ג'ון דגנקולב

ג'ון דגנקולב
John Degenkolb
לידה	7 בינואר 1989 (בן 35); גרה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
גובה	179 ס״מ
משקל	77 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	ספרינט, קלאסיקות
קבוצה נוכחית	Team DSM
קבוצות עבר	ג'איינט אלפסין (2012–2016) ; טרק - סגפרדו (2017–2019) ; לוטו–סודאל (2021-2020)
הישגי שיא	מילאנו–סן רמו (2014); 10 קטעים בוואלטה אספנייה (2012, 2014, 2015) ; ; פריז–רובה 2015; גנט–וייפלחם 2014; 2 קטעים בדופינה ליברה (2011);
	www.johndegenkolb.de

ג'ון דגנקולב (באנגלית: John Degenkolb; נולד ב-7 בינואר 1989) הוא רוכב אופני כביש גרמני בקבוצת Team DSM. דגנקולב ניצח עד כה בשניים מתוך חמשת המונומנטים, מילאנו–סן רמו ופריז–רובה, כשאת שניהם ניצח ב-2015. עוד מרוץ נחשב בו ניצח הוא הגנט–וייפלחם ב-2014. בתחום הגרנד טורס, דגנקולב ניצח קטעים בכל שלושתם, כאשר ניצח 10 קטעים בוואלטה אספנייה (2012, 2014, 2015), קטע אחד בטור דה פראנס (2018), ועוד קטע אחד בג'ירו ד'איטליה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(HTC - High Road (2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל 18 עד גיל 21 רכב בקבוצה הקונטיננטלית הגרמנית Thuringer Energie Team(אנ') (יחד עם מרסל קיטל). לאחר שסיים שני במרוץ הכביש באליפות העולם עד גיל 23 ב-2010 בגילונג (נוצח על ידי מייקל מת'יוס), חתם דגנקולב על חוזה מקצועני עם קבוצת HTC (אנ'). הוא ניצח את הקטע השני בוואלטה או אלגארבה (אנ'), ואת הקטע השני בדרידאסז'ה ון ווסט פלנדרן(אנ'). הוא ניצח את מרוץ אשבורן–פרנקפורט, והוסיף שני ניצחונות בדופינה ליברה, כאשר הגיע ראשון בקטע הרביעי והשני. הוא סיים שלישי באליפות גרמניה, ונבחר לזנק לוואלטה אספנייה, שם התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום שני בקטע ה-12, לאחר שהפסיד לפטר סאגאן.

ג'איינט אלפסין (2012–2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012: ניצחון בחמישה קטעי וואלטה אספנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב חתם בקבוצת ארגוס - שימאנו(אנ') (השם האחרון של הקבוצה כשדגנקולב היה בשורותיה היה ג'איינט אלפסין, כיום נקראת סאנווב). הוא סיים חמישי במילאנו - סן רמו, וניצח את שני הקטעים הראשונים ואת קטגוריית המאיצים והצעירים בטור ארבעת הימים של דנקרק. הוא ניצח את הקטע הראשון והאחרון בטור דה פיקארדייה(אנ'), וניצח את הדירוג הכללי ואת דירוג המאיצים. הוא ניצח את הקטע השביעי בטור של פולין. אך בוואלטה אספנייה, דגנקולב נראה בכושר שיא וניצח חמישה קטעים (קטעים 2, 5, 7, 10, 21). הוא סיים רביעי באליפות העולם.

2013: ניצחון בקטע בג'ירו ד'איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב סיים תשיעי במרוץ הרונדה ון פלנדרן. הוא נבחר לג'ירו ד'איטליה, וניצח את הקטע החמישי. אך פרש לפני הקטע העשירי. הוא סיים שלישי באליפות גרמניה, ונבחר גם לטור דה פראנס, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 2 בקטע ה-7. הוא ניצח את קלאסיקת ואטנפול, וסיים שני בקלאסיקת בריסל. הוא ניצח שני קטעים בטור של יורומטרופול, ובשני מרוצים חד יומיים בצרפת, אחד מהם היה פריז–טור היוקרתי והשני ופריז - בורז' (אנ').

2014: ניצחון בגנט–וייפלחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב פתח את העונה עם ניצחון בקטגוריית המאיצים באטוי דה בסאז', הוא ניצח את שלושת הקטעים הראשונים וגם את קטגוריית המאיצים בטור הים התיכון(אנ'). הוא השתתף גם בפריז–ניס, וניצח את הקטע השלישי ואת קטגוריית המאיצים. אך בחודש מרץ רשם את אחד מההישגים הגדולים בקריירה שלו, כאשר ניצח את מרוץ הגנט–וייפלחם היוקרתי, לאחר שהקדים את ארנו דמאר ופטר סאגאן בספרינט^[1]. הוא סיים שני במרוץ הפריז - רובה (אחרי ניקי טרפסטרה) ושני במרוץ האסקוברן - פרנקפורט (אחרי אלכסנדר קריסטוף). הוא סיים שני באליפות גרמניה, ונבחר לסגל קבוצתו לטור דה פראנס, שם הגיע פעמיים במקום השני קטע 11 ו19. דגנקולב השתתף גם בוואלטה אספנייה, שם ניצח ארבעה קטעים (קטעים 4, 5, 12, 17), וגם את קטגוריית המאיצים (עם 169 נקודות). הוא סיים תשיעי באליפות העולם, וניצח את מרוץ הפריז - בורגס.

2015: ניצחון במילאנו–סן רמו ובפריז–רובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב פתח את העונה עם ניצחון בקטע השלישי של טור דובאי(אנ'). ב-22 במרץ, רשם דגנקולב את אחד מההישגים הגדולים בקריירה שלו כאשר ניצח את המונומנט מילאנו–סן רמו, לאחר שהקדים את אלכסנדר קריסטוף ומייקל מת'יוס^[2] בספרינט רב משתתפים. הוא סיים שביעי במרוץ הרונדה ון פלנדרן ושבוע לאחר מכן, ב-12 באפריל, רשם עוד הישג גדול בקריירה שלו, כאשר ניצח מונומנט שנחשב למרוץ החד יומי היוקרתי בעולם, הפריז–רובה^[3]. הוא הוסיף ניצחונות בשני קטעים בטור באיירן - רונדפארט(אנ') (קטעים 2, 5) וניצח את קטגוריית המאיצים. בטור דה פראנס, סיים שני בקטע ה-4 וה-15. בוואלטה אספנייה, ניצח את הקטע ה-21 והאחרון.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב סיים רביעי בשני קטעים בטור דה פראנס (קטעים 14 ו-16). וניצח את דירוג המאיצים במרוץ הארקטי של נורווגיה ואת הקטע הרביעי והאחרון. הוא ניצח במרוץ החד יומי, מינסטרלנד ג'ירו. ב-23 בינואר, בעת שהתאמן עם שאר חברי קבוצתו בספרד, דגנקולב ועוד שישה רוכבים היו מעורבים בתאונה לאחר שפגע בהם רכב. דגנקולב נפצע בה באופן לא פשוט, עם חתכים באמה, בירך ובשפתיים וכמעט איבד אחת מאצבעותיו.

טרק - סגפרדו (2017–2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב הצטרף לקבוצת טרק - סגפרדו, הוא ניצח את הקטע השלישי בטור של דובאי. הוא סיים 7 במילאנו–סן רמו, 13 בE3 בינקבנק קלאסיק, 5 בגנט–וייפלחם, 7 ברונדה ון פלנדרן, 10 בפריז–רובה, ו-3 באשבורן–פרנקפורט. הוא סיים שלישי באליפות גרמניה. בטור דה פראנס, סיים שני בקטע העשירי, ושלישי בקטע ה-16.

2018: ניצחון בקטע בטור דה פראנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב פתח את העונה עם שני ניצחונות במרוצים חד יומיים ספרדיים, טרופאו פלמה וטרופאו קאמפוס. הוא סיים שני באליפות גרמניה, אחרי פסקל אקרמן. בקטע התשיעי בטור דה פראנס, דגנקולב ניצח את הקטע שעבר על אבני המרצפות והסתיים ברובה.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב סיים שני במרוץ גנט - וולגם, ושני במרוץ אסקוברן - פרנקפורט.

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באוגוסט 2019, לוטו–סודאל הודיעה שדגנקולב חתם בקבוצתה, וירכב בה בעונת 2020^[4]. הוא נבחר ךסגל קבוצתו לטור דה פראנס אך התרסק ולא עמד במגבלת הזמן. הוא חזר להתחרות בטור דה לוקסמבורג, שם ניצח בקטע השלישי מספרינט רב משתתפים. הוא סיים את עונתו בבלגיה, עם מקום עשירי בבינקבנק טור, שישי בגנט–וייפלחם, תשיעי ברונדה ון פלנדרן ורביעי בשלושת הימים של ברוז'-דה פאנה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגנקולב נשוי ללורה, ואב לשתי ילדות והם מתגוררים בפרנקפורט.

דגנקולב היה אחד מהאנשים שנרתמו להצלת מרוץ פריז - רובה עד גיל 23, ותוך מ-24 שעות נאספו יותר מ-11,300 יורו, מה שהבטיח את קיום האירוע. בשל כך החליטו המארגנים לכבד את דגנקולב ולקרוא לאחד מקטעי הפאווה במרוץ ב-2020 על שמו.