בנימין וולף איגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנימין וולף איגר
רבי בנימין וולף איגר
רבי בנימין וולף איגר
לידה 1756
ה'תקט"ז
רוטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1795 (בגיל 39 בערך)
ו' בתשרי תקנ"ו
השתייכות רב, ראש ישיבה
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
תלמידיו רבי עקיבא איגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי בנימין וולף איגר (רוטרדם, ה'תקט"ז 1756 - לייפניק, ו' בתשרי תקנ"ו, 1795) היה רב וראש ישיבה.

כיהן כראש הישיבה בברסלאו תחת הנהלת חמיו, רב העיר יצחק יוסף תאומים. כרבן של צילץ[1] ולייפציג, וכרבה של לייפניק, מוראביה, עד יום מותו. הוא דודו ורבו של רבי עקיבא איגר מחשובי האחרונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי עקיבא איגר, אחיינו ותלמידו של רבי בנימין וולף
בית הכנסת בלייפניק בשנת 2012

בנימין וולף איגר נולד ברוטרדם בשנת 1756 לרבי עקיבא איגר מפרשבורג מחבר "משנת דר' עקיבא". בהיותו בן עשרים ושבע התמנה לרבנות העיר צילץ. הוא נשא לאשה בזיווג שני את גיטל[2], בתו של הרב יצחק יוסף תאומים רבה של ברסלאו, ונתמנה כראש הישיבה בעירו של חמיו. בישיבה זו למדו אצלו תלמידים רבים, בהם בן אחותו רבי עקיבא איגר מחשובי האחרונים, והרב ישעיה פיק ברלין, לימים רבה של ברסלאו.

בנו הוא הרב עקיבא איגר (נפטר בכ"ט בתשרי תקפ"ד 1824), רב בהלברשטט. מכונה לעיתים רבי עקיבא איגר השלישי.

רבי בנימין וולף איגר היה מחותנו של רבי יחזקאל לנדא מחבר "נודע ביהודה". אחת מהתשובות בספר ממוענת אליו[3], ובה תולה ה"נודע ביהודה" את פסק ההלכה, ב"אם כבוד רום מעלתו מסכים עמי"[4].

רבים מחידושי תורתו משוקעים בספרי בני דורו, ובפרט בספרי השו"ת של בן אחותו רבי עקיבא איגר. מרבית כתביו לא נדפסו, חלקם קיימים בכתב-יד בבית הספרים הלאומי בירושלים[5]. כרך מחידושיו לתלמוד בשם "יער הלבנון" נמצא בספריית הרמב"ם בתל אביב. מעת לעת נדפסים מאמרים פרי עטו בכתבי עת תורניים שונים[6].

על מצבתו של רבי בנימין וולף איגר נכתב[7]:

אדמ"ו הגאון מו"ה וואלף איגר זצ"ל
נפטר יום ש"ק ששה בתשרי תקנ"ו לפ"ק
בכל מקום שנתנו חכמים עיניהם כל יקר ראתה עינו
נרד וכרכום וראשו בשמים לא יערכו טוב ריח שמנו
ירד לעומקא דהלכה לברר ולדון דין לאמיתו ומכונו
מנורה זהב כולה וגולה על ראש הקהלה כיסא גאונו
נעלה בעמו

ארבע שנים לאחר מותו, בשנת תק"ס, עלה על כס רבנותו בלייפניק, הרב ברוך תאומים-פרנקל מחבר הספר "ברוך טעם".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צילץ, בגרמנית: Zülz; כיום בשטח פולין, בפולנית: Biała Prudnicka)
  2. ^ בזיווגה הראשון הייתה נשואה לרב שאול ברלין (לוין), מחבר "כָּסָא דהרסנא", רבן של קהילות יהודיות בגרמניה, וככל הנראה משכיל נסתר. לדעת מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ה' עמ' 641, שני האישים נישאו לאחיות ולא לאותה אשה. לדבריו, שם אשתו של ברלין היה שרה, ואילו אשתו של איגר היא רבקה.
  3. ^ אהרן ולדן, שם הגדולים החדש, מערכת ב' אות י"ז.
  4. ^ שו"ת נודע ביהודה מהדורה תניינא, יורה דעה סימן קי"ד.
  5. ^ ראו להלן "קישורים חיצוניים".
  6. ^ ראו למשל: מוריה, קבץ תורני לחידושי תורה והלכה, י"ז (י"א-י"ב): מ"ו, תשנ"א 1991; עמיהוד לוין (עורך), אורייתא, כרך י"ג, נתניה תשמ"ח. עמ' לח-מב.
  7. ^ יושם לב שהחרוזים מתחרזים עם פרט השנה תקנו, עינו, שמנו, מכונו, גאונו.