בן-ציון טרגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן-ציון טרגן

בן-ציון טָרָגָן (נכתב גם: טראגאן, טאראגאן) (‏ 18 ביוני 1870, י"ט בסיון תר"ל26 ביולי 1953, י"ד באב תשי"ג) היה עיתונאי, מחנך, מתרגם לדינו, פעיל ציוני ומלומד יהודי-ספרדי, אשר היה שותף בכמה ממפעליו הגדולים של אליעזר בן-יהודה למען החייאת העברית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-ציון טרגן נולד במשכנות שאננים בירושלים בשנת 1870, בן למשפחה ממגורשי ספרד שעלתה לירושלים לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. אביו היה ר' יוסף רפאל טרגן ואמו פרלה לבית נייגו. הוריו היו מראשוני המתיישבים במשכנות שאננים, מחוץ לחומות העיר העתיקה.

טרגן התחנך בילדותו בתלמוד תורה ספרדי. אחר כך למד בבית הספר דורש ציון בירושלים, ששילב חינוך מסורתי ופתיחות למודרנה (לימים כתב רבות בשבח בית הספר ומנהלו, ר' יצחק פראג אופלטקה). בשנת 1882, כאשר נוסד בירושלים בית הספר "התורה והמלאכה" של כל ישראל חברים בניהול נסים בכר, רצה טרגן לעבור ללמוד בבית הספר החדש, אולם בהתעקשות אביו הוא נשלח ללימודים בישיבה לקראת הסמכה לרבנות. בגיל 17 שינה את מסלול חייו שוב והחל להתמחות כעובד בדפוס צוקרמן בירושלים.

על פי דוד תדהר, כאשר שמע טרגן על יוזמותיו של אליעזר בן-יהודה למען חידוש השפה העברית, "השתוקק להיות בקרבתו" ובשנת 1890 עבר לעבוד בבית הדפוס של עיתונו "הצבי". לאורך 19 השנים הבאות המשיך טרגן לעבוד בבית הדפוס של בן-יהודה. בחלק מהתקופה הוא שימש כמנהלו, ובשנים 1904–1905 אף היה לשותף לאחר שרכש את בית הדפוס מבן-יהודה ביחד עם שלמה ישראל שירזלי. בתקופה זאת עזר לבן-יהודה באיסוף חומר למילון בן-יהודה הגדול, ובעידודו פרסם מאמרים רבים בעיתונים העבריים החשובים הצבי וההשקפה שהיו בבעלות בן-יהודה.

בשנת 1905 הוזמן טרגן לאלכסנדריה על ידי המדפיס פראג' מזרחי, כדי לסייע בהוצאה לאור של ספריהם של רבני מצרים. כשסיים את עבודתו ורצה לשוב לירושלים, שוכנע על ידי הרב הראשי לאלכסנדריה, הרב אליהו בכור חזן, להישאר בעיר כדי ללמד עברית בבית הספר של הקהילה, בשיטות הוראה מודרניות שיחליפו את שיטות ההוראה המסורתיות של ה"חדר". טרגן לקח על עצמו את התפקיד, והיה למורה הראשון במצרים שלימד בשיטה המודרנית של "עברית בעברית". טרגן אף חיבר והוציא לאור באלכסנדריה מספר ספרי לימוד מודרניים של השפה העברית. במקביל הוא המשיך לכתוב מאמרים רבים לעיתונות העברית בארץ ישראל, לעיתונות הצרפתית של יהודי מצרים ולעיתונות הלדינו. טרגן חי באלכסנדריה בארבעת העשורים הבאים, ושב לירושלים בשנת 1946, מספר שנים לאחר שפרש מעבודתו החינוכית ולאחר שחינך כיתות רבות של תלמידים שהעברית המודרנית שגורה בפיהם. מלבד פעילותו החינוכית הוא חיבר ופרסם בעודו במצרים ספר המתעד את ההיסטוריה של יהודי אלכסנדריה במהלך 40 שנותיו בקהילה, והוציא אותו לאור במקביל בעברית וצרפתית. בנוסף הוא תרגם ללדינו משפות זרות שורה של יצירות או קטעים מיצירות ספרותיות ועיוניות ידועות, כגון מחזות של שייקספיר. יחד עם שלמה ישראל שיריזלי שימש גם הוא בתור עורך של כתב עת בלדינו בשם "גואירטה די ירושלים" (תרס"ב).

לאורך חייו היה טרגן פעיל במספר רב של מוסדות ציבור וארגונים ביישוב היהודי בארץ ישראל ובקהילה היהודית באלכסנדריה. בין היתר נמנה עם מייסדי אגודת "צעירי ירושלים", שפעלה בתחילת המאה ה-20 למען חידוש הדיבור בעברית בכל תחומי החיים, היה מזכיר אגודת "העברי הצעיר" ופעיל ב"צעירי ציון", חברת "ביקור חולים" ועוד.

בן-ציון טרגן נפטר בירושלים בשנת 1953, בגיל 83. הניח בנים ובנות, נכדים ונינים.[1]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפת ציון: ספר קריאה לילדי בתי הספר: לקט מבחר הספרות החנוכית, אלכסנדריה: ועד בתי הספר להעדה היהודית (דפוס יעקב בן עטר), בשנת אלף תתמ"ח לגלותנו (תרע"ז) 1916. (עם מילון עברי-צרפתי) (מהדורה ב עם הוספות ותיקונים, ב-2 כרכים: תרפ"א)
  • ש[לום] גולדמן, ב"צ טרגן, הקריאה: ספר קריאה לשנה הראשונה שלאחר א' ב', תל אביב: ועד בתי הספר של הקהלה היהודית באלכסנדריה (דפוס אמנות), תרפ"ז.
  • אלף בית: להתחלת הקריאה והדבור העברי: ספר לִמוד, אלכסנדריה: הוצאת בתי הספר של העדה היהודית, 5691 [=תרצ"א]. (מהדורה ב: תרצ"ז)
  • לקורות הקהלה היהודית באלכסנדריה בארבעים שנה האחרונות תרס"ו–תש"ו: אוסף כתבות, רשימות ומאמרים... ; הקדמה מאת אברהם אלמאליח, אלכסנדריה: דפוס ליאון פלומבו, תש"ז.[2]
  • Les communautés israélites d’Alexandrie: Aperçu historique depuis les temps des Ptolémées jusqu'à nos jours, Alexandrie: Les Éditions juives d'Égypte, 1932.‎

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]