גבריאל ליפקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאל ליפקינד
Gavriel Lipkind by Lipkind Productions.jpg
לידה 5 באוגוסט 1977 (בן 43)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־27 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, הקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד, האוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה של פרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מנהל מוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
lipkind.info
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גבריאל ליפקינד (נולד ב-1977) הוא צ'לן ישראלי, המתגורר בגרמניה. הופעת הבכורה של ליפקינד הייתה בשידור רדיו בגיל שמונה. בגיל שמונה-עשרה יצא מישראל ללימודים בשלושה קולג'ים למוזיקה. הוא זכה בתחרויות מוזיקה והופיע עם תזמורות עד שנת 2002, כאשר הפסיק את מסעות הקונצרטים שלו למשך שלוש שנים ללימודי מוזיקה וחידושי רפרטואר. ליפקינד הוציא שני אלבומים בשנת 2006 והוא עורך מסעות קונצרטים ביחידות ועם רביעיית ליפקינד.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאל ליפקינד נולד בשנת 1977 בתל אביב, הבן השני למשפחת אקדמאים, שעלתה לישראל מברית המועצות.[1] הוא החל לנגן בצ'לו בגיל שש, הופיע לראשונה בשידור רדיו בגיל שמונה, ולמד באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב אצל הצ'לן עוזי ויזל.[2] לאחר סיום לימודיו באקדמיה למוזיקה בתל אביב, קיבל ליפקינד פטור מן השירות הצבאי ויצא ללימודים בחו"ל. הוא סיים את האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של פרנקפורט ואת הקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד[3]

ליפקינד עבד עם גדעון קרמר, יורי בשמט, פנחס צוקרמן ויהודי מנוחין, ניגן בשידורי רדיו והופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמונית של מינכן ותזמורת בולטימור.

בשנת 2002 קיבל ליפקינד שני פרסים מיוחדים בתחרות עמנואל פוירמן בברלין והחליט להתפנות מקריירת הביצוע שלו להערכה מחודשת של מניעיו המוזיקליים. במהלך תקופה זו, שנמשכה שלוש שנים, למד מוזיקולוגיה, הקליט וערך את הרפרטואר שלו ונכלל בסרט תעודה גרמני, "המעגל הבודד - מסע עד קצה הגבול", על שיתוף פעולה מוזיקלי.[4]

בשנים 2005–2006 היה ליפקינד מרצה באקדמיה שלוס זוליטודה. ב-2006 הוצא את האלבומים "מיניאטורות ופולקלור" ו"יוהאן סבסטיאן באך: 6 סוויטות לצ'לו סולו ללא ליווי" בהוצאת אדל מוזיק. ליפקינד עבד במשך שנתיים על הפקה עם הפסנתרן רומן זסלבסקי, והקים את רביעיית ליפקינד. תוכנית מסע הקונצרטים שלו בשנת 2009 כללה קונצרטים בהולנד, יפן, אירלנד ושווייץ. ליפקינד מעביר כיתות אמן בגרמניה, ארצות הברית, ישראל והולנד.

ליפקינד מנגן בצ'לו איטלקי הנושא תווית "אלויזיוס מיכאל גאראני, בבולוניה 1702".[5] הוא נקרא "זיכרונהיימר צ'לו" ולפי הערכה, נבנה בין 1670 ל-1680.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפקינד חי בשמורת טבע צפונית לפרנקפורט אם מיין, גרמניה, ונשוי לכנרת אנה ליפקינד.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "צלילים מופלאים", "נוביליס" אוקטובר 2008(הקישור אינו פעיל, 16 במרץ 2021)
  2. ^ http://www.akademie-solitude.de/211_fellows_current.php?idnum=221(הקישור אינו פעיל, 16 במרץ 2021)
  3. ^ agazine.com/article/?articleid=24378 רורי ויליאמס, מגזין "מיתרים", "5 דקות עם גבריאל ליפקינד" 23 באוקטובר 2008(הקישור אינו פעיל, 16 במרץ 2021)
  4. ^ "גבריאל ליפקינד עוצר בפרנקפורט", רדיו הסה 19 באפריל 2008(הקישור אינו פעיל, 16 במרץ 2021)
  5. ^ [1](הקישור אינו פעיל, 16 במרץ 2021)
  6. ^ תחרות רוסטרופוביץ', "הזוכים וחבר השופטים בתחרות הצ'לו ע"ש רוסטרופוביץ' 4 ביוני 2010(הקישור אינו פעיל, 16 במרץ 2021)