א.א.ק. אתונה
מידע כללי | ||||
---|---|---|---|---|
שם מלא |
Αθλητική Ένωσις Κωνσταντινουπόλεως (איגוד הספורט של קונסטנטינופוליס) | |||
כינוי | Kitrinomavree (הצהובים-שחורים) | |||
תאריך ייסוד | 13 באפריל 1924 | |||
אצטדיון |
אצטדיון איה סופיה, אתונה (תכולה: 31,800) | |||
בעלים | Marios Iliopoulos | |||
יו"ר | Marios Iliopoulos | |||
מאמן | מתיאס אלמיידה | |||
ליגה | ליגת העל היוונית | |||
www | ||||
תלבושת | ||||
| ||||
א.א.ק. אָתוּנָה (ביוונית: AEK, קיצור של Αθλητική Ένωσις Κωνσταντινουπόλεως – איגוד הספורט של קונסטנטינופוליס) הוא מועדון כדורגל יווני מהעיר אתונה, המתחרה בליגת העל היוונית.
המועדון הוקם ב-1924 על ידי פליטים יוונים מקונסטנטינופול, שהיגרו לאתונה בעקבות מלחמת יוון–טורקיה. קבוצת הכדורגל של המועדון היא אחת הקבוצות המצליחות ביותר בכדורגל היווני, ולזכותה 13 אליפויות ו-16 גביעים. הישג השיא של הקבוצה במפעלים האירופיים הוא העפלתה לרבע גמר גביע אירופה לאלופות בעונת 1968/1969, והיא הקבוצה היוונית הראשונה שהשתתפה בשלב הבתים של ליגת האלופות, בעונת 1994/1995. בנוסף הגיעה הקבוצה פעמיים לרבע גמר גביע המחזיקות, והיא הקבוצה היוונית היחידה שהגיעה לחצי גמר גביע אופ"א.
צבעי המועדון הם צהוב ושחור, וסמלו הוא עיט דו-ראשי. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון איה סופיה המכיל 31,800 מקומות ישיבה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוכלוסייה היוונית הגדולה בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול), בניגוד לאלה בשאר אזורי האימפריה העות'מאנית, המשיכה במסורת האתלטיקה ואף הקימה מספר מועדוני ספורט על מנת לקדם את האתלטיקה ההלניסטית ואת האידיאלים התרבותיים. רוב הספורטאים ממועדונים אלה נמלטו מהעיר בעקבות מלחמת יוון–טורקיה, ובמהלך חילופי האוכלוסין ההמוניים התיישבו מחדש באתונה ובסלוניקי.
ב-13 באפריל 1924 נפגשה קבוצה של מהגרים מקונסטנטינופול ומאנטוליה, בהם אתלטים מהמועדונים שהוקמו בקונסטנטינופול, ב"חנות הספורט של אמיליוס ומנלאוס לונאס" ברחוב וראנזראו שבמרכז אתונה, והקימה את א.א.ק. - איגוד הספורט של קונסטנטינופוליס - במטרה לספק צורך ספורטיבי ותרבותי עבור אלפי הפליטים שהתיישבו בפרברים החדשים של אתונה.
האהדה לקבוצה עלתה במהירות במהלך שנות ה-20, והאפילה על מועדוני מהגרים ותיקים יותר באתונה כמו פאניוניוס ואפולון סמירניס, הודות לכמות הגדולה של המהגרים החדשים שהגיעו לעיר ומשמעות המילה "קונסטנטינופול" עבורם, וכן הודות לקשרים הפוליטיים ולעושרם של חלק מחברי הנהלת הקבוצה. ללא אצטדיון משלה, הקבוצה שיחקה את משחקיה הראשונים במגרשים שונים באתונה.
הנשיא הראשון של א.א.ק, קונסטנטינוס ספאנודיס (1871–1941), עיתונאי וחברו של ראש הממשלה היווני דאז, אלפתריוס וניזלוס, עתר לממשלה להקצות אדמה להקמת מגרש ספורט. ב-1926 נתרמה אדמה בפרבר האתונאי פילדלפיה החדשה, שהייתה מיועדת במקור לשיכון פליטים, לטובת מתחם אימונים למהגרים. א.א.ק החלה להשתמש בשטח זה לאימוניה באופן לא רשמי, ובשנת 1930 המגרש הוחכר לקבוצה. בהמשך אישר וניזלוס את התוכניות לבניית אצטדיון חדש לקבוצה, אצטדיון ניקוס גומאס ששירת את המועדון ב-70 השנים הבאות. המשחק הביתי הראשון התקיים בנובמבר 1930, והיה משחק ראווה נגד אולימפיאקוס אשר הסתיים בתיקו 2–2.
בשנת 1928 פרצה מחלוקת בין פנאתינאיקוס, אולימפיאקוס וא.א.ק לבין התאחדות הכדורגל היוונית שרק הוקמה, כאשר המועדונים החליטו לפרוץ מעבר לגבולות אתונה ויצרו את "ברית POK" (ראשי התיבות של הקבוצות, כאשר האות K מסמלת את המילה קונסטנטינופול בשמה של א.א.ק.), והחלו לארח באופן עצמאי קבוצות מחוץ לאתונה למשחקי ידידות. בעקבות המחלוקת לא השתתפו שלוש הקבוצות בעונה הראשונה של הליגה היוונית שיצאה לדרך, ובשנת 1929 הסתיימו הדיונים וקבוצות אתונה הוכנסו לליגה היוונית.
בשנת 1932 זכתה א.א.ק לראשונה בגביע היווני, עת ניצחה בגמר 5–3 את קבוצת אריס סלוניקי. הקבוצה התפארה בכוכבים כגון קוסטאס נגרפונטיס הוותיק שהיה שחקן באחד המועדונים המקוריים בקונסטנטינופול, קלינטיס מרופולוס, תריפון צנטיס, מיכאליס דלאביניאס, גיורגוס מגריאס וספירוס סקלאבונוס.
הקבוצה המשיכה להצליח לאורך שנות ה-30, כשהשיא היה אליפות ראשונה ודאבל בשנת 1939. תחת אימונו של שחקנה לשעבר, קוסטאס נגרפונטיס, זכתה הקבוצה באליפות שנייה בשנת 1940. העונה שלאחר מכן נפסקה עם תחילת מלחמת איטליה–יוון, ובעקבות הפלישה הנאצית ליוון נערכו רק אליפויות מחוזיות עד תום מלחמת העולם השנייה ב-1945.
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהדרכתו של המאמן האנגלי, ג'ק בבי, ובהנהגת השחקנים הוותיקים, מרופולוס, צנטיס, דלאביניאס ומגריאס, ובחיזוקם של קוסטאס פוליס, גיורגוס גוליוס ופאבלוס אמנואלידיס, זכתה א.א.ק. בגביע בשנת 1949 (ניצחון 2–1 על פנאתינאיקוס) ובשנת 1950 (ניצחון 4–0 על אריס סלוניקי). הקבוצה אף ניצחה באליפויות מחוז אתונה בשנת 1950 ובשנת 1952, אבל משחקי הפלייאוף הארציים לא שוחקו עקב זימונם של שחקנים רבים בקבוצה למחנה האימונים של הנבחרת הלאומית.
בתחילת שנות ה-50 החלו את דרכם בקבוצה הכוכבים של הדור הבא, ג'יאניס קנאקיס, אנדראס סטאמטיאדיס והשוער סטליוס סרפידיס. ביחד עם פוליס ואמנואלידיס הוותיקים זכתה הקבוצה בגביע של שנת 1956, לאחר ניצחון 2–1 על אולימפיאקוס במשחק הגמר. בשנת 1957 הצטרף לקבוצה אחד החלוצים הטובים ביותר באותו עידן, קוסטאס נסטורידיס שעבר מפאניוניוס לאחר שנה של הסגר מאז עזב את קבוצתו הקודמת מכיוון שלא הושג הסכם העברה בין המועדונים. בשנים 1958 ו-1959 סיים נסטורידיס כמלך השערים של הליגה, אך הקבוצה לא זכתה בתארים וסיימה פעמיים ברציפות במקום השני אחרי אולימפיאקוס.
עם החתמתו של החלוץ דימיטריס פאפיואנו בשנת 1962, והמשך יכולת ההבקעה של נסטורידיס שהוכתר למלך שערי הליגה חמש שנים ברציפות, זכתה א.א.ק באליפות של שנת 1963. פאפיואנו, שכונה על ידי אוהדי הקבוצה "מימיס", כבש פעמיים בפלייאוף האליפות מול פנאתינאיקוס, מה שהוביל לתיקו 3–3 שהעניק לקבוצה אליפות ראשונה מאז מלחמת העולם השנייה בזכות הפרש שערים. את הקבוצה אימן באותה עונה ג'נו קסאקנאדי והובילו אותה נסטורידיס ופאפיואנו יחד עם הוותיקים סרפידיס וסטאמטיאדיס והצעירים אלקוס סופיאנידיס, סטאליוס סקבופילאקאס, גיורגוס פטרידיס, מאנוליס קנלופולוס ומילטוס פאפאפוסטולו.
הקבוצה המשיכה בהצלחות עם זכייה בגביע בשנים 1964 ו-1966, ובשנת 1968 זכתה באליפות נוספת לאחר שובו של קסאקאנדי לעמדת המאמן ובזכות שחקנים מוכשרים כגון קוסטאס ניקולאידיס, גיורגוס קראפסקוס ואנדראס פאפמנואיל. בעונת 1968/1969 הפכה א.א.ק. לקבוצה היוונית הראשונה שמגיעה לרבע גמר גביע אירופה לאלופות, תחת הדרכתו של המאמן היוגוסלבי ברנקו סטנקוביץ', וברבע הגמר הודחה על ידי הקבוצה הצ'כוסלובקית ספרטק טרנבה. לאחר הצטרפותם של אפוסטולוס טוסקאס והשוער סטליוס קונסטאנטינידיס זכתה הקבוצה באליפות נוספת ב-1971.
בשנת 1974 הפך לוקאס בארלוס לנשיא הקבוצה, ובעזרת המאמן פראנטיסק פאדרונק בנה את אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של המועדון כאשר החתים את השחקנים הטובים ביותר ביוון, וביניהם קריסטוס ארדיזוגלו, גיורגוס דדס, גיורגוס סקרקיס, דיוניסיס צאמיס, פאנתליס ניקולאו, פטרוס ראבוסיס, טאקיס ניקולודיס, סטאפנוס תאודורידיס, כריסטוס איצוגלו, ניקוס כריסטידיס, בנוסף לוולטר ואגנר וטימו זאנלייטר הגרמנים ודושאן באייביץ' היוגוסלבי.
פאפיואנו מונה לקפטן הקבוצה, ובעונת 1976/1977 הפכה א.א.ק. לקבוצה היוונית הראשונה שהעפילה לחצי גמר גביע אופ"א, לאחר שהדיחה את דינמו מוסקבה, דרבי קאונטי, הכוכב האדום בלגרד וקווינס פארק ריינג'רס. בחצי הגמר הפסידה הקבוצה ליובנטוס, שזכתה בגביע אופ"א בתום העונה. באותה תקופה צורף לקבוצה החלוץ תומאס מארבוס מפאניוניוס, מלך שערי הליגה היוונית בכל הזמנים, ויחד עם באייביץ' יצר חוליית התקפה חזקה. מארבוס היה מלך שערי הליגה פעמיים ברציפות כאשר זכתה הקבוצה בדאבל ב-1978 ובאליפות נוספת ב-1979.
שנות ה-80 וה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם נשיא חדש, מיקאליס ארקאדיס, ותחת הדרכתו של המאמן הלמוט סנקוביץ', זכתה א.א.ק. בגביע היווני בשנת 1983, לאחר ניצחון 2–0 על פאוק סלוניקי במשחק הגמר שהתקיים באצטדיון האולימפי החדש באתונה, משערים של מארבוס והקפטן ואנגליס ולאצ'וס.
א.א.ק. גם המשיכה להיאבק על האליפות, שהגיעה בסופו של דבר בשנת 1989. תחת הדרכתו של שחקנה לשעבר דושאן באייביץ', לאחר ניצחון 1–0 על אולימפיאקוס במשחק המכריע של העונה שנערך באצטדיון האולימפי. טאקיס קראגיוזופולוס הבקיע את שער הניצחון והוביל את הקבוצה לאליפות ראשונה בעשור זה. בתחילת העונה הבאה זכתה הקבוצה גם בסופרקאפ, לאחר שניצחה בפנדלים את פנאתינאיקוס.
בעקבות הזכייה באליפות בנתה א.א.ק. את אחת הקבוצות הטובות ביותר בהיסטוריה שלה, בהנהגתו של סטליוס מנולאס ובכיכובם של טוני סאבבסקי, דניאל באטיסטה, ואיוס קאראגיאניס, ואסיליס דימיטריאדיס, גיורגוס סאווידיס, אלכוס אלכסנדריס ורפיק סבנדזוביץ'. ב-1990 זכתה הקבוצה בגביע הליגה היחיד ששוחק ביוון, לאחר שניצחה את 3–2 אולימפיאקוס במשחק הגמר, ולאחר מכן זכתה בשלוש אליפויות רצופות (1991, 1992, 1993).
בעונת 1994/1995 הפכה א.א.ק. לקבוצה היוונית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר שהדיחה בסיבוב המוקדם את גלאזגו ריינג'רס. א.א.ק. הוגרלה לבית שכלל גם את אייאקס ומילאן, שתי הקבוצה שהגיעו בסופו של דבר לגמר בתום העונה, וסיימה במקום האחרון בבית אחרי קזינו זלצבורג שסיימה במקום השלישי.
ב-1996 זכתה א.א.ק. בגביע העשירי שלה, לאחר שניצחה 7–1 את אפולון סמירניס במשחק הגמר. בסוף השנה מונה למאמן פטרוס ראבוסיס, שחקן העבר של הקבוצה, והוביל את הקבוצה לזכייה שנייה בסופר קאפ לאחר ניצחון על פנאתינייקוס בפנדלים. כמו כן הוא הוביל את הקבוצה לגביע שני ברציפות בשנת 1997, שוב בזכות ניצחון בפנדלים על פנאתינייקוס. הקבוצה החתימה שחקנים מוכשרים כגון דמיס ניקולאידיס, קריסטוס קוסטיס, ואסיליוס ציארטאס, קריסטוס מאלדניס, אנדראס זיקוס ומיקאליס קאסאפיס, והגיעה פעמיים ברציפות לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע. בעונת 1996/1997 הדיחה בשמינית הגמר את אולימפיה ליובליאנה והודחה על ידי פריז סן-ז'רמן, ובעונת 1997/1998 הדיחה את שטורם גראץ והודחה על ידי לוקומוטיב מוסקבה.
בשנת 1999 ארגן נשיא המועדון לשעבר, דימיטריס מליסאנידיס, משחק ידידות נגד פרטיזן בלגרד בבלגרד, במחווה של סולידריות ומחאה נגד הפגזות נאט"ו בסרביה, ושחקני ואנשי הקבוצה הפרו את האמברגו הבינלאומי ונסעו לבלגרד. המשחק הסתיים בתיקו 1–1 לאחר 60 דקות, מכיוון שהאוהדים הסרבים פרצו למגרש להודות לשחקנים.
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 זכתה א.א.ק. בגביע ה-12 תחת הדרכתו של המאמן ג'יאניס פאתיקאקיס, לאחר ניצחון 3–0 על איוניקוס במשחק הגמר משערים של דמיס ניקולאידיס, מילן פטקוב וקריסטוס מאלדניס. ניקולאידיס קיבל מאוחר יותר את פרס המשחק ההוגן של פיפ"א מכיוון שדיווח לשופט ששער שכבש הובקע ביד, וגרם לפסילתו. בעונת 2001/2002 סיימה א.א.ק. במקום השני כאשר רק הפרש שערים טוב יותר העניק את האליפות לאולימפיאקוס, אך בגמר הגביע ניצחה א.א.ק. 3–0 את אולימפיאקוס וזכתה בגביע ה-13 של המועדון.
בקיץ 2002 מונה שוב דושאן באייביץ' למאמן הקבוצה, ותחתיו הגיעה הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2002/2003, לאחר שהדיחה את אפואל ניקוסיה. בשלב הבתים הוציאה הקבוצה תיקו בכל ששת המשחקים, מול רומא, ריאל מדריד וראסינג גנק, סיימה במקום השלישי בבית עם שש נקודות והמשיכה לגביע אופ"א, שם הדיחה את מכבי חיפה אך בשמינית הגמר הודחה על ידי מאלגה. בעונת 2003/2004 הגיעה שוב לשלב הבתים של ליגת האלופות והוגרלה לבית שכלל את מונקו, דפורטיבו לה קורוניה ופ.ס.וו. איינדהובן, וסיימה במקום האחרון בבית. לקבוצה הצטרפו ניקולאס לימפרופולוס ויואניס אוקאס, ואצטדיונה הביתי של הקבוצה נסגר לאחר שנפגע ברעידת אדמה שפקדה את אתונה ב-1999. הקפטן ניקולאידיס שוחרר עקב בעיות כלכליות, ובאייביץ' נאלץ להתפטר בשנת 2004 לאחר שהאוהדים מחו נגדו. הקבוצה הגיעה למצב של פשיטת רגל, והפסידה את כל כוכבי יורו 2004 לקבוצות אירופאיות אחרות.
בשנת 2004 עמד דמיס ניקולאידיס בראשה של קבוצת אנשי עסקים שרכשה את המועדון והפך לנשיא המועדון. ובעזרת האוהדים החל לייצב את המצבה הכלכלי של הקבוצה והצליח לבטל את החובות מול הנושים הרבים. לאר מכן החל ניקולאידיס בהחזרת השחקנים שכיכבו בקבוצה בעבר, ומינה את שחקנה לשעבר של הקבוצה, איליה איביץ' למנהל הטכני ואת פרננדו סנטוש למאמן. כתוצאה מכך מכרה הקבוצה כמות שיא של מנויים, למעלה מ-17,000 אלף. בעונת 2005/2006 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע, בו הפסידה 0–3 לאולימפיאקוס, וסיימה את העונה במקום השני בליגה. בעונת 2006/2007, תחת הדרכתו של המאמן הספרדי לורנס סרה פרר, הגיעה הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שהדיחה את הארטס, והוגרלה לבית שכלל את מילאן, ליל ואנדרלכט. א.א.ק. צברה 8 נקודות, סיימה במקום השלישי והמשיכה לגביע אופ"א, שם הודחה על ידי פריז סן-ז'רמן.
לקראת עונת 2007/2008 החתימה הקבוצה את הכוכב הברזילאי ריבאלדו מאולימפיאקוס, והודחה במוקדמות ליגת האלופות על ידי סביליה. בגביע אופ"א עברה את שלב הבתים והודחה על ידי חטאפה בשלב 32 האחרונות. בליגה סיימה במקום השני בפעם השנייה ברציפות, ובנובמבר 2008 מונה דושאן באייביץ' למאמן הקבוצה בפעם השלישית. בתום עונת 2008/2009 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע היווני, בו הפסידה לאוליפיאקוס 14–15 בפנדלים. בעונת 2010/2011 הגיעה הקבוצה לראשונה לשלב הבתים של הליגה האירופית, וסיימה במקום השלישי בבית. במהלך העונה הוחלף המאמן באייביץ' במנואל חימנז, ובסופה זכתה הקבוצה בגביע היווני לאחר ניצחון 3–0 על אטרומיטוס במשחק הגמר.
בסיום עונת 2012/2013 ירדה א.א.ק. אתונה לליגת המשנה לראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה במקום הלפני אחרון בטבלה, ובנוסף שלוש נקודות הורדו ממאזנה בעקבות התפרעות אוהדים במשחק מול פנאתינייקוס. בעקבות מצב המועדון החליטה ההנהלה לא להתמודד בליגה מקצוענית בעונה הבאה ולרדת מרצון לליגה השלישית, על מנת לבנות את הקבוצה מחדש. בעונת 2013/2014 סיימה במקום הראשון בליגה השלישית ללא הפסד, ובעונת 2014/2015 סיימה במקום הראשון בליגה השנייה ללא הפסד, וחזרה לליגה הבכירה.
בעונת 2015/2016 סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה, וזכתה בגביע לאחר ניצחון 2–1 על אולימפיאקוס במשחק הגמר. ובעונת 2016/2017 הודחה במוקדמות הליגה האירופית על ידי סנט אטיין. בעונת 2017/2018 הודחה במוקדמות ליגת האלופות על ידי צסק"א מוסקבה ולאחר מכן העפילה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והודחה על ידי דינמו קייב. בתום העונה זכתה באליפות ה-12 בתולדותיה, 24 שנים אחרי האליפות הקודמת, והייתה קרובה לזכייה בדאבל אך בגמר הגביע הפסידה 0–2 לפאוק סלוניקי.
בעונת 2018/2019 העפילה הקבוצה לשלב הבתים בליגת האלופות, אך סיימה במקום האחרון בבית שכלל את באיירן מינכן, אייאקס ובנפיקה, לאחר שהפסידה בכל ששת משחקיה. בליגה סיימה הקבוצה את העונה במקום השלישי בטבלה, ובגמר הגביע הפסידה בפעם השנייה ברציפות לפאוק סלוניקי שזכתה בדאבל.
בעונת 2019/2020 מונה מאסימו קאררה האיטלקי למאמן הקבוצה, שהוליך אותה לסגנות הליגה היוונית ולגמר הגביע היווני בכדורגל.
סמל וצבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמלה של א.א.ק. הוא עיט דו ראשי על רקע צהוב. הסמל נוצר על ידי הפליטים היוונים מקונסטנטינופול שהגיעו לאתונה בחילופי האוכלוסין ההמוניים בעקבות מלחמת יוון–טורקיה והקימו את המועדון ב-1924. הסמל והצבעים נבחרו כתזכורת למולדת האבודה. העיט הדו-ראשי מופיע בסמל הכנסייה היוונית-אורתודוקסית שבסיסה בקונסטנטינופול, והוא מסמל עבור הפליטים את האימפריה הביזנטית.
התלבושת של א.א.ק. היא ביגוד צהוב במשחקים, וביגוד שחור בנסיעות. בליגה היוונית אין תלבושות חוץ מיוחדות, אלא אם יש התנגשות בין הצבעים, וגם אז קבוצת הבית היא זו שמשנה את הביגוד. לא.א.ק. יש שלושה סטים, כאשר השלישי הוא סט ביגוד כחול למקרה שהיא מארחת קבוצה עם תלבושת צהובה.
-
סמל הקבוצה בשנות ה-50
-
סמל הקבוצה בשנות ה-70
-
סמל הקבוצה עד שנת 1993
-
סמל הקבוצה החל משנת 2014
אצטדיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – האצטדיון האולימפי (אתונה)
אצטדיון ניקוס גומאס שימש כמגרשה הביתי של א.א.ק. אתונה משנת 1930 ועד הריסתו בשנת 2003.
לאחר הריסת האצטדיון עברה הקבוצה לשחק באצטדיון האולימפי שקרוי על שם ספירידון לואיס, ובו 70,000 מקומות. האצטדיון, שממוקם בפרבר מארוסי שבצפון אתונה, נחשב לאחד ממתחמי תחרויות האתלטיקה באירופה. האצטדיון עוצב בשנת 1979 ונחנך בשנת 1982.
בשנת 2007 נחתם חוזה בין ממשלת יוון לבין א.א.ק. על בניית אצטדיון בין 50,000 מקומות בפרבר אנו ליוסיה ושיקרא "היכל א.א.ק", אך התוכנית בוטלה לאחר פשיטת הרגל של המועדון.
לאחר שהקבוצה נרכשה מחדש בשנת 2013 החלה בניית האצטדיון החדש במיקום בו שכן אצטדיון ניקוס גומאס בפרבר נאה פילדלפיה. האצטדיון, אשר נקרא אצטדיון איה סופיה, נחנך באוקטובר 2022 ומכיל 31,800 מקומות ישיבה.
אוהדים ויריבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשיהם של אוהדי א.א.ק. אתונה מגיעים מהפליטים היוונים שהיגרו לאתונה מקונסטנטינופול בעקבות חילופי האוכלוסין ההמוניים במהלך מלחמת יוון–טורקיה. אוהדי הקבוצה מזוהים ברובם עם השמאל הפוליטי, ובשל כך יש למחנות האוהדים של הקבוצה חיבור אידאולוגי עם אוהדי הקבוצות אולימפיק מרסיי מצרפת וליבורנו מאיטליה, כמו גם עם הקבוצה הגרמנית סנט פאולי.
לא.א.ק. יש שלוש קבוצות של מחנות אוהדים: "שער 21" שהוקם בשנת 1975, "21 המקורי", שהוקם בשנת 1982 על ידי אוהדים מהמחנה הקודם, ו-"אוהדי א.א.ק." שהוקם בשנת 2001. 21 המקורי הפך למחנה האוהדים הגדול ביותר של הקבוצה עם אוהדים מכל רחבי יוון ואירופה, ואפילו הרחיק עד אוסטרליה (במלבורן, העיר בעלת האוכלוסייה היוונית הגדולה ביותר מחוץ ליוון, הוקם "21 המקורי מלבורן"). לקבוצה יש גם שני מחנות אוהדים בארצות הברית, האחד באסטוריה שבקווינס, ניו יורק, השכונה בעלת האוכלוסייה היוונית הגדולה ביותר באמריקה, והשני בדטרויט שבמישיגן. בדטרויט אף קיימת קבוצה בשם "מועדון כדורגל א.א.ק." שמשחקת בליגה המקומית.
היריבה הגדולה ביותר של א.א.ק. אתונה היא פנאתינאיקוס, והמשחק ביניהם מכונה "הדרבי של אתונה". מלבד התחרות על הבכורה הספורטיבית בעיר, שורשי היריבות נעוצים בהבדלים המעמדיים בין אוהדי הקבוצות, שכן רוב אוהדי א.א.ק. בשנותיה הראשונות היו מהגרים, ואילו אוהדי פנאתינייקוס השתייכו ברובם למעמד הגבוה באתונה. יריבה נוספת של המועדון היא אולימפיאקוס מפיראוס, הקבוצה המעוטרת ביותר ביוון, ועמה היריבות ספורטיבית בעיקרה, אך התגברה בעקבות מעברו של אחד הסמלים הגדולים של א.א.ק. דושאן באייביץ', שחקן ומאמן הקבוצה בעבר, לתפקיד מאמן אולימפיאקוס בשנת 1996, וכן בעקבות הזכייה השנויה במחלוקת של אולימפיאקוס באליפות בעונת 2007/2008, שהוכרעה לאחר שהוענק לאולימפיאקוס ניצחון טכני במשחק בו הפסידה, מכיוון שהקבוצה היריבה שיתפה שחקן שלא כחוק.
המשחקים בין א.א.ק. אתונה לפאוק סלוניקי מכונים "דרבי העיטים הדו-ראשיים", מכיוון שלשתי הקבוצה עיט דו-ראשי בסמל המועדון. בניגוד למשחקי דרבי שמבוססים על הבדלים תרבותיים בין מחנות אוהדים, דרבי זה הוא ידידותי באופיו, מכיוון ששתי הקבוצות מייצגות את קהילת המהגרים מקונסטנטינופול, אשר חלקם התיישבו באתונה וחלקם בסלוניקי. היריבות מבוססת בעיקרה על התחרות בין אתונה לסלוניקי, אך רבים מאוהדי שתי הקבוצות מגדירים את היריבה כ"קבוצה השנייה" שלהם.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות יוון (13): 1939, 1940, 1963, 1968, 1971, 1978, 1979, 1989, 1992, 1993, 1994, 2018, 2023
- הגביע היווני (16): 1932, 1939, 1949, 1950, 1956, 1964, 1966, 1978, 1983, 1996, 1997, 2000, 2002, 2011, 2016, 2023
- הסופר קאפ היווני (3): 1971 (לא רשמי), 1989, 1996
- גביע הליגה (1): 1990
שיאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקבוצה היחידה שסיימה את כל ששת המשחקים בשלב הבתים של ליגת האלופות בתיקו (2002/2003)
- הקבוצה היוונית היחידה שסיימה את שלב הבתים בליגת האלופות ללא הפסד (2002/2003)
- הקבוצה היוונית היחידה שהגיעה לחצי גמר גביע אופ"א (1976/1977)
- שיא שערים לעונה: 90 (עונת 1978/1979)
- שיא רצף משחקים ללא הפסד: 16 (עונת 2019/2020)
- הניצחון הגבוה ביותר: 8–0 (על אגלאו בעונת 1961/1962 ועל קסנתי בעונת 1989/1990)
- שיא קהל במשחק אחד: נגד פנאתינאיקוס באצטדיון האולימפי, 23 במאי 1986: 74,500 צופים
- שחקן הרכש היקר ביותר: קרלוס גמארה מפלמנגו, 5 מיליון אירו בעונת 2001/2002
- השחקן שנמכר בסכום הגבוה ביותר: סוקראטיס פאפאסטאטופולוס לגנואה, 3.8 מיליון אירו בעונת 2008/2009
- שיאן ההופעות בליגה: מימיס פאפאיואנו - 480
- מלך השערים בליגה: מימיס פאפאיואנו - 234
- שיאן ההופעות באירופה: מיכאליס קסאפיס - 66
- מלך השערים באירופה: דמיס ניקולאידיס - 26
זוכים בתואר מלך השערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קוסטאס נסטורידיס: 1958–1963 (5 פעמים ברציפות, שיא יווני)
- מימיס פאפאיואנו: 1963/1964, 1965/1966
- גיורגוס דדס: 1975/1976
- תומאס מאברוס: 1977/1978, 1978/1979, 1984/1985
- דושאן באייביץ': 1979/1980
- הנריק נילסן: 1987/1988
- ואסיליס דימיטריאדיס: 1991/1992, 1992/1993
- אלכסנדרוס אלכסנדריס: 1993/1994
- ואסיליס ציארטאס: 1995/1996
- דמיס ניקולאידיס: 1998/1999
- ניקולאוס ליברופולוס: 2006/2007
- איסמעיל בלנקו: 2007/2008, 2008/2009
המנון הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנון הקבוצה נכתב על ידי סטאליוס קזנצידיס ושר אותו לראשונה חלוץ הקבוצה, מימיס פאפאיואנו.
יוונית | עברית |
---|---|
בית ראשון | |
AEK, AEK, AEK |
א.א.ק, א.א.ק, א.א.ק |
פזמון | |
Embros tis AEK palikaria |
לוחמי א.א.ק מתקרבים |
בית שני | |
AEK, AEK, AEK |
א.א.ק, א.א.ק, א.א.ק |
פזמון | |
AEK, AEK, AEK |
א.א.ק, א.א.ק, א.א.ק |
סגל שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נכון ל-8 בספטמבר 2023
|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של א.א.ק. אתונה (ביוונית) (באנגלית)
- א.א.ק. אתונה, ברשת החברתית פייסבוק
- א.א.ק. אתונה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- א.א.ק. אתונה, ברשת החברתית אינסטגרם
- א.א.ק. אתונה, ברשת החברתית טיקטוק
- א.א.ק. אתונה, ברשת החברתית LinkedIn
- א.א.ק. אתונה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פרופיל, באתר אופ"א
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- האתר הרשמי של כלל קבוצות א.א.ק. (ביוונית)
- רועי פרייס, להיט יווני: אחרי שנות שפל, א.א.ק אתונה חוזרת לצמרת הכדורגל, באתר וואלה, 9 בפברואר 2018
ליגת העל היוונית, עונת 2024/2025 | |
---|---|
|