יורגן קלינסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורגן קלינסמן
Trainer Klinsmann.JPG
מידע אישי
תאריך לידה 30 ביולי 1964
מקום לידה גופינגן שבגרמניה המערבית
גובה 1.82 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים כשחקן
1981 - 1984
1984 - 1989
1989 - 1992
1992 - 1994
1994 - 1995
1995 - 1997
1997 - 1998
1997 - 1998
2003
קריירה
שטוטגרט קיקרס
שטוטגרט
אינטר מילאנו
מונאקו
טוטנהאם הוטספר
באיירן מינכן
סמפדוריה
← טוטנהאם הוטספר
אורנג' קאונטי בלו סטאר
61 (22)
156 (79)
123 (40)
65 (29)
41 (21)
65 (31)
8 (2)
15 (9)
8 (5)
542 (238)
נבחרת לאומית כשחקן
1987 - 1998 גרמניה 108 (47)
קבוצות כמאמן
2004 - 2006
2008 - 2009
2011-
נבחרת גרמניה
באיירן מינכן
נבחרת ארצות הברית

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

יורגן קלינסמן (גרמנית: Jürgen Klinsmann; נולד ב-30 ביולי 1964) הוא מאמן כדורגל גרמני המאמן כיום את נבחרת ארצות הברית, וכדורגלן לשעבר. קלינסמן שיחק בעמדת החלוץ וכונה "מפציץ הזהב" בזכות יכולת הכיבוש ושערו הבלונדיני. משפחתו של קלינסמן מפעילה מאפיה בשטוטגרט ושם הוא נחשב ל"בן האופה". הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

קריירה קבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינסמן נכנס לכדורגל לראשונה בגיל שמונה, בו שיחק בכל עמדה, אפילו שוער. הוא התחיל את הקריירה המקצועית שלו בגיל שבע עשרה בקבוצת "שטוטגרט קיקרס", שבזמנו הייתה בליגה השנייה. ב-1984 הוא הצטרף למועדון הגדול בשטוטגרט ופב שטוטגרט מהליגה הראשונה.

חוץ מלשחק במועדונים הגרמנים שטוטגרט ובאיירן מינכן, קלינסמן שיחק במדינות רבות באירופה: מונאקו בצרפת, אינטר מילאנו וסמפדוריה באיטליה ופעמיים בטוטנהאם הוטספר באנגליה. במשך הקדנציה השנייה שלו בטוטנהאם, קלינסמן החליט לפרוש מכדורגל בקיץ 98 לאחר המונדיאל באותה שנה.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקלינסמן הייתה קריירה משגשגת בנבחרת גרמניה בכדורגל, בה עשה את הבכורה ב-1987, מאז ערך 108 הופעות בהן כבש 47 שערים. הוא כיכב באולימפיאדת 1988 בה זכה במדליית ארד, ביורו 1992 ויורו 1996, כשהגיע לגמר ב-92' וזכה באליפות ב-96'. ובגביעי העולם: מונדיאל 1990 בו זכתה גרמניה, מונדיאל 1994 ומונדיאל 1998 שלאחריו פרש מהנבחרת.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק פעיל, קלינסמן החל קריירה עסקית. הוא הפך לסגן נשיא של חברה לשיווק ספורט בארצות הברית והיה מעורב בכדורגל האמריקאי כחלק מקבוצת לוס אנג'לס גלאקסי.

ב-26 ביולי 2004, הוא חזר לגרמניה בתור המאמן החדש של הנבחרת הלאומית, אחרי רודי פלר. קלינסמן החל תוכנית אגרסיבית והביא את שחקן הנבחרת לשעבר, אוליבר בירהוף בתור עוזר. הוא יצר נבחרת צעירה שאותה הציג ביורו 2004 והצליח להצעיד את הנבחרת למקום השלישי במונדיאל 2006 תוך כדי הצגת כדורגל התקפי ומלהיב. לאחר סיום הטורניר הודיע קלינסמן, כי לא ימשיך באימון הנבחרת.

ב-11 בינואר 2008, באיירן מינכן הודיעה רשמית על מינוי יורגן קלינסמן בסוף עונת 07/08 למאמנה, כמחליף לאוטמר היצפלד. אולם באפריל 2009, לאחר פחות מעונה אחת, הוא פוטר מתפקידו.

ב-29 ביולי הודיעה פדרציית הכדורגל של ארצות הברית כי קלינסמן יחליף את מאמנה הקודם של הנבחרת האמריקאית, ביל בראדלי.

ב-12 בדצמבר 2013 הודיעה התאחדות הכדורגל האמריקאית כי קלינסמן סיכם על הארכת חוזהו בנבחרת עד 2018 ויכהן גם כמנהל הטכני בנבחרת‏[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! ספורט, נבחרת ארצות הברית: קלינסמן סיכם לארבע שנים נוספות, באתר וואלה!, 12 בדצמבר 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורגן קלינסמן
זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות העיתונאים)

1948: מתיוס | 1949: קארי | 1950: מרסר | 1951: ג'ונסטון | 1952: רייט | 1953: לופהאוז | 1954: פיני | 1955:ריוורי | 1956: טראוטמן | 1957: פיני | 1958: בלנשפלאואר | 1959: סיד אואן | 1960: סלייטר | 1961: בלנשפלאואר | 1962: אדמסון | 1963: מתיוס | 1964: מור | 1965: קולינס | 1966: בובי צ'רלטון | 1967: ג'ק צ'רלטון | 1968: בסט | 1969: בוק/מקאי | 1970: ברמנר | 1971: מקלינטוק | 1972: בנקס | 1973: ג'נינגס | 1974: קלהאן | 1975: מאלרי | 1976: קיגן | 1977: אמילן יוז | 1978: בראנס | 1979: דלגליש | 1980: מקדרמוט | 1981: תייסן | 1982: פרימן | 1983: דלגליש | 1984: ראש | 1985: סאות'הול | 1986: ליניקר | 1987: אלן | 1988: בארנס | 1989: ניקול | 1990: בארנס | 1991: סטרכאן | 1992: ליניקר | 1993: וודל | 1994: שירר | 1995: קלינסמן | 1996: קאנטונה | 1997: זולה | 1998: ברגקאמפ | 1999: ז'ינולה | 2000: רוי קין | 2001: שרינגהאם | 2002: פירס | 2003: הנרי | 2004: הנרי | 2005: לאמפרד | 2006: הנרי | 2007: רונאלדו | 2008: רונאלדו | 2009: ג'רארד | 2010: רוני | 2011: פארקר | 2012: ואן פרסי | 2013: בייל

מאמני נבחרת גרמניה בכדורגל (סדר כרונולוגי)

אוטו נרץ (1936-1926) · ספ הרברגר (1936 - 1964) · הלמוט שן (1964 - 1978) · יופ דרוול (1978 - 1984) · פרנץ בקנבאואר (1984 - 1990)
ברטי פוגטס (1990 - 1998) · אריך ריבק (1998 - 2000) · רודי פלר (2000 - 2004) יורגן קלינסמן (2004 - 2006) · יואכים לב (2006 - הווה)