ג'רג' שומיו
אחת התמונות האחרונות של שומיו בטקס פתיחת התערוכה של הצייר טמאש לושונצי בהיכל האמנויות בבודפשט בדצמבר 2005 | |
לידה |
28 בנובמבר 1920 בלטונבוגלאר, הונגריה |
---|---|
פטירה |
8 במאי 2006 (בגיל 85) בודפשט, הונגריה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
שפות היצירה | צרפתית, אנגלית, הונגרית |
בן או בת זוג | Elli Nikodémusz |
פרסים והוקרה |
|
ג'רג' שומיו (במקור אביו היה שוורץ, בהונגרית: Somlyó György, בלטונבוגלאר, 28 בנובמבר 1920 – בודפשט, 8 במאי 2006) היה חתן פרס קושוט וזוכה פרס אטילה יוז'ף מספר פעמים, משורר, סופר, מתרגם ספרות, חבר האקדמיה מַלַרְמֵה בפריז,[1] חבר מייסד של "אקדמיה סצ'ני לספרות ואמנות" (1992) ושל ה"האקדמיה לספרות דיגיטלית" (1998) יוזם "יום השירה ההונגרי".
הוא בנו של המשורר זולטאן שומיו (שוורץ) שהיה שייך לדור הראשון של כותבי כתב העת הספרותי החשוב ניוגט, בנו של ג'רג' ונכדו של זולטאן, הוא באלינט שומיו (1957-) אסתטיקן, פילוסוף, פרופסור באוניברסיטת בודפשט דיקן הפקולטה לאסתטיקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'רג' שומיו היה בין משוררי כתב העת הספרותי ניוגט כבר בגיל צעיר. חברי ילדותו היו גאבור דבצ'רי ופרנץ קארינתי. הוא היה בקשר אישי גם עם מיקלוש רדנוטי, דז'ה קוסטולאני ואטילה יוז'ף. הוא הושפע מהסוריאליזם הצרפתי.
בין השנים 1941–1944 נקרא מספר פעמים לשרות העבודה (עבודות כפייה ליהודים במסגרת הצבא ההונגרי) והצליח לשרוד את המלחמה ואת השואה. בשנת 1945 נרשם לפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בודפשט ובנובמבר 1946 (עם מלגה צרפתית) נרשם לסורבון. בשנים 1948 וב-1949 הוא היה דרמטורג בתיאטרון הלאומי של בודפשט לאחר מכן עד 1950 היה ראש חבר הלקטורים של אולפני הקולנוע הוניה (כיום: Mafilm Hungarian Film Studios).
בשנים 1954–1955 עמד בראש המחלקה הספרותית ברדיו ההונגרי. בשנת 1958 ערך וכתב את ההקדמה ל"אנתולוגיה של המשוררים הצרפתיים" ולמהדורה ההונגרית הראשונה של כל כתבי ארתור רמבו. לאחר מכן הופיעו בזה אחר זה כרכי השירה והמחקרים שלו. הוא חי בצרפת ובאיטליה תקופה מסוימת. בשנת 1965 פורסם בפריז ספר השירה הראשון שלו בתרגום לצרפתית, "Souvenir du Présent". בשנת 1966 ייסד את האלמנך הספרותי הרב-לשוני בשם אריון, ועד 1987 היה העורך הראשי שלו.
בשירתו אפשר למצוא כמעט את כל צורות החריזה, מחריזה חופשית ועד הסונטה. בנוסף לכתבי הפרוזה שלו בהשראה אוטוביוגרפית, הוא פרסם כתבי מחקר ותרגומים רבים.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירותיו |
---|
|
תרגומיו להונגרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פול ואלרי : שירים נבחרים והרצאתו באוקספורד על שירה (1945)
- ויליאם שייקספיר : ריצ'רד השני (1949)
- אנדרה ג'יד : שובו של הילד האובד (1957)
- ז'אן אנוי: מדדיה (1959)
- מחבר לא ידוע : Fevershami Arden (1961)
- ויקטור הוגו : מריון דלורמה (1962)
- אלפונס דה למרטין : גרציאלה (1963)
- כל הדרמות מאת ז'אן ראסין (1963).
- אונורה דה בלזק : מחקר חדש בנושא נשים (1963)
- אוקטביו פס : נשר או שמש? אבן השמש.
- קונסטנדינוס קוואפיס : מחכה לברברים (1968)
- פול ואלרי : שני דיאלוגים (1973)
- Eugène Guillevic: וַאל, וֶל (1973)
- חורחה לואיס בורחס : סיבות, סימנים, דברים (1984)
- אוקטביו פס : המראה העירום - מרסל דושאן (1990)
- ז'ורז' באטאי : סיפור העין - מאדאם אדוארדה (1991)
- פול ואלרי : חוברות (1997)
- לואי אראגון שירים נבחרים (1964)
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס אטילה יוז'ף (1950, 1951, 1954, 1966)
- Officier de l'Ordre des Arts et des Lettres (1984)
- פרס טיבור דרי (1987)
- פרס פורינט (1987)
- מסדר הדגל של הרפובליקה של הונגריה (1990)
- פרס לאיוש קשאק (1992)
- פרס ג'ולה אייש (1994)
- מדליית הנצחה הונגרית PEN (1994)
- מדליית גבריאלה מיסטרל (1996)
- פרס קושוט (1997)
- Pro Urbe (1998)
- פרס ההוצאה לאור ילנקור (2000)
- פרס מילאן פושט (2001)
- מדליית פבלו נרודה (2004)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מו"ל ילנקור על ג'רג' שומיו
- הספד במותו
- ג'רג' שומיו :מקורות חיי
- כתיבתו של אנדראש פטץ על גיורגי שומיו (אורכב 17.05.2020 בארכיון Wayback Machine)
- ג'רג' שומיו
- הפרופיל של ג'רג' שומיו באתר האקדמיה לספרות דיגיטלית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- https://www.idref.fr/028192656
- VIAF-Virtual International Authority File
- ג'רג' שומיו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האקדמיה מלארמה(אנ') היא אקדמיה לספרות צרפתית לסופרים ולמשוררים, שנוסדה בשנת 1937. מאז 1976 העניקה האקדמיה את פרס הספרות פרס מלארמה (Prix Mallarmé) ביריד הספרים Brive.