רוני סומק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוני סומק
לידה 28 בדצמבר 1951 (בן 72)
בגדאד, ממלכת עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תוכנית הכתיבה הבינלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1967
www.ronnysomeck.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוני סומק (נולד כרוני סומך, ב-28 בדצמבר 1951, בגדאד) הוא משורר, סופר ואמן ישראלי. שיריו תורגמו לעשרות שפות ופורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת ברחבי העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1951 בבגדאד לאבנר ודיזי סומך, ועלה לארץ ישראל בשנת 1953. גדל והתחנך במעברה על גבול חולון ובת ים ולאחר מכן בשיכון ליד צהלה. למד בתיכון "השרון" ברמת השרון (היום תיכון ע"ש רוטברג), שבו אחד המורים שהשפיעו עליו היה האמן רפי לביא. כשהיה בן 17 התפרסם לראשונה שיר שלו בעיתון. בשם המשפחה שלו נפלה טעות כתיב - סומק במקום סומך - ומאז דבק בשם החדש. סומק למד רישום במכון אבני וספרות ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. היה מדריך חבורות רחוב וכיום מנחה סדנה לכתיבה יוצרת. פרסם 14 ספרי שירה, והאחרון שבהם, עד כה, הוא "הרמס". פרסם גם שני ספרי ילדים "כפתור הצחוק" ו"הקוף שלוף והקוף בלוף" (עם בתו שירלי סומק). חבר מערכת כתב העת ננופואטיקה.

ב-1997 הקליט בניו יורק את "נקמת הילד המגמגם" ובווינה את "קו העוני" - דיסקים משותפים עם המוזיקאי אליוט שארפ. ב-2001 הופיע הדיסק השלישי "קיצור תולדות הוודקה". ב-1998 הציג עם בני אפרת את "בית חרושת של הטבע" - שישה מיצבים בעקבות שירים. (התערוכה הוצגה בגלריית "המומחה" מטעם מוזיאון ישראל ובעקבותיה נוצר הווידאו-ארט "בית חרושת של הטבע" בבימויו של שחר בן-חור). ב-2004 הציג את "חוואג'ה ביאליק" - 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק, ב-2007 את "ריה"ל מדריד" - 12 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של רבי יהודה הלוי, ב-2010 את "מפית", ב-2012 את "אגם הברבורים" וב-2014 את "שריטה במרפק השירה" (חמש התערוכות הוצגו במוזיאון לאמנות ישראלית שברמת-גן באצירתו של מאיר אהרונסון).

במסגרת חגיגות מאה שנים לתל אביב, הוצגה במאי 2009 בגלריה ד.ש. דנון בתל אביב, תערוכת מחווה לסומק. עשרה אמנים הגיבו ביצירה פלאסטית לשירו "נשר של כתובת קעקע" מתוך ספרו "גן עדן לאורז".

על שירתו זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס יהודה עמיחי לשירה, פרס רמת-גן לשירה 2010, פרס ראשון בתחרות שירי יין שנערכה בפסטיבל השירה הבינלאומי בסטרוגה, מקדוניה (2005) ובפרס הנס ברגהאוס לשירה מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי במאסטריכט, הולנד (2006).

ב-3 במאי 2012 הצטרף סומק לרשימת המייסדים של מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד.[1] סומק הוצב במקום ה-120 האחרון והסמלי ברשימת המפלגה לכנסת ה־19 וה־20, וכן ברשימת כחול לבן, בה יש עתיד הייתה שותפה, לכנסות ה־21,[2] ה-22 וה-23, ושוב ברשימת יש עתיד לכנסות ה-24 וה-25.

ב-2012 הוענק לו בשגרירות פולין בתל אביב "צלב אבירי השירות המופתי" של הרפובליקה הפולנית.

ב-2013 הוענק לו עיטור אביר במסדר האמנויות והספרות של ממשלת צרפת.

סומק הוא דודו של המשורר יקיר בן-משה. נשוי לליאורה ומתגורר ברמת גן. השניים הורים לשירלי - בתם היחידה, איתה סומק כתב שניים מספריו לילדים: "כפתור הצחוק" ו-"הקוף שלוף והקוף בלוף".

סומק חבר במועצה של הקרן החדשה לישראל.[3]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים משיריו תורגמו לשפות אחרות, בעיקר לאנגלית, אך גם לצרפתית, ערבית, קטלאנית, אלבנית ושפות נוספות. אחדים משיריו של סומק הולחנו, בין השאר בידי חנן יובל, מיקי גבריאלוב, יוני רועה, סגול 59, נמרוד לב, ערן צור,[4] ברי סחרוף ואקוט. סומק אף מבצע את שירו "הטמפרטורה היא אבק שרפה"[5] יחד עם נמרוד לב, באלבומו של לב "זורק לך עוגיה" מ-2013. כמו כן, הוא הוציא אלבום משותף עם אמן הג'אז אליוט שארפ, בשם "נקמת הילד המגמגם" (Revenge of the stuttering child). האלבום נבחר על ידי מבקר המוזיקה הווארד מנדל כדיסק השנה, במשאל שערך הירחון הבריטי "WIRE".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "גולה", הוצאת מסדה, 1976
  • "1 בשביל 3, 3 בשביל 1" (עם אלי בכר ופרץ-דרור בנאי), הוצאת עכשיו, 1980
  • "סולו", הוצאת מסדה, 1980
  • "אספלט", הוצאת מסדה, 1984
  • "7 שורות על פלא הירקון", הוצאת אופטובסקי בשיתוף קרן תל אביב לספרות ולאמנות, 1987[6]
  • "ברדלס", הוצאת זמורה-ביתן, 1989
  • "בלאדי מרי", הוצאת זמורה-ביתן, 1994
  • גן עדן לאורז", הוצאת זמורה-ביתן, 1996
  • "המתופף של המהפכה", הוצאת זמורה-ביתן, 2001
  • "מחתרת החלב", הוצאת זמורה-ביתן, 2005
  • "אלג'יר", הוצאת זמורה-ביתן, 2009
  • "כוח סוס", הוצאת זמורה ביתן, 2013
  • "כפתור הצחוק" (עם שירלי סומק), הוצאת זמורה-ביתן, 1998
  • "הקוף שלוף והקוף בלוף " (עם שירלי סומק), הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2012
  • "נקמת הילד המגמגם", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2017
  • "כל כך הרבה אלוהים", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2020.
  • "הרמס", זמורה- מוציאים לאור, 2022.
בשפות זרות
  • "האש נשארת באדום" (אנגלית), תרגום: משה דור וברברה גולדברג, הוצאת The University of Wisconsin Press with Dryad Press, ארצות הברית, 2002
  • "מחתרת החלב" (אנגלית), תרגום: רוברט מנסטר וחנה ענבר, הוצאת White Pine Press, ניו יורק, 2015
  • "יסמין" (ערבית), תרגם: סמיח אל קאסם, הוצאת אל-כראמה, חיפה בשיתוף מינהל התרבות-משרד האמנויות, 1995
  • "והשירה היא נערת פושעים" (ערבית), תרגם: ראובן שניר, הוצאת Faradis, פריס, 1996
  • "חלב אריות" (ערבית), תרגם: סלמאן מצאלחה, הוצאת ABN-LOKMAN, קהיר, 2010
  • "נולדנו בבגדאד" (צרפתית), תרגם: מישל אופטובסקי, הוצאת Stavit, פריס, 1998
  • "עדות יופי", תרגמה: מרלנה ברשטאר, הוצאת PHI,‏ 2008
  • "על נייר זכוכית" (קטלאנית), הוצאת Proa, ברצלונה, 2000
  • "אהבה פיראטית" (קטלאנית), תרגם: מנואל פורקאנו הוצאת Proa, ברצלונה, 2006
  • "סימן הנגיסה" (אלבנית), תרגם: הוק בוצ'פאפא, הוצאת Ader, טיראנה, 2001
  • "כפתור הצחוק" - עם שירלי סומק (אלבנית), תרגם: הוק בוצ'פאפא, הוצאת Geer, טיראנה, 2006
  • "הקטלוג האדום של המלה שקיעה" (איטלקית), תרגמו: לינה אנג'יולתי וז'ק ארביב, הוצאת Il Laboratirio, נאפולי, 2002
  • "הילד המגמגם" (איטלקית), תרגמו: שרה קמינסקי ומריה תרזה מילאנו, הוצאת MESOGEA, סיציליה, 2008
  • "חיטה" (מקדונית), תרגם: איגור איסקובסקי, הוצאת בלסוק (Блесок), סקופיה, 2005
  • "דרקוני האספלט" (מקדונית), תרגם: איגור איסקובסקי, הוצאת בלסוק (Блесок), סקופיה, 2011
  • "אני עיראקי - פיג'מה" (יידיש), תרגמה: רבקה באסמאן בן-חיים, איור: מולה בן-חיים, הוצאת ה. לייוויק, תל אביב, 2008
  • "שירים" (קרואטית), תרגם: מילוש דורדביץ', מהדורה מיוחדת לפסטיבל הספרות בזגרב, 2008
  • "בגדאד פברואר 1991" (נפאלית), תרגם: יויוצו שארמה, הוצאת NI'RALA, קטמנדו, 2009
  • "בלוז הנשיקה השלישית" (הולנדית), תרגמה: הילדה פאך, הוצאת Azul מאסטריכט, הולנד, 2010
  • "מברשת השמש" (דנית), תרגמה: חנה פריז, הוצאת Forlaget Goldberg& Mor, דנמרק, 2010
  • "בגדד ירושלים" (צרפתית) - ספר משותף עם סאלח אל-חמדני, תרגם מישל אליאל, הוצאת Bruno Doucey (צרפת) 2012
  • "גול ברגל שמאל" (פורטוגזית) תרגם: מואסיר אמאנסיו, הוצאת Annablume (ברזיל) 2012
  • "מסמרים" (גרמנית) תרגמו: לידיה בוהמר ופרנק שבלבסקי, הוצאת Azul
  • "פוטו רצח" (הולנדית) תרגם: הני ייטז הוצאת AZUL (ברזיל) 2012
  • "גן עדן לאורז" (ספרדית) תרגם: מנואל פורקאנו הוצאת לוויתן (ארגנטינה) 2013
  • "הנמר ונעל הזכוכית"(רוסית) תרגמה: לנה בייביקוב הוצאת ARGO-RISK (רוסיה) 2014
  • "הבלדה על עמק האלכוהול" (טורקית) תרגמה: מואסר יינייה הוצאת SIIRI (טורקיה) 2014
  • "נשיקת השירה 24 שירי אהבה של יהודה עמיחי ושל רוני סומק" (צרפתית) תרגם: מישל אליאל, הוצאת LEVANT (צרפת) 2016
  • "הפסנתר הבוער" תרגם מישל אליאל (צרפת).2017 הוצאת Bruno Doucey
  • "אני אוהב אותה ושיישרף העולם". תרגמו: אנג'לינה מוניץ הוברמן ואלברטו הוברמן. מקסיקו 2018, הוצאת TRILCE
  • "שקית הממתקים של אלוהים" עם יגאל עוזרי, הוצאת מרכז מאנה לאמנות מודרנית, ניו-יורק 2021
  • "מכתבים מדומיינים" תרגום:מישל אליאל, הוצאת segust 2021
  • "קריסטל בלוז" תרגום:מישל אליאל, הוצאת segust 2022
  • "אני אוהב אותה ושישרף העולם" תרגום: רים ע'נאים הוצאת Raya 2022

על שירתו פורסמו:

  • "אקרובט פואטי" מאת יאיר מזור, ארצות הברית 2008
  • "שני ילדים מבגדד" מאת ז'יל רוזייה, צרפת 2015.
  • "המשורר שכותב בלוז" מאת יאיר מזור, ארצות הברית 2016
  • "מילת הכבוד של הרחוב" עיונים בשירתו של רוני סומק" עורכים: נועה שקרג'י, יגאל שוורץ, קציעה אלון, ישראל 2019

עבודות אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "קיר האושר", מוזיאון האמנים, תערוכה קבוצתית, לודז', פולין, 1993
  • "יסמין", תערוכה קבוצתית, הגלריה באום אל פחם, 1996
  • "בית חרושת של הטבע" (עם בני אפרת), גלריית "המומחה" מטעם מוזיאון ישראל, ירושלים, 1998
  • "הבלדה על עמק האלכוהול", הטריאנלה הבינלאומית למיצב, תערוכה קבוצתית, מוזיאון חיפה לאמנות, 1999
  • "נקמת הילד המגמגם" - Markers 1, תערוכה קבוצתית, הביאנלה של ונציה לאומנות, 2001
  • "האש נשארת באדום" - Markers 2, תערוכה קבוצתית, דוקומנטה, 2002
  • "הספרייה הנודדת" - Markers 4, תערוכה קבוצתית, הביאנלה של ונציה לאומנות, 2003
  • "חוואג'ה ביאליק - 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2004
  • "Impermanenza"9, תערוכה קבוצתית, ונציה, 2005
  • "ולידו במסגרת דומה" - 15 צלמים מתכתבים עם שירי רוני סומק, מכללת ויצו-חיפה, 2005
  • "שיר אהבה פיראטי" - Markers 5, תערוכה קבוצתית, הביאנאלה לאמנות בוונציה, 2005
  • "גמלים" - Markers 6, ונציה וקאסל, 2007 (תערוכה קבוצתית)
  • "ריה"ל מדריד" - 12 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של רבי יהודה הלוי", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2007.
  • "הספרייה הנודדת 2", גלריה קארגו, פריס, 2008
  • "Acqua" ספר אמן Markers 7, גלריה Scala Mata, ונציה, 2009 (תערוכה קבוצתית)
  • "מפית", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2010
  • "אגם הברבורים", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2012
  • "רחוב מותנאבי מתחיל כאן" ספר אמן במרכז לספרי אמן, ניו יורק, 2013
  • "נוצה ועופרת" - התכתבות צילומית עם שירי הריקוד של רוני סומק, אוצר: מיכה קירשנר, המרכז האקדמי ויצו חיפה, 2013
  • "שריטה במרפק השירה" המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2014
  • "תמונה קבוצתית עם חברים", אוצר: מאיר אהרונסון, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2014
  • "פעמיים ח"י", אוצר: עמיחי חסון, בית אבי חי, ירושלים, תערוכת יחיד, 2016
  • "אבות המזון", אוצר: דורון פולק, אוניברסיטת תל אביב, דיוקנאות סופרים ועטיפות ספרים מאת רוני סומק, 2018
  • "רקוויאם לנמר האחרון בעולם" (מיצג משותף עם בני אפרת) מוזיאון פ"ת, 2018. אוצרים: דרורית גור אריה ואבשלום סולימאן
  • "ז'אק ברל וחברים" תערוכת יחיד ב-INTERPOLE ASBLE. בריסל, בלגיה, 2018. אוצר: ראשיד ברגותי
  • "תלה אותם גבוה", תערוכת יחיד גלריה זימאק, תל אביב, 2018
  • "רוני סומק - אבות המזון", תערוכת יחיד, Maison Blanche, מרסיי, צרפת, 2018
  • "ראשים מדברים", תערוכת יחיד, מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב, 2018
  • "יותר מאלף מילים. תערוכת יחיד. יריד הספרים הבינלאומי מקסיקו סיטי. אוצרת טל נעים
  • "מחנה שבויים". (בשיתוף עם שחר שריג) סמינר הקיבוצים, תל אביב 2019
  • "יותר מאלף מילים." תערוכת יחיד Cineteca Nuevo León, מונטריי, מקסיקו (2019)
  • "טאבולה ראסה" - פרויקט המחברות הגדול. אוצר ד"ר גיא מורג צפלביץ', גלריה על הצוק, נתניה 2019 (תערוכה קבוצתית)
  • "קו על תו" אמנים יוצרים על דפי תווים. בית ראובן, תל אביב, 2019 (קבוצתית)
  • "ראשים מדברים", אוניברסיטת בר-אילן הפקולטה למדעי היהדות, רמת-גן (2019) (תערוכת יחיד)
  • ק.ר.ל.ה.ב.ת.ח.ת.“ אוצרת רעיה זומר-טל. מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד 2019 (קבוצתית)
  • יריד ספרי אמן, ספר אמן עם יגאל עוזרי, MOMA PS1 ניו יורק, ארצות הברית 2019 (קבוצתית)
  • "לאה G" . תערוכת ציורי לאה גולדברג ורוני סומק. משכנות שאננים, ירושלים, 2020.
  • "שירים בדיו שחורה", אוצר: דר' אורי הולנדר מוזיאון ראלי, קיסריה, 2021 (תערוכת יחיד)
  • "יוצרים הופכין את היוצרות", אוצרות: הדס ארזי ודר' תמי ישראלי, מכללת לוינסקי, ת"א, 2021 (תערוכת יחיד)
  • "ואלה השמות", אוצר: אלי שיינברג, ספריית בלפר, רמלה, 2021 (תערוכת יחיד)
  • "חברים בדיו", אוצר: פיליפ רנצר, אוניברסיטת חיפה, חיפה, 2021 (תערוכת יחיד)

תקליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נקמת הילד המגמגם" (עם אליוט שארפ). "Tzadik Records”, ניו-יורק, 1997.
  • "קו העוני" (עם אליוט שארפ). "Zuta Music", תל אביב, 1999
  • "קיצור תולדות הוודקה" (עם אליוט שארפ). "Zuta Music-N.M.C", תל אביב 2001
  • "סולו תופים" (עם להקת פגועי מח). "הצימר ת"א" 2011
  • "מדרכות מפיקות חשמל" (בהפקת חיים רחמני) "קמע" 2019

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אמנות לעם עבור פעילות מצטיינת בתחום הספרות, 1984
  • פרס היובל של אקו"ם ליוצר צעיר על הישג מיוחד, 1986
  • פרס קוגל, 1986 ו-1992
  • פרס אפרת לשירה, 1999
  • פרס אח"י, 1999
  • פרס ראש הממשלה, 1989 ו-2000
  • פרס יהודה עמיחי לשירה עברית, 2004
  • פרס ראשון בתחרות שירי יין בפסטיבל השירה בסטרוגה מקדוניה, 2005
  • פרס הנס ברגהאוס - פסטיבל בינלאומי לשירה, מסטריך, הולנד 2006.
  • צלב "אבירי השירות המופתי" של הרפובליקה הפולנית, 2012
  • עיטור מסדר האמנויות והספרות של צרפת, 2013
  • פרס קליף בייקר על תרגום ספרו "מחתרת החלב" לאנגלית. ארצות הברית, 2015
  • פרס איש המופת של ארגון "הליונס", 2016
  • פרס הוקרה ליוצרים ולסופרים מטעם המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, 2017
  • פרס אריק איינשטיין בתחום הספרות, 2017
  • פרס מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית, 2019

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודותיו
כתיבתו
ראיונות
משיריו
אלבומים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]