גבעון

הבריכה הקדומה באל-ג'יב, מזוהה עם בריכת גבעון , 1980

אחד מחרסי גבעון, ועליו הכתובת "גבען גדר אמר[י]/הו"

גִּבְעוֹן הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין, ועירם הראשית של הגבעונים.

גבעון בתנ"ך

גבעון הייתה עיר חיווית גדולה בארץ כנען:

כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה, וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי, וְכׇל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים.

— ספר יהושע, פרק י', פסוק ב'

בימי התנחלות השבטים, לאחר שבני ישראל בהנהגת יהושע בן נון כבשו את יריחו והעי והרגו את כל תושביהן, החליטו תושבי גבעון לפעול כדי שלא יאונה להם גורל דומה: הם הונו את בני ישראל לחשוב שהם באו מארץ רחוקה, וכרתו עימם ברית. לאחר שלושה ימים גילו בני ישראל שלמעשה הגבעונים הם כנענים, אבל הם לא יכלו להרוג אותם בשל הברית שכרתו, ולפיכך גזרו על הגבעונים שעבוד, ”חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (יהושע ט', כ"ז). בתגובה לכך, חמש ערים כנעניות – ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון – כרתו ברית ויצאו למלחמה נגד גבעון. כשצבאם הגיע לגבעון, אנשי גבעון הזעיקו את בני ישראל, שאכן הגיעו, הביסו את הצבא הכנעני והבריחו אותו מגבעון.

גבעון הייתה עיר לוויים בנחלת שבט בנימין, שניתנה לכהנים בני אהרן, ובהמשך הייתה למקום מושבה של משפחת שאול המלך:

וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן יְעִיאֵל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה. וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן, וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנֵר וְנָדָב, וּגְדוֹר וְאַחְיוֹ וּזְכַרְיָה וּמִקְלוֹת. וּמִקְלוֹת הוֹלִיד אֶת שִׁמְאָם, וְאַף הֵם נֶגֶד אֲחֵיהֶם יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלַ͏ִם עִם אֲחֵיהֶם. וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל.

— ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוקים ל"ה–ל"ט (מקבילה בדברי הימים א' ח', כ"ח–ל"ג)

חוקרי מקרא משערים שכאן מקור הסכסוך בין הגבעונים לשאול, שאבותיו התנחלו בעירם.

בגבעון התרחשה מלחמת אבנר ויואב, שבה 12 נערים מצבא אבנר בן נר ו-12 נערים מצבא יואב בן צרויה נלחמו זה בזה למוות בתוך בריכה, שנקראה מאז "חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן", ושם הרג אבנר את עשהאל בן צרויה, אחיו של יואב. מאוחר יותר רצח יואב את עמשא בן יתר ב"אֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן". כמו כן, גבעון הייתה מקום מושבו האחרון של המשכן לפני הקמת בית המקדש הראשון, ושם נראה ה' לשלמה בחלום.

אחרי שישמעאל בן נתניה רצח רבים מאנשי מצפה, ביניהם גדליהו בן אחיקם שהיה מושל יהודה מטעם הבבלים, הוא שבה את הנותרים והוליך אותם אל עמון. יוחנן בן קרח יצא להילחם בישמעאל, ”וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן” (ירמיהו מ"א, י"ב), שם היכה בו ושחרר את השבויים. בימי שיבת ציון, 95 מבני גבעון עלו לארץ עם זרובבל ושבו לעירם.

זיהוי המקום

מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר הפלסטיני אל-ג'יב, ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת בריכה עתיקה במקום (המזוהה עם הבריכה מסיפור מלחמת אבנר ויואב), וגם 63 מרתפי יין מהמאה ה-8 וה-7 לפנה"ס, כאשר כתובות בעברית על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. ג'יימז פריצ'רד , שחפר במקום בשנת 1956, פרסם מאמרים על הפקת יין ליצוא בגבעון, על הכתובות בעברית, על מרתפי היין החצובים בסלע, ועל מפלשי המים המתוכננים היטב שסיפקו לעיר את מימיה.

ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב בתקופת הברונזה המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך 3000 עד 1550 לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד 1200 לפנה"ס), התקופה בה (על פי חלק מהחוקרים) נכבשה כנען בידי בני ישראל, אף שלא נמצאו שרידי יישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו.

על שמה של גבעון המקראית נקראות ההתנחלויות "מחנה גבעון" (לימים שכונה בגבעת זאב) ו"גבעון החדשה", שהוקמו כ-2 קילומטרים מערבית לאל-ג'יב וכן רחוב גבעון וכיכר גבעון בתל אביב-יפו ורחוב גבעון בערים נוספות כגון חיפה, רמת השרון וגני תקווה, והמילה גבעון אף משמשת כשם משפחה ישראלי.

• בריכת גבעון
• 
  הירידה לברכה בגבעון
• 
  מבט על המדרגות בירידה לבור
• 
  :הכניסה למעיין בתחתית הבור
• 
  העלייה למעיין בנקבה מתחתית הכפר

ראו גם

פרשת גבעון, בספר יהושע, באתר ויקיטקסט

• שמש בגבעון דום
• משכן גבעון
• חנניה בן עזור

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גבעון בוויקישיתוף

• גבעון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• תל גבעון (אל ג'יב) באתר עידן התנ"ך.
• מידע על אתר אל ג'יב, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• גבעון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבה על תל גבעון באתר כוכב הנופש