ברנד שניידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברנד שניידר
Bernd Schneider
מידע אישי
לידה 17 בנובמבר 1973 (בן 50)
ינה שבמזרח גרמניה
גובה 1.76 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1980 - 1983
1983 - 1991
אופבאויינה
קרל צייס ינה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1991 - 1998
1998 - 1999
1999 - 2009
2009
סה"כ
קרל צייס יינה
איינטרכט פרנקפורט
באייר לברקוזן
באייר לברקוזן II
158 (21)
33 (4)
263 (35)
8 (1)
462 (61)
נבחרת לאומית כשחקן
1999 - 2008 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 81 (4)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ברנד שניידרגרמנית: Bernd Schneider; נולד ב-17 בנובמבר 1973 ביינה שבגרמניה המזרחית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת הקשר בקרל צייס ינה, איינטרכט פרנקפורט, ובעיקר בבאייר לברקוזן, שהיא הקבוצה בה העביר את מרבית הקריירה שלו. לזכותו של שניידר 81 הופעות במדי נבחרת גרמניה, עמה השתתף במונדיאל 2002, יורו 2004 ומונדיאל 2006.

שניידר כונה "שניקס" (Schnix) על ידי אוהדי קרל צייס ינה, ובמהלך תקופתו בבאייר לברקוזן זכה לכינוי "הברזילאי הלבן", בזכות יכולותיו הטכניות ובעיטותיו המדויקות במצבים נייחים.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל צייס ינה ואיינטרכט פרנקפורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניידר נולד בעיר ינה שבגרמניה המזרחית, ושיחק בקבוצת הנוער של המועדון עוד לפני איחוד גרמניה. באוגוסט 1991 ערך שניידר את הופעת הבכורה בקבוצה הבכירה של המועדון, שהשתלבה בבונדסליגה השנייה לאחר איחוד גרמניה. במשחק הבכורה שלו, שיחק שניידר 10 דקות כמחליף בהפסד 3-1 לדרמשטאדט 98. עד לסיום עונת 1991/92 ערך שניידר ארבע הופעות בקבוצה הבוגרת. בעונת 1992/93 שניידר קיבל הזדמנויות רבות יותר וערך 21 הופעות ליגה, וסיים עם הקבוצה במקום החמישי. בעונת 1993/94 שניידר כמעט שלא שותף בקבוצה הבכירה, שנשרה בתום העונה לליגה השלישית. בעונת 1994/95 שניידר חזר להיות שחקן הרכב וכמעט לא החמיץ משחקים, וסייע לקרל צייס ינה לשוב לבונדסליגה השנייה, כשהוא מבקיע שבעה שערי ליגה. בעונת 1995/96 סיים שניידר עם קרל צייס ינה במקום השישי בבונדסליגה השנייה, כשהוא מבקיע שישה שערי ליגה. בעונת 1996/97 שניידר וקבוצתו סיימו במקום ה-12. בעונת 1997/98 שניידר וקרל צייס ינה סיימו במקום ה-16, ונשרו לליגה הגרמנית השלישית. בתום עונה זו, עזב שניידר את ינה לאחר שבע עונות בקבוצה הבוגרת ו-15 שנים בסך הכל, וחתם באיינטרכט פרנקפורט מהבונדסליגה. שניידר שיחק בפרנקפורט עונה אחת, 1998/99, והבקיע בעונה זו ארבעה שערי ליגה. פרנקפורט ושניידר סיימו את העונה במקום ה-15, עם מספר נקודות והפרש שערים זהה לזה של נירנברג שסיימה במקום ה-16 וירדה ליגה. שובר השוויון שהשאיר את פרנקפורט ושניידר בליגה היה עדיפות בשערי זכות. בתום עונה אחת בפרנקפורט, עזב שניידר את הקבוצה וחתם בבאייר לברקוזן, שהייתה באותן שנים קבוצת צמרת שקראה תיגר על התארים.

באייר לברקוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בעונת הבכורה שלו בבאייר לברקוזן, 1999/00, מיצב שניידר את עצמו כשחקן חשוב מאוד בקבוצה, ושיתף פעולה בקישור עם מיכאל באלאק, קארסטן ראמלו, תומאס ברדריץ' זה רוברטו ואמרסון. בעונה זו סיימה באייר לברקוזן במקום השני בבונדסליגה, כששניידר עורך 31 הופעות ליגה ומבקיע שלושה שערים. בעונת 2000/01 סיימו שניידר ולברקוזן במקום הרביעי בליגה. בליגת האלופות שניידר ולברקוזן סיימו במקום השלישי בשלב הבתים, וממנו נשרו לגביע אופ"א, ממנו הודחו כבר אחרי סיבוב אחד לא.א.ק. אתונה. בעונת 2001/02 היה שניידר חלק מעונת שיא של באייר לברקוזן שהייתה קרובה לשלושה תארים אך איבדה את כולם. הקבוצה סיימה במקום השני בליגה, כשהיא מאבדת את המקום הראשון במחזור האחרון לבורוסיה דורטמונד, בעונה בה שניידר בישל 11 שערי ליגה והבקיע חמישה. באותה עונה לברקוזן הפסידה בגמר הגביע הגרמני לשאלקה 04 בתוצאה 4-2. בנוסף, שניידר שיחק עם באייר לברקוזן באותה עונה בליגת האלופות, והבקיע שער בניצחון 2-1 על פנרבחצ'ה בשלב הבתים הראשון אותו סיימה לברקוזן במקום השני, ושער נוסף בניצחון 3-1 על דפורטיבו לה קורוניה בשלב הבתים השני, אותו סיימה לברקוזן ראשונה. בשלבי הנוק אאוט עברו שניידר ולברקוזן את ליברפול ואת מנצ'סטר יונייטד, ובגמר ליגת האלופות 2002 פגשו את ריאל מדריד, שניצחה בתוצאה 2-1, והשאירה את שניידר ולברקוזן ללא תארים בעונה זו.

בעונת 2002/03 סבלה באייר לברקוזן ממשבר וכמעט נשרה לבונדסליגה השנייה, עונה אחת לאחר ההצלחה הגדולה שלה. שניידר ערך בעונה זו 28 הופעות, אך סבל מעזיבתו של מיכאל באלאק לבאיירן מינכן ומפציעות רבות של שחקני הקבוצה. בליגת האלופות לברקוזן ושניידר צלחו את שלב הבתים הראשון, אך סיימו את שלב הבתים השני עם אפס נקודות והודחו מהמפעל. בעונת 2003/04 חזרו שניידר ולברקוזן לצמרת הבונדסליגה, וסיימו במקום השלישי בליגה. הייתה זו עונת שיא עבור שניידר, שהבקיע עשרה שערי ליגה. בתום עונה זו, האריך שניידר את חוזהו בלברקוזן בארבע שנים. בשלוש העונות הבאות שניידר המשיך להיות שחקן הרכב קבוע בלברקוזן והבקיע בכל עונה מספר שערים, כשלברקוזן מסיימת בחלק העליון של הטבלה ומשיגה מקום בגביע אופ"א בכל אחת משלוש העונות. בעונת 2005/06 הודחו לברקוזן ושניידר כבר לאחר סיבוב אחד על ידי לבסקי סופיה. בעונת 2006/07 צלחו לברקוזן ושניידר את שלב הבתים על אף שצברו ארבע נקודות בלבד מ-12 אפשריות, כאשר שניידר הבקיע שני שערים קריטיים, הראשון בתיקו 1-1 מול קלאב ברוז', והשני בניצחון 2-1 על בשיקטש במחזור האחרון, שהעניק ללברקוזן את הכרטיס לשלב הבא. גם בשלב הנוק אאוט הראשון הבקיע שניידר שער, שהעניק ללברקוזן ניצחון ביתי 3-2 על בלקברן רוברס. משחק הגומלין בחוץ הסתיים בתיקו מאופס, ושערו של שניידר התברר כשער קריטי שהעלה את לברקוזן לסיבוב הבא. שניידר ולברקוזן הדיחו בהמשך את לאנס בשמינית הגמר, אך הודחו על ידי אוסאסונה ברבע הגמר. בעונת 2007/08 לברקוזן ושניידר צלחו את שלב הבתים בהצלחה, ובשלב הנוק אאוט הראשון הבקיע שניידר את השער החמישי בניצחון 5-1 על גלאטסראיי. לברקוזן ושניידר הדיחו בשמינית הגמר את המבורג, והודחו ברבע הגמר על ידי זניט סנט פטרסבורג, שזכתה לבסוף בתואר. באותה עונה בבונדסליגה, פחתה משמעותית כמות ההופעות של שניידר, שערך 15 הופעות בלבד, וסיים עם הקבוצה במקום השביעי. בעונה זו החל שניידר לסבול מפציעות תכופות, ולכן פחתה כמות ההופעות שלו, ובעונת 2008/09 שיחק בעיקר בקבוצת המילואים. בעונה זו ערך שניידר הופעה אחת בלבד בקבוצה הבכירה של לברקוזן, במחזור האחרון של העונה, כאשר נכנס כמחליף ל-20 דקות בניצחון 5-0 על בורוסיה מנשנגלדבך. כחודש לאחר מכן, הצהיר שניידר על פרישה ממשחק פעיל לנוכח ריבוי הפציעות. מיד לאחר פרישתו, החל שניידר לעבוד כסקאוט עבור באייר לברקוזן, ובמקביל, שימש כמנטור לנשיא המועדון של קרל צייס ינה, פטר שרייבר.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת גרמניה, ערך שניידר במסגרת גביע הקונפדרציות 1999 בניצחון 2-0 על נבחרת ניו זילנד. בהמשך הטורניר שיחק שניידר גם בהפסד 2-0 לנבחרת ארצות הברית, והיה שותף להדחתה של גרמניה כבר בשלב הבתים. שניידר מיצב את עצמו באותו זמן כשחקן הרכב קבוע בנבחרת גרמניה וערך שלוש הופעות במוקדמות יורו 2000, אך החמיץ את יורו 2000 עצמו. במוקדמות מונדיאל 2002 שניידר לא שיחק כלל ולמעשה לא לבש את המדים הלאומיים למשך שנתיים, אך חזר לשחק בנבחרת בצמד משחקי פלייאוף העלייה למונדיאל 2002 נגד נבחרת אוקראינה, אותם עברה גרמניה בהצלחה. שניידר זומן לסגל הגרמני למונדיאל 2002, והיה שותף להעפלה הגרמנית לגמר, כשהוא פותח בהרכב בכל שבעת המשחקים. את שערו הראשון במדים הלאומיים הבקיע שניידר במחזור הראשון בשלב הבתים של מונדיאל 2002, בניצחון 8-0 על נבחרת ערב הסעודית. שניידר שיחק בגמר מונדיאל 2002 במשך 90 דקות, אך נבחרתו לא יכלה לנבחרת ברזיל והפסידה בתוצאה 2-0, וברזיל זכתה במונדיאל.

שניידר שיחק בכל משחקי גרמניה במוקדמות יורו 2004, והעפיל עם הנבחרת לטורניר. ביורו 2004 עצמו, כשלה הנבחרת הגרמנית כשסיימה במקום האחרון בשלב הבתים עם שתי נקודות בלבד. שניידר פתח בהרכב בכל שלושת המשחקים של גרמניה. לאחר מכן, שניידר זומן לסגל הגרמני לגביע הקונפדרציות 2005 שנערך בגרמניה. שניידר והנבחרת הגרמנית סיימו את הטורניר במקום השלישי, כששניידר פתח בכל חמשת המשחקים של גרמניה.

בשנת 2006 שניידר היה חלק מהסגל הגרמני למונדיאל 2006 שנערך בגרמניה. שניידר היה חלק מחוליית קישור התקפית במיוחד, שכללה גם את בסטיאן שוויינשטייגר, מיכאל באלאק וטורסטן פרינגס. שניידר פתח בהרכב בכל משחקיה של גרמניה במונדיאל, שהגיעה עד לחצי הגמר, בו הפסידה לנבחרת איטליה בתוצאה 2-0 לאחר הארכה, וניצחה את נבחרת פורטוגל בתוצאה 3-1 במשחק על המקום השלישי.

שניידר נטל חלק במרבית משחקיה של גרמניה במוקדמות יורו 2008, והיה שותף לניצחון 13-0 על נבחרת סן מרינו, בו הבקיע שער אחד. את יורו 2008 עצמו החמיץ שניידר, מאחר שהיה צריך לעבור ניתוח שנגרם כתוצאה מהפציעות הרבות מהן סבל באותה שנה. למעשה, הופעתו ההאחרונה של שניידר במדים הלאומיים התקיימה בפברואר 2008, בניצחון 3-0 על נבחרת אוסטריה במשחק ידידות. לאחר משחק זה, לא לבש שניידר את המדים הלאומיים, וסיים קריירה בינלאומית מפוארת עם 81 הופעות וארבעה שערים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברנד שניידר בוויקישיתוף


נבחרת גרמניהמונדיאל 2002 (מקום שני)

1 קאן • 2 לינקה • 3 רהמר • 4 באומן • 5 ראמלו • 6 ציגה • 7 נוויל • 8 האמאן • 9 יאנקר • 10 ריקן • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 קל • 16 ירמיס • 17 בודה • 18 בומה • 19 שניידר • 20 בירהוף • 21 מצלדר • 22 פרינגס • 23 בוט • מאמן: פלר

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהיורו 2004

1 קאן • 2 הינקל • 3 פרידריך • 4 ורנס • 5 נובוטני • 6 באומן • 7 שוויינשטייגר • 8 האמאן • 9 בוביץ' • 10 קוראני • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 ברדריץ' • 15 קל • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 ארנסט • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 לאם • 22 פרינגס • 23 הילדברנד • מאמן: פלר

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהמונדיאל 2006 (מקום שלישי)

1 להמן • 2 ינסן • 3 פרידריך • 4 הות • 5 קל • 6 נובוטני • 7 שוויינשטייגר • 8 פרינגס • 9 הנקה • 10 נוויל • 11 קלוזה • 12 קאן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 היצלסברגר • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 בורובסקי • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 מצלדר • 22 אודונקור • 23 הילדברנד • מאמן: קלינסמן

גרמניהגרמניה