יורו 2000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורו 2000
הסמל של יורו 2000
מארחת Flag of the Netherlands.svg  הולנד
Flag of Belgium (civil).svg  בלגיה
תאריך 10 ביוני - 2 ביולי 2000
מספר נבחרות 16
הנבחרת הזוכה Flag of France.svg  צרפת
מספר משחקים 31
מספר שערים 85 (2.74 בממוצע למשחק)
מספר צופים 1,122,833 (36,220 בממוצע למשחק)
מלך השערים Flag of the Netherlands.svg פטריק קלויברט
Flag of Serbia and Montenegro.svg סאבו מילושביץ'
השחקן המצטיין Flag of France.svg זינדין זידאן
אנגליה 1996
פורטוגל 2004

אליפות אירופה בכדורגל 2000, הידועה גם בשם יורו 2000, היא אליפות אירופה בכדורגל ה-11 שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך לראשונה בשתי מדינות שונות. המדינות המארחות היו בלגיה והולנד, והטורניר התקיים בין ה-10 ביוני ל-2 ביולי 2000.

בדומה לטורניר היורו הקודם, גם הפעם 16 נבחרות נטלו חלק בתחרות. הנבחרות המארחות הולנד ובלגיה העפילו אוטומטית לטורניר, ושאר 14 הנבחרות עלו מטורניר המוקדמות שהחל בשנת 1998. בין המעפילות לטורניר היו נורבגיה וסלובניה, שעלו להופעות הבכורה בתולדותיהן בטורניר היורו.

אל הגמר העפילו נבחרות איטליה וצרפת. למרות יתרון ראשון של האיטלקים, הצליחה נבחרת צרפת להשוות בתוספת הזמן של המשחק, ובדקה ה-103, בתוך ההארכה, השלימה את ניצחונה בזכות שער זהב של דויד טרזגה. הייתה זו זכייה שנייה של צרפת בטורניר, לאחר הזכייה ביורו 1984.

צרפת הייתה לנבחרת הראשונה בהיסטוריה שזוכה בתואר אלופת אירופה בזמן שהיא מכהנת כאלופת העולם, וזאת לאחר זכייה בטורניר מונדיאל 1998 שנערך שנתיים קודם לכן.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות יורו 2000

הגרלת מוקדמות יורו 2000 התקיימה ב-18 בינואר 1998 בגנט שבבלגיה. 49 נבחרות חולקו לתשעה בתים, מתוכם חמישה בני חמש קבוצות וארבעה בני שש קבוצות, שנפגשו ביניהן פעמיים. משחקי המוקדמות התקיימו בין השנים 1998 ו-1999, ובסיומם העפילו תשע המנצחות מכל בית באופן אוטומטי לטורניר. בסיום שלב הבתים נערכה טבלת הסגנית הטובה ביותר, שהכילה את תוצאות כל הסגניות מול המדורגות ראשונה, שלישית ורביעית בבית שלהן. משחקים מול המדורגת חמישית (ושישית, בבתים בעלי שש קבוצות) לא נכנסו לחישוב. הסגנית הטובה ביותר העפילה אוטומטית לטורניר, בעוד יתר הסגניות הוגרלו לפלייאוף בשיטת בית-חוץ, ממנו העפילו ארבע הנבחרות הנותרות לטורניר היורו.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס תאריך העפלה הופעות קודמות ביורו1
Flag of the Netherlands.svg הולנד נבחרת מארחת 18 בינואר 1998 5 (1976, 1980, 1988, 1992, 1996)
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה נבחרת מארחת 18 בינואר 1998 3 (1972, 1980, 1984)
Flag of Italy.svg איטליה מנצחת בית 1 9 באוקטובר 1999 4 (1968, 1980, 1988, 1996)
Flag of Norway.svg נורבגיה בית 2 9 באוקטובר 1999 0
Flag of Germany.svg גרמניה מנצחת בית 3 9 באוקטובר 1999 7 (19722, 19762, 19802, 19842, 19882, 1992, 1996)
Flag of France.svg צרפת מנצחת בית 4 9 באוקטובר 1999 4 (1960, 1984, 1992, 1996)
Flag of Sweden.svg שבדיה מנצחת בית 5 9 באוקטובר 1999 1 (1992)
Flag of Spain.svg ספרד מנצחת בית 6 9 באוקטובר 1999 5 (1964, 1980, 1984, 1988, 1996)
Flag of Romania.svg רומניה מנצחת בית 7 9 באוקטובר 1999 2 (1984, 1996)
Flag of Serbia and Montenegro.svg הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה מנצחת בית 8 9 באוקטובר 1999 4 (19603, 19683, 19763, 19843)
Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה מנצחת בית 9 9 באוקטובר 1999 4 (19604, 19764, 19804, 1996)
Flag of Portugal.svg פורטוגל הסגנית הטובה ביותר 9 באוקטובר 1999 2 (1984, 1996)
Flag of Denmark.svg דנמרק ניצחון בפלייאוף 17 בנובמבר 1999 5 (1964, 1984, 1988, 1992, 1996)
Flag of England.svg אנגליה ניצחון בפלייאוף 17 בנובמבר 1999 5 (1968, 1980, 1988, 1992, 1996)
Flag of Slovenia.svg סלובניה ניצחון בפלייאוף 17 בנובמבר 1999 0
Flag of Turkey.svg טורקיה ניצחון בפלייאוף 17 בנובמבר 1999 1 (1996)

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

2 כגרמניה המערבית

3 כיוגוסלביה

4 כצ'כוסלובקיה

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר התקיים בשמונה ערים שונות, ארבע מכל מדינה מארחת. משחק הפתיחה התקיים בבלגיה, באצטדיון המלך בודואן, ומשחק הגמר נערך בהולנד, באצטדיון פיינורד.

Flag of the Netherlands.svg אמסטרדם Flag of the Netherlands.svg רוטרדם Flag of the Netherlands.svg איינדהובן Flag of the Netherlands.svg ארנהם
אמסטרדם ארנה
קיבולת: 52,000
אצטדיון פיינורד
קיבולת: 52,000
אצטדיון פיליפס
קיבולת: 33,000
אצטדיון חלרדום
קיבולת: 30,000
Amsterdam Arena Roof Open.jpg StadionFeyenoord.jpg Philips Stadion2.jpg Gelredome 2.jpg

UEFA-Euro-2000-flag-map.png

רוטרדם
Soccer ball.svg
אמסטרדם
Soccer ball.svg
איינדהובן
Soccer ball.svg
ארנהם
Soccer ball.svg
ברוז'
Soccer ball.svg
בריסל
Soccer ball.svg
לייז'
Soccer ball.svg
שרלרואה
Soccer ball.svg
Flag of Belgium (civil).svg בריסל Flag of Belgium (civil).svg ברוז' Flag of Belgium (civil).svg לייז' Flag of Belgium (civil).svg שרלרואה
אצטדיון המלך בודואן
קיבולת: 50,000
אצטדיון יאן בריידל
קיבולת: 30,000
אצטדיון מוריס דופראנס
קיבולת: 30,000
אצטדיון דו פיי דה שרלרואה
קיבולת: 30,000
Stade Roi Baudouin.JPG Janbreydelstadion.jpg Standard liege kaerjeng02.jpg Stade du pays de Charleroi 1.jpg
  • הנתונים עבור קיבולת האצטדיון נכונים למשחקי יורו 2000 בלבד, ולא מייצגים בהכרח את הקיבולת המלאה של האצטדיון.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי הנבחרות ביורו 2000

הגרלת הבתים נערכה ב-12 בדצמבר 1999, ובמסגרתה חולקו 16 הנבחרות לארבע קבוצות דירוג, על פי דירוג אופ"א נכון לאותו החודש:

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטוגל השיגה מאזן מושלם של שלושה ניצחונות, בעוד שתי הנבחרות הבכירות בבית א', אנגליה וגרמניה, הודחו כבר בשלב הבתים. במחזור הסיום אנגליה עוד הובילה על רומניה, תוצאה שהייתה מעלה אותה לרבע הגמר, אך רומניה השלימה את המהפך דקה לסיום, ניצחה 3-2 ועלתה על חשבונה של אנגליה לרבע הגמר מהמקום השני. נבחרת גרמניה סיימה במקום האחרון, מבלי שניצחה בטורניר כלל. במחזור האחרון של בית א' היה סרג'יו קונססאו לכובש השלושער הראשון ביורו 2000, בניצחונה של פורטוגל 3-0 על גרמניה.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Portugal.svg פורטוגל 9 3 3 0 0 7 2 5+
Flag of Romania.svg רומניה 4 3 1 1 1 4 4 0
Flag of England.svg אנגליה 3 3 1 0 2 5 6 1-
Flag of Germany.svg גרמניה 1 3 0 1 2 1 5 4-
Flag of Germany.svg גרמניה 1 - 1 רומניה Flag of Romania.svg
Flag of Portugal.svg פורטוגל 3 - 2 אנגליה Flag of England.svg
Flag of Romania.svg רומניה 0 - 1 פורטוגל Flag of Portugal.svg
Flag of England.svg אנגליה 1 - 0 גרמניה Flag of Germany.svg
Flag of England.svg אנגליה 2 - 3 רומניה Flag of Romania.svg
Flag of Portugal.svg פורטוגל 3 - 0 גרמניה Flag of Germany.svg

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הנבחרות המארחות, בלגיה, פתחה את משחקי הבית עם ניצחון על שבדיה, אך הפסידה בשני משחקיה הנותרים, ונותרה מחוץ לרבע הגמר. טורקיה הפתיעה והעפילה מהמקום השני בבית, בעוד איטליה סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם והעפילה מהמקום הראשון.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Italy.svg איטליה 9 3 3 0 0 6 2 4+
Flag of Turkey.svg טורקיה 4 3 1 1 1 3 2 1+
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 3 3 0 0 2 2 5 3-
Flag of Sweden.svg שבדיה 1 3 0 1 2 2 4 2-
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 2 - 1 שבדיה Flag of Sweden.svg
Flag of Turkey.svg טורקיה 1 - 2 איטליה Flag of Italy.svg
Flag of Italy.svg איטליה 2 - 0 בלגיה Flag of Belgium (civil).svg
Flag of Sweden.svg שבדיה 0 - 0 טורקיה Flag of Turkey.svg
Flag of Turkey.svg טורקיה 2 - 0 בלגיה Flag of Belgium (civil).svg
Flag of Italy.svg איטליה 2 - 1 שבדיה Flag of Sweden.svg

בית ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד פתחה את משחקיה בהפסד 1-0 לנורבגיה, עבורה היה זה משחק הבכורה בהיסטוריה של טורנירי היורו. ספרד ניצחה את סלובניה במחזור השני, ובמחזור האחרון נזקקה לניצחון על יוגוסלביה על מנת להעפיל לשלב הבא. יוגוסלביה הוביל במשחק שלוש פעמים, אך שערים של גאיזקה מנדייטה ארבע דקות בתוך תוספת הזמן בפנדל, ושל אלפונסו פרס שתי דקות אחר כך, השלימו מהפך וניצחון 4-3 דרמטי שהעלה את ספרד מהמקום הראשון. יוגוסלביה סיימה שנייה עם מספר נקודות זהה לנורבגיה, אך סיימה מעליה מכיוון שניצחה אותה מחזור קודם לכן.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Spain.svg ספרד 6 3 2 0 1 6 5 1+
Flag of Serbia and Montenegro.svg הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה 4 3 1 1 1 7 7 0
Flag of Norway.svg נורבגיה 4 3 1 1 1 1 1 0
Flag of Slovenia.svg סלובניה 2 3 0 2 1 4 5 1-
Flag of Spain.svg ספרד 0 - 1 נורבגיה Flag of Norway.svg
Flag of Serbia and Montenegro.svg הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה 3 - 3 סלובניה Flag of Slovenia.svg
Flag of Slovenia.svg סלובניה 1 - 2 ספרד Flag of Spain.svg
Flag of Norway.svg נורבגיה 0 - 1 הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה Flag of Serbia and Montenegro.svg
Flag of Serbia and Montenegro.svg הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה 3 - 4 ספרד Flag of Spain.svg
Flag of Slovenia.svg סלובניה 0 - 0 נורבגיה Flag of Norway.svg

בית ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הנבחרת המארחות, הולנד, השיגה מאזן מושלם של שלושה ניצחונות, כולל על צרפת, שהגיעה כאלופת העולם לאחר הזכייה במונדיאל 1998. הצרפתים ניצחו את שני משחקיהם האחרים בבית וסיימו במקום השני. דנמרק, שזכתה בתואר אלופת אירופה ביורו 1992, שמונה שנים קודם לכן, רשמה הפעם את ההופעה החלשה ביותר של נבחרת בהיסטוריה של שלב הבתים ביורו עד אז, כשסיימה ללא נקודות וללא שערי חובה, תוך שהיא סופגת שמונה שערים.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of the Netherlands.svg הולנד 9 3 3 0 0 7 2 5+
Flag of France.svg צרפת 6 3 2 0 1 7 4 3+
Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה 3 3 1 0 2 3 3 0
Flag of Denmark.svg דנמרק 0 3 0 0 3 0 8 8-
Flag of France.svg צרפת 3 - 0 דנמרק Flag of Denmark.svg
Flag of the Netherlands.svg הולנד 1 - 0 צ'כיה Flag of the Czech Republic.svg
Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה 1 - 2 צרפת Flag of France.svg
Flag of Denmark.svg דנמרק 0 - 3 הולנד Flag of the Netherlands.svg
Flag of Denmark.svg דנמרק 0 - 2 צ'כיה Flag of the Czech Republic.svg
Flag of France.svg צרפת 2 - 3 הולנד Flag of the Netherlands.svg

שלבי הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרות איטליה וצרפת לפני פתיחת משחק הגמר
רבע גמר חצי גמר גמר
                   
25 ביוני - ברוז'        
 Flag of Spain.svg  ספרד  1
28 ביוני - בריסל
 Flag of France.svg  צרפת  2  
 Flag of France.svg  צרפת  2
24 ביוני - אמסטרדם
   Flag of Portugal.svg  פורטוגל  1  
 Flag of Turkey.svg  טורקיה  0
2 ביולי - רוטרדם
 Flag of Portugal.svg  פורטוגל  2  
 Flag of France.svg  צרפת  2
24 ביוני - בריסל
   Flag of Italy.svg  איטליה  1
 Flag of Italy.svg  איטליה  2
29 ביוני - אמסטרדם
 Flag of Romania.svg  רומניה  0  
 Flag of Italy.svg  איטליה  0 (3)
25 ביוני - רוטרדם
   Flag of the Netherlands.svg  הולנד  0 (1)  
 Flag of the Netherlands.svg  הולנד  6
 Flag of Serbia and Montenegro.svg  הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה  1  


רבע הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

24 ביוני 2000
Flag of Portugal.svg  פורטוגל 2 - 0 Flag of Turkey.svg  טורקיה אמסטרדם ארנה, אמסטרדם
נונו גומש הבקיע שער בדקה ה-56', 44 56', 44'
24 ביוני 2000
Flag of Italy.svg  איטליה 2 - 0 Flag of Romania.svg  רומניה אצטדיון המלך בודואן, בריסל
פרנצ'סקו טוטי הבקיע שער בדקה ה-33 33'
פיליפו אינזאגי הבקיע שער בדקה ה-43 43'
25 ביוני 2000
Flag of the Netherlands.svg  הולנד 6 - 1 Flag of Serbia and Montenegro.svg  הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה אצטדיון פיינורד, רוטרדם
פטריק קלויברט הבקיע שער בדקה ה-54', 38', 24 54', 38', 24'
דז'אן גובדריצה הבקיע שער בדקה ה-51 51' (עצמי)
מארק אוברמארס הבקיע שער בדקה ה-90+1', 78 90+1', 78'
סאבו מילושביץ' הבקיע שער בדקה ה-90+2 90+2'
25 ביוני 2000
Flag of France.svg  צרפת 2 - 1 Flag of Spain.svg  ספרד אצטדיון יאן בריידל, ברוז'
זינדין זידאן הבקיע שער בדקה ה-32 32'
יורי דז'ורקף הבקיע שער בדקה ה-44 44'
גאיזקה מנדייטה הבקיע שער בדקה ה-38 38' (פ)

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

28 ביוני 2000
Flag of France.svg  צרפת 2 - 1
(הארכה)
Flag of Portugal.svg  פורטוגל אצטדיון המלך בודואן, בריסל
תיירי הנרי הבקיע שער בדקה ה-51 51'
זינדין זידאן הבקיע שער זהב בדקה ה-117 117' (פ)
נונו גומש הבקיע שער בדקה ה-19 19'
29 ביוני 2000
Flag of Italy.svg  איטליה 0 - 0
(הארכה)
Flag of the Netherlands.svg  הולנד אמסטרדם ארנה, אמסטרדם
    פנדלים  
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים לואיג'י די ביאג'יו
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים ג'אנלוקה פסוטו
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנצ'סקו טוטי
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פאולו מלדיני
3 - 1 החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנק דה בור
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים יאפ סטאם
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פטריק קלויברט
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פול בוסוולט
 

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

2 ביולי 2000
Flag of France.svg  צרפת 2 - 1
(הארכה)
Flag of Italy.svg  איטליה אצטדיון פיינורד, רוטרדאם
סילבן וילטור הבקיע שער בדקה ה-90+3 90+3'
דויד טרזגה הבקיע שער זהב בדקה ה-103 103'
מרקו דל וקיו הבקיע שער בדקה ה-55 55'
אלופת אירופה:
Flag of France.svg צרפת (תואר שני)

מלך השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 שערים

4 שערים

3 שערים

2 שערים

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתואר נעל הזהב התחלקו פטריק קלויברט ההולנדי ו סאבו מילושביץ' מיוגוסלביה. השניים כבשו חמישה שערים כל אחד. מילושביץ' כבש בכל אחד מהמשחקים בהם שיחק בטורניר, כולל צמד במשחק הראשון של שלב הבתים ושער אחד בשני משחקי הבית הנותרים ובהפסד ברבע הגמר להולנד. באותו משחק כבש קלויברט שלושער, וכן כבש שניים נוספים בשלב הבתים.
  • בתואר השחקן המצטיין של הטורניר זכה זינדין זידאן, קשר נבחרת צרפת.

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
Flag of France.svg פביאן בארטז
Flag of Italy.svg פרנצ'סקו טולדו
Flag of France.svg לורן בלאן
Flag of France.svg מרסל דסאי
Flag of France.svg ליליאן תוראם
Flag of Italy.svg פאביו קנבארו
Flag of Italy.svg פאולו מלדיני
Flag of Italy.svg אלסנדרו נסטה
Flag of the Netherlands.svg פרנק דה בור
Flag of France.svg פטריק ויירה
Flag of France.svg זינדין זידאן
Flag of Italy.svg דמטריו אלברטיני
Flag of the Netherlands.svg אדגר דווידס
Flag of Portugal.svg רוי קושטה
Flag of Portugal.svg לואיש פיגו
Flag of Spain.svg ז'וזפ גוארדיולה
Flag of France.svg תיירי הנרי
Flag of Italy.svg פרנצ'סקו טוטי
Flag of the Netherlands.svg פטריק קלויברט
Flag of Portugal.svg נונו גומש
Flag of Serbia and Montenegro.svg סאבו מילושביץ'
Flag of Spain.svg ראול

מענקים כספיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הנבחרות המשתתפות ביורו חולק סכום כולל של 120 מיליון פרנק שווייצרי, לפי החלוקה הבאה (הסכומים בפרנק שווייצרי):

  • 14.4 מיליון לזוכה בטורניר
  • 13.2 מיליון לסגנית הזוכה
  • 10.2 מיליון למעפילות לחצי הגמר
  • 7.8 מיליון למעפילות לרבע הגמר
  • שלב הבתים: 5.4 מיליון למסיימת שלישית, 4.8 מיליון למסיימת רביעית

ב-9 ביולי 2000 סירבה אופ"א להעביר את סכום המענק בסך 7.8 מיליון ליוגוסלביה, בעקבות קשרים לכאורה בין התאחדות הכדורגל במדינה לממשלתו של סלובודן מילושביץ'. לאחר שהחשדות לא אומתו, זכתה ההתאחדות לקבל את המענק, עם בונוס כספי נוסף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורו 2000 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אליפויות אירופה בכדורגל

צרפת 1960ספרד 1964איטליה 1968בלגיה 1972יוגוסלביה 1976איטליה 1980צרפת 1984מערב גרמניה 1988
שבדיה 1992אנגליה 1996בלגיה והולנד 2000פורטוגל 2004אוסטריה ושווייץ 2008פולין ואוקראינה 2012צרפת 2016פאן-אירופי 2020