אילנה דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילנה דיין
לידה 8 במאי 1964 (בת 59)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1970
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
תקופת הפעילות מ-1982
מעסיק קשת 12 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג כתב הגשת "עובדה" של קשת בערוץ 12
תחום סיקור אקטואליה
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה ראו פרסים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילנה דיין-אורבך (נולדה ב-8 במאי 1964) היא עיתונאית, פובליציסטית, שדרנית, ותחקירנית ישראלית; בעלת תואר דוקטור במשפטים. פעילותה העיתונאית הבולטת היא תוכנית התחקירים "עובדה" בעריכתה, אותה היא מובילה מאז 1993.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיין נולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה לווילמה ומרדכי דיין. בגיל 6 עלתה לישראל עם משפחתה. משפחת דיין התיישבה בשכונת יד אליהו שבתל אביב, בשכנות לבן דודה, דני דיין. רחל, אחותה של דיין, נפטרה ממחלה כשנה לאחר שעלו לישראל[1].

למדה בבית הספר היסודי "גיבורי ישראל" ולאחר מכן, בתיכון עירוני ט' שבתל אביב. לאחר שירותה הצבאי דיין למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב. קיבלה את תואר הבוגר בהצטיינות. לאחר מכן התמחתה בעריכת דין אצל שופט בית המשפט העליון דב לוין, ואחר כך במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'. היא המשיכה ללימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת ייל שבארצות הברית כמלגאית תוכנית פולברייט, שם השלימה גם דוקטורט (J.S.D.)[2]. משמשת כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

עבודתה העיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנה דיין מראיינת את גבי אשכנזי, 2010
אילנה דיין, 2018

דיין התגייסה לצה"ל, שם שירתה בגלי צה"ל שנתיים בשירות חובה ושנה בשרות קבע. במהלך שירותה שימשה כמפיקת יומני חדשות, עורכת חדשות החוץ, כתבת פרלמנטרית וכתבת פוליטית[3]. דיין הייתה האישה הראשונה בגלי צה"ל ששימשה ככתבת בעודה בשירות חובה. לאחר שחרורה המשיכה לשמש כעיתונאית בגל"צ. בין התוכניות שהובילה היו תוכנית הבוקר של גל"צ "בוקר טוב ישראל"[4], תוכנית ראיונות יומית ("פגישה יומית") ותוכנית אישית לסיכום השבוע ("היה באוויר").

הופעתה הראשונה בטלוויזיה הייתה ב-26 במרץ 1979 בתוכנית מיוחדת של זהו זה לרגל הסכמי השלום עם מצרים שבה התארחה כנערה[5].

ב-10 בפברואר 1987, כשהיא חיילת משוחררת בת 22 בלבד, החלה להגיש את התוכנית "ערב חדש"[6]. אותה הגישה במקביל ללימודיה לתואר הראשון עד 1990. אז יצאה ללימודים מתקדמים בארצות הברית.

במהלך לימודיה בארצות הברית כתבה טור דו-שבועי עבור "ידיעות אחרונות". דיין שבה לישראל בקיץ 1993, סמוך לתחילת השידורים בערוץ 2, הצטרפה לצוות הזכיינית טלעד[7], והחלה להגיש את תוכנית התחקירים "עובדה", כגרסה ישראלית של התוכנית 60 דקות של רשת CBS האמריקאית[8]. התוכנית משודרת מאז ברציפות למעט שנת הפסקה אחת: ב-2001 פרשה דיין מ"עובדה" לטובת ערוץ החדשות הייעודי[9], שלבסוף לא עלה לאוויר[10]. במקביל הגישה למשך כשלושה חודשים את התוכנית יומן בערוץ הראשון[11]. ב-2002 חזרה לערוץ השני ול"עובדה". בימי חמישי דיין מגישה את תוכנית הרדיו "נכון להבוקר" בגלי צה"ל. ב-2008, במקביל לעבודתה בעובדה, הגישה תוכנית אירוח אישית בשם "מי שמדבר", בה היא מקיימת ריאיון עם דמות ציבורית.

"עובדה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עובדה (תוכנית טלוויזיה)

במסגרת תוכנית התחקירים "עובדה" הייתה דיין מעורבת במספר עימותים. בוויכוח שהתעורר באמצע 2007 סביב מעמדו של בית המשפט העליון, התייצבה דיין באופן מובהק לצד התומכים בשימור מעמדו, וכנגד היוזמה של שר המשפטים, דניאל פרידמן, לשינויים מהותיים במעמד זה[12].

בנובמבר 2004, במסגרת התוכנית "עובדה" שידרה דיין כתבה על תקרית שארעה באזור רפיח ובה היה מעורב קצין שנודע כסרן ר' שביום שידור הכתבה הוגש נגדו כתב אישום על הרג נערה פלסטינית לא חמושה. לאחר שסרן ר' זוכה, הוא הגיש כנגד דיין וזכיינית השידור טלעד תביעות על הוצאת דיבה כשבין טענותיו כי הקטעים ששודרו בתוכנית היו ערוכים בצורה מגמתית ולא הוגנת, ולעיתים אף מטעה, במטרה להוכיח את אשמתו. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נעם סולברג קיבל את התביעה, וקבע כי דיין וטלעד אשמים בהוצאת לשון הרע מתוך רשלנות ושלא בזדון והוטל עליהם פיצוי כספי לתובע בסך 300,000 ש"ח, החזר הוצאות משפט לתובע בסך 80,000 ש"ח, הקראת עיקרי הכרעת הדין בתוכנית והבהרה לצופים כי הכתבה ששודרה בשעתו העבירה מסר שגוי לגבי התובע[13]. בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישה דיין, וקבע כי הכתבה אמנם פגעה בסרן ר', אולם דיין נהנית מהגנת "אמת דיברתי", שכן, בעת שידור הכתבה, העובדות היו מספיק מהימנות ל"עיתונאי סביר", תוך שבית המשפט מבהיר את המושג של "אמת לשעתה". השופטים ביטלו את הדרישה להתנצלות, אולם חייבו את טלעד בתשלום פיצוי לסרן ר' בסך 100,000 ש"ח בגין הקדימונים לתוכנית, שנמצא כי היו בגדר לשון הרע[14]. בספטמבר 2014 נפסק בדיון נוסף בהרכב של תשעה שופטים, שנערך לבקשתו של סרן ר', שלא לשנות מהתוצאה האופרטיבית של פסק הדין הקודם[15] והרחיבו את הזיכוי מ"אמת לשעתה" ל"תום לב".

ב-7 בינואר 2016 פרסמה דיין תחקיר המבוסס על ממצאים של עמותת עד כאן על ארגוני שמאל בישראל ובהם תועד פעיל השמאל עזרא נאווי מוסר מוכרי קרקעות פלסטיניים לרשות הפלסטינית בידיעה שצפוי להם מוות בעינויים, ואף מתגאה בכך[16]. בעקבות התחקיר ספגה דיין גינויים מארגוני ופעילי שמאל, כולל שורת מאמרים נגדה ב"הארץ". דף פייסבוק המזוהה עם השמאל הרדיקלי הפיץ תמונה שלה מקבלת זר פרחים מאדולף היטלר[17]. דיין הגנה על החלטתה לפרסם את התחקיר[18].

ב-7 בנובמבר 2016, שודר במסגרת התוכנית תחקיר על הנעשה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל מעורבותה של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו בעבודת הלשכה[19]. בדקות האחרונות של המשדר הקריאה דיין תגובה ארוכה של לשכת ראש הממשלה, שתקפה אישית את דיין, ובין היתר האשימה אותה בהיותה אשת שמאל קיצוני המשתמשת בתוכניתה לתעמולה פוליטית שנועדה להפיל את ממשלת הימין. התגובה עוררה סערה ציבורית[20].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 קיבלה דיין אות הוקרה מהקרן החדשה לישראל על תרומתה לקידום זכויות האדם והאזרח בישראל[21].

בשנת 2009 זכתה בתואר "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל בקטגוריית תקשורת.

ב-2015 זכתה בפרס סוקולוב בתחום התקשורת האלקטרונית: "על שורה של תחקירים יסודיים ופורצי דרך בתוכנית עובדה, על תרומתה החלוצית בתחום התחקיר הטלוויזיוני, יצירת שפה תחקירית חדשה והיותה מופת לדור שלם של עיתונאים חוקרים"[22].

בשנת 2016 זכתה בפרס "מגן השקיפות"[23] של עמותת "שקיפות בינ"ל ישראל".

במרץ 2018 זכתה בפרס "מפעל חיים בתחום הטלוויזיה" במסגרת טקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה[24].

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיין נשואה להראל אורבך ואם לשני בנים ובת. היא תושבת שורש. סבה, אריה דיין, היה בן דודו של שמואל דיין. בן דודה מדרגה שלישית היה המשורר יהונתן גפן.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב פינחס דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב קלימקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי שוורץ
 
רחל שוורץ
 
דבורה דיין
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
 
בלה (ויונה) הורביץ
 
 
 
 
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראומה ויצמן
בעלה: עזר ויצמן
(נשיא המדינה)
 
רות דיין
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
אביבה גפן
בעלה: ישראל גפן
(נכדו של הרב שם טוב גפן)
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
יגאל הורביץ
(שר אוצר)
 
עמוס הדר
(ח"כ)
 
מרדכי דיין
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
 
אודי דיין
(פסל)
 
 
 
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל וח"כ)
 
אב: יגאל תלמי
תמר דיין
 
 
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(יו״ר הנהלת יד ושם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סב: יעקב שריד
אב: יוסי שריד
 
 
קרוליין לנגפורד
 
אסי דיין
(במאי, שחקן, וסופר)
 
מוקי בצר
(אלוף-משנה)
 
נורית גפן בצר
(מאיירת)
 
נורית גפן
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
אווה חדד
(שחקנית)
 
ענת בן ארי
 
צפריר בן ארי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי שריד
(עו"ד וסופר)
 
רחלי שריד
(רופאה)
 
ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)
 
שאול בצר
(במאי, תסריטאי וסופר)
אביב גפן
(מוזיקאי)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר ותסריטאי)
 
 
 
גון בן ארי
(סופר, תסריטאי ובמאי)
 
 
  • באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיאנה בחור ניר, אחרי שאחותי הגדולה מתה באופן פתאומי הוריי תמיד הבהירו: "אנחנו פוחדים עליכם, ואנחנו לא צריכים להתנצל על זה", באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2012
  2. ^ Ilana Dayan-Orbach, Beyond the marketplace of ideas : corporate reorganization of the media, Yale Law School, 1993
  3. ^ פיפסים, כל העיר, 13 ביולי 1984
  4. ^ יצחק רועה, "בוקר טוב ישראל", הבנות לחדשות הבנים לשיר, כל העיר, 27 בדצמבר 1985
  5. ^ חינוכית 23 בפייסבוק, פורסם ב-26 במרץ 2015
  6. ^ ירון פריד, סיפור הצלחה - אילנה דיין הנחתה אתמול לראשונה את "ערב חדש", חדשות, 11 בפברואר 1987
  7. ^ הגר רם, קב' טלעד החתימה את רפי רשף ואילנה דיין, חדשות, 11 במרץ 1993
  8. ^ רונית ויס ברקוביץ, לא נולדו כאן כוכבות בשיעור הקומה של יבין, חדשות, 26 בספטמבר 1993
  9. ^ סמדר הירש, ‏אילנה דיין עוזבת את ערוץ 2 לטובת חדשות ישראל 10 המתמודדת במיכרז לערוץ החדשות, באתר גלובס, 13 בפברואר 2001
  10. ^ אורי אילון, ביהמ"ש העליון הפך את תוצאות המכרז לערוץ החדשות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2001
  11. ^ אורי אילון, אילנה דיין במגעים עם ערוץ 1 על הגשת "יומן", באתר הארץ, 8 בנובמבר 2001
    נבדקת אפשרות להמשך עבודתה של אילנה דיין בערוץ 1, באתר הארץ, 4 בפברואר 2002
  12. ^ אילנה דיין, לבה הפועם של האומה, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2007
  13. ^ א (י-ם) 8206/06 סרן ר' נ' ד"ר אילנה דיין, ניתן ב-7.12.2009.
  14. ^ ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך וטלעד אולפני ירושלים בע"מ, ניתן ב־8 בפברואר 2012
  15. ^ דנ"א 2121/12 פלוני נ' אילנה דיין וטלעד, ניתן ב־18 בספטמבר 2014
  16. ^ עובדה, ‏תחקיר: פעיל השמאל הקיצוני שמסכן במודע חיי פלסטינים, באתר ‏מאקו‏, 6 בינואר 2016.
  17. ^ nrg חדשות, זעם בשמאל על תחקיר ערוץ 2: "סמוטריצ'ים יש הרבה", באתר nrg,
    מתי גולן, ‏אילנה דיין והשטאזי, באתר גלובס, 25 בינואר 2016,
    בן-דרור ימיני, על הסתה ושתיקה, ידיעות אחרונות, 26 בינואר 2016
  18. ^ אילנה דיין, ‏לא עובדים אצל אף אחד, באתר ‏מאקו‏, 10 בינואר 2016.
  19. ^ עובדה - תחקיר אודת לשכת נתניהו, באתר מאקו
    אתר למנויים בלבד התחקיר של אילנה דיין על נתניהו - והתגובה שאסור לפספס, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2016
  20. ^ דוגמה: תגובה לתגובה, באתר העין השביעית, 8 בנובמבר 2016
  21. ^ אות הוקרה לאילנה דיין, באתר הקרן החדשה לישראל
  22. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, קרן נויבך ואילנה דיין – זוכות פרס סוקולוב ל-2015, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2015
  23. ^ יונתן כיתאין, ‏הזוכים בפרס "מגן השקיפות" 2016: אילנה דיין וארגון "כל זכות", באתר גלובס, 24 באוגוסט 2016
  24. ^ אלכסנדר כץ, טקס פרסי האקדמיה ישודר בקשת 12; מפעל חיים לאילנה דיין, באתר אייס, 31 בינואר 2018