בני סכנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בני סכנין
Hapoël Bnei Sakhnin.png
מידע כללי
שם מלא איחוד בני סכנין
כינוי סכנין
תאריך ייסוד 1982
אצטדיון דוחא, סח'נין
(תכולה: 8,500)
יו"ר מוחמד אבו יונס
מנכ"ל חאלד קסום
מאמן אלדד שביט
ליגה ליגת העל
sakhnin.yahlla.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

איחוד בני סכניןערבית: اتحاد أبناء سخنين) היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר סח'נין שבגליל. הקבוצה נחשבת לקבוצה הבכירה של המגזר הערבי ומשחקת בליגת העל מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון דוחה, המונה כ-8,500 מקומות ישיבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורגל בני סכנין הוקמה בשנת 1982, ושיחקה בשנים הראשונות לאחר הקמתה בליגה ג' מחוז "מפרץ", ואחר כך במחוז "גליל מערבי"[1]. במרץ 1986 השיגה את הניצחון הגבוה ביותר שלה מעולם, כאשר ניצחה את קבוצת הפועל סג'ור בתוצאה 14-0[2]. הקבוצה עלתה לליגה ב' בעונת המשחקים 1989/90[3].

בשנת 1991 התאחדה עם קבוצת הפועל סכנין אשר גם שיחקה בליגה ב'. את הקבוצה המאוחדת הוביל היו"ר מאזן גנאים, ובעונת 1997/1998 שיחקה הקבוצה לראשונה בליגת המשנה (הליגה הארצית דאז). בשנת 2003 העפילה הקבוצה לליגת העל לראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה במקום השני בליגה הלאומית, אחרי מכבי אחי נצרת, עם נקודה אחת יותר מהפועל ירושלים שסיימה במקום השלישי[4]. כמאמן הקבוצה הוחתם אייל לחמן[5]. בעונתה הראשונה בליגת העל (2003/2004), זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון 4–1 על הפועל חיפה במשחק הגמר, משערים של אבי דנן, גבריאל לימה, וצמד שערים של ליאור אסולין[6] . סכנין הייתה הקבוצה הערבית הראשונה בישראל שזכתה בתואר כלשהו[7], והקבוצה הראשונה בישראל שזוכה בגביע המדינה בעונה הראשונה שלה בליגה הראשונה[8]. בליגה סיימה הקבוצה במקום העשירי.

זכייתה של סכנין בגביע המדינה הקנתה לה כרטיס לגביע אופ"א. בסיבוב הראשון של המפעל הוגרלה סכנין מול קבוצת פרטיזן טירנה האלבנית אותה ניצחה סכנין בתוצאה 6–1 (0-3 ו- 1–3) בסיכום שני המשחקים[9], והעפילה לסיבוב הבא בו הוגרלה למשחק מול ניוקאסל יונייטד האנגלית. במשחק הראשון בסנט ג'יימס פארק נוצחה סכנין בתוצאה 0–2[10], ובמשחק הגומלין באצטדיון רמת גן הובסה סכנין בתוצאה 1–5 והודחה מהמפעל.

בעונת 2004/2005 נשמעה ביקורת כנגד המאמן אייל לחמן, על סגנון המשחק הפיזי עד ברוטלי שהוא הקנה לשחקניו. בסופו של דבר, רצף הפסדים גרם להתפטרותו וסגנון המשחק של הקבוצה הפך לרך יותר[11]. הקבוצה ניצלה מירידה לאחר שסיימה את העונה במקום העשירי, נקודה אחת מעל הקו האדום.

בסוף עונת 2005/2006, לאחר שלוש עונות בליגת העל, ירדה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר שסיימה את העונה במקום האחרון[12], אך בעונת 2006/2007 עלתה שוב לליגת העל, כשהבטיחה את עלייתה חמישה מחזורים טרם סיום משחקי הליגה[13]. בגביע המדינה הגיעה סכנין עד לשלב רבע הגמר לאחר שהדיחה בדרך את מכבי נתניה ומכבי תל אביב מליגת העל, בתוצאה זהה - 2–1. סכנין הודחה ברבע הגמר על ידי הפועל תל אביב בתוצאה 0–3.

בעונת 2007/2008 סיימה סכנין במקום הרביעי בליגת העל שהקנה לה כרטיס לגביע האינטרטוטו. הצלחת הקבוצה הביאה לביקוש לשחקניה וכך בפגרה שלפני עונת 2008/2009, שניים מכוכביה העיקריים, מאור בוזגלו ואיליה יבוריאן, עברו למכבי תל אביב, ואילו מאמנה אלישע לוי חתם במכבי חיפה, ביחד עם קשר הקבוצה ג'ון קולמה. אייל לחמן שוב מונה כמאמן הקבוצה בנובמבר 2008[14], אך פוטר במרץ 2009 שוב עקב תלונות על סגנון המשחק הפיזי שהנהיג בקבוצה[15].

בגביע האינטרטוטו התמודדה סכנין בסיבוב השני מול קבוצת רנובה המקדונית אותה ניצחה סכנין בתוצאה 3–1 בסיכום שני המשחקים. בסיבוב השלישי הוגרלה סכנין מול דפורטיבו לה קורוניה הספרדית[16]. במשחק הראשון שנערך באצטדיון קריית אליעזר נוצחה סכנין בתוצאה 1–2, ובמשחק הגומלין באצטדיון ריאזור נוצחה סכנין בתוצאה 0–1 והודחה מהמפעל[17]. בליגה סיימה סכנין במקום התשיעי, בנוסף הודחה מרבע גמר גביע המדינה בהפסד 0–1 למכבי נתניה.

בעונת 2009/2010 סיימה סכנין בראש הפלייאוף האמצעי במקום השביעי, בנוסף הודחה משמינית גמר גביע המדינה בהפסד 1–2 למ.ס אשדוד.

בעונת 2010/2011, בהדרכתו של המאמן מרקו בלבול, סיימה סכנין במקום ה-13 בפלייאוף התחתון, וניצלה מירידה.

בעונת 2011/2012, בהדרכתו של המאמן שלומי דורה, סיימה הקבוצה את העונה הרגילה במקום השלישי בטבלה, והעפילה לפלייאוף העליון. בתום הפלייאוף סיימה הקבוצה את העונה במקום השמיני.

דורה המשיך בקבוצה גם בעונת 2012/2013, אך פוטר לפני משחקי הפלייאוף לאחר שהקבוצה נקלעה לתחתית הטבלה, ובמקומו מונה שוב מרקו בלבול. בהדרכתו של בלבול סיימה הקבוצה את משחקי הפלייאוף התחתון ללא אף הפסד, ובמחזור האחרון ניצלה מירידה כשסיימה במקום ה-12, מקום אחד מעל הקו האדום. בגביע המדינה הודחה הקבוצה ברבע הגמר על ידי עירוני קריית שמונה.

בעונת 2013/2014 הוביל בלבול את הקבוצה למקום השישי בפלייאוף העליון. בגביע המדינה הודחה הקבוצה בשמינית הגמר על ידי הפועל ראשון לציון מהליגה הלאומית.

לקראת עונת 2014/2015 מונה גיא לוי למאמן הקבוצה, אך פוטר ממנה ב-5 בדצמבר 2014 לאחר 11 מחזורים עקב חוסר הצלחה ממושך, במקומו מונה אלי כהן, והקבוצה סיימה את העונה במקום השביעי (הראשון בפלייאוף התחתון).

בדצמבר 2015 מונה יוסי אבוקסיס למאמן הקבוצה, ובתום עונת 2015/2016 העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון, וסיימה את העונה במקום החמישי בטבלה. בגביע המדינה הגיעה הקבוצה עד חצי הגמר, אך הפסידה 2–3 למכבי תל אביב.

גם בעונת 2016/2017 העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי עם סיום הליגה. בגביע המדינה הודחה הקבוצה בשמינית הגמר לאחר שהפסידה 1–2 לבית"ר ירושלים. בסוף העונה החליט אבוקסיס לא להמשיך את החוזה עם הקבוצה.

לקראת עונת 2017/2018, מונה ז'אירו סבירסקי הברזילאי למאמן הקבוצה, אך הוא פוטר מהקבוצה כבר בראשית אוגוסט, ופליקס נעים מונה במקומו. נעים פוטר בינואר 2018 לאחר שהקבוצה הודחה בסיבוב ח' של גביע המדינה על ידי סקציה נס ציונה מליגה א'. במקומו מונה טל בנין למאמן הקבוצה, ואת העונה סיימה בני סכנין במקום ה-11 בטבלה. לאחר סיום העונה, ב-3 ביוני 2018 הודיעה הקבוצה כי בנין לא ימשיך בקבוצה ויסיים את חוזהו במועדון. ב-7 ביוני 2018 חתם בני בן זקן כמאמן הקבוצה לעונה אחת. ב-4 בנובמבר 2018 פורסם כי בן זקן והנהלת הקבוצה סיכמו כי המאמן לא ימשיך במועדון ואת מקומו תפס עמיר תורג'מן שחתם על חוזה לעונה וחצי[18]. גם תחת תורג'מן התקשתה הקבוצה לצבור נקודות והוא פוטר אחרי עשרה מחזורים ובמקומו מונה גיורגי דרסליה[19]. דרסליה פוטר אף הוא לאחר חודש וחצי בלבד, במקומו מונה זמנית חואן קרלוס העוזר[20]. לאחר כשבועיים מונה אלדד שביט למאמן הקבוצה עד תום העונה[21]. חילופי המאמנים הרבים בעונה לא צלחו וב-4 במאי 2019, מחזור אחד לסיום העונה, נשרה סכנין לליגה הלאומית אחרי 12 שנים רצופות בהן שיחקה בליגת העל[22].

ב-22 ביוני 2019 מונה ניסן יחזקאל למאמן הקבוצה והחל איתה את העונה בלאומית. ב-7 באוקטובר התפטר יחזקאל מתפקידו לאחר רצף כישלונות של הקבוצה, ובמקומו מונה ב-9 באוקטובר סלימאן אזברגה. אזברגה התפטר אף הוא ב-27 בדצמבר 2019 לאחר חילוקי דעות עם הנהלת הקבוצה, ובמקומו מונה ב-4 בינואר 2020 אלדד שביט שהיה עוזרו של יחזקאל בתחילת העונה, לקדנציה שנייה בקבוצה. שביט הוביל את הקבוצה לחצי עונה שני מרשים עם שרשרת תוצאות טובות, וב-29 ביוני 2020 סיימה סכנין בתוצאת תיקו 0-0 נגד הפועל קטמון ירושלים, שנתן לה מספיק נקודות על מנת לעלות חזרה לליגת העל אחרי עונה אחת בלבד.[23]

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה משחקת מאז הקמתה באצטדיון דוחה בעיר. לאחר עלייתה לליגת העל בשנת 2003, הוא לא אושר על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל לליגת העל. באצטדיון באותה עת היו רק 2,000 מקומות ישיבה[24]. באוקטובר 2005 הושלם שלב א' של שדרוג אצטדיון לתכולה של 4,500 מקומות ישיבה[25]. באמצעות חבר הכנסת אחמד טיבי נעשתה פנייה לוועד האולימפי הלאומי של קטר שהסכים לתרום 10 מיליון דולר להמשך שדרוג האצטדיון, ולהקמת מגרש אימונים[26][27]. כאות הוקרה הוחלט לקרוא לאצטדיון על שם בירת קטאר דוחה. ב-26 באפריל 2007, יו"ר האיגוד האולימפי של קטאר, השייח סעוד בן עבד אלרחמן וח"כ אחמד טיבי הניחו את אבן הפינה לפרויקט הרחבת האצטדיון בכ-3,500 מקומות ישיבה. בנוסף חנכו את מגרש האימונים שהוקם[28]. פרויקט ההרחבה הושלם ביולי 2009, ומאז באצטדיון יש 8,500 מקומות ישיבה[29].

ב-18 באוקטובר 2014 נערך באצטדיון טקס שעורר מחלוקת בישראל, בו הוענק מגן הוקרה לתורמים לקבוצה ובהם האמירות הקטרית וחבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לארגון הטרור חזבאללה[30].

היריבות עם בית"ר ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היריבות בין בית"ר ירושלים לבין בני סכנין

בין בני סכנין לבין בית"ר ירושלים קיימת יריבות, בעיקר בגלל השסע היהודי-ערבי בישראל, למרות ניסיונות הפישור והפיוס שנעשו על ידי ארקדי גאידמק ומאזן גנאים. יריבות זו החלה ב-2003, אז עלתה בני סכנין לראשונה לליגת העל.

ב-8 בינואר 2006 מיד לאחר משחק בין הקבוצות באצטדיון דוחה, אוהדי סכנין, שיצאו ראשונים מהמגרש, יידו אבנים לעבר היציע של אוהדי בית"ר ולכר הדשא, וכתוצאה מכך המשטרה נאלצה להכניס את אוהדי בית"ר לכר הדשא, מה שגרם לעימותים בין מחנות האוהדים שנותרו באצטדיון. כ-20 אנשים נפצעו בתקרית.

במשחק שנערך בין הקבוצות בספטמבר 2007 בצד אחד הונף דגל "כ"ך" על ידי אוהדי בית"ר; כשבצד השני הונפו דגל ישראל צבוע באדום, דגל ג'יהאד אסלאמי ירוק ודגל סוריה על ידי אוהדי בני סכנין.

החל משנת 2016, בהחלטה משותפת של שתי הקבוצות ובתיאום עם מנהלת הליגה לכדורגל הוחלט כי המשחקים בין הקבוצות ישוחקו ביניהם ללא קהל חוץ לקבוצה האורחת[31]. מפגש זה הוא היחידי בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי שתואם כך מראש בין שני מועדונים יריבים בגלל המתיחות בין הקהלים שלהם.

אולם, בתחילת עונת 2018/2019 נרכשה בית"ר ירושלים על ידי משה חוגג, ובעקבות כך נחתם ב-23 בספטמבר 2018 הסכם חדש בין המועדון לבין בני סכנין שיחזיר את קהלי החוץ למשחקים בין הקבוצות, במעמד בכירי המועדונים ונשיא המדינה ראובן ריבלין.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע המדינה

שיאים בליגת העל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי מועדון אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת המאמנים של בני סכנין לאורך שנותיה:

המאה ה-20
שם מדינה שנים הערות/זכיות
עזמי נאסר ישראלישראל 19992001
רוני דורה ישראלישראל 2001
מומי זפרן ישראלישראל 20012003 עליית ליגה (2002/2003)
אייל לחמן ישראלישראל 20032004 גביע המדינה (2003/2004)
מומי זפרן ישראלישראל 20042005
לופא קדוש ישראלישראל 20052006
שייע פייגנבוים ישראלישראל 2006 ירידת ליגה (2005/2006)
אלישע לוי ישראלישראל 20062008 עליית ליגה (2006/2007)
מקום 4 בליגה הבכירה (2007/2008)
פרדי דוד ישראלישראל 2008
אייל לחמן ישראלישראל 20082009
ערן קוליק ישראלישראל 2009
מרקו בלבול ישראלישראל 20092010
חיים לוי ישראלישראל 2010
סלובודן דראפיץ' ישראלישראל 20102011
שלומי דורה ישראלישראל 20112013
מרקו בלבול ישראלישראל 20132014
גיא לוי ישראלישראל 2014
אלי כהן ישראלישראל 20142015
יוסי אבוקסיס ישראלישראל 20152017
ז'אירו סבירסקי ברזילברזיל 2017
פליקס נעים ישראלישראל 20172018
טל בנין ישראלישראל 2018
בני בן זקן ישראלישראל 2018
עמיר תורג'מן ישראלישראל 20182019
גיורגי דרסליה גאורגיהגאורגיה 2019
חואן קרלוס ספרדספרד 2019 מאמן זמני
אלדד שביט ישראלישראל 2019 ירידת ליגה (2018/2019)
ניסן יחזקאל ישראלישראל 2019
סלימאן אזברגה ישראלישראל 2019
אלדד שביט ישראלישראל 2020 -

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-29 ביולי 2020
מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער תומר הרן
2 ישראלישראל בלם מארון גנטוס
4 ישראלישראל בלם סארי פלאח
6 ישראלישראל קשר איהאב גנאים
7 ישראלישראל קשר מהראן ראדי
9 ישראלישראל חלוץ אוסאמה חלאילה
10 ישראלישראל קשר מוחמד חלאילה
13 ישראלישראל מגן עלי אבו ריא
14 ישראלישראל חלוץ אלי אלבז
17 ישראלישראל קשר חסן חילו
18 ישראלישראל מגן עלי עותמאן
מס' עמדה שם
19 גיאנהגיאנה חלוץ אמרי ולשמן
20 ישראלישראל חלוץ רביע אבו יונס
21 ישראלישראל מגן דין טוויזר
22 ישראלישראל שוער מחמוד קנדיל
23 ישראלישראל קשר עטאא ג'אבר
24 ישראלישראל קשר מוטי מלכה
27 ישראלישראל מגן איהאב שאמי
29 ישראלישראל קשר בהגאת בשיר
79 ישראלישראל קשר מוחמד סייד אחמד
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית שוער רמי חמאדה

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי ישראלישראל אלדד שביט
עוזר מאמן ישראלישראל הראל סלע
מאמן שוערים ישראלישראל מוטי אזולאי
מאמן כושר ספרדספרד חואן קרלוס גונזלס
מנהל מקצועי ישראלישראל איימן אבו יונס

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 253 - 256, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בני סכנין בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'יש ספגה תשיעיה ונותרה עם שבעה, מעריב, 5 בדצמבר 1982
  2. ^ ברד שערים תוצרת סכנין, מעריב, 13 באפריל 1986
  3. ^ טל גונן ויריב כהן, ליגה ב' מחזור שישי:פיצוץ שבועי בסכנין, מעריב, 26 בנובמבר 1989
  4. ^ אריה דיין, ורק בכדורגל הם ישראלים לכל דבר, באתר הארץ, 11 ביוני 2003
  5. ^ מאת ראיד ע. זועבי, אייל לחמן סיכם בבני סכנין, באתר הארץ, 18 ביוני 2003
  6. ^ שגיא גרין, חמודי לוקח גביע, באתר הארץ, 20 במאי 2004
  7. ^ ברוך שי,אלי אשכנזי, בני סכנין - מחזיקת הגביע הערבית הראשונה בישראל, באתר הארץ, 18 במאי 2004
  8. ^ ראש עיריית סכנין: "הניצחון האמיתי - מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים", באתר גלובס, 19 במאי 2004
  9. ^ אוריאל דסקלו עלי אחמד, פרטיזני טירנה - הפעם הקודמת היתה מול הפועל תל אביב, באתר הארץ, 31 ביולי 2004
  10. ^ ג'ראלד קסל, פייר קלושנדלר, ישראלים? ערבים? פלשתינאים? סכנינאים!, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2004
  11. ^ ג'רולד קסל, פייר קלושנדלר, בריאת האדם עפ"י אייל לחמן, באתר הארץ, 1 במאי 2005
  12. ^ גור מוטולה, סופית: בני סכנין ירדה לליגה הלאומית, באתר ynet, 29 באפריל 2006
  13. ^ קבוצת בני סכנין חזרה לליגת העל, באתר הארץ, 12 באפריל 2007
  14. ^ אחרי שכולם אמרו "לא": אייל לחמן סיכם בסכנין, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2008
  15. ^ משה הרוש, בני סכנין: היו"ר החליט שהקבוצה נפגעת מתדמיתו של אייל לחמן ופיטר אותו, באתר הארץ, 9 במרץ 2009
  16. ^ בני סכנין מחכה ללה-קורניה באינטרטוטו, באתר הארץ, 11 ביולי 2008
  17. ^ אינטרטוטו: לה קורוניה ניצחה 0:1 את סכנין והעפילה לגביע אופ"א, באתר וואלה! NEWS‏, 26 ביולי 2008
  18. ^ שלמה וייס‏, בני סכנין: עמיר תורג'מן חתם לעונה וחצי כמאמן: "המטרה היא להגיע לפלייאוף העליון", באתר וואלה! NEWS‏, 18 בנובמבר 2018
  19. ^ שלמה וייס‏, בני סכנין הודיעה על מינוי גיורגי דרסיליה למאמן, חלוץ אוקראיני על סף סיכום, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בינואר 2019
  20. ^ דורון בן-דור, ‏השלישי שהולך הביתה: דרסיליה פוטר מסכנין, באתר ONE‏, 5 במרץ 2019
  21. ^ דורון בן-דור, ‏רשמית: אלדד שביט חתם בבני סכנין עד תום העונה, באתר ONE‏, 26 במרץ 2019
  22. ^ אור בוקרו ספורט הארץ, אחרי 12 עונות: בני סכנין ירדה לליגה הלאומית, באתר הארץ, 4 במאי 2019
  23. ^ אחרי עונה, היא חזרה: בני סכנין עלתה לליגת העל, אחרי עונה, היא חזרה: בני סכנין עלתה לליגת העל
  24. ^ אריה דיין, ורק בכדורגל הם ישראלים לכל דבר, באתר הארץ, 11 ביוני 2003
  25. ^ ג'רולד קסל, פייר קלושנדלר, ימים של לחץ בסכנין, אבל גם של הרבה נחת, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2005
  26. ^ ג'ראלד קאסל, האמיר מקטאר יתרום 10 מיליון דולר לבני סכנין, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2005
  27. ^ ג'קי חורי, עלי גאלי, בסכנין שוקלים לבקש עוד קצת כסף, פרט ל-10 מיליון דולר שיעניקו הקטארים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2005
  28. ^ ג'קי חורי, הקטארים ביקרו בדוחא, באתר הארץ, 27 באפריל 2007
  29. ^ הסתיימה בניית היציע הצפוני באצטדיון דוחא, באתר ONE,‏ 27 ביולי 2009
  30. ^ משה בוקר, בני סכנין ערכה טקס הוקרה לתרומות מקטאר ולח"כ לשעבר החשוד בריגול, עזמי בשארה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2014
  31. ^ "סופית: המשחקים של בית"ר וסכנין בלי קהל חוץ". סופית: המשחקים של בית"ר וסכנין בלי קהל חוץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2017.