בלונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בלונדיני)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בלונד" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיער בהיר אך כהה יותר, ראו שיער שטני.
בלונד בהיר
קלאודיה שיפר היא דוגמנית גרמנייה בעלת שיער בלונדיני בהיר הנפוץ יחסית באירופה
ילדה עם מוטציה לשער בלונדי באיי ונואטו באוקיינוס השקט.

בלונד הוא צבע שיער צהבהב שנמצא ביונקים מסוימים, ובדומה לשיער ג'ינג'י מאופיין ברמה נמוכה של הפיגמנט אומלנין. מבלונד זהוב עד בלונד חיוור, גוני הבלונד נמצאים באופן טבעי על ראשם של קצת פחות מ-1.8% מאוכלוסיית העולם. לבלונדיניים אמיתיים השיער הדק ביותר, בעוד לאדמונים השיער העבה ביותר[דרוש מקור]. לבלונדיניים טבעיים יש לעיתים קרובות גם צבע עיניים בהיר ועור חיוור, לעיתים מנומש. תינוקות בלונדיניים יכולים להיוולד בכל אוכלוסייה, אך אצל חלק השיער יהפוך לשטני כהה עם השנים. באוכלוסיות אירופאיות מסוימות הבלונד כל כך שכיח, שלעיתים מתייחסים אליו כאל תכונה אירופאית ייחודית, אך הייחודיות היא רק בתפוצתו שם.

בהתבסס על מידע גנטי, ניתן לשער כי הבלונד הוא תוצר של מוטציה גנטית שהתפשטה באירופה לפני כ-10,000-11,000 שנים, בסוף עידן הקרח האחרון. לפני כן, לאירופאים היו שיער ועיניים חומים כהים, כמו לשאר העולם[1].

אנשי המדע טרם מצאו תשובה לשאלה מדוע אנשי צפון אירופה התפתחו להיות בעלי שיער בלונדיני ועיניים בהירות כל כך מהר, יחסית לקצב התפתחות האבולוציה האנושית. אילו קרו השינויים בקצב ההתפתחות הממוצע של האבולוציה, היה לוקח להם כ-850,000 שנים להתרחש, אך האדם המודרני היגר לאירופה מאפריקה רק ב-35,000-40,000 שנים האחרונות[1].

מחקר סותר נערך על ידי הד"ר מרק סטונקינג והפרופ' קרלוס בוסטמנטה והד"ר איימר קני מאוניברסיטת סטנפורד, על אוכלוסיית איי שלמה, אשר 5%-10% מהאוכלוסייה המקומית היא בעלת שיער בלונד טבעי, למרות צבע עורה הכהה. לפי המחקר השיער הבלונדיני של תושבי איי שלמה הוא תוצר של מוטציה בגן יחיד, ושונה מהבסיס הגנטי שאחראי לבלונד שנפוץ באירופה. המשמעות היא שהבלונד התפתח אבולוציונית לא פעם אחת, אלא לפחות פעמיים, בשני אזורים שונים בעולם[2].

תפוצה בקרב בני האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלונד נפוץ במיוחד באירופה בסקנדינביה ובמדינות הים הבלטי. בעקבות כך, שיער בלונדיני חיוור מכונה לעיתים "שיער נורדי". באזורים הללו קיימת תפוצה של השיער הבלונדיני במעל ל-50% מהאוכלוסייה ואף במקומות מסוימים מעל ל-80% ממנה.

בלונד בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של ילדה עם שיער בלונדיני משנת 1899

מקור המילה מהצרפתית. משחר ההיסטוריה, אנשים כהי-שיער התרשמו משיער בלונדיני ושאפו לחקות אותו. נשים כהות-שיער ברומא העתיקה, לדוגמה, נהגו לקנות פאות נוכריות משיער בלונדיני ואדמוני מאנשי השבטים הגרמאנים. בחברה המערבית המודרנית, הבהרת שיער נפוצה במיוחד בקרב נשים, ובסלנג העברי ניתנה מילה מיוחדת לתיאור אישה כזו - "שחורדינית". עם זאת, ישנם אנשים בלונדיניים שבוחרים דווקא להכהות את שיערם.

לפי מספר מחקרים, שיער בלונדיני, שהוא תכונה אופיינית לילדים קטנים, גורם לאנשים לתחושות הוריות של חיבה ורצון להגן. שיוך תכונה זו לילדים הוא אולי גם הגורם לסטריאוטיפ המערבי המייחס לנשים בלונדיניות טיפשות. שני סמלי סקס מהמאה העשרים שטיפחו דימוי זה היו מרילין מונרו וג'ין הארלו. שתיהן גילמו בסרטים בכיכובן בלונדיניות "מטומטמות קלאסיות", אף שנודעו באופן אישי כנשים אינטֶליגנטיות. מונרו למעשה הבהירה את שערה השטני לבלונד כדי ליצור את הדמות הסטראוטיפית שלה, והארלו אולצה להבהיר את שערה מבלונד "אפר" טבעי לבלונד "פלטינה", מה שגרם לו נזק. אצל חלק מהתינוקות שנולדים בלונדיניים, צבע השיער נעשה כהה בתקופת הילדות באופן טבעי. הכהיית השיער יכולה להתרחש גם בתקופה מאוחרת יותר בחיים.

בתחילת המאה העשרים, שיער בלונדיני שויך לעיתים לגזע הארי. תפיסה זו קודמה על ידי תומכי תאוריית עליונות הגזע הנורדי כמו מדיסון גרנט ואלפרד רוזנברג, למרות ששיער כהה היה יותר נפוץ בקרב הארים.

מיתוס לגבי היעלמות הבלונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 דיווחו כלי תקשורת, ביניהם חדשות ה-BBC, שמדענים גרמנים אנונימיים הגיעו למסקנה שתוך 200 שנים ייעלם הבלונד הטבעי מן העולם, עקב מחסור בגנים נסגנים שגורמים לשיער בהיר; רק למספר מצומצם של אנשים מפינלנד יהיה שיער בלונדיני טבעי. במאמר היה כתוב שיש מספר נמוך של אנשים הנושאים את גן הבלונד הנסגני, במיוחד במדינות עם אנשים ממוצאים מגוונים (כגון ארצות הברית, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה). מאוחר יותר, יוחס המחקר לארגון הבריאות העולמי, שטען שאיננו יודע על מחקר זה ואינו מכיר בו. לאחר מכן אישר הארגון שהמחקר היה שקרי. התרמית הופיעה שנית בתחילת 2006 בידיעות חדשותיות ונפוצה במהירות באינטרנט.

המיתוס מתבסס על תפיסה שגויה של מושג הגן הנסגני. הגן ימשיך לעבור לדורות הבאים, אלא אם כן יקושר לקושי בהישרדות או בפריון. למרות שערבוב הגזעים עשוי להוביל להפחתת המקרים בהם הגן בא לידי ביטוי (כלומר מקרים בהם הצאצא מקבל את הגן משני הוריו), הוא לא יפחית את שכיחות הגן עצמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]