ספריית הרמב"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הספרייה התורנית-מדעית על שם הרמב"ם
Rambam library.jpg
אולם העיון של ספריית הרמב"ם
מיקום ספריית בית אריאלה, שדרות שאול המלך 25, תל אביב-יפו
סוג ספרייה תורנית ציבורית
תאריך ייסוד 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
גודל האוסף 90,000 ספרים
מנהל הרב אבישי אלבוים
קואורדינטות 32°04′36.49″N 34°47′11.24″E / 32.0768028°N 34.7864556°E / 32.0768028; 34.7864556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מראה אולם העיון לאחר השיפוץ שנעשה בשנת 2018

הספרייה התורנית-מדעית על שם הרמב"ם (בקיצור: ספריית הרמב"ם) היא ספרייה תורנית ציבורית המכילה ספרים וכתבי עת בכל תחומי הספרות התורנית.

הספרייה, שנוסדה ב-1935, שייכת לרשת הספריות של עיריית תל אביב-יפו וממוקמת כיום בבניין ספריית בית אריאלה שבשדרות שאול המלך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת ה'תרצ"ה (1935) הוכרזה ברחבי העולם היהודי כשנת הרמב"ם, לכבוד שנת ה-800 להולדת הרמב"ם (לפי אחת השיטות הרמב"ם נולד בי"ד בניסן ד'תתצ"ה). ועד הקהילה של תל אביב[1] החליט, בהסכמת הרבנות הראשית של תל אביב ויפו, להקים ספרייה תורנית-מדעית על שם הרמב"ם. "ועד יובל הרמב"ם ז"ל" הוציא כרוז בו הוחלט, בין השאר, להכריז על שבת חול המועד פסח כ"שבת הרמב"ם" והרבנות הראשית של תל אביב קבעה באותו כרוז שכל עולה לתורה באותה שבת ינדב ספרים למען ספרייה שנוסדה לכבוד הרמב"ם.

הגרעין הראשוני של הספרייה, שמקורו בתרומות אלו, נאסף בידי הספרן הראשון, רבי שבתאי סגל, ומנה כמה מאות ספרים. תרומת ספרים היוותה במשך שנים רבות מקור חשוב להעשרת הספרייה, שתקציבה היה מצומצם, שכן בניגוד לספריות רבות, ספרייה זו לא הוקמה מתחילתה על בסיס אוספים פרטיים של אספני ספרים. כיום השתנה המצב, ורוב הספרים החדשים באים מרכישות שמבצעת הספרייה.

מנהל הספרייה הראשון היה הרב ראובן מרגליות, מחברם של עשרות ספרים תורניים, עליהם זכה בהמשך בפרס ישראל לספרות תורנית. הספרייה שכנה עד 1938 ברחוב קלישר 50, אז היא עברה לדירת שלושה חדרים ברחוב יבנה 16[2]. ב-1939 הצטרף כסגנו הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר. הרב הילדסהיימר, נכדו של הרב עזריאל הילדסהיימר מייסד בית המדרש לרבנים בברלין, שימש קודם לכן כספרן בבית המדרש שהקים סבו. לאחר סגירת בית המדרש למחרת ליל הבדולח (10 בנובמבר 1938) נהג להתגנב לספרייה, להוציא ממנה ספרים ישנים וכתבי יד נדירים ולהחליפם בספרים חדשים על מנת שלא יורגש בחסרונם. את הספרים הביא ארצה עם עלייתו בקיץ 1939, והעביר אותם לספריית הרמב"ם. הוא מונה כסגנו של הרב מרגליות, ולאחר פרישתו לגמלאות של הרב מרגליות מונה למנהל הספרייה. ב-1944 העביר ועד הקהילה את הספרייה לרשות עיריית תל אביב. ב-1961 עברה הספרייה לרחוב מזא"ה 22 וב-1977 עברה למשכנה הנוכחי בספריית בית אריאלה. מנהלה של הספרייה בעת המעבר לבית אריאלה, הרב ראובן אליצור, יצר שיטת מיון ספרים המותאמת לקורא התורני ומשלבת אותיות עבריות וספרות.

אוסף הספרייה ושרותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוסף כולל ספרים וכתבי עת תורניים ומדעיים רבים. בין הספרים הנדירים באוסף ניתן למנות חלקים מהמהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי (ונציה, דפוס דניאל בומברג, ר"פ-רפ"ג), ספר מצוות גדול (שונצינו, רמ"ט) ועוד. בספרייה גם אוסף דיוקנאות של רבנים ואישים יהודים, מאגרי מידע תורניים ועוד. אחד מכתבי היד בספרייה, ספר "עבודות הלוי", נגנב ב-1998 והתגלגל לבסוף לספריית המדינה בברלין שקנתה אותו מסוחר יודאיקה. לאחר משא ומתן הוחזר הספר לספרייה ב-2008[3]. גניבה נוספת ורחבת היקף התבצעה בתחילת 2010‏[4].

הספרייה משמשת כספריית עיון בלבד, ללא אפשרות השאלה. חלק גדול מהספרים נגיש לציבור באופן חופשי באולם הקריאה, וחלקם נגישים לעיון רק בתנאים מגבילים. הספרייה משרתת מגוון רחב של קוראים, בהם רבנים, תלמידי חכמים, אברכים, חוקרים ואנשי מדע. סמיכות היכל המשפט, מתחם הכולל את בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום של תל אביב, מאפשרת גישה נוחה לספרייה למשפטנים המעוניינים להתייעץ במקורות המשפט העברי. הספרייה מציעה גם שרות יעץ מרחוק והיא סורקת ושולחת מקורות נדרשים לכל העולם באמצעות דואר אלקטרוני ללא תשלום.

הספרייה מציגה באולם הקריאה תערוכות מתחלפות מבין אוספיה. בין התערוכות: "הקדשות ספרים", "תמונות גדולי ישראל" ו"נס שחרור ירושלים בעין יהודית". תערוכות אלו מוצגות בהמשך באתר האינטרנט של הספרייה.

בשנת 2009 מנה אוסף הספרייה כתשעים אלף פריטים.

בשנת 2018, במסגרת שיפוץ כללי שבוצע בספריית בית אריאלה, שודרג גם מבנה ספריית הרמב"ם. צוות אדריכלים שקד על תוכנית השיפוץ ועיצוב הספרייה החדשה. הוספו חללי פעילות ולמידה על חשבון מדפי ספרים פיזיים (שירדו למחסנים), הוחלפו תשתיות מחשוב ומיזוג אוויר, הותקן ריהוט חדש, הוקמה מערכת תאורה מודרנית, והאולם חובר לרשת האינטרנט באמצעות wi-fi.

לאחר השיפוץ מנה אוסף הספרייה 100,000 פריטים.

קטלוג הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הקיטלוג של הספרייה נקבעה על ידי הרב מרגליות, אשר העמיד לרשות הקוראים כרטסת לפי מחברים, כרטסת לפי שמות ספרים וכרטסת לפי נושאים, בה קוטלגו גם מאמרים תורניים מכתבי עת, קבצים, ספרי זיכרון וספרי יובל. כיום קטלוג הספרייה ממוחשב ומקוון ומשולב בקטלוג בית אריאלה, הנגיש גם באמצעות הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל.

מנהלי הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העברת הספרייה מוועד הקהילה לעיריית תל אביב נקבע בפרוטוקול בין היתר כי:

כמנהל הספרייה יכולים להתמנות אך ורק אנשים מומחים במקצועות התורה וחכמת ישראל לכל ענפיהם ושיהיו מוכשרים להדריך את מבקרי הספרייה בעצותיהם הספרותיות ואת הרבנים והסופרים בחיפוש המקורות לנושאי מחקריהם וחיבוריהם.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר יהושע הורוביץ, "הספרייה התורנית-מדעית על שם הרמב"ם", בתוך אורה אחימאיר (עורכת), עיר וספר : ספריית שער ציון-בית אריאלה, עמ' 139–143. ירושלים : כתר, 1987.
  • א. [אברהם] כהנא (אבר"ך), "ספרית הרמב"ם בתל אביב (רח' יבנה 16)", בית הכנסת : גליונות בית הכנסת הגדול תל אביב, ער"ה תש"ט, שנה ג' חוברת י"א (כ"ח), עמ' 388.
  • Ya’akov Aronson, "For from Tel Aviv shall go forth Torah : the Rambam Torah Library of the Tel Aviv public library system; its history and functions", Association of Jewish Libraries: Annual Convention, 35, (2000), pp. 107-112.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספריית הרמב"ם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ועד הקהילה היה גוף שפעל בתחומים הדתיים בתקופת המנדט הבריטי במסגרת הוועד הלאומי ובמקביל לעירייה הרשמית.
  2. ^ הבו בית לספריית הרמב"ם בתל אביב, הצופה, 10 בדצמבר 1954
  3. ^ אסף אוני ויגאל חי, סוף טוב לסיפור: הספר העתיק חוזר לת"א, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2008
  4. ^ איילה חננאל, מי גנב את כתבי היד של הרמב"ם?, 28 בפברואר 2010, באתר וואלה! חדשות.