ג'יט קון דו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'יט קון דו (Jeet kune do) היא מערכת של אמנויות לחימה אותה פיתח וייסד רב אמן הלחימה סי-ג'ו ברוס לי. פירוש שמה מקנטונזית הוא "דרך האגרוף המיירט".

JKD logo

ג'יט קון דו נועד להתמודדות בצורה טבעית במצבי אמת ברחוב ובלוחמה נגד טרור; נגד יריב אחד או מספר יריבים, בנעילות, חניקות, תפיסות ואפילו במצבי כריעה ושכיבה, בנוסף לכך יש שימוש נרחב בסכינים ובמקלות.
אומנות לחימה זו מקנה ביטחון עצמי, שליטה עצמית, פיזית מנטלית, יציבות נפשית ופיזית, כבוד והערכה לזולת, חכמה, הסתגלות ואלתור, כל אלו מקנים לאדם דברים הנחוצים לו ביום יום מעבר לאומנויות לחימה.

רקע והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודה של מערכת זו היא הדינמיות של גורמיה. ברוס לי פיתח את המערכת על בסיס על לימודיו מגיל צעיר בהונג קונג אצל הגרנד מאסטר ייפ מאן בסגנון קונג פו ווינג צ'אן. ברוס לי המשיך לפתח את המערכת עד מותו, תוך שהסיר מהלכי לחימה שנראו לו מיותרים והוסיף חדשים שנראו לו יעילים יותר. השיטה מאמינה שהלוחם צריך להשתמש במעט מאמץ תוך הסבת מירב הנזק ליריב.
ג'יט קון דו היא אומנות לחימה שהתבססה על אומנויות-לחימה מסוימות. ההשפעה העיקרית בא מה"ווינג צ'ון" שברוס לי למד בצעירותו. השפעות נוספות הגיעו מאגרוף מערבי, סייף מערבי-מודרני, ועוד.

ברוס לי הדגים את השיטה פעם ראשונה בפני קהל בשנת 1967. לאחר מותו השיטה פוצלה לשני אסכולות: אחת נשארה נאמנה לדרכו של ברוס לי, כפי שהיה ביום מותו. לעומתם, האסכולה השנייה המשיכה לפתח את האומנות על בסיס עקרונותיו של ברוס לי, תוך כדי הוספת מספר סגנונות לחימה בינהם אלמנטים מסבאט, מואי טאי, ארניס-אסקרימה (קאלי) וג'ו ג'יטסו ברזילאי.

בין תלמידיו המקוריים של ברוס לי נמנו: טד וונג, דן אינוסנטו, טקי קימורה, ועוד. לאחר מותו של ברוס לי המשיך כל אחד בדרכו בעולם הלחימה; לדוגמא: טד וונג המשיך להעביר וללמד כפי שהוא למד והתאמן אצל ברוס לי, בתי ספר לג'יט קון דו על פי דרכו מפוזרים בעיקר בארצות הברית ואף מחוצה לו בעולם (ישנו מאסטר אחד בארץ שהוא מייצג השיטה בישראל). דן אינוסנטו מפעיל אקדמיה לאמנויות לחימה בקליפורניה וממשיך לפתח את הידע שהועבר לו מברוס לי. טקי קימורה לימד את בנו אנדי קימורה, לפי מה שלמד מברוס לי ללא שום שינוי או תוספות.
ג'וזף קאולס, שהיה תלמיד אצל ברוס לי לתקופה קצרה יחסית, פיתח שיטה המבוססת על מה שהספיק ללמוד אצל ברוס לי בתוספת מוטיבים רבים משיטות אחרות וקרא לה "וו-ווי גונג פו" – שם המתייחס לאחד העקרונות הפילוסופיים[1] הדאואיסטיים שברוס לי העריך במיוחד, והרבה להתייחס אליו.

גישתו של סי ג'ו ברוס לי בעניין אומנויות לחימה וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך חייו כתב ברוס לי הערות שונות בענייני אומנויות לחימה וקרא להם "The Tao of Martial Arts" (הדרך של אומנויות לחימה). לאחר מותו אשתו קיבצה את הערותיו בספר, בשם “The Tao Of Jeet Kune Do” (הדרך של האגרוף המיירט). הספר דן בפילוסופיה קרבית ומציג תובנות שונות בעניינים טכניים (יתרונות וחסרונות של סוגי אגרופים, בעיטות, בריחים שונים ועוד).

בראיונות ובמאמרים שהופיעו בכתבי עת ברוס לי ביטא התנשאות כלפי אומנויות לחימה יפניות, במיוחד אל "קראטה", ולעומת זאת ביטא העדפה ל"קונג פו" (סינית). על אף יחס זה, ברוס לי קיים יחסים מאוד ידידותיים עם מאמנים משיטות יפניות שונות, וכן הוא בעצמו תרגל מספר שיטות אמירקן קנפו (קנפו קראטה) שיטה חצי אוקינאווית חצי סינית.

ברוס לי רכש את מיומנתו בכלי הנשק (שהתפרסם בזכותו) כגון הנונצ'קו (כלי יפני מסורתי) "מדן אינוסנטו" שהפך לתלמידו עם הזמן.
מאמן הג'ו ג'וטסו המפורסם וואלי ג'יי נהג לספר שברוס לי למד תחתיו. אולם, במהלך חיו ברוס לי מעולם לא הזכיר זאת. ג'ין פו מארק מורה לשיטת גמל שלמה דרומי טען כי ברוס לי נהג לתרגל את אומנותו (גמל שלמה הדרומי). טענות מעין אלו שנויים במחלוקת, שברוס לי מיעט לפרט את מקורו של כל הטכניקות או ממי הוא למד אותם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יט קון דו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וו-ווי": עיקרון העשייה התכליתית והעשייה לפי מה שמתאים לרגע.
P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.