מצפה (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצפָּה הייתה אחת מערי שבט בנימין. ידועה כעיר מרכזית בארץ ישראל, ואחת מערי שפיטתו של שמואל. המלכתו הפומבית של שאול התקיימה במצפה.

מצפה במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר יהושע כאחת מערי בנימין. בסיפור פילגש בגבעה מוזכרת המצפה כמקום בו התאספו בני ישראל למלחמה בבני בנימין[1] ולאחר מכן כמקום בו נשבעו בני ישראל לא לתת מבנותיהם לבני בנימין[2]. בספר שמואל הייתה מצפה אחת הערים המרכזיות בה פעל שמואל. היא מוזכרת כאחת מהערים בהן שפט שמואל[3], כמקום בו נקבצו הישראלים במלחמתם המוצלחת בפלשתים[4] וכמקום בו הומלך שאול לראשונה בפני העם[5].

בספר מלכים[6] מסופר על המלך אסא, שבנה את גבע בנימין ואת המצפה (ככל הנראה, הכוונה לבניית חומה, מגדלים וחפיר – דהיינו בנייה לקראת מלחמה): "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה." (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב)

מצפה הייתה גם עיר מושבו של גדליהו בן אחיקם מיד לאחר בית המקדש הראשון וירושלים בידי הבבלים, ובו הוא נרצח: "וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן בַּחֶרֶב-וַיָּמֶת אֹתוֹ" (ספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק ב'). בהמשך מסופר: "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְהוָה. ו וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה, וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם"

בבניית חומת ירושלים בידי נחמיה מוזכר "שר פלך המצפה"[7] ומשערים שמצפה הייתה בירת "פלך המצפה", שמקביל לנחלת שבט בנימין[8]. באותו הקשר מופיע הפסוק: " ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכיסא פחת עבר הנהר"[9]. היו ששיערו מפסוק זה שאזור מצפה הופקעה בפחוות יהודה והייתה כפופה ישירות לפחוות עבר הנהר. אחרים דחו השערה זאת וטענו ש"כיסא פחת עבר הנהר" הוא ציון סוף הקטע לאורך חומת ירושלים ששוקם בידי אנשי גבעון והמצפה[8].

בספר מכבים מתואר כי יהודה המכבי מכנס את כוחותיו לפני קרב אמאוס במצפה כנגד ירושלים, עורך צום ותפילה, ומשם יוצא לקרב מול גורגיאס. "ויקבצו ויבואו המצפה נגד ירושלים, כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל"[10].

יוסף בן מתתיהו מזכיר את העיר אך אינו נותן את מיקומו ואוסביוס מקיסריה אינו מזהה את המקום, ומכך מסיקים שכבר בימים קדומים אבד המסורת לגבי מקומה של מצפה[8].

זיהוי מיקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של מצפה משוער על ידי חוקרי ארץ ישראל והמקרא בתל א-נצבא או בנבי סמואל, שני אתרים מצפון לירושלים.

הזיהוי של מצפה בתל א-נצבא מתבסס על תיאור בניית מצפה בידי אסא. תל א-נצבא הרבה יותר קרובה מנבי סמואל (המרוחקת כ-10 קילומטרים מהרמה) למקום שעל פי הזיהוי המקובל הוא הרמה, ממנה נלקחו האבנים לבניית המצפה. בנוסף, תל א-נצבא והרמה ממוקמות בנקודות אסטרטגיות על הדרך הראשית משכם ושומרון לירושלים, בעוד נבי סמואל נמצא הרבה יותר מערבה מהדרך הראשית. גם מהתיאור בירמיהו של רצח גדליה, על כך שישמעאל בן נתניה יוצא לקראת עולי הרגל משומרון ושילה לירושלים, משמש כראייה לכך שמצפה הייתה על הדרך הראשית ולזיהויה כתל א=נצבא.

לעומת זאת, לא מעט חוקרים מעדיפים בהקשר התיאור בספר חשמונאים א' לזהות את מצפה עם נבי סמואל ולא עם תל א-נצבא, בגלל הקרבה לירושלים ("המצפה נגד ירושלים")[11].

החפירות בתל א-נצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל א-נצבא מצוי כ-2 ק"מ מצפון לקלנדיה ושד"ת עטרות. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים חפר בתל ויליאם בדה מבית הספר הפסיפי לדתות בברקלי[12]. עונת חפירות ראשונה התקיימה במחצית הראשונה של 1926[13]. לאור הצלחת החפירות שב באדה וחפר שוב בשנים 1927[14], 1929[15] ובשנות ה-30. באדה חפר את רוב התל ובין ממצאיו בנייה רבה מתקופת הברזל ומהתקופה הבבלית והפרסית. מתקופת הברזל II נמצאה חומת סוגרים ובשלב מאוחר יותר, אולי מימי אסא, נמצאה חומה חיצונית שתחמה את העיר. בין היתר נמצא חותם עם הכתובת "ליאזניהו עבד המלך". ייתכן שהחותם הוא של יאזניהו בן-המעכתי המוזכר במלכים ב פרק כ"ה כאחד מ"שרי החיילים" אשר לא היו מגולים לבבל ונקבצו עם גדליה בן אחיקם במצפה[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]