יורו 2000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורו 2000
הסמל של יורו 2000
מארחת הולנדהולנד  הולנד
בלגיהבלגיה  בלגיה
תאריך 10 ביוני - 2 ביולי 2000
מספר משתתפות 16
הזוכה נבחרת צרפת בכדורגל צרפת
מספר משחקים 31
מספר שערים 85 (2.74 בממוצע למשחק)
מספר צופים 1,122,833 (36,220 בממוצע למשחק)
מלך השערים הולנדהולנד פטריק קלויברט
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה סאבו מילושביץ'
השחקן המצטיין צרפתצרפת זינדין זידאן

אליפות אירופה בכדורגל 2000, הידועה גם בשם יורו 2000, היא אליפות אירופה בכדורגל ה-11 שאורגה על ידי אופ"א. הטורניר נערך לראשונה בשתי מדינות שונות. המדינות המארחות היו בלגיה והולנד, והטורניר התקיים בין ה-10 ביוני ל-2 ביולי 2000.

בדומה לטורניר היורו הקודם, גם הפעם 16 נבחרות נטלו חלק בתחרות. הנבחרות המארחות הולנד ובלגיה העפילו אוטומטית לטורניר, ושאר 14 הנבחרות עלו מטורניר המוקדמות שהחל בשנת 1998. בין המעפילות לטורניר היו נורווגיה וסלובניה, שעלו להופעות הבכורה בתולדותיהן בטורניר היורו.

אל הגמר העפילו נבחרות איטליה וצרפת. למרות יתרון ראשון של האיטלקים, הצליחה נבחרת צרפת להשוות בתוספת הזמן של המשחק, ובדקה ה-103, בתוך ההארכה, השלימה את ניצחונה בזכות שער זהב של דויד טרזגה. הייתה זו זכייה שנייה של צרפת בטורניר, לאחר הזכייה ביורו 1984.

צרפת הייתה לנבחרת הראשונה בהיסטוריה שזוכה בתואר אלופת אירופה בזמן שהיא מכהנת כאלופת העולם, וזאת לאחר זכייה בטורניר מונדיאל 1998 שנערך שנתיים קודם לכן.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות יורו 2000

הגרלת מוקדמות יורו 2000 התקיימה ב-18 בינואר 1998 בגנט שבבלגיה. 49 נבחרות חולקו לתשעה בתים, מתוכם חמישה בני חמש קבוצות וארבעה בני שש קבוצות, שנפגשו ביניהן פעמיים. משחקי המוקדמות התקיימו בין השנים 1998 ו-1999, ובסיומם העפילו תשע המנצחות מכל בית באופן אוטומטי לטורניר. בסיום שלב הבתים נערכה טבלת הסגנית הטובה ביותר, שהכילה את תוצאות כל הסגניות מול המדורגות ראשונה, שלישית ורביעית בבית שלהן. משחקים מול המדורגת חמישית (ושישית, בבתים בעלי שש קבוצות) לא נכנסו לחישוב. הסגנית הטובה ביותר העפילה אוטומטית לטורניר, בעוד יתר הסגניות הוגרלו לפלייאוף בשיטת בית-חוץ, ממנו העפילו ארבע הנבחרות הנותרות לטורניר היורו.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס תאריך העפלה הופעות קודמות ביורו1
נבחרת הולנד בכדורגל הולנד נבחרת מארחת 18 בינואר 1998 5 (1976, 1980, 1988, 1992, 1996)
נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה נבחרת מארחת 18 בינואר 1998 3 (1972, 1980, 1984)
נבחרת איטליה בכדורגל איטליה מנצחת בית 1 9 באוקטובר 1999 4 (1968, 1980, 1988, 1996)
נבחרת נורווגיה בכדורגל נורווגיה בית 2 9 באוקטובר 1999 0
נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה מנצחת בית 3 9 באוקטובר 1999 7 (19722, 19762, 19802, 19842, 19882, 1992, 1996)
נבחרת צרפת בכדורגל צרפת מנצחת בית 4 9 באוקטובר 1999 4 (1960, 1984, 1992, 1996)
נבחרת שוודיה בכדורגל שוודיה מנצחת בית 5 9 באוקטובר 1999 1 (1992)
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד מנצחת בית 6 9 באוקטובר 1999 5 (1964, 1980, 1984, 1988, 1996)
נבחרת רומניה בכדורגל רומניה מנצחת בית 7 9 באוקטובר 1999 2 (1984, 1996)
נבחרת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בכדורגל הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה מנצחת בית 8 9 באוקטובר 1999 4 (19603, 19683, 19763, 19843)
נבחרת צ'כיה בכדורגל צ'כיה מנצחת בית 9 9 באוקטובר 1999 4 (19604, 19764, 19804, 1996)
נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל הסגנית הטובה ביותר 9 באוקטובר 1999 2 (1984, 1996)
נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק ניצחון בפלייאוף 17 בנובמבר 1999 5 (1964, 1984, 1988, 1992, 1996)
נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה ניצחון בפלייאוף 17 בנובמבר 1999 5 (1968, 1980, 1988, 1992, 1996)
נבחרת סלובניה בכדורגל סלובניה ניצחון בפלייאוף 17 בנובמבר 1999 0
נבחרת טורקיה בכדורגל טורקיה ניצחון בפלייאוף 17 בנובמבר 1999 1 (1996)

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

2 כגרמניה המערבית

3 כיוגוסלביה

4 כצ'כוסלובקיה

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר התקיים בשמונה ערים שונות, ארבע מכל מדינה מארחת. משחק הפתיחה התקיים בבלגיה, באצטדיון המלך בודואן, ומשחק הגמר נערך בהולנד, באצטדיון פיינורד.

הולנדהולנד אמסטרדם הולנדהולנד רוטרדם הולנדהולנד איינדהובן הולנדהולנד ארנהם
אמסטרדם ארנה
קיבולת: 52,000
אצטדיון פיינורד
קיבולת: 52,000
אצטדיון פיליפס
קיבולת: 33,000
חלרדום
קיבולת: 30,000
Amsterdam Arena Roof Open.jpg StadionFeyenoord.jpg Philips Stadion2.jpg Gelredome 2.jpg

UEFA-Euro-2000-flag-map.png

רוטרדם
Soccer ball.svg
אמסטרדם
Soccer ball.svg
איינדהובן
Soccer ball.svg
ארנהם
Soccer ball.svg
ברוז'
Soccer ball.svg
בריסל
Soccer ball.svg
לייז'
Soccer ball.svg
שרלרואה
Soccer ball.svg
בלגיהבלגיה בריסל בלגיהבלגיה ברוז' בלגיהבלגיה לייז' בלגיהבלגיה שרלרואה
אצטדיון המלך בודואן
קיבולת: 50,000
אצטדיון יאן בריידל
קיבולת: 30,000
אצטדיון מוריס דופראנס
קיבולת: 30,000
אצטדיון דו פיי דה שרלרואה
קיבולת: 30,000
Stade Roi Baudouin.JPG Janbreydelstadion.jpg Standard liege kaerjeng02.jpg Stade du pays de Charleroi 1.jpg
  • הנתונים עבור קיבולת האצטדיון נכונים למשחקי יורו 2000 בלבד, ולא מייצגים בהכרח את הקיבולת המלאה של האצטדיון.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי הנבחרות ביורו 2000

הגרלת הבתים נערכה ב-12 בדצמבר 1999, ובמסגרתה חולקו 16 הנבחרות לארבע קבוצות דירוג, על פי דירוג אופ"א נכון לאותו החודש:

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטוגל השיגה מאזן מושלם של שלושה ניצחונות, בעוד שתי הנבחרות הבכירות בבית א', אנגליה וגרמניה, הודחו כבר בשלב הבתים. במחזור הסיום אנגליה עוד הובילה על רומניה, תוצאה שהייתה מעלה אותה לרבע הגמר, אך רומניה השלימה את המהפך דקה לסיום, ניצחה 3-2 ועלתה על חשבונה של אנגליה לרבע הגמר מהמקום השני. נבחרת גרמניה סיימה במקום האחרון, מבלי שניצחה בטורניר כלל. במחזור האחרון של בית א' היה סרג'יו קונססאו לכובש השלושער הראשון ביורו 2000, בניצחונה של פורטוגל 3-0 על גרמניה.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
פורטוגל פורטוגל93300725
רומניה רומניה43111440
אנגליה אנגליה3310256-1
גרמניה גרמניה1301215-4
גרמניה גרמניה11רומניה רומניה
פורטוגל פורטוגל32אנגליה אנגליה
רומניה רומניה01פורטוגל פורטוגל
אנגליה אנגליה10גרמניה גרמניה
אנגליה אנגליה23רומניה רומניה
פורטוגל פורטוגל30גרמניה גרמניה


בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הנבחרות המארחות, בלגיה, פתחה את משחקי הבית עם ניצחון על שוודיה, אך הפסידה בשני משחקיה הנותרים, ונותרה מחוץ לרבע הגמר. טורקיה הפתיעה והעפילה מהמקום השני בבית, בעוד איטליה סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם והעפילה מהמקום הראשון.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
איטליה איטליה93300624
טורקיה טורקיה43111321
בלגיה בלגיה3310225-3
שוודיה שוודיה1301224-2
בלגיה בלגיה21שוודיה שוודיה
טורקיה טורקיה12איטליה איטליה
איטליה איטליה20בלגיה בלגיה
שוודיה שוודיה00טורקיה טורקיה
טורקיה טורקיה20בלגיה בלגיה
איטליה איטליה21שוודיה שוודיה


בית ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד פתחה את משחקיה בהפסד 1-0 לנורווגיה, עבורה היה זה משחק הבכורה בהיסטוריה של טורנירי היורו. ספרד ניצחה את סלובניה במחזור השני, ובמחזור האחרון נזקקה לניצחון על יוגוסלביה על מנת להעפיל לשלב הבא. יוגוסלביה הוביל במשחק שלוש פעמים, אך שערים של גאיסקה מנדייטה ארבע דקות בתוך תוספת הזמן בפנדל, ושל אלפונסו פרס שתי דקות אחר כך, השלימו מהפך וניצחון 4-3 דרמטי שהעלה את ספרד מהמקום הראשון. יוגוסלביה סיימה שנייה עם מספר נקודות זהה לנורווגיה, אך סיימה מעליה מכיוון שניצחה אותה מחזור קודם לכן.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
ספרד ספרד63201651
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה43111770
נורווגיה נורווגיה43111110
סלובניה סלובניה2302145-1
ספרד ספרד01נורווגיה נורווגיה
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה33סלובניה סלובניה
סלובניה סלובניה12ספרד ספרד
נורווגיה נורווגיה01הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה34ספרד ספרד
סלובניה סלובניה00נורווגיה נורווגיה


בית ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הנבחרת המארחות, הולנד, השיגה מאזן מושלם של שלושה ניצחונות, כולל על צרפת, שהגיעה כאלופת העולם לאחר הזכייה במונדיאל 1998. הצרפתים ניצחו בשני משחקיהם האחרים בבית וסיימו במקום השני. דנמרק, שזכתה בתואר אלופת אירופה ביורו 1992, שמונה שנים קודם לכן, רשמה הפעם את ההופעה החלשה ביותר של נבחרת בהיסטוריה של שלב הבתים ביורו עד אז, כשסיימה ללא נקודות וללא שערי זכות תוך שהיא סופגת שמונה שערים.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
הולנד הולנד93300725
צרפת צרפת63201743
צ'כיה צ'כיה33102330
דנמרק דנמרק0300308-8
צרפת צרפת30דנמרק דנמרק
הולנד הולנד10צ'כיה צ'כיה
צ'כיה צ'כיה12צרפת צרפת
דנמרק דנמרק03הולנד הולנד
דנמרק דנמרק02צ'כיה צ'כיה
צרפת צרפת23הולנד הולנד


שלבי הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרות איטליה וצרפת לפני פתיחת משחק הגמר
רבע גמר חצי גמר גמר
                   
25 ביוני - ברוז'        
 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד  1
28 ביוני - בריסל
 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת  2  
 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת  2
24 ביוני - אמסטרדם
   נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל  1  
 נבחרת טורקיה בכדורגל טורקיה  0
2 ביולי - רוטרדם
 נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל  2  
 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת  2
24 ביוני - בריסל
   נבחרת איטליה בכדורגל איטליה  1
 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה  2
29 ביוני - אמסטרדם
 נבחרת רומניה בכדורגל רומניה  0  
 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה  0 (3)
25 ביוני - רוטרדם
   נבחרת הולנד בכדורגל הולנד  0 (1)  
 נבחרת הולנד בכדורגל הולנד  6
 נבחרת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בכדורגל הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה  1  

רבע הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

24 ביוני 2000 נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל 2–0 נבחרת טורקיה בכדורגל טורקיה אמסטרדם ארנה, אמסטרדם
נונו גומש הובקעו שערים בדקות ה- 56', 44' 56', 44'


24 ביוני 2000 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 2–0 נבחרת רומניה בכדורגל רומניה אצטדיון המלך בודואן, בריסל
פרנצ'סקו טוטי הובקע שער בדקה ה- 33' 33'
פיליפו אינזאגי הובקע שער בדקה ה- 43' 43'


25 ביוני 2000 נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 6–1 נבחרת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בכדורגל הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה אצטדיון פיינורד, רוטרדם
פטריק קלויברט הובקעו שערים בדקות ה- 54', 38', 24' 54', 38', 24'
דז'אן גובדריצה הובקע שער בדקה ה- 51' 51' (עצמי)
מארק אוברמארס הובקעו שערים בדקות ה- 90+1', 78' 90+1', 78'
סאבו מילושביץ' הובקע שער בדקה ה- 90+2' 90+2'


25 ביוני 2000 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 2–1 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד אצטדיון יאן בריידל, ברוז'
זינדין זידאן הובקע שער בדקה ה- 32' 32'
יורי דז'ורקף הובקע שער בדקה ה- 44' 44'
גאיסקה מנדייטה הובקע שער בדקה ה- 38' 38' (פ)

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

28 ביוני 2000 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 2–1ה נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל אצטדיון המלך בודואן, בריסל
תיירי הנרי הובקע שער בדקה ה- 51' 51'
זינדין זידאן הבקיע שער זהב בדקה ה-117 117' (פ)
נונו גומש הובקע שער בדקה ה- 19' 19'


29 ביוני 2000 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 0–0ה נבחרת הולנד בכדורגל הולנד אמסטרדם ארנה, אמסטרדם
   
    תוצאת פנדלים  
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים לואיג'י די ביאג'ו
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים ג'אנלוקה פסוטו
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנצ'סקו טוטי
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פאולו מלדיני
3–1 החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנק דה בור
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים יאפ סטאם
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פטריק קלויברט
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פול בוסוולט
 

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

2 ביולי 2000 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 2–1ה נבחרת איטליה בכדורגל איטליה אצטדיון פיינורד, רוטרדאם
סילבן וילטור הובקע שער בדקה ה- 90+3' 90+3'
דויד טרזגה הבקיע שער זהב בדקה ה-103 103'
מרקו דל וקיו הובקע שער בדקה ה- 55' 55'
אלופת אירופה 2000
צרפתצרפת
צרפת
זכייה שנייה

מלך השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 שערים

4 שערים

3 שערים

2 שערים

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתואר נעל הזהב התחלקו פטריק קלויברט ההולנדי וסאבו מילושביץ' מיוגוסלביה. השניים כבשו חמישה שערים כל אחד. מילושביץ' כבש בכל אחד מהמשחקים בהם שיחק בטורניר, כולל צמד במשחק הראשון של שלב הבתים ושער אחד בשני משחקי הבית הנותרים ובהפסד ברבע הגמר להולנד. באותו משחק כבש קלויברט שלושער, וכן כבש שניים נוספים בשלב הבתים.
  • בתואר השחקן המצטיין של הטורניר זכה זינדין זידאן, קשר נבחרת צרפת.

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
צרפתצרפת פביאן בארטז
איטליהאיטליה פרנצ'סקו טולדו
צרפתצרפת לורן בלאן
צרפתצרפת מרסל דסאי
צרפתצרפת ליליאן תוראם
איטליהאיטליה פאביו קנבארו
איטליהאיטליה פאולו מלדיני
איטליהאיטליה אלסנדרו נסטה
הולנדהולנד פרנק דה בור
צרפתצרפת פטריק ויירה
צרפתצרפת זינדין זידאן
איטליהאיטליה דמטריו אלברטיני
הולנדהולנד אדגר דווידס
פורטוגלפורטוגל רוי קושטה
פורטוגלפורטוגל לואיש פיגו
ספרדספרד ז'וזפ גוארדיולה
צרפתצרפת תיירי הנרי
איטליהאיטליה פרנצ'סקו טוטי
הולנדהולנד פטריק קלויברט
פורטוגלפורטוגל נונו גומש
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה סאבו מילושביץ'
ספרדספרד ראול

מענקים כספיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הנבחרות המשתתפות ביורו חולק סכום כולל של 120 מיליון פרנק שווייצרי, לפי החלוקה הבאה (הסכומים בפרנק שווייצרי):

  • 14.4 מיליון לזוכה בטורניר
  • 13.2 מיליון לסגנית הזוכה
  • 10.2 מיליון למעפילות לחצי הגמר
  • 7.8 מיליון למעפילות לרבע הגמר
  • שלב הבתים: 5.4 מיליון למסיימת שלישית, 4.8 מיליון למסיימת רביעית

ב-9 ביולי 2000 סירבה אופ"א להעביר את סכום המענק בסך 7.8 מיליון ליוגוסלביה, בעקבות קשרים לכאורה בין התאחדות הכדורגל במדינה לממשלתו של סלובודן מילושביץ'. לאחר שהחשדות לא אומתו, זכתה ההתאחדות לקבל את המענק, עם בונוס כספי נוסף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורו 2000 בוויקישיתוף