ג'ורו דאניצ'יץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
ג'ורו דאניצ'יץ'
Duro Danicic Mukarovsky.png
לידה 4 באפריל 1825
נובי סאד, חבל באצ'קה , ממלכת הונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרית - כיום בוויבודינה, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בנובמבר 1882 (בגיל 57)
זגרב, ממלכת קרואטיה וסלבוניה, בממלכת הונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בקרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות החדש של בלגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע בלשן, פילולוג, מתרגם תנ"ך, ספרן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Djura danicic.jpg

ג'ורו דאניצ'יץ', או ג'וּרה דאניצ'יץ', שמו בלידה: ג'ורג'ה פופוביץ'סרבית קירילית :' או Ђурa Даничић , באלפבית לטיני: Đuro Daničić או Đura Daničić , ‏ 4 באפריל 1825 נובי סאד - 17 בנובמבר 1882 זאגרב) היה בלשן, פילולוג , מתרגם, היסטוריון ומילונאי סרבי, ממגני גישתו של ווק קרג'יץ' בחקר השפה הסרבו-קרואטית.. נמנה עם סגל "הליצאום של נסיכות סרביה" שהיווה את הגרעין להקמת אוניברסיטת בלגרד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1825 בנובי סאד, בחבל וויבודינה, בשם ג'ורג'ה פופוביץ' , כבן הרביעי של כומר אורתודוקסי בשם יובאן פופוביץ' ושל אשתו אנה. התייתם מאביו בשנת 1838 ואמו השקיעה מאמצים רבים כדי לשלוח אותו לבתי הספר. אחרי לימודים בנובי סאד ובברטיסלבה (פוז'ון) , בה היה תלמידו של פילולוג הסלובקי ליודוביט שטור, למד משפטים באוניברסיטת וינה. התחיל לפרסם החל משנת 1845 בשם העט ג'ורו דאניצ'יץ'. זה היה שמו של אחד הפיראטים אוסקוקים מסן שהוזכר בשירה העממית הקרואטית. בהשפעתם של ווק קרג'יץ' ופרנץ מיקלושיץ' התחיל לחקור את הפילולוגיה הסלאבית.

פעילותו המדעית והחינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1856 התמנה למנהל ספריית העם בבלגרד ונבחר למזכיר של החברה הספרותית הסרבית. ב-1859 התמנה לפרופסור ב, ליצאום של בלגרד" ("בית הספר הגבוה" 'Velika škola'). בשנת 1866 הוזמן לזגרב כדי לשמש מזכיר כללי של האקדמיה היוגוסלבית למדעים ולאמנויות. החל משנת 1873 התמנה כפרופסור בבתי הספר הגבוהים של בלגרד (Hautes Écoles) שקמו על יסוד הליצאום והפכו לימים לאוניברסיטת בלגרד. ב-1877 חזר לזגרב, בשטח אוסטרו-הונגריה , ומילא תפקיד מפתח בעריכת מילון האקדמיה היוגוסלבית לשפה הקרואטית או הסרבית (סרבו-קרואטית). דאניצ'יץ' ערך תרגום של התנ"ך לסרבית, לרוב על בסיס טקסטים בגרמנית, ואחר כך בשנת 1847 יסייע לווק קרג'יץ בתרגום של הברית החדשה . אחרי רוויזיה, שני התרגומים משמשים עד היום את הכנסייה האורתודוקסית הסרבית. ב-1847 פרסם דאניצ'יץ' את המסה הפולמוסית "המלחמה על השפה והכתיב הסרביים" שבו התנגד לרעיונות של מילוש סווטיץ', בשמו האמיתי יובאן חאג'יץ', יריבו העיקרי של קרג'יץ', , ותמך בכתיב הפונמי של קרג'יץ'. ספרים בתחום הבלשנות ביסס דאניצ'יץ' את הרקע התיאורטי של המונחים של קרג'יץ'. ב-1850 נמנה דאניצ'יץ' עם חותמי הסכם וינה לגבי איחוד השפה הסרבית-קרואטית. החותמים האחרים היו מצד הסרבים, ווק קרג'יץ', מצד הקרואטים - איוואן מז'ורניץ', דימיטריה דמטר, סטייפן פיאקוביץ' , איוואן קוקולייביץ' ווינקו פאצל, וסלובני אחד - פרנץ מיקלושיץ'.

דאניצ'יץ' אימץ את האידיאולוגיה הפאן-יוגוסלבית של התנועה האילירית. כתביו כונו ""קרואטים או סרבים" כשפורסמו בזגרב ו"סרבים או קרואטים" כשפורסמו בבלגרד. בשנת 1866 נבחר לאקדמיה היוגוסלבית למדעים ואמנויות בזגרב. הוא השתתף העריכת המילון האקדמיה הזאת לסשפה הסרבית-קרואטית. הוא מילא תפקיד מפתח בהנחת יסודות הפילולוגיה , הדקדוק, המילונאות ההיסטורית והדיאלקטולוגיה של השפה הסרבית, בהשראת עקרונותיו של ווק קרג'יץ'. מותו בשנת 1882 גרם להפסקת עבודתו זו והוא הובא לקבורה בבית הקברות מרקו הקדוש בבלגרד, אחר כך כעבור מספר שנים הועבר קברו לבית הקברות החדש.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rat za srpski jezik i pravopis (בודה 1847) (המלחמה על השפה והכתיב הסרבי)
  • Mala srpska gramatika. (דקדוק סרבי קצר) וינה 1850; הוצאת זאגנר, מינכן, 1983.
  • Srpska sintaksa -1858 (תחביר ברבי)
  • Oblici srpskoga jezika - 1863.(המורפמות של השפה הסרבית)
  • Istorija oblika srpskoga ili hrvatskoga jezika do svršetka XVII vijeka. בלגרד 1874; הוצאת זאגנר, מינכן, 1981.

(תולדות המורפמות בשפה הסרבית או הקרואטית עד שלהי המאה ה-17)

  • 1876 - יסודות השפה הסרבית או הקרואטית
  • 1877 - שורשים בשפה הקרואטית או הסרבית
  • 1882-1880 - מילון קרואטי או סרבי. כרך א ( (A-češula)
  • הטעמות בסרבית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילון השפה הקרואטית או הסרבית, כרך א, 1882
פסל דיוקן של ג'ורו דאניצ'יץ' במבצר קלמגדן בבלגרד
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורו דאניצ'יץ' בוויקישיתוף