האיגרת הראשונה אל הקורינתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האיגרת הראשונה אל הקורינתים היא אחת מהאיגרות שנכתבו על ידי פאולוס, ומהווה חלק מספרי הברית החדשה הקדושים לנצרות.

בספר זה מצויים מספר פסוקים ידועים ובהם "מבעד הזכוכית האפלה".

הרקע לכתיבת האיגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדות כותב האיגרת,‏[1] היא נכתבה על ידי פאולוס בהיותו באפסוס. על פי המסופר בספר מעשי השליחים, פאולוס כתב את האיגרת בזמן שהותו במקום, שנמשכה שלוש שנים, לאחר שייסד את הכנסייה הנוצרית בקורינתוס.‏[2] לפי סברה אחרת, שאינה מקובלת על ידי החוקרים בני ימינו, נכתבה האיגרת בפיליפי – ככל הנראה בשל תרגום שגוי של אחד הפסוקים.[דרוש מקור]

האיגרת מתוארכת לשנים 53 - 57 לספירה.[דרוש מקור]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה האיגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגרת מחולקת לשישה חלקים:

  1. פתיחה ( א', 1–9)
    פאולוס מברך את האל ואת בני קורינתוס המאמינים במשיח
  2. המחלוקת בקורינתוס ( א', 10– ד', 21)
    סיבות המחלוקת והפתרון למחלוקת
  3. העדר מוסריות בקורינתוס ( ה', 1– ו', 20)
    1. האח הבלתי־מוסרי
    2. מחלוקות אישיות
    3. טהרה מינית
  4. קשיים בקורינתוס ( ז', 1– י"ד, 40)
    1. נישואים
    2. חירות
    3. עבודת האל
  5. תחיית המתים ( ט"ו, 1–58)
  6. סיום ( א', 1–24)
    דברי סיום לקורינתיים ובקשתו כי הקוראים את האיגרת יברכו אחד את השני בנשיקה קדושה.

תוכן האיגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאולוס כתב את האיגרת על מנת לתקן דעות שונות של הכנסייה הקורינתית שיסד - דעות שפאולוס ראה כשגויות. לאחר שנודע לפאולוס על המחלוקות שהתעוררו בקרב הכנסייה (מעשי השליחים, י"ט, 1), השיב פאולוס באיגרת במטרה למנוע את המחלוקת בכנסייה הקורינתית. אדם בשם טיטוס, ואחיו, אשר שמו לא מוזכר, נשלחו לקורינתוס (על פי האיגרת השנייה אל הקורינתים) עם האיגרות.

המחלוקות בכנסייה הקורינתית התעוררו בשל שילוב של אלמנטים פגניים שנותרו בקרב המאמינים בדוקטרינה של פאולוס. פאולוס מודה לאל על שנתן לו את ההזדמנות להיות בונה היסודות האיתנים של הכנסייה ( פרק ג', פסוק 10).

פאולוס מורה למאמינים לשוב לאמונה, שאם לא כן ייענשו על ידי האל, וכן דן בחוסר מוסריות ובדוקטרינת האח הלא מוסרי. לאחר מכן דן בטהרה מינית, בפתרון סכסוכים, ולעניין הנישואים הוא מציין כי עדיף שנוצרים לא יינשאו, אולם עדיפים הנישואין על חיים בחטא. האיגרת דנה במעמדה של האישה - הצריכה להיות כנועה וצייתנית לבעלה ( פרק י"א, פסוקים 2–16), ובאיסור עשיית פסלי אלילים. ב פרק י"ג, מדבר פאולוס על חשיבותה העליונה מכל של האהבה: "אם בלשונות בני אדם ומלאכים אדבר ואין בי אהבה, הריני כנחשת הומה או כמצלתים רועשים. אם תהיה לי מתת הנבואה ואדע כל הסודות ואשיג כל הדעת; ואם תהיה בי כל האמונה עד להעתיק הרים ממקומם, ואין בי אהבה, הריני כאין וכאפס" ( י"ג, 1–2).

בסיום הספר דן פאולוס בתחייתו של ישו ככפרת החטא הקדמון ובתחיית המתים.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרק י"ג של האיגרת הולחן בשלמותו על ידי אברהם טל בשנת 2008, באלבום הנקרא על שמו של הזמר. השיר נקרא על שם המילים הראשונות של הפרק "אם בלשונות". באלבום נכתב כי המילים הם "מן המקורות", אולם לא הוזכר שם כי המקור הוא בברית החדשה.
  • אחד מסרטיו המפורסמים ביותר של הבמאי השוודי אינגמר ברגמן, "מבעד לזכוכית האפלה", יצא לאקרנים בשנת 1961, וכמו סרטים אחרים של ברגמן מאותה תקופה גם הוא עוסק בשאלת האמונה באל. שמו של הסרט לקוח מתוך פרק י"ג של האגרת:

כי כעת מביטים אנו דרך המראה ובחידות ואז פנים אל פנים.

– פסוק 12
  • בתרגום המלך ג'יימס לאנגלית, הביטוי "דרך המראה ובחידות" תורגם במילים "Through a glass, darkly", ומכאן שמו של הסרט בעברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הברית החדשה, האיגרת הראשונה אל הקורינתים, פרק ט"ז, פסוק ח
  2. ^ מעשי השליחים, י"ח, 10–17