע שאסור לאדם לקבוע סימנים לא-רציונליים לעצמו:

וכן המשים לעצמו סימנים, אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני, ואם לא יארע לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם.

משנה תורה, שם

אולם הראב"ד בהשגותיו על הלכה זו, תוקף את הרמב"ם בצורה חריפה, ומפרש את דברי הגמרא בצורה אחרת:

זה שיבוש גדול, שהרי דבר זה מותר ומותר הוא! ואולי הטעהו הלשון שראה: "כל נחש שאינו כאליעזר ויונתן - אינו נחש", והוא סבר שלעניין איסור נאמר, ולא היא! אלא הכי קאמר: אינו ראוי לסמוך, ואיך חשב על צדיקים כמותם עבירה זו? ואי הוו אינהו - הוו מפקי פולסי דנורא לאפיה!

השגת הראב"ד – משנה תורה, שם

המהר"ל מפרש שבשני המקרים לעיל אין איסור ניחוש משום שהמעשים לא היו שרירותיים, אלא היו ראויים מצד עצמם גם בלא הניחוש: במקרה הראשון, ”דהא [שהרי] אפילו בלא ניחוש שלו ראוי שיקח אליעזר אשה זאת כיון שהיא גומלת חסד ראויה לביתו של אברהם“, ובמקרה השני גם ”בלא ניחוש שלו ראוי הדבר שאם יאמרו הם עלו אלינו – מאחר שאומרים עלו אלינו אם כן יראים הם, ולכך לא ירצו לבוא אליהם, ואם כן אפילו סומך עליו לגמרי אין זה ניחוש כיון שבלא ניחוש ראוי הדבר בעצמו“. המהר"ל מסכם שהניחוש אסור ”רק כאשר בלא ניחוש אין טעם לדבר ההוא“[5].

דמותו במדרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המדרש אליעזר היה בין אחד מאלה שנכנסו בחייהם לגן עדן[6]. כן נאמר עליו במדרש כי שליטתו ביצרו הייתה גדולה כזו של אברהם[7].

על פי חז"ל הוא אחד משני הנערים שליוו את אברהם ויצחק לעקידת יצחק[8].

בתלמוד הבבלי[9] מסופר שאליעזר ביקר בעיר סדום והצליח בתחכום רב להינצל מחוקיהם המושחתים ואף להשתמש בהם לטובתו.

כשאברהם יצא להציל את לוט במלחמת ארבעת המלכים את החמישה, נאמר "וירק את חניכיו... 318 איש". לפי דרשת חז"ל לא היה זה אלא אליעזר בלבד, ושמו בגימטריה: 318.

זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרקי דרבי אליעזר[10] ובמסכת סופרים[11] מזוהה אליעזר עבד אברהם עם עוג שעתיד היה להיות מלך הבשן, ומסופר שאברהם קיבלו במתנה מנמרוד לאחר שניצל מאור כשדים, ואברהם שיחררו לאחר שטרח למצוא כלה ליצחק. בדעת זקנים לבעלי התוספות[12] חתרו ליצירת הרמוניזציה בין אגדה זו, שעל פיה אליעזר הוא עוג שנהרג במלחמה עם ישראל, ובין המדרש הגורס שאליעזר עלה לגן עדן בחייו, וביארו ש"עוג" הוא תוארם של שושלת מלכי הבשן (בדומה לתואר פרעה של מלכי מצרים), ואליעזר אינו עוג שנהרג על ידי משה.

במדרש רבה[13] נאמר שאליעזר הוא כנען, שנתקלל על ידי נח להיות עבד. המדרש מוסיף שעל ידי זה שנתגלגל להיות עבד לאברהם, יצא מקללת נח. על פי המדרש מסופר כי אליעזר חשק שיצחק ישא את בתו, ורמז על כך לאברהם, אך אברהם סירב בתוקף בתוענת קללת נח לכנען[14].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליעזר עבד אברהם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ב'
  2. ^ ספר בראשית, פרק כ"ד
  3. ^ בראשית כד, כב
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד', עמוד א'
  5. ^ גור אריה על בראשית כ"ד:י"ד, באתר ספריא, בדיקה אחרונה ב־13 במאי 2021
  6. ^ מסכת דרך ארץ זוטא, באתר "דעת"
  7. ^ בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה ח'.
  8. ^ מדרש זוטא קהלת, פרשה ט.
  9. ^ מסכת סנהדרין דף ק"ט, עמוד ב'.
  10. ^ פרק ט"ז.
  11. ^ מסכת סופרים, כ"א, ט'
  12. ^ פרשת לך לך.
  13. ^ בראשית רבה פרשה ס' אות ז', ויקרא רבה פרשה יז, אות ה.
  14. ^ בראשית רבה פרשה נט.