בעז גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בעז גאון מרצה בספריית הקונגרס, נובמבר 2014

בעז גאון (נולד בשנת 1971) הוא עיתונאי ומחזאי ישראלי. יו"ר מרכז גאון באוניברסיטת בן-גוריון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבת ים לרחל ובני גאון, אח תאום של יואב גאון. כשהיה בן שש עבר עם משפחתו לרמת השרון. למד לימודי תיאטרון בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2000 נישא לאפרת מיכאלי, בת קיבוץ גבעת חיים. לאחר נישואיהם נסעו השניים ללונדון ללימודי תקשורת. באותה תקופה שימש כתב "מעריב" בלונדון ופרסם טור פוליטי שבועי בעיתון. בין השנים 2004 – 2006 שימש כתב "מעריב" בארצות הברית. כמו כן שימש תחקירן בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין.

לאחר שובו מארצות הברית החל בפעילותו כמחזאי. בתחילה כתב מספר מחזות שהועלו בקריאה מבוימת וכן מחזה לפסטיבל עכו בשם "חזרה גנרלית", שזכה בפרס "המחזה הטוב ביותר". מאז החל בכתיבת מחזות לתיאטרון הרפרטוארי.

בשנת 2006 העלה את המחזה "בואנוס איירס", המספר על תפקודו של שגריר ישראל בארגנטינה בתקופה שלאחר המהפכה הצבאית שהעלתה לשלטון את דיקטטורת ה"חונטה" בסוף שנות ה-70. המחזה הועלה מחדש בשם "ארגנטינה (מחזה)" בשנת 2011 בתיאטרון חיפה. בשנת 2008 עורר סערה כשהעלה את המחזה "השיבה לחיפה", על פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני, בבימוי סיני פתר. בשנת 2009 העלה את המחזה "ברנז'ה" המשלב את שני העולמות שבהם הוא עוסק - מחזאות ועיתונאות.

גאון פרסם מספר ספרים: בשנת 2008 פרסם את רשמיו ותובנותיו מתקופת שהותו בארצות הברית בספר "המקום שבו נגמרת אמריקה". ב-2009 פרסם (יחד עם אשתו, אפרת מיכאלי) את האנתולוגיה "פשוט זה לא", שבה כונסו מאמריהם של תשעה עשר כותבים ישראלים בנושא "משפחה". בין הכותבים, מלבד גאון ומיכאלי, גם ארנה קזין, רוני סומק, דן תורן, איאד ברגותי ויוסי שריד. בשנת 2014 זכה גאון במלגת פולברייט כדי להשתתף ב-"International Writers Program" שבאוניברסיטת איווה, ארצות הברית.

מאז 2015 גאון הוא המנכ"ל ואחד המייסדים של חברת "wisdo.com", שמנגישה מידע מבוסס ניסיון לאנשים שמתמודדים עם מצבים משני חיים.

באוגוסט 2010 חתם גאון יחד עם עוד עשרות אמנים ושחקנים על עצומה שבה הודיעו על החרמת היכל התרבות באריאל ועל סירובם להופיע מעבר לקו הירוק.

גאון הוא יו"ר "מרכז גאון" לתרבות הלדינו, שהוקם באוניברסיטת בן-גוריון על שם סבו משה דוד גאון.

לבעז גאון ולאפרת מיכאלי בן ובת – יונתן ושירה. אחיו הוא הפרסומאי משה גאון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המקום שבו נגמרת אמריקה, עם עובד, 2008,
  • פשוט זה לא - בעריכת בעז גאון ואפרת מיכאלי, עם עובד, 2009
  • דור הגומי והכסף - הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • האוטובוס הצהוב של ג’ימקס (רומן) - הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • אליהו מחפש אהבה 2017

מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]