בצ'למש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בצ'למש
COA Bacsalmas.svg
סמל בצ'למש
Flag of Bácsalmás.svg
דגל בצ'למש
Bácsalmás Szent Kereszt templom.JPG
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
שטח 108.32 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 6,453 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 46°07′26″N 19°19′34″E / 46.123888888889°N 19.326111111111°E / 46.123888888889; 19.326111111111 
אזור זמן CET
http://www.bacsalmas.hu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בצ'למש (בהונגרית; Bácsalmás) היא עיר במחוז באץ'-בודרוג (Ba'cs-Bodrog) שבהונגריה. ממחצית המאה ה-18 החלו היהודים להתיישב במקום.

היהודים היו כ-0.5% מכלל האוכלוסייה. עיקר פרנסתם היה ממסחר שהוביל להתפתחות כלכלית של כלל היהודים באזור. יחס תושבי המקום, שרבים מהם היו ממוצא גרמני, היה עוין כלפי היהודים.

באמצע המאה ה-19, הגיע מספר היהודים במקום ל־1.4% מכלל האוכלוסייה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוסבה טחנת הקמח במקום לגטו אליו הועברו היהודים מהעיר ומהסביבה. ממלחמת העולם השנייה, ניצלו 14 גברים, 3 צעירות ו-4 משפחות יהודיות מעיר זו. כל שאר היהודים נספו.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1543 נזכרה לראשונה בצ'למש בכתובים של הארכיבישוף של קלוסקה. במאה ה-17 הגיע זרם של קרואטים לעיירה בהנהגת פרנסיסקנס מבוסניה. בשנות ה-80 של המאה ה-18 התיישבו 195 משפחות גרמניות בבצ'למש והיוו את הרוב השולט עד 1945. בשנים אלה אדמות העיר היו בבעלות הגברים האצילים מהאזור.

במאה ה-19 הפכה העיירה למרכז ייצור יין ותבואה, אשר נשלחה בעיקר לאוסטריה ולבוהמיה.

בשנת 1941 הגיע מספר התושבים ל-13,000, כאשר שני שלישים מתוכם היו גרמנים. בין השנים 1945–1946 הורחקו מרבית הגרמנים מהעיירה, והונגרים מסלובקיה עברו להתגורר בה.[1]

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע המאה ה-18 החלו יהודים להתיישב במקום, רובם עבד במסחר. בשנת 1850 נשרף הארכיון ולכן לא נשאר תיעוד על כך.

בשנת 1888 נבנה בבצ'למש בית כנסת חדש ומפואר. ובשנת 1846, נוסד בית ספר יסודי יהודי. לשון הלימוד בו הייתה גרמנית עד 1869 ומאז ואילך- הונגרית. בבית הספר למדו 14 יהודים. במקום פעל "תלמוד תורה". ב-1906 הונהגו בבית הספר שיעורים בעברית בהשפעת אגודה המקומית שנקראה "חובבי שפת עבר". אך ב-1922 בעת "הטרור הלבן", שנגרם על ידי הגרמנים, נסגר בית הספר לאחר שהשלטונות ביטלו את תמיכתם בו ושללו את רישיונו. בשנת 1924 הוחזר למוסד הרישיון לאחר שהקהילה הדגישה את תרומתו ללשון ולתרבות ההונגרית, אך התמיכה בו לא חודשה. ב-1929 מנה בית הספר 21 תלמידים ומורה אחד.

בעיירה קיים בית עלמין יהודי. בשנת 1950 הוקם לוח זיכרון לזכר הנספים בשואה שגרו בעיר. בסתיו 1956, בעת התקוממות ההונגרים נגד המשטר הקומוניסטי, עזבו כל היהודים את העיר. מאז אין יהודים בבצ'למש. בית הכנסת בעיר הפך לבית ספר נוצרי, ולוח הזיכרון הועבר מבצ'למש לבית הכנסת בבאיא.[2]

הקהילה היהודית בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1941, לפני הכיבוש הגרמני חיו בבצ'למש 186 יהודים שהיוו כאחוז אחד מהאוכלוסייה המקומית כולה. מרבית היהודים היו סוחרים, בעלי מלאכה, בעלי מקצועות חופשיים וכמה מהם היו פקידים.

יחס התושבים שרבים מהם היו ממוצא גרמני היה עוין כלפי היהודים. בשנת 1942 גויסו מהעיר יהודים למטרת עבודות כפייה מטעם הצבא ההונגרי. בשנת 1944, לאחר כיבוש הונגריה נכנס הצבא הגרמני לבצ'למש, והיהודים הורשו לצאת מהעיר בשעות קבועות בלבד.

ב- או ב-27 ביוני 1944 גורשו כל תושבי גטו בצ'למש והועמסו על רכבת גירוש שיצא ממרכז השילוח בסגד Szeged) ). הרכבת נשאה כ־6,000 יהודים, ובהגיעה לפלשוסולקה Felsoszolka) ) חולקו המגורשים לשתי קבוצות: 2,737 מהם גורשו לאושוויץ, והשאר ובהם יהודי בצ'למש גורשו לשטרסהוף (Strasshof) שבאוסטריה. לאחר המלחמה, חזרו לעיר 17 יהודים בלבד ששיפצו את בניין בית הכנסת וחידשו את חיי הקהילה.[2]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]