ברטיטסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברטיטסו
bartitsu
Copy of Montage.jpg
מונטאז' של טכניקות ברטיטסו, ובמרכזו אדוארד ויליאם ברטון-רייט
ארץ מקור הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
שנת ייסוד 1898
מייסד אדוארד ויליאם ברטון-רייט
סגנון משולב, גראפלינג, סטרייקינג ושימוש בנשק קר.
התפתחה מ ג'ודו, ג'ו ג'וטסו, סבאט, אגרוף בפרקים חשופים (bare knuckle boxing)
ספורט אולימפי לא

ברטיטסו (אנגלית: Bartitsu) היא אמנות לחימה אקלקטית שפותחה באנגליה בין השנים 1898-1902 על ידי אדוארד ויליאם ברטון-רייט. הברטיטסו לא הייתה פעילה במשך עשרות שנים, ונמצאת בתהליך התחדשות מאז 2002.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה יוסדה בשנת 1898, לאחר שובו של ברטון-רייט משהות של 3 שנים ביפן. היא כללה אלמנטים ממספר אמנויות לחימה, ששולבו לאמנות שלמה לה קרא "ברטיטסו" – הלחם של "ברטון", שמו, עם המילה היפנית "ג'יטסו", טכניקה.

במקור, הברטיטסו הורכב משילוב בין שתי אמנויות שלמד ברטון-רייט ביפן: שינדן פודו ריו טאיג'יטסו (אחת מהשיטות המרכיבות את הנינג'יטסו) וג'ודו. מאוחר יותר, באנגליה, נוספו לשיטה אלמנטים מג'וג'יטסו, איגרוף, סבאט, לחימת מקל שווייצרית (לה-קאן) ועוד. מתוך האמנויות הללו, הורכבה אמנות לחימה בעלת כלים להתמודדות עם שלושה טווחים עיקריים: טווח לחימת המקל שנגזר מהלה-קאן, טווח הגראפלינג שנגזר מהג'ודו והג'וג'יטסו, וטווח החבטות (סטרייקינג) שנגזר מהאיגרוף והסבאט. השיטה התמקדה בעיקר בטווח לחימת המקל ובגראפלינג.

אזכורים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברטיטסו הוזכר בסיפור "הרפתקת הבית הריק", מאת ארתור קונן דויל, כאמנות הלחימה בה מיומן שרלוק הולמס. בסיפור בו השיב הסופר את גיבורו לחיים לאחר שהולמס מצא את מותו במאבק איתנים עם דמותו של אויבו הראשי, פרופסור מוריארטי. הוא מצא מוצא מן הסבך בהסבירו כי בשיטת היאבקות יפנית מיוחדת, הצליח שרלוק הולמס להפיל את מוריארטי לתוך מפלי הרייכנבאך שבקרבת העיירה מיירינגן, והלה נהרג ואילו הולמס נותר בחיים[1]. האיות בו השתמש קונן דויל, כנראה בטעות, היה Baritsu ("בריטסו"). הברטיטסו מוזכר גם בסרט "שרלוק הולמס" מ-2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארתור קונן דויל, "שובו של שרלוק הולמס - כל הסיפורים חלק ב'", "הרפתקת הבית הריק", הוצאת מחברות לספרות, 2010, עמוד 12, "כשהגעתי לקצה מצאתי את עצמי בין המצרים. הוא לא שלף כל נשק, אך נחפז לעברי וכרך את זרועותיו הארוכות סביבי. הוא ידע כי משחקו שלו כבר הסתיים, ולא רצה אלא לנקום בי. התנודדנו יחד על דפת המפל. אבל אני, כזכור, יודע בריטסו- שיטת ההיאבקות היפנית- שהועילה לי לא פעם בעבר. השתחררתי מאחיזתו, והוא התנודד נואשות בזעקה איומה במשך שניות ספורות ופילח את האוויר בשתי ידיו. חרף כל מאמציו לא הצליח להשיב לעצמו את שיווי המשקל וצנח למטה. רכנתי מעבר לשפה וראיתי אותו נופל הרחק- הרחק. לבסוף פגע בסלע, דילג מעליו וצלל אל תוך המים".