בעז אוקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בעז אוקון

בעז אוקון (נולד ב-7 באוקטובר 1958), משפטן ישראלי, שופט בשנים 20061996 ומנהל בתי המשפט בשנים 20062004.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו מצה"ל למד אוקון משפטים באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1985, לאחר התמחות תחת פיקוחו של עורך דין אמנון גולדנברג במשרד ש. הורוביץ, הוסמך כעורך דין. בשנים 1985-1996 היה עורך דין שכיר, ובהמשך שותף במשרד ש. הורוביץ.

בשנת 1996 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום. בשנת 2000 מונה לרשם בית המשפט העליון. בשנת 2002 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובשנת 2004 מונה למנהל בתי המשפט.

נחשב לבן טיפוחיו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. עם פרישתו לגמלאות של הנשיא ברק בשנת 2006 פרש גם אוקון מכהונתו כמנהל בתי המשפט, וסירב אף להצעה להמשיך ולכהן כשופט מחוזי ולפניות אליו מטעם הנשיא ברק ואחרים להסכים שמועמדותו לבית המשפט העליון תעלה. בתקשורת הוסברה הפרישה על רקע יריבות בינו לבין מחליפתו של ברק כנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שנוצרה בפרשת נילי כהן. אוקון נחשב למקורבו של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן.

בשנת 2007 החל לשמש כפרשן משפטי בעיתון "ידיעות אחרונות". במאמריו נוקט אוקון קו ברור כלפי אירועים שהוא רואה בהם הפרת זכויות אדם. באחד ממאמריו שהתפרסם בעמוד הראשון של עתונו ב-10 ביוני 2008 כינה את כביש 443 "כביש אפרטהייד" בשל האיסור שהוטל על פלסטינים לנוע בו, וקרא לציבור להחרים את הכביש עד שיוסרו המגבלות.

בשנים האחרונות עוסק אוקון בבוררות בקרב הקהילה העסקית בישראל.[1]

פסיקותיו כשופט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו כשופט, עסק אוקון רבות בתחום זכויות הצרכן, ובין היתר ביקר בחריפות שופטי שלום, שפסקו בתביעות קטנות בלא שהקפידו במידה מספקת על זכויות אלה. כמו כן כתב פסקי דין תקדימיים שעסקו בחופש הביטוי, זכויות אדם ועוד. בין פסיקותיו:

  • ביחד עם השופטים מוסיה ארד ועוני חבש, כתב שיש לבחון את מדיניות הריסות הבתים וטען ששורש הבעיה בקושי להשיג רישיונות בנייה[2].
  • בשנת 2006 סירב לבקשה שמדינת ישראל תאכוף פסיקה של בית משפט ישראלי נגד מוכתר של כפר ברשות הפלסטינית, בנימוק שהרשות היא דה פקטו מדינה ריבונית ולכן נהנית מחסינות דיונית[3] (פסיקתו זו נהפכה על ידי בית המשפט העליון[4]).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדס מגן, בועז אוקון - בורר האלפיון העליון; התעריף: כ-2,000 שקל לשעה, גלובס, 19/02/2010
  2. ^ ע"פ (י-ם) 7437/03 חסן סוואחרה נ. מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה
  3. ^ ת"א (י-ם) 4049/02 אגודת מדרשת אלון מורה נ' מדינת ישראל, ניתן ב-23.4.06
  4. ^ ע"א 5093/06 אגודת מדרשת ארץ ישראל (קדומים) אלון מורה נגד מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב-6.8.08