ג'ונתן קוק

ג'ונתן קוק
	קוק בעשור הראשון של המאה ה-21
	קוק בעשור הראשון של המאה ה-21
לידה	1965 (בן 59 בערך); בקינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	אוניברסיטת סאות'המפטון; אוניברסיטת קארדיף; בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון ;
תחקירים בולטים	כתב בגארדיאן ובאובזרבר, מסקר בעיקר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני
פרסים והוקרה	פרס העיתונות ע״ש מרתה גלהורן (2011)
קישורים חיצוניים
טוויטר	Jonathan_K_Cook
	www.jonathan-cook.net

ג'ונתן קוק (באנגלית: Jonathan Cook, נולד בשנת 1965) הוא סופר בריטי ועיתונאי שהתגורר בנצרת, ישראל ובעל אזרחות ישראלית אותה קיבל בהליך התאזרחות בשל נישואין. בשנת 2021 שב לגור בממלכה המאוחדת. ספריו ומאמריו של קוק עוסקים במזרח התיכון ובסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוק נולד וגדל בבקינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת. הוא קיבל תואר ראשון בהצטיינות בפילוסופיה ופוליטיקה מאוניברסיטת סאות'המפטון בשנת 1987, תואר שני בעיתונות מאוניברסיטת קרדיף בשנת 1989, ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מהמכללה ללימודי המזרח ואפריקה בבלומסברי, לונדון, בשנת 2000.

בשנת 1988 החל לעבוד ככתב ועורך במספר עיתונים בסאות'המפטון. הוא עבד כפרילנסר בעיתונים בריטיים בשנים 1994-1996 והיה חלק מצוות העיתונאים בגארדיאן ובאובזרבר בשנים 1996-2001.

בספטמבר 2001 עבר קוק להתגורר בנצרת. הוא כתב בקביעות לגארדיאן עד 2007. לאחר מכן טען קוק שהגארדיאן תוקף במגמתיות כתבים בעלי דעות עצמאיות כמו גלעד עצמון, ג'וליאן אסאנג', נועם חומסקי ואחרים. מאמרים שנכתבו על ידי קוק פורסמו בעיתונים רבים, ביניהם הרולד טריביון, לה מונד, אל-אהראם ואל-ג'זירה, וכן באתר קאונטרפאנץ'.

בשנת 2011 קוק קיבל פרס מיוחד מקרן מרתה גלהורן לעיתונות, על סקירותיו בנושאי המזרח התיכון.

בשנת 2021, לאחר 20 שנות מגורים בנצרת, שב לגור בממלכה המאוחדת.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוק כתב שלושה ספרים. בספר "דם ודת" (2006) טוען קוק שישראל מבצעת תהליך ארוך ואיטי של טיהור אתני של פלסטינים, הן מחוץ לקו הירוק והן מעבר לקו הירוק. בספר הוא מביא מספר טיעונים תומכים לטענה זו, ובין השאר כותב שהרעיון של "מדינת כל אזרחיה" נתפס כאיום על ידי ההנהגה הישראלית. ראמי ג'ורג' ח'ורי כתב על הספר שהוא "חשוב אך מטריד."

בשנת 2008 קוק פרסם את הספר "ישראל והתנגשות הציביליזציות: עיראק, איראן והתוכנית לסדר חדש במזרח התיכון." אנטוני לוינשטיין כתב על הספר: "קוק משפד באומץ את הנרטיב המרכזי של מדינה יהודית החותרת כל הזמן לשלום עם הפלסטינים." לדברי לוינשטיין, קוק טוען כי ישראל "מאמצת מדיניות שמובילה למלחמת אזרחים" על ידי פירוק רוב המדינות במזרח התיכון. לטענתו, רעיון זה פותח על ידי מערכת הביטחון הישראלית בשנת 1980 ואומץ על ידי השמרנים החדשים ועל ידי ממשל בוש. קוק מנתח בספר מאמר שנכתב על ידי עודד ינון ופורסם על ידי ההסתדרות הציונית העולמית בשנת 1982 שבו קורא ינון להפוך את ישראל למעצמה אזורית באמצעות פיצול העולם הערבי, כך שהמזרח התיכון יהפוך "לפסיפס אתני של עדות וקבוצות שיהיה קל יותר לטפל בהן."

ספרו השלישי, "פלסטין הנעלמת: ניסויי ישראל בייאוש אנושי", פורסם אף הוא בשנת 2008. לספר שני חלקים. בחלקו הראשון של הספר טוען קוק כי "מטרתה של המדיניות הישראלית היא שפלסטין והפלסטינים ייעלמו לתמיד." לדברי קוק, ישראל מעודדת הגירה מרצון בכך שהיא הופכת את חיי הפלסטינים לבלתי נסבלים, באמצעות "מערכות מתוחכמות של עוצר, מחסומים, חומות, היתרים ותפיסת קרקעות." חלקו השני של הספר הוא אסופת מאמרים שנכתבו על ידי קוק כעיתונאי.

כל ספריו ומאמריו של ג'ונתן קוק כתובים בשפה האנגלית. חלקם תורגמו לשפות אחרות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דם ודת", הוצאת ספרים פלוטו, לונדון, 2006.
"ישראל והתנגשות הציביליזציות: עיראק, איראן והתוכנית לסדר חדש במזרח התיכון", הוצאת ספרים פלוטו, לונדון, 2008.
"פלסטין הנעלמת: ניסויי ישראל בייאוש אנושי", הוצאת ספרים זד, לונדון, 2008.

פרקים שכתב בספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק "כפרים בלתי מוכרים: עין חוד הילידית מול עין הוד, מושבת האמנים", בספר של נור מסאלחה "לזכור את האסון: פלסטין, ישראל והעקורים", 2005.
הפרק "ועדת אור וקיר הזכוכית של ישראל", בספר של יואל ביינין ורבקה שטיין "המאבק על הריבונות: פלסטין וישראל", 2006.
ההקדמה לספר של חאתם כנאענה, "רופא בגליל: החיים והמאבק של פלסטיני בישראל", 2008.
פרק בספר "ישראל ודרום אפריקה: פנים רבות לאפרטהייד", בעריכת אילן פפה, יצא לאור בנובמבר 2015.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מסרבים להתערב: בית הדין הגבוה לצדק והשטחים הכבושים", בכתב העת Middle East Report, ‏2003.
"מה מסתירים מוועדת החוקה", בביטאון עדאלה, 2004.
"החטא ועונשו בחזית הדמוגרפית של ישראל", יחד עם פיטר לגרקיסט, בכתב העת Middle East Report, ‏2005.
סקירת הספר "הדור הזקוף" של דני רבינוביץ וח'אולה אבו בקר, בכתב העת Holy Land Studies, ‏2005.
"כפר קנא בתקשורת הישראלית", בכתב העת "מצד שני - המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית", גיליון 17, 2006.^[1]
"השד הדמוגרפי של ישראל בבית המשפט", בכתב העת Middle East Report, ‏2006.
"מכתב מנצרת: מתי ואיך הומצא העם היהודי?", סקירת ספרו של שלמה זנד, בכתב העת Holy Land Studies, ‏2009.
"ישראל פוגעת בארגוני זכויות האדם", באתר The National, ‏2009.^[2]