ג'יימס מילנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס מילנר
James Milner
מילנר במדי ליברפול, 2021
מילנר במדי ליברפול, 2021
מידע אישי
לידה 4 בינואר 1986 (בן 38)
לידס שבאנגליה
שם מלא ג'יימס פיליפ מילנר
גובה 1.75 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1996 - 2002 לידס יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2002 - 2004
2003
2004 - 2008
2005 - 2006
2008 - 2010
2010 - 2015
2015 - 2023
2023 -
לידס יונייטד
סווינדון טאון
ניוקאסל יונייטד
אסטון וילה
אסטון וילה
מנצ'סטר סיטי
ליברפול
ברייטון אנד הוב אלביון
48 (5)
6 (2)
94 (6)
27 (1)
73 (11)
147 (13)
230 (19)
4 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2009 - 2016 אנגליה 61 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-3 בספטמבר 2023

ג'יימס פיליפ מילנראנגלית: James Philip Milner; נולד ב-4 בינואר 1986) הוא כדורגלן אנגלי המשחק לרוב כקשר, אך יכול לשחק בעמדת הקשר אמצעי או המגן בברייטון אנד הוב אלביון. מילנר שיחק בעבר במספר קבוצות אנגליות, בהן לידס, סווינדון טאון, ניוקאסל, אסטון וילה, מנצ'סטר סיטי וליברפול.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר כילד זוהה כישרונו הספורטיבי של מילנר בשלושה תחומים: כדורגל, קריקט וריצה למרחקים ארוכים. הוא החל לשחק כדורגל במספר קבוצות חובבניות, עד מעברו בשנת 1996 לאקדמיית הנוער של קבוצת לידס. מילנר שיחק לראשונה במשחק רשמי של הפרמייר ליג בשנת 2002 בגיל 16 בלבד. באותה שנה, הבקיע מילנר שער בניצחונה של לידס 1–2 נגד סנדרלנד, ובכך הפך להיות השחקן הצעיר ביותר שהבקיע שער במשחק פרמייר ליג רשמי (שיא שנשבר מאז על ידי ג'יימס ואוגאן מאברטון). באותה שנה הפגין מילנר יכולת גבוהה וזכה לתשבחות רבות בתקשורת האנגלית.

בשנת 2004, עקב קשיים כלכליים, נאלץ המועדון למכור את כרטיס השחקן של מילנר לקבוצת ניוקאסל תמורת 3.6 מיליון פאונד. מילנר הגיב כי הוא עצוב לעזוב את הקבוצה אותה הוא אוהד מגיל צעיר, אך הוא מבין כי המעבר הוא לטובת הקבוצה עצמה. באותה שנה ערך מילנר את הופעתו הראשונה באירופה נגד קבוצת בני סכנין במסגרת הליגה האירופית. מילנר נטל חלק ב-41 משחקים והבקיע שער אחד בעונה זאת, אך מיעט לפתוח בהרכב הראשון. מילנר, אשר היה מתוסכל ממיעוט הזדמנויות בהרכב הראשון, הושאל עם תחילת עונת 2005 לקבוצת אסטון וילה.

במהלך עונה זו הפגין מילנר יכולת מרשימה, עובדה שגרמה לאסטון וילה לעשות מאמצים רבים להחתים את השחקן לצמיתות. על אף משא ומתן מתמשך, החליטה לבסוף ניוקאסל לסרב להצעה בת ה-4 מיליון פאונד, ומילנר חזר לניוקאסל. בניגוד לעונת הבכורה שלו בניוקאסל, הרבה מילנר לפתוח בהרכב הקבוצה, והיווה חלק חשוב בהצלחת הקבוצה במסגרת הליגה האירופית. מאמן הקבוצה, גלן רודר, שיבח את ההתקדמות שמילנר ביצע באותה עונה, ואמר כי הוא מאמין שמילנר הוא השחקן המשקיע ביותר באימוני הקבוצה. מילנר הפגין ורסטיליות רבה במהלך משחקיו בקבוצה, הן ביכולתו לשחק במספר עמדות והן בשליטתו בשתי הרגליים בצורה טובה. בשנת 2008, לאחר 3 עונות בניוקאסל, עבר לאסטון וילה תמורת 12 מיליון פאונד.

מילנר התאקלם במהרה בקבוצתו לשעבר, וקנה לעצמו במהרה מקום בהרכב הקבוצה. יכולתו הגבוהה צדה את עינו של מאמן נבחרת אנגליה, פאביו קאפלו, אשר זימן אותו לראשונה לנבחרת אנגליה. מילנר עצמו הביע סיפוק רב משהותו בקבוצה, והגדיר אותה כ"יציבה" ביותר בקריירה שלו (זאת לאחר ששיחק תחת 13 מאמנים שונים עד גיל 23). בעונת 2009–2010 זכה מילנר בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית, ואף נבחר להיות חלק מ"קבוצת העונה".

באוגוסט 2010, עבר למנצ'סטר סיטי האנגלית, תמורת 18 מילון ליש"ט והשחקן סטפן אירלנד. הוא זכה עם מנצ'סטר סיטי בשתי אליפויות בגביע האנגלי ובגביע הליגה. לאחר 5 עונות בסיטי, עבר מילנר ב-2015 בהעברה חופשית לליברפול. הוא השתלב במהרה בליברפול ואף משחק כקפטן בחסרונו של ג'ורדן הנדרסון. תחת יורגן קלופ, מילנר משחק בחלק מהמשחקים בעמדת המגן השמאלי.

בנובמבר 2018, מילנר כבש את שערו ה-50 בפרמייר ליג במהלך תיקו 1-1 נגד ארסנל. בחודש שלאחר מכן בניצחון ליברפול 0–4 על בורנמות, מילנר הפך להיות השחקן ה-13 בלבד בהיסטוריה של הפרמייר ליג עם 500 הופעות בליגה.

בעונת 2017/18 רשם תשעה בישולים במסגרת ליגת האלופות ובכך שבר את שיא הבישולים לשחקן בעונה אחת במפעל.[1]

ב-1 ביוני 2019, מילנר זכה עם קבוצתו בליגת האלופות, כשנכנס כמחליף בגמר נגד טוטנהאם, ליברפול ניצחה 2:0. ב-14 באוגוסט 2019, מילנר זכה בסופר קאפ האירופי, במשחק מול צ'לסי.

בדצמבר 2019, מילנר נכנס כמחליף במשחק הגמר בגביע העולם למועדונים של פיפ"א ועזר לקבוצתו לזכות בתואר בפעם הראשונה בהיסטוריה עם ניצחון 1:0 על פלמנגו הברזילאית לאחר 0:0 בתום הזמן החוקי. בסיום עונת 2019/2020 זכה עם המועדון באליפות אנגליה.[2] מילנר תרם שני שערים ושני בישולים ב-22 הופעות.[3] באותה העונה עלה מילנר למקום החמישי בטבלת שיאני ההופעות בפרמייר ליג, כאשר נכון לסיום העונה עמד על 538 הופעות.

ב-5 באוקטובר 2022 ערך את הופעתו ה-300 במדי ליברפול בניצחון קבוצתו 0–2 על ריינג'רס בליגת האלופות.[4] ב-12 בנובמבר באותה שנה ערך את הופעתו ה-600 בפרמייר ליג, כאשר נכנס במחליף במשחק מול סאות'המפטון.[5]

ב-28 במאי 2023 שיחק מילנר את המשחק האחרון שלו עבור ליברפול במחזור הסיום של עונת 2022/2023 בתיקו 4-4 נגד סאות'המפטון. בסך הכל ערך 230 הופעות ליגה במדי הקבוצה בהן כבש 19 שערים.

ב-14 ביוני 2023 חתם מילנר לעונה אחת בברייטון אנד הוב אלביון. ב-12 באוגוסט ערך הופעת בכורה בקבוצה, בניצחון 1–4 על לוטון טאון.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילנר שיחק בכל נבחרות אנגליה הצעירות וב-30 במרץ 2004, במהלך משחק נגד שוודיה, ערך מילנר את הופעתו הראשונה במדי נבחרת אנגליה עד גיל 21. במהלך אליפות העולם לנבחרות עד גיל 21 בשנת 2007 היה מילנר ממצטייני הטורניר, עובדה שגררה זימון לנבחרת אנגליה הבוגרת. על אף זימון זה, המשיך מילנר להופיע במדי נבחרת אנגליה עד גיל 21, והיה לשחקן בעל מספר ההופעות הרב ביותר בנבחרת זו אי פעם עם 46 הופעות.

באוגוסט 2009 ערך מילנר הופעת בכורה במדי נבחרת אנגליה הבוגרת, כשעלה כמחליף במשחק ידידות נגד נבחרת הולנד. מאז קנה לעצמו מילנר מקום קבע בסגל הנבחרת, ואף היה חלק מ-23 השחקנים שזומנו לסגל הנבחרת במסגרת מונדיאל 2010 שנערך בדרום אפריקה. ב-7 בספטמבר כבש את שערו הבינלאומי הראשון והיחיד עד כה בניצחון נבחרתו 0–5 בחוץ מול מולדובה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014. ב-5 באוגוסט 2016 הודיע על פרישה מהנבחרת.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר סיטי
ליברפול

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס מילנר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Milner beats Chempions League assists record, אתר אופ"א, ‏24 באפריל 2018 (באנגלית)
  2. ^ "Liverpool win Premier League: Reds' 30-year wait for top-flight title ends". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2020-06-25. נבדק ב-2020-07-28.
  3. ^ James Milner - Stats by competition, www.transfermarkt.com (באנגלית)
  4. ^ Five talking points from Liverpool 2-0 Rangers, באתר הרשמי של ליברפול, 5 באוקטובר 2022 (באנגלית)
  5. ^ Milner's 600th PL match puts him in exclusive club, באתר הפרמייר ליג, 12 בנובמבר 2022 (באנגלית)


נבחרת אנגליהמונדיאל 2010

1 ג'יימס • 2 ג'ונסון • 3 א. קול • 4 ג'רארד • 5 דוסון • 6 טרי • 7 לנון • 8 למפארד • 9 קראוץ' • 10 רוני • 11 ג. קול • 12 גרין • 13 ורנוק • 14 בארי • 15 אפסון • 16 מילנר • 17 רייט-פיליפס • 18 קראגר • 19 דפו • 20 קינג • 21 הסקי • 22 קאריק • 23 הארט • מאמן: קאפלו

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהיורו 2012

1 הארט • 2 ג'ונסון • 3 קול • 4 ג'רארד • 5 קלי • 6 טרי • 7 וולקוט • 8 הנדרסון • 9 קארול • 10 רוני • 11 יאנג • 12 ביינס • 13 גרין • 14 ג'ונס • 15 לסקוט • 16 מילנר • 17 פארקר • 18 ג'אגיילקה • 19 דאונינג • 20 אוקסלייד-צ'מברלין • 21 דפו • 22 ולבק • 23 באטלנד • מאמן: הודג'סון

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהמונדיאל 2014

1 הארט • 2 ג'ונסון • 3 ביינס • 4 ג'רארד • 5 קייהיל • 6 ג'אגיילקה • 7 וילשר • 8 למפארד • 9 סטארידג' • 10 רוני • 11 ולבק • 12 סמולינג • 13 פוסטר • 14 הנדרסון • 15 אוקסלייד-צ'מברלין • 16 ג'ונס • 17 מילנר • 18 למברט • 19 סטרלינג • 20 לאלאנה • 21 בראקלי • 22 פורסטר • 23 שו • מאמן: הודג'סון

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהיורו 2016

1 הארט • 2 ווקר • 3 רוז • 4 מילנר • 5 קייהיל • 6 סמולינג • 7 סטרלינג • 8 לאלאנה • 9 קיין • 10 רוני • 11 ורדי • 12 קליין • 13 פורסטר • 14 הנדרסון • 15 סטארידג' • 16 סטונס • 17 דייר • 18 וילשר • 19 בראקלי • 20 אלי • 21 ברטרנד • 22 רשפורד • 23 היטון • מאמן: הודג'סון

אנגליהאנגליה