ג'יימס ג'וזף סילבסטר
![]() | |
לידה |
3 בספטמבר 1814 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ![]() |
---|---|
פטירה |
15 במרץ 1897 (בגיל 82) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ![]() |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | אנגליה |
מקום לימודים |
|
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט |
ויליאם פיט דארפי, פביאן פרנקלין, אלרי ויליאם דיוויס, ג'ורג' סטטסון אילי, תומאס קרייג, ג'ורג' ברוס הלסטד, אירוינג סטרינגהאם, אוסקר האוורד מיטשל ![]() |
פרסים והוקרה |
|
הערות | יהודי, מדליית סילבסטר על הישגים בתחום המתמטיקה קרויה על שמו. |
תרומות עיקריות | |
עבודתו בתורת המטריצות, ובמיוחד משפט ההתמדה. היה הראשון שהשתמש במונחים מטריצה ודיסקרימיננטה. | |
![]() ![]() |
ג'יימס ג'וזף סילבסטר (באנגלית: James Joseph Sylvester; 3 בספטמבר 1814 – 15 במרץ 1897) היה מתמטיקאי ומשורר יהודי-בריטי בולט.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סילבסטר נולד בלונדון כג'יימס ג'וזף, בנו של אברהם ג'וזף, סוחר יהודי. בשנת 1833 החל ללמוד באוניברסיטת קיימברידג', אך לא סיים את לימודיו מחמת סירובו כיהודי להשבע אמונים לעיקרי הכנסייה האנגליקנית. הוא ניגש לבחינות המתמטיקה הנודעות של האוניברסיטה והגיע למקום השני. בשנת 1841 שהה בארצות הברית, כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת וירג'יניה, ולאחר תקופה קצרה חזר לאנגליה.
היה הראשון שהשתמש במונחים מטריצה (ב-1850) ודיסקרימיננטה (ב-1851). ב-1869, בגיל 55, פרש ממשרתו כמרצה למתמטיקה ב- Royal Military Academy at Woolwich, ופרסם את ספר השירה היחיד שלו, The Laws of Verse. ב-1877 עבר שוב לארצות הברית, כדי לכהן כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. ב-1878 ייסד את כתב העת American Journal of Mathematics, אחד מכתבי-העת המתמטיים הראשונים שיצאו לאור בצפון אמריקה.
ב-1883 חזר לאנגליה, ונתמנה לפרופסור באוניברסיטת אוקספורד, משרה שבה החזיק עד למותו ב-1897.
תרומתו למתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סילבסטר זכור כמתמטיקאי בזכות עבודתו בתורת המטריצות, ובמיוחד משפט ההתמדה שלו, הקובע כי מספר המקדמים החיוביים והשליליים בתבנית ריבועית אלכסונית מעל הממשיים אינו תלוי בבסיס. במילים אחרות, כל מטריצה סימטרית ממשית חופפת למטריצה אלכסונית יחידה שרכיבי האלכסון שלה .
משפט ידוע אחר של סילבסטר עוסק בסידור ישרים המוגדר על ידי נקודות במישור: לכל קבוצה סופית של נקודות במישור, שאינן כולן על ישר אחד, קיים ישר העובר דרך בדיוק שתיים מן הנקודות.
הוכחה: נתבונן בכל הישרים העוברים דרך שתי נקודות או יותר, ונבחר את הישר הקרוב ביותר לנקודה A שאינה עליו. אם יש על יותר משתי נקודות, אפשר למצוא שתיים, B,C, הנמצאות מאותו עבר של האנך מ- A על ; נניח ש- C קרובה יותר לאנך. אז מרחקה של C מהקו העובר דרך B ו- A קטן מן המרחק של A מ-, בסתירה לבחירת .