לדלג לתוכן

בעליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בעליס מלך בני עמון)

בעליס היה, לפי המקרא, מלך בני עמון בזמן חורבן בית המקדש הראשון. הוא נזכר בספר ירמיהו בתור האיש שיזם את רצח גדליה בן אחיקם (ירמיהו, מ', י"ד).

לפי המסופר במקרא, אחר שנחרבה ממלכת יהודה, נותר בארץ יישוב יהודי קטן, מפוזר ומוכה. נבוכדנצר מלך בבל, מחריב הארץ, הפקיד על היהודים את גדליה בן אחיקם לנציב מטעמו.

יום אחד, ניגש אל גדליה בסתר יוחנן בן קרח, משרי החיילים היהודים ששרדו אחר החורבן, ומסר מידע מודיעיני קריטי: בעליס מלך בני עמון שלח אליו את ישמעאל בן נתניה, יהודי מזרע המלוכה, כדי להורגו. הוא קרא לגדליה להיזהר מפני ההתנקשות ואף הציע לו שהוא עצמו יטפל בישמעאל למענו בלי שאיש ידע על כך. גדליה סירב בתוקף לקבל את הדברים.

כעבור זמן מה, התגשמה אזהרתו של יוחנן. ישמעאל ניצל את הכנסת האורחים של גדליה, רצח אותו וטבח באנשים שאיתו במצפה, יהודים ובבלים כאחד.

אחר הטבח, ישמעאל ואנשיו שבו את הנשים ושאר האנשים שנותרו בחיים במצפה ומיהרו איתם אל ארץ בני עמון. יוחנן בן קרח שמע על הטבח ובלם את ישמעאל בגבעון. הוא הצליח לשחרר את השבויים, אך ישמעאל הצליח לברוח עם שמונה מאנשיו אל מלך בני עמון.

תוצאות הקשר שארגן בעליס היו קשות ביותר. בעקבות הרצח, ברחו רוב יושבי הארץ היהודים מצרימה ונסתם הגולל על היישוב היהודי בארץ מאז כניסתם ארצה בימי יהושע. היישוב היהודי התחיל להתחדש שוב רק עשרות שנים אחר כך בעקבות הצהרת כורש. לזכר אירוע זה, עם ישראל צם במשך אלפי שנים את צום גדליה.

המקרא עצמו אינו מפרש מדוע ארגן בעליס את הקשר ומה ביקש להרוויח מכך. כוונתו הייתה כנראה להחליש את היישוב היהודי שהלך והתחדש בארץ אחר החורבן[1], והוא אף קיווה להיות גורם משפיע בארץ בעזרת בעל בריתו ישמעאל בן נתניה.

ארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המקורי של בעליס עשוי להיות "בעלישע",[2] ועל כך מרמזים שני חותמים, על אחד הכיתוב "למלכם־אור עבד בעלישע" ועל השני "בעליש[ע] מלך ב[נעמ]נ" (קריאת האותיות בכתב נטוי לא וודאית);[3][4][5] אך ניתן להשוות את הצורה "בעליס" לשם האוגריתי "בעלס".[6]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כך כתב למשל המלבי"ם (יחזקאל כא, לג): "שלח בעליס מלך בני עמון את ישמעאל בן נתניה להרוג את גדליה בן אחיקם כדי שלא תהיה שארית בארץ ישראל, אבל זה עצמו גרם לו שבא נבוכדנצר אחר כך ונקם מהם והחריב את בני עמון".
  2. ^ Robert Deutsch, "A Royal Ammonite Seal Impression", in: Yitzhak Avishr, Robert Deutsch (eds.), Michael: Historical, Epigarphical and Biblical Studies, Archaeological Center Publications, 1999, pp. 124
  3. ^ Robert Deutsch, Seal of Ba‘alis Surfaces, Biblical Archaeology Review 25 (2), 1999, עמ' 46–49
  4. ^ מכון ארמסטרונג, King Baalis: First Evidence of a Biblical Ammonite Ruler, Armstrong institute, ‏2022-03-07
  5. ^ Seal of Ba’alis Surfaces (#m7) < Monographs < Robert Deutsch, web.archive.org, ‏2011-05-18
  6. ^ שמואל אחיטוב, ‏שתי כתובות עמוניות, קתדרה 4, 1977, עמ' 189